משתמש:ישראל לייב/רב ששת: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל לייב (שיחה | תרומות) (←פטירתו) |
מאין תקציר עריכה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רב ששת היה מגדולי האמורים בדור השני והשלישי (שנות ה-ד' אלפים), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו. היה עיוור ומפורסם בחסידותו, שלא היה הולך ארבע אמות ללא תפילין. | רב ששת היה מגדולי האמורים בדור השני והשלישי (שנות ה-ד' אלפים), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו. היה עיוור ומפורסם בחסידותו, שלא היה הולך ארבע אמות ללא תפילין. | ||
== | ==תולדות חייו== | ||
'''רב ששת''' נולד ב[[בבל]]. בניגוד ל[[אמוראים]] רבים שנולדו לבני משפחה תלמידי חכמים, הוא נולד למשפחה [[פשוט|פשוטה]] ואביו לא היה [[תלמיד חכם]], ואת חכמתו בתורה השיג בעצמו. רבו היה [[רב הונא]], וכן למד מרב ירמיה בר אבא. הוא היה [[עיוור|סגי נהור]]. הוא התגורר בשלחי שבבל. התפרנס למחיתו כסבל. | |||
רב ששת נולד | |||
לרב ששת לא היו ילדים מלבד בת אחת. | |||
===עוורונו=== | ===עוורונו=== | ||
רב ששת היה [[עיוור]]. על פי המקובל רב ששת עצמו עוור את עצמו במו ידיו, מפני שחפץ ללכת בדרכו של רב שלא הוציא את עיניו מארבע אמותיו, וזו הייתה הדרך היחידה שבה יכול היה לקיים את קבלתו זו. ייתכן שהדבר קשור גם לכך שרב ששת הקפיד ביותר על איסור ראיית דברים אסורים, הוא עצמו אמר: "מפני מה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים? לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורפה!". בנוסף, מכיוון שרב ששת נודע בבקיאותו המיוחדת עד שחזר על כל תלמודו מדי שלושים יום הוא היה יכול לאפשר לעצמו עוורון, מכיוון שממילא לא היה זקוק לעיין בניירות כתובים כל שהן. | |||
מכיוון שהיה עוור, היה יודע רב ששת מי אמר כל דבר על ידי זיהו הקול. ב[[תלמוד ירושלמי]] מובא{{מקור}} שרבי זעירא אמר שאין לסמוך על יחוס השמועות שמסר רב ששת שכן ייתכן שטעה בזיהוי קולו של האומרה. | |||
מכיוון שהיה עוור, היה יודע רב ששת מי אמר כל דבר על ידי זיהו הקול. | |||
==שיטת לימודו== | ==שיטת לימודו== | ||
על פי [[אגרת רב שרירא גאון]], יסד בית מדרש בשילחי שעל החידקל. | |||
על פי אגרת רב שרירא גאון, יסד בית מדרש בשילחי שעל החידקל. | |||
רב הונא התנגד מאד לשיטת הפלפול. | רב הונא התנגד מאד לשיטת הפלפול. | ||
===בקיאותו=== | ===בקיאותו=== | ||
היה בקי גדול במשניות ובברייתות, והיה חוזר על כל תלמודו מידי שלושים יום רב נחמן חברו מעיד עליו ששנה הלכות, ספרא, ספרי, תוספתא וכל התלמוד. | היה בקי גדול במשניות ובברייתות, והיה חוזר על כל תלמודו מידי שלושים יום רב נחמן חברו מעיד עליו ששנה הלכות, ספרא, ספרי, תוספתא וכל התלמוד. | ||
מסופר על רב יצחק בריה דרב יהודה, שהיה תלמידו של רמי בר חמא, שנחשב לתלמיד חכם חריף, ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מרב ששת שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו. הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לרב יצחק לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת, בנימוק שסברא ניתן להפריך אך רב ששת משיב לשאלות שמופנים אליו ממשניות וברייתות שאותם לא ניתן להפריך. | מסופר על רב יצחק בריה דרב יהודה, שהיה תלמידו של רמי בר חמא, שנחשב לתלמיד חכם חריף, ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מרב ששת שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו. הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לרב יצחק לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת, בנימוק שסברא ניתן להפריך אך רב ששת משיב לשאלות שמופנים אליו ממשניות וברייתות שאותם לא ניתן להפריך. | ||
===תלמידיו=== | ===תלמידיו=== | ||
רבא, רב עמרם, רב הונא בר יהודה | רבא, רב עמרם, רב הונא בר יהודה | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
כאשר הגיע זמנו להפטר מהעולם, בא אליו מלאך המוות באמצע הרחוב ומסר לו כי נצטווה ליטול את נשמתו. אמר לו רב ששת: וכי בהמה אני שחפץ אתה להורגני באמצע הרחוב? בוא לביתי, למקום צנוע, ושם אפטר! ואכן מלאך המוות הוכרח להשמע לדבריו. | כאשר הגיע זמנו להפטר מהעולם, בא אליו מלאך המוות באמצע הרחוב ומסר לו כי נצטווה ליטול את נשמתו. אמר לו רב ששת: וכי בהמה אני שחפץ אתה להורגני באמצע הרחוב? בוא לביתי, למקום צנוע, ושם אפטר! ואכן מלאך המוות הוכרח להשמע לדבריו. | ||
==בתורת רבותינו נשיאנו== | ==בתורת רבותינו נשיאנו== | ||
בתניא פרק ל"ז מבואר פתגמו המופלא של רב ששת "חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי" | בתניא פרק ל"ז מבואר פתגמו המופלא של רב ששת "חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי" | ||
וכן מוזכר | וכן מוזכר בתורת רבותינו נשאינו ובמענות קודש של הרבי. | ||
גרסה אחרונה מ־03:44, 30 בספטמבר 2020
רב ששת היה מגדולי האמורים בדור השני והשלישי (שנות ה-ד' אלפים), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו. היה עיוור ומפורסם בחסידותו, שלא היה הולך ארבע אמות ללא תפילין.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רב ששת נולד בבבל. בניגוד לאמוראים רבים שנולדו לבני משפחה תלמידי חכמים, הוא נולד למשפחה פשוטה ואביו לא היה תלמיד חכם, ואת חכמתו בתורה השיג בעצמו. רבו היה רב הונא, וכן למד מרב ירמיה בר אבא. הוא היה סגי נהור. הוא התגורר בשלחי שבבל. התפרנס למחיתו כסבל.
לרב ששת לא היו ילדים מלבד בת אחת.
עוורונו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רב ששת היה עיוור. על פי המקובל רב ששת עצמו עוור את עצמו במו ידיו, מפני שחפץ ללכת בדרכו של רב שלא הוציא את עיניו מארבע אמותיו, וזו הייתה הדרך היחידה שבה יכול היה לקיים את קבלתו זו. ייתכן שהדבר קשור גם לכך שרב ששת הקפיד ביותר על איסור ראיית דברים אסורים, הוא עצמו אמר: "מפני מה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים? לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורפה!". בנוסף, מכיוון שרב ששת נודע בבקיאותו המיוחדת עד שחזר על כל תלמודו מדי שלושים יום הוא היה יכול לאפשר לעצמו עוורון, מכיוון שממילא לא היה זקוק לעיין בניירות כתובים כל שהן.
מכיוון שהיה עוור, היה יודע רב ששת מי אמר כל דבר על ידי זיהו הקול. בתלמוד ירושלמי מובא[דרוש מקור] שרבי זעירא אמר שאין לסמוך על יחוס השמועות שמסר רב ששת שכן ייתכן שטעה בזיהוי קולו של האומרה.
שיטת לימודו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי אגרת רב שרירא גאון, יסד בית מדרש בשילחי שעל החידקל.
רב הונא התנגד מאד לשיטת הפלפול.
בקיאותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה בקי גדול במשניות ובברייתות, והיה חוזר על כל תלמודו מידי שלושים יום רב נחמן חברו מעיד עליו ששנה הלכות, ספרא, ספרי, תוספתא וכל התלמוד.
מסופר על רב יצחק בריה דרב יהודה, שהיה תלמידו של רמי בר חמא, שנחשב לתלמיד חכם חריף, ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מרב ששת שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו. הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לרב יצחק לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת, בנימוק שסברא ניתן להפריך אך רב ששת משיב לשאלות שמופנים אליו ממשניות וברייתות שאותם לא ניתן להפריך.
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבא, רב עמרם, רב הונא בר יהודה
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הגיע זמנו להפטר מהעולם, בא אליו מלאך המוות באמצע הרחוב ומסר לו כי נצטווה ליטול את נשמתו. אמר לו רב ששת: וכי בהמה אני שחפץ אתה להורגני באמצע הרחוב? בוא לביתי, למקום צנוע, ושם אפטר! ואכן מלאך המוות הוכרח להשמע לדבריו.
בתורת רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתניא פרק ל"ז מבואר פתגמו המופלא של רב ששת "חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי"
וכן מוזכר בתורת רבותינו נשאינו ובמענות קודש של הרבי.