משתמש:ישראל לייב/טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־18:50, 20 באוגוסט 2020

רב אסי היה אמורא מן הדור הראשון לאמוראים. מן העיר הוצל שליד נהרדעא שבבבל. היה תלמיד-חבר לרב. ורבו של רב יהודה. בתלמוד הבבלי (במסכת מגילה) מצוין שהיה גם כהן.

בני דורועריכה

רב אסי היה חברם של אמוראי בבל (מהדור הראשון של האמוראים), רב, שמואל ורב כהנא (הראשון). רב אסי נחלק מספר פעמים בתלמוד הבבלי עם האמורא רב. לפי המסופר בתלמוד הבבלי נהג שמואל ברב אסי כבוד, ונמנע מלהיכנס לפניו לברית מילה.

תלמידיועריכה

מתלמידיו היה האמורא רב יהודה, שלמד גם אצל רב ושמואל.

זיהויועריכה

אין להחליף אותו עם האמורא הארץ-ישראלי רבי אסי שהיה בן הדור השלישי לאמוראים, והמופיע פעמים רבות בשני התלמודים.

בתלמוד הירושלמי מופיע רב אסי כ"איסי" או "אסי" ללא התואר רב או רבי, בדומה לאמוראים אחרים מן הדור הראשון.

פטירתועריכה

לפי האמור בתלמוד הבבלי נפטר רב אסי בבבל, זמן קצר לאחר פטירת האמורא רב. על כך מסופר בגמרא, כי שילא בר אבינא מגדולי תלמידיו של רב, נהג לפסוק כמותו בפסק מסוים בהלכות נדה (בסוגיית המקשה ללדת). לפני פטירתו של רב, שהה רב אסי ליד מיטתו, ורב אמר לו כי הוא חוזר בו מפסקו זה, אלא ששילא בר אבינא תלמידו עדיין נוהג כמותו, ולכן - הורה לרב לרב אסי - "גרייה", כלומר: שכנע אותו בטעמים וראיות כי פסק זה אינו נכון. רב אסי לא שמע בבירור את קולו של רב, וחשב כי הוא אומר מילה דומה בארמית שמשמעותה שונה - "גדייה" , כלומר: אם לא יסכים לדבריך, כרות אותו על ידי שמתא. לאחר פטירתו של רב בא רב אסי לשילא ואמר לו כי רב חזר בו מפסקו. נענה שילא: אם היה רב חוזר בו מפסקו, הוא היה אומר לי זאת, שהרי ידע שנוהג אני על פי פסקיו. כאשר ראה רב אסי ששילא מסרב להשמע לדבריו, הוא הטיל עליו שמתא, כהוראתו של רב (כפי שחשב בטעות). בא אליו שילא ואמר לו: האם אינך דואג ממאמר חז"ל "והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה"?! נענה רב אסי: כוחי גדול כשל התנא איסי בן יהודה, שנקרא גם איסי בן גור אריה, איסי בן גמליאל, ואיסי בן מהללאל (השם איסי דומה לשם אסי), "אסיתא דנחשא דלא שלט ביה רקבא" - כרפואה שנוצרת על ידי ארס של נחש, שלא שולט בו רקבון. נענה שילא בר אבינא: אני הוא שילא בר אבינא, פטיש החזק השובר את ארס הנחש. כאשר אמר זאת שילא, חלה רב אסי בחולי חמור, ולא יכול היה להרפא ממנו. כאשר נרפא מחולי אחד נפל לחולי אחר וחוזר חלילה, עד שנפטר. מיד לאחר שנפטר עוד לפני שנקבר רב אסי, אמר רב שילא לאשתו: הכיני לי תכריכים, נאלץ אני להפטר מכיוון שחושש אני מרב אסי שלא ילשין עלי אצל רב בשמים. אשתו הכינה לו תכריכים והוא נפטר. החכמים קיימו את שני ההלויות של שני החכמים שנפטרו באותו יום יחד, והחכמים ראו כי ההדסים של הדס, שאותם נהוג היה להניח על מיטתם של הנפטרים, פורחים ממיטה למיטה, והסיקו שהחכמים עשו שלום ביניהם, לאחר פטירתם.

כאשר מת, נעקרו כל האילנות בארצו באופן שמימי, כאות אבל.

גרסה אחרת אומרת שהיה באזור מבצר עם עבודה זרה וכשמת אז נחרב המבצר..

בתורת רבותינו נשיאינועריכה

רב אסי מוזכר רבות בתורתם של רבותינו ומשפטים רבים של רב אסי מוסברים במאמרים של רבותינו נשיאנו.

באחד ממאמריו^[1] של אדמו"ר הריי"צ הוא מסביר קושיה של רב אסי בגמרא.

ישנו גם שיחה של הרבי ^[2], בו מתרץ קושיה ע"י סיפור מהגמרא ^[3] של רב אסי.

הערות שוליים

[1] ספר המאמרים , תרצ"ב

[2] תורת מנחם , תשי"ב

[3] ברכות ח, א.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רב ששת היה מגדולי האמורים בדור השני והשלישי (שנות ה-ד' אלפים), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו. היה עיוור ומפורסם בחסידותו, שלא היה הולך ארבע אמות ללא תפילין.
+רב אסי היה אמורא מן הדור הראשון לאמוראים. מן העיר הוצל שליד נהרדעא ש[[בבבל]]. היה תלמיד-חבר ל[[רב]]. ורבו של [[רב יהודה]]. בתלמוד הבבלי (במסכת מגילה) מצוין שהיה גם כהן.
-==ביוגרפיה==
-רב ששת נולד בבבל. בניגוד לאמוראים רבים שנולדו לבני משפחה  תלמידי חכמים, הוא נולד למשפחה רגילה, ואביו לא היה חכם בתורה, ואת חכמתו בתורה השיג בעצמו. רבו היה רב הונא, וכן מרב ירמיה בר אבא למד תורה. הוא היה סגי נהור. הוא התגורר בשלחי שבבל. התפרנס למחיתו כסבל.
-לרב הונא לא היו ילדים מלבד בת
-===עוורונו===
-ב ששת היה עוור. על פי המקובל רב ששת עצמו עוור את עצמו במו ידיו, מפני שחפץ ללכת בדרכו של רב שלא הוציא את עיניו מארבע אמותיו, וזו הייתה הדרך היחידה שבה יכול היה לקיים את קבלתו זו[7]. ייתכן שהדבר קשור גם לכך שרב ששת הקפיד ביותר על איסור ראיית דברים אסורים, הוא עצמו אמר: "מפני מה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים? לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורפה!"[8]. בנוסף, מכיוון שרב ששת נודע בבקיאותו המיוחדת[9] עד שחזר על כל תלמודו מדי שלושים יום[10] הוא היה יכול לאפשר לעצמו עוורון, מכיוון שממילא לא היה זקוק לעיין בניירות כתובים כל שהן.
-מכיוון שהיה עוור, היה יודע רב ששת מי אמר כל דבר על ידי זיהו הקול. בתלמוד הירושלמי מובא שרבי זעירא אמר שאין לסמוך על יחוס השמועות שמסר רב ששת שכן ייתכן שטעה בזיהוי קולו של האומרה.
-==שיטת לימודו==
-על פי אגרת רב שרירא גאון, יסד בית מדרש בשילחי שעל החידקל.
-רב הונא התנגד מאד לשיטת הפלפול.
-===בקיאותו===
-היה בקי גדול במשניות ובברייתות, והיה חוזר על כל תלמודו מידי שלושים יום רב נחמן חברו מעיד עליו ששנה הלכות, ספרא, ספרי, תוספתא וכל התלמוד.
-מסופר על רב יצחק בריה דרב יהודה, שהיה תלמידו של רמי בר חמא, שנחשב לתלמיד חכם חריף, ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מרב ששת שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו. הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לרב יצחק לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת, בנימוק שסברא ניתן להפריך אך רב ששת משיב לשאלות שמופנים אליו ממשניות וברייתות שאותם לא ניתן להפריך.
+==בני דורו==
+רב אסי היה חברם של אמוראי בבל (מהדור הראשון של האמוראים), רב, שמואל ורב כהנא (הראשון). רב אסי נחלק מספר פעמים בתלמוד הבבלי עם האמורא רב. לפי המסופר בתלמוד הבבלי נהג שמואל ברב אסי כבוד, ונמנע מלהיכנס לפניו לברית מילה.
 ===תלמידיו===
+מתלמידיו היה האמורא [[רב יהודה]], שלמד גם אצל רב ושמואל.
+===זיהויו===
+אין להחליף אותו עם האמורא הארץ-ישראלי רבי אסי שהיה בן הדור השלישי לאמוראים, והמופיע פעמים רבות בשני התלמודים.
-רבא, רב עמרם, רב הונא בר יהודה
+בתלמוד הירושלמי מופיע רב אסי כ"איסי" או "אסי" ללא התואר רב או רבי, בדומה לאמוראים אחרים מן הדור הראשון.
 ==פטירתו==
+לפי האמור בתלמוד הבבלי נפטר רב אסי בבבל, זמן קצר לאחר פטירת האמורא רב. על כך מסופר בגמרא, כי שילא בר אבינא מגדולי תלמידיו של רב, נהג לפסוק כמותו בפסק מסוים בהלכות נדה (בסוגיית המקשה ללדת). לפני פטירתו של רב, שהה רב אסי ליד מיטתו, ורב אמר לו כי הוא חוזר בו מפסקו זה, אלא ששילא בר אבינא תלמידו עדיין נוהג כמותו, ולכן - הורה לרב לרב אסי - "גרייה", כלומר: שכנע אותו בטעמים וראיות כי פסק זה אינו נכון. רב אסי לא שמע בבירור את קולו של רב, וחשב כי הוא אומר מילה דומה בארמית שמשמעותה שונה - "גדייה" , כלומר: אם לא יסכים לדבריך, כרות אותו על ידי שמתא. לאחר פטירתו של רב בא רב אסי לשילא ואמר לו כי רב חזר בו מפסקו. נענה שילא: אם היה רב חוזר בו מפסקו, הוא היה אומר לי זאת, שהרי ידע שנוהג אני על פי פסקיו. כאשר ראה רב אסי ששילא מסרב להשמע לדבריו, הוא הטיל עליו שמתא, כהוראתו של רב (כפי שחשב בטעות). בא אליו שילא ואמר לו: האם אינך דואג ממאמר חז"ל "והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה"?! נענה רב אסי: כוחי גדול כשל התנא איסי בן יהודה, שנקרא גם איסי בן גור אריה, איסי בן גמליאל, ואיסי בן מהללאל (השם איסי דומה לשם אסי), "אסיתא דנחשא דלא שלט ביה רקבא" - כרפואה שנוצרת על ידי ארס של נחש, שלא שולט בו רקבון. נענה שילא בר אבינא: אני הוא שילא בר אבינא, פטיש החזק השובר את ארס הנחש. כאשר אמר זאת שילא, חלה רב אסי בחולי חמור, ולא יכול היה להרפא ממנו. כאשר נרפא מחולי אחד נפל לחולי אחר וחוזר חלילה, עד שנפטר. מיד לאחר שנפטר עוד לפני שנקבר רב אסי, אמר רב שילא לאשתו: הכיני לי תכריכים, נאלץ אני להפטר מכיוון שחושש אני מרב אסי שלא ילשין עלי אצל רב בשמים. אשתו הכינה לו תכריכים והוא נפטר. החכמים קיימו את שני ההלויות של שני החכמים שנפטרו באותו יום יחד, והחכמים ראו כי ההדסים של הדס, שאותם נהוג היה להניח על מיטתם של הנפטרים, פורחים ממיטה למיטה, והסיקו שהחכמים עשו שלום ביניהם, לאחר פטירתם.
+כאשר מת, נעקרו כל האילנות בארצו באופן שמימי, כאות אבל.
-כאשר הגיע זמנו להפטר מהעולם, בא אליו מלאך המוות באמצע הרחוב ומסר לו כי נצטווה ליטול את נשמתו. אמר לו רב ששת: וכי בהמה אני שחפץ אתה להורגני באמצע הרחוב? בוא לביתי, למקום צנוע, ושם אפטר! ואכן מלאך המוות הוכרח להשמע לדבריו[37].
+גרסה אחרת אומרת שהיה באזור מבצר עם עבודה זרה וכשמת אז נחרב המבצר..
-==בתורת רבותינו נשיאנו==
+==בתורת רבותינו נשיאינו==
+רב אסי מוזכר רבות בתורתם של רבותינו ומשפטים רבים של רב אסי מוסברים במאמרים של רבותינו נשיאנו.
-בתניא פרק ל"ז מבואר פתגמו המופלא של רב ששת "חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי"
+באחד ממאמריו{{הערה| [[ספר המאמרים]] , [[תרצ"ב]]}} של [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא מסביר קושיה של רב אסי ב[[גמרא]].
-וכן מוזכר רבות בתורת רבותינו נשאינו ובמענות קודש שונים של הרבי מלך המשיח
+ישנו גם שיחה של הרבי {{הערה|[[תורת מנחם]] , [[תשי"ב]] }},  בו  מתרץ קושיה ע"י סיפור מהגמרא {{הערה| ברכות ח, א.}} של רב אסי.
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אמוראים]]
+{{תבנית:אמוראים}}

אמוראים
דור ראשון	רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא
דור שני	רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא
דור שלישי	רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה
דור רביעי	רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא
דור חמישי	רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא
דור שישי	אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין
דור שביעי	רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא