משתמש:ישראל לייב/טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (ביטול גרסה 384422 של חסיד ליובאוויטש (שיחה))
 
(17 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''שבתי כהן''' ('''הש"ך'''; [[שפ"ב]] - [[א' באדר א']] [[תכ"ג]]) היה [[רב]] ו[[פוסק הלכה]], מחבר פירוש הש"ך על ה[[שולחן ערוך]].
רב אסי היה אמורא מן הדור הראשון לאמוראים. מן העיר הוצל שליד נהרדעא ש[[בבבל]]. היה תלמיד-חבר ל[[רב]]. ורבו של [[רב יהודה]]. בתלמוד הבבלי (במסכת מגילה) מצוין שהיה גם כהן.


==תולדות חייו==
==בני דורו==
רבי שבתי{{הערה|השם נכתב '''שבתי''' ולא שבתאי}} נולד בעיירה אמסטיביו ב[[פולין]], שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של [[רבי יהושע העשיל]] בעל "מגיני שלמה", ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של [[רבי נתן נטע שפירא]] בעל "מגלה עמוקות". רוב ימיו חי ב[[ליטא]]. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת [[רבי העשיל]]), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של [[הרמ"א]], וישב ב[[וילנה]] כשהוא סמוך על שולחן חותנו.
רב אסי היה חברם של אמוראי בבל (מהדור הראשון של האמוראים), רב, שמואל ורב כהנא (הראשון). רב אסי נחלק מספר פעמים בתלמוד הבבלי עם האמורא רב. לפי המסופר בתלמוד הבבלי נהג שמואל ברב אסי כבוד, ונמנע מלהיכנס לפניו לברית מילה.


כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת [[תי"א]] מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה"בית הלל". בתקופת ה[[גזירות ת"ח ות"ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הרוסים בשנת תט"ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.
===תלמידיו===
מתלמידיו היה האמורא [[רב יהודה]], שלמד גם אצל רב ושמואל.


===שפתי כהן על השולחן ערוך===
===זיהויו===
הש"ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה וחושן משפט, שרבי שבתי פרסם ב[[קרקא]] בשנת ת"ו, בהיותו בן 24. ה[[מגן אברהם]] מציין בכמה מקומות{{הערה|עח, ב; קכח, סד; רב, ג; שח, עג; תמז, יג.}} שיש בידו חיבור מהש"ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו{{הערה|ראה עוד בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות), סימן מ"ד.}}
אין להחליף אותו עם האמורא הארץ-ישראלי רבי אסי שהיה בן הדור השלישי לאמוראים, והמופיע פעמים רבות בשני התלמודים.


==הקשר לחב"ד==
בתלמוד הירושלמי מופיע רב אסי כ"איסי" או "אסי" ללא התואר רב או רבי, בדומה לאמוראים אחרים מן הדור הראשון.
[[רבותינו נשיאנו]] הזיכרוהו רבות בספריהם ובמענות קודש רבים. מסופר שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו"ר הזקן]] כדעת ה[[ט"ז]] החולק על ה[[ש"ך]], לאחר מכן התגלה הש"ך בחלום [[אדמו"ר הזקן]] ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כמוהו והוא אכן שינה.


[[הרבי]] הזכיר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שעד ה[[ש"ך]] וה[[ט"ז]] כל הספרים נכתבו ב[[רוח הקודש]] ומאז זה נפסק.
==פטירתו==
{{אחרונים}}
לפי האמור בתלמוד הבבלי נפטר רב אסי בבבל, זמן קצר לאחר פטירת האמורא רב. על כך מסופר בגמרא, כי שילא בר אבינא מגדולי תלמידיו של רב, נהג לפסוק כמותו בפסק מסוים בהלכות נדה (בסוגיית המקשה ללדת). לפני פטירתו של רב, שהה רב אסי ליד מיטתו, ורב אמר לו כי הוא חוזר בו מפסקו זה, אלא ששילא בר אבינא תלמידו עדיין נוהג כמותו, ולכן - הורה לרב לרב אסי - "גרייה", כלומר: שכנע אותו בטעמים וראיות כי פסק זה אינו נכון. רב אסי לא שמע בבירור את קולו של רב, וחשב כי הוא אומר מילה דומה בארמית שמשמעותה שונה - "גדייה" , כלומר: אם לא יסכים לדבריך, כרות אותו על ידי שמתא. לאחר פטירתו של רב בא רב אסי לשילא ואמר לו כי רב חזר בו מפסקו. נענה שילא: אם היה רב חוזר בו מפסקו, הוא היה אומר לי זאת, שהרי ידע שנוהג אני על פי פסקיו. כאשר ראה רב אסי ששילא מסרב להשמע לדבריו, הוא הטיל עליו שמתא, כהוראתו של רב (כפי שחשב בטעות). בא אליו שילא ואמר לו: האם אינך דואג ממאמר חז"ל "והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה"?! נענה רב אסי: כוחי גדול כשל התנא איסי בן יהודה, שנקרא גם איסי בן גור אריה, איסי בן גמליאל, ואיסי בן מהללאל (השם איסי דומה לשם אסי), "אסיתא דנחשא דלא שלט ביה רקבא" - כרפואה שנוצרת על ידי ארס של נחש, שלא שולט בו רקבון. נענה שילא בר אבינא: אני הוא שילא בר אבינא, פטיש החזק השובר את ארס הנחש. כאשר אמר זאת שילא, חלה רב אסי בחולי חמור, ולא יכול היה להרפא ממנו. כאשר נרפא מחולי אחד נפל לחולי אחר וחוזר חלילה, עד שנפטר. מיד לאחר שנפטר עוד לפני שנקבר רב אסי, אמר רב שילא לאשתו: הכיני לי תכריכים, נאלץ אני להפטר מכיוון שחושש אני מרב אסי שלא ילשין עלי אצל רב בשמים. אשתו הכינה לו תכריכים והוא נפטר. החכמים קיימו את שני ההלויות של שני החכמים שנפטרו באותו יום יחד, והחכמים ראו כי ההדסים של הדס, שאותם נהוג היה להניח על מיטתם של הנפטרים, פורחים ממיטה למיטה, והסיקו שהחכמים עשו שלום ביניהם, לאחר פטירתם.
 
כאשר מת, נעקרו כל האילנות בארצו באופן שמימי, כאות אבל.
 
גרסה אחרת אומרת שהיה באזור מבצר עם עבודה זרה וכשמת אז נחרב המבצר..
 
==בתורת רבותינו נשיאינו==
רב אסי מוזכר רבות בתורתם של רבותינו ומשפטים רבים של רב אסי מוסברים במאמרים של רבותינו נשיאנו.
 
באחד ממאמריו{{הערה| [[ספר המאמרים]] , [[תרצ"ב]]}} של [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא מסביר קושיה של רב אסי ב[[גמרא]].
 
ישנו גם שיחה של הרבי {{הערה|[[תורת מנחם]] , [[תשי"ב]] }},  בו  מתרץ קושיה ע"י סיפור מהגמרא {{הערה| ברכות ח, א.}} של רב אסי.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אמוראים]]
{{תבנית:אמוראים}}

גרסה אחרונה מ־18:50, 20 באוגוסט 2020

רב אסי היה אמורא מן הדור הראשון לאמוראים. מן העיר הוצל שליד נהרדעא שבבבל. היה תלמיד-חבר לרב. ורבו של רב יהודה. בתלמוד הבבלי (במסכת מגילה) מצוין שהיה גם כהן.

בני דורו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רב אסי היה חברם של אמוראי בבל (מהדור הראשון של האמוראים), רב, שמואל ורב כהנא (הראשון). רב אסי נחלק מספר פעמים בתלמוד הבבלי עם האמורא רב. לפי המסופר בתלמוד הבבלי נהג שמואל ברב אסי כבוד, ונמנע מלהיכנס לפניו לברית מילה.

תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתלמידיו היה האמורא רב יהודה, שלמד גם אצל רב ושמואל.

זיהויו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין להחליף אותו עם האמורא הארץ-ישראלי רבי אסי שהיה בן הדור השלישי לאמוראים, והמופיע פעמים רבות בשני התלמודים.

בתלמוד הירושלמי מופיע רב אסי כ"איסי" או "אסי" ללא התואר רב או רבי, בדומה לאמוראים אחרים מן הדור הראשון.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי האמור בתלמוד הבבלי נפטר רב אסי בבבל, זמן קצר לאחר פטירת האמורא רב. על כך מסופר בגמרא, כי שילא בר אבינא מגדולי תלמידיו של רב, נהג לפסוק כמותו בפסק מסוים בהלכות נדה (בסוגיית המקשה ללדת). לפני פטירתו של רב, שהה רב אסי ליד מיטתו, ורב אמר לו כי הוא חוזר בו מפסקו זה, אלא ששילא בר אבינא תלמידו עדיין נוהג כמותו, ולכן - הורה לרב לרב אסי - "גרייה", כלומר: שכנע אותו בטעמים וראיות כי פסק זה אינו נכון. רב אסי לא שמע בבירור את קולו של רב, וחשב כי הוא אומר מילה דומה בארמית שמשמעותה שונה - "גדייה" , כלומר: אם לא יסכים לדבריך, כרות אותו על ידי שמתא. לאחר פטירתו של רב בא רב אסי לשילא ואמר לו כי רב חזר בו מפסקו. נענה שילא: אם היה רב חוזר בו מפסקו, הוא היה אומר לי זאת, שהרי ידע שנוהג אני על פי פסקיו. כאשר ראה רב אסי ששילא מסרב להשמע לדבריו, הוא הטיל עליו שמתא, כהוראתו של רב (כפי שחשב בטעות). בא אליו שילא ואמר לו: האם אינך דואג ממאמר חז"ל "והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה"?! נענה רב אסי: כוחי גדול כשל התנא איסי בן יהודה, שנקרא גם איסי בן גור אריה, איסי בן גמליאל, ואיסי בן מהללאל (השם איסי דומה לשם אסי), "אסיתא דנחשא דלא שלט ביה רקבא" - כרפואה שנוצרת על ידי ארס של נחש, שלא שולט בו רקבון. נענה שילא בר אבינא: אני הוא שילא בר אבינא, פטיש החזק השובר את ארס הנחש. כאשר אמר זאת שילא, חלה רב אסי בחולי חמור, ולא יכול היה להרפא ממנו. כאשר נרפא מחולי אחד נפל לחולי אחר וחוזר חלילה, עד שנפטר. מיד לאחר שנפטר עוד לפני שנקבר רב אסי, אמר רב שילא לאשתו: הכיני לי תכריכים, נאלץ אני להפטר מכיוון שחושש אני מרב אסי שלא ילשין עלי אצל רב בשמים. אשתו הכינה לו תכריכים והוא נפטר. החכמים קיימו את שני ההלויות של שני החכמים שנפטרו באותו יום יחד, והחכמים ראו כי ההדסים של הדס, שאותם נהוג היה להניח על מיטתם של הנפטרים, פורחים ממיטה למיטה, והסיקו שהחכמים עשו שלום ביניהם, לאחר פטירתם.

כאשר מת, נעקרו כל האילנות בארצו באופן שמימי, כאות אבל.

גרסה אחרת אומרת שהיה באזור מבצר עם עבודה זרה וכשמת אז נחרב המבצר..

בתורת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רב אסי מוזכר רבות בתורתם של רבותינו ומשפטים רבים של רב אסי מוסברים במאמרים של רבותינו נשיאנו.

באחד ממאמריו[1] של אדמו"ר הריי"צ הוא מסביר קושיה של רב אסי בגמרא.

ישנו גם שיחה של הרבי [2], בו מתרץ קושיה ע"י סיפור מהגמרא [3] של רב אסי.

הערות שוליים