משתמש:לאמטערנעצ'יק/פולמוס קריאת התורה בחול המועד סוכות

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

בקריאת התורה של חול-המועד סוכות מעלים לתורה ארבעה אנשים, וחייבים לקרוא בקרבנות החג. (בפרשת פינחס), כאשר קרבנותיו של כל יום כתובים בשלושה פסוקים בלבד.

המנהג הנהוג בכל קהילות ישראל באה"ק הוא לקרוא לכל ארבעת העולים את קרבנות היום. כלומר, בא' דחול-המועד קוראים ארבע פעמים את "וביום השני". כך גם נהגו חסידי חב"ד בעבר, עד שנת תשמ"ט.

בשנת תשמ"ט אמר הרבי שיחה שממנה הובן כי דעתו היא שיש לקרוא באה"ק באופן אחר, דהיינו שביום א' דחוה"מ יקראו לעולה הראשון "וביום השני"; לעולה השני – "וביום השלישי"; לעולה השלישי – "וביום הרביעי"; ולעולה הרביעי – שוב "וביום השני".

בעקבות אותה שיחה התעוררה שאלה כיצד יש לנהוג למעשה באה"ק. בהרבה מקהילות חב"ד שינו את המנהג והחלו לקרוא כפי שהשתמע מדברי הרבי. לעומת זאת, היו קהילות שנשארו עם המנהג שהיה קיים בעבר.

ב.

להבנת הנושא נקדים את הרקע לחילוקי הדעות בסוגיא זו.

הגמרא והראשונים דנים בשאלה לעניין חו"ל, שם יש גם "ספיקא דיומא". למשל, ביום הראשון של חול-המועד בחו"ל יש ספק אם זה היום השני של החג או השלישי. להלכה הובאו שתי שיטות:

לפי הבית-יוסף, ביום זה קורא הראשון – "וביום השני", השני והשלישי – "וביום השלישי", והרביעי – בחובת היום: "וביום השני... וביום השלישי". לדעה זו אין ממשיכים לקרוא גם "ביום הרביעי", כי זה כבר אינו מעניינו של יום כלל.

לפי הרמ"א, הראשון קורא – "וביום השני", השני – "וביום השלישי", השלישי – "וביום הרביעי", והרביעי – בחובת היום: "וביום השני... וביום השלישי". לדעת הרמ"א מעדיפים לקרוא קרבן שאינו מעניינו של יום כלל ("וביום הרביעי"), ובלבד שלא יצטרכו לחזור ולקרוא פרשה פעם נוספת.

בסוף העניין הוסיף הבית יוסף על הטור: "ובארץ ישראל שאין 'ספיקא דיומא', אין קורין בכל יום כי אם פרשת היום בלבד, כי ביום השני שהוא ראשון לחול המועד קורא כהן פרשת "וביום השני", והשלושה העולים אחריו חוזרים וקורין אותה פרשה עצמה, ועל דרך זה בכל יום משאר הימים", וכן כתב בשולחן-ערוך.

הרמ"א על אתר לא הגיה מאומה על הדברים הללו. ויש להסתפק בדבר אם נהג כך מפני שהוא מסכים להם, או מפני שסמך על כך שהקורא יבין שהמחלוקת שביניהם תקפה גם לגבי ארץ-ישראל.

רבו של הבית-יוסף, מהר"י בי-רב, כתב שלפי הדעה הזאת (שהביא הרמ"א) שלושת העולים הראשונים אינם חייבים לקרוא בפרשת היום גם בארץ-ישראל, וכן כתב רבינו הצמח-צדק בתגובה לדברי הבית-יוסף הללו. ואכן הביא שם, שבזמן הבית-יוסף, לא נהגו בעיה"ק ירושלים לקרוא כפי דעתו. וכן כתב בביכורי יעקב, שלדעת הרמ"א "גם בני ארץ-ישראל היה להם לנהוג כן, שיקרא כהן - "וביום השני", לוי – "וביום השלישי", ישראל – "וביום הרביעי", והרביעי – "וביום השני"".

ובהמשך תמה, מדוע האשכנזים שנהגו בחו"ל כדעת הרמ"א, ועלו לארץ-ישראל, אינם ממשיכים לנהוג כדעה זו גם בארץ-ישראל?.

נוסיף ונאמר:

בשלמא על ה'פרושים' תלמידי הגר"א שעלו לאה"ק אין לתמוה שנהגו כהבית-יוסף, שהרי הגר"א מביא ראיה מן התוספתא כדעה זו, ולכן הם נוהגים הן בחנוכה (ראה בסעיף הבא) והן בסוכות כהבית-יוסף; אבל יש לתמוה על החסידים שעלו לאה"ק (עוד בדורות שלפניו) ונהגו כקבוצה עצמאית לכל דבר, מדוע נהגו הם, ושאר האשכנזים כולם מאז ועד היום, ללא יוצא מן הכלל, הן בחנוכה והן בסוכות כדעת הבית-יוסף?!

ג.

כשרוצים להבין סוגיא זו, אי-אפשר לדלג על עניין הקריאה בימי חנוכה.

במשנה אמרו שבחנוכה קוראים בפרשת הנשיאים. ביום השני של חנוכה (וכל הימים שלאחריו), קוראים בתורה לעולה הראשון עד "מלאה קטורת", לשני – עד "זה קרבן נתנאל בן צוער". בקשר לשלישי, יש שתי דעות: לפי הבית יוסף – חוזר וקורא את "ביום השני" (כולו), ואילו לפי הרמ"א – ממשיך לקרוא את "ביום השלישי" (כולו), כדי שלא לחזור שוב פסוקים שכבר קראו.

הצמח צדק, כמו גם הגר"א, אומרים ששתי המחלוקות – אחת הן.

ומעניין לדעת:

• שלא כמו בסוכות - לא מוזכר בפוסקים שיש הבדל כלשהו בחנוכה בין ארץ-ישראל לחו"ל.

• כמו בסוכות – למעשה כל הקהילות האשכנזיות באה"ק נוהגות בחנוכה כדעת הבית-יוסף.

בספר המנהגים-חב"ד, מנהגי חנוכה, נאמר בנידון: "קריאת התורה – כמו שכתוב בסידור לאוואוט. בשבת חנוכה קורין רק נשיא אחד, וכן בראש-חודש".

מכיוון שבדרך-כלל מדובר במנהגנו על חו"ל, אין חידוש בדבר שנהוג כדעת הרמ"א, שהרי כך נוהגים שם כל האשכנזים לקהילותיהם. אולם באה"ק נהגו בעבר, וכן הופיע בלוחות הישנים של כולל-חב"ד (כנראה עד שנת תשי"ז), כמנהג הקבוע אצל כולם, כדעת הבית-יוסף, לקרוא רק את קרבן היום.

לדברי הרב שמעון שי' יעקובוביץ מירושלים, היה הוא זה שפנה בשעתו למנהל כולל-חב"ד באה"ק, הרב זליג סלונים ז"ל, שהיה אז המוציא והמביא בכל העניינים, והציע לשנות את ההוראה בלוח שלהם, ולכתוב בו כמנהג חו"ל ע"פ הרמ"א, וככתוב ב'סידור תורה אור'. הרב סלונים פנה לרבי, והרבי הסכים על כך (בכתב), וכך נעשה.

לעת-עתה, יש בידינו בנושא זה מכתב מאוחר מזה, מתאריך ח' ניסן תשי"ז, ובו נאמר:

"קריאת התורה בימי חנוכה – מנהגנו על-פי מה שכתב בשאלות-ותשובות צמח צדק, הועתק בקונטרס 'ברוך שעשה ניסים'. וכן כתב גם הרב רבי ברוך, שיחיה, נאה בלוח כולל חב"ד, שעברתי עליו. ופליאה: מה גרם לספק בהנהגת חב"ד מפורסמת".

נמצא שבנושא קריאת-התורה בחנוכה שינו את הכתוב בלוח כולל-חב"ד בהוראת הרבי, נגד מנהג כל קהילות האשכנזים באה"ק, והרבי התפלא מדוע מסתפקים בזה, וכך נוהגים כל חסידי חב"ד באה"ק מאז במשך כל השנים ללא פקפוק.

לעומת זה, לנושא הקריאה בחול-המועד סוכות היתה התייחסות שונה לחלוטין מצד הרבי.

ד.

גם לאחר השינוי בקריאת-התורה בחנוכה, המשיכו אנ"ש באה"ק לנהוג בחול-המועד סוכות כ"מנהג העולם", כדעת הבית-יוסף. דברי הצמח-צדק שחנוכה וחוהמ"ס הם אותה מחלוקת לא היו ידועים לרוב הציבור, כולל ת"ח (גם כשנאמרה השיחה בתשמ"ט), ואיש לא חשב לשנות את סדר הקריאה בחול המועד סוכות, עד שהעלה זאת הרבי.

וזה נוסח הדברים שאמר הרבי בנדון (קטע משיחת ליל ד' דחג הסוכות (אור לח"י תשרי) תשמ"ט – העתקה מהקלטת):

"...וואס דאס איז דער אויפטו און דער אויסנאם לגבי כל השנה כולה, אפילו אין חג הסוכות עצמו - ניט לגבי שמע"צ נאר אין די שבעת ימי הסוכות - איז בנוגע צו דעם ערשט'ן טאג סוכות אפילו אין ארץ ישראל, אין חו"ל צו די ערשטע צוויי טעג סוכות, לייענט מען מער ניט פון קרבנות פון יום אחד, דערנאך אז ס'קומט דער ערשטער טאג חוה"מ סוכות אין חו"ל, ואפילו אין ארץ ישראל, לייענט מען דעמאלט פון כמה קרבנות פון כמה ימים קרבנות שלהם...".

וראה זה פלא: השיחה מוקלטת, אבל איננה רשומה ב'הנחות', לא של אידיש ולא של לה"ק, ואף לא בר"ד (=ראשי-דברים, תקציר שהיה מופיע מיד לאחר אמירת השיחה ע"י התמימים). הרה"ח רי"ל שי' גרונר סיפר, שלאחר השיחה פנה לרבי ואמר לו שלמעשה אין נוהגים כך באה"ק, ולכן הורה לו הרבי למסור למניחי ההנחות (בשתי המערכות) להשמיט עניין זה מרשימת השיחה.

מכאן ואילך יובאו המענות ברקע התכתובת המלאה בין הרב נאה והרבי, שנתקבלה מצאצאיו והופיעה רק בחודש טבת תשס"ו, בקובץ 'פרדס חב"ד'.

בהמשך, כתב הרב נאה לרבי ביום כ"ב תמוז תש"נ, והודיע שהוא עומד לשנות בלוח כולל-חב"ד ע"פ השיחה, ורק היה לו ספק בפרטים מסויימים. אך הרבי השיב לו ביום ר"ח מנ"א תש"נ:

"הנ"ל - משנה ראשונה30, אחר-כך היו ידיעות שונות מ(מבקרי) ארץ-הקודש.

ולכן, קודם שיפסוק דין ויפרסם, על-פי ראיותיו ההלכתיות, כדאי שיברר ככל הדרוש ויפרסם בצירוף מראי-מקומות וכיוצא בזה".

שוב – כמו בשיחה עצמה – הרבי אינו מדבר כלל על הפסיקה הנכונה, אלא על מנהג קיים באה"ק, שכל הבירורים טרם הוכיחו את קיומו בדורותינו.

לצערנו, הרב נאה, שהבין שהכוונה לבירור הלכתי, לא פירסם כל בירור של המצב המעשי, ורק כתב לרבי בירור הלכתי בנושא, עם ציון דברי הצמח-צדק בנדון.

בבירור ההלכתי, שאותו שלח לרבי ביום ט"ו מנ"א תש"נ, הסיק שיש לנהוג כאותה "משנה ראשונה", וביקש שזו תהיה גם ה"משנה האחרונה" של הרבי, וביקש את רשותו לפרסם זאת בלוח.

אך הרבי ענה לו (ביום ז' אלול תש"נ): "לא ישנה ממה שנדפס כבר".