משתמש:לוי ק/גבול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (שמואל חיים העביר את הדף משתמש:לוי.ק/גבול לשם משתמש:לוי ק/גבול בלי להשאיר הפניה)
 
(11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|או למחיקה}}
כוח ה'''גבול''' מורה על היות הכוח המדובר מוגבל, ואינו מתפשט ומתרחב לאין קץ וסוף.
כוח ה'''גבול''' מורה על היות הכוח המדובר מוגבל, ואינו מתפשט ומתרחב לאין קץ וסוף.
=בגשמיות=
גבול הוא דבר המורה על חולקה של שטחים למדינות מסויימות. בחלקם מן המדינות צריך אישורים וכו' על מנת לעבור את הגבול אבל ישנם מדינות שיתחברו יחד ואין צורך בגבול
==עניינו==
==עניינו==
כוח גבולי נתהווה ע"י שבעל הכוח הגביל את עצמו לעשות תנועה בצורה מסויימת, עשיית תנועה גבולית הינה בבחינת [[לבוש|התלבשות]] בהדבר לעשותו בצורה מוגבלת ולא בלי סוף, ואינה נעשית באופן ממילא, לדוגמא: השפעת אור בכלי, ע"מ שהאור יכנס בכלי בפנימיותו - צריך שהאור המתלבש בכלי יהיה אור מוגבל.
כוח גבולי נתהווה על ידי שבעל הכוח הגביל את עצמו לעשות תנועה בצורה מסויימת, עשיית תנועה גבולית הינה בבחינת [[לבוש|התלבשות]] בהדבר לעשותו בצורה מוגבלת ולא בלי סוף, ואינה נעשית באופן ממילא, לדוגמה: השפעת אור בכלי, על מנת שהאור יכנס בכלי בפנימיותו - צריך שהאור המתלבש בכלי יהיה אור מוגבל.


השימוש במידת הגבול דורש כוח יותר חזק מאשר מידת הבלי גבול, מאחר וכדי להגביל ולצמצם הכוח לעשותו בצורה מסויימת יש להשתמש גם במידת הבלי גבול המביאה לעשיה, ואת אותה מידת בלי גבול יש להגביל בצורה מסויימת{{הערה|מאמר וידעת מוסקבה תרנ"ז}}.
השימוש במידת הגבול דורש כוח יותר חזק מאשר מידת הבלי גבול, מאחר וכדי להגביל ולצמצם הכוח לעשותו בצורה מסויימת יש להשתמש גם במידת הבלי גבול המביאה לעשיה, ואת אותה מידת בלי גבול יש להגביל בצורה מסויימת{{הערה|מאמר וידעת מוסקבה תרנ"ז}}.
שורה 12: שורה 9:


מורה על מידת ה[[גבורה]] המעלימה ומצמצמת מידת ה[[חסד]].
מורה על מידת ה[[גבורה]] המעלימה ומצמצמת מידת ה[[חסד]].
==השגת גבול==
{{ערך מורחב|השגת גבול}}
השגת גבול הינו דין ומצוות לא תעשה , שנמנית כאחת מ[[תרי"ג מצוות התורה]].
===מקור הדין===
בתורה נאמר{{הערה|ספר דברים, פרק י"ט, פסוק י"ד.}}: "לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל".[ [רש"י]] מפרש שמדובר באדם המרמה את שכנו על ידי סימון הגבול בין קרקעותיהם באופן לא נכון. איסור זה הוא מקרה פרטי של איסור גזל, ובכל זאת כאשר מדובר בקרקעות בארץ ישראל ייחד לו המקרא איסור מסוים. לא רק זאת, אלא שנכתב במקום אחר במקרא על מסיג גבול{{הערה|ספר דברים, פרק כ"ז, פסוק י"ז.}}: "ארור מסיג גבול רעהו".
ועוד אמרו{{הערה|ספרי, שם}} :
"מנין למחליף דברי ר' אליעזר בדברי ר' יהושע ודברי ר' יהושע בדברי ר' אליעזר... שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר: 'לא תסיג גבול רעך'".


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־19:51, 16 בדצמבר 2020

כוח הגבול מורה על היות הכוח המדובר מוגבל, ואינו מתפשט ומתרחב לאין קץ וסוף.

עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כוח גבולי נתהווה על ידי שבעל הכוח הגביל את עצמו לעשות תנועה בצורה מסויימת, עשיית תנועה גבולית הינה בבחינת התלבשות בהדבר לעשותו בצורה מוגבלת ולא בלי סוף, ואינה נעשית באופן ממילא, לדוגמה: השפעת אור בכלי, על מנת שהאור יכנס בכלי בפנימיותו - צריך שהאור המתלבש בכלי יהיה אור מוגבל.

השימוש במידת הגבול דורש כוח יותר חזק מאשר מידת הבלי גבול, מאחר וכדי להגביל ולצמצם הכוח לעשותו בצורה מסויימת יש להשתמש גם במידת הבלי גבול המביאה לעשיה, ואת אותה מידת בלי גבול יש להגביל בצורה מסויימת[1].

בקדושה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם אלוקים נחשב לכוח הגבול המצמצם האור והשפע הנשפע משם הוי'.

מורה על מידת הגבורה המעלימה ומצמצמת מידת החסד.

השגת גבול[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – השגת גבול

השגת גבול הינו דין ומצוות לא תעשה , שנמנית כאחת מתרי"ג מצוות התורה.

מקור הדין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורה נאמר[2]: "לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל".[ [רש"י]] מפרש שמדובר באדם המרמה את שכנו על ידי סימון הגבול בין קרקעותיהם באופן לא נכון. איסור זה הוא מקרה פרטי של איסור גזל, ובכל זאת כאשר מדובר בקרקעות בארץ ישראל ייחד לו המקרא איסור מסוים. לא רק זאת, אלא שנכתב במקום אחר במקרא על מסיג גבול[3]: "ארור מסיג גבול רעהו".

ועוד אמרו[4] : "מנין למחליף דברי ר' אליעזר בדברי ר' יהושע ודברי ר' יהושע בדברי ר' אליעזר... שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר: 'לא תסיג גבול רעך'".


הערות שוליים

  1. מאמר וידעת מוסקבה תרנ"ז
  2. ספר דברים, פרק י"ט, פסוק י"ד.
  3. ספר דברים, פרק כ"ז, פסוק י"ז.
  4. ספרי, שם