דע מה שתשיב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ודע מה שתשיב לאפיקורוס''' הוא משפט שאמר [[רבי אלעזר]] ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ב' משנה י"ד}}, שפירושו שעל האדם ללמוד על נושאים של [[אמונה]] כדי שיוכל לענות בבטחה לכופר שיטיל ספיקות באמונתו, כולל (ובעיקר) לכופר שבתוכו.
'''ודע מה שתשיב לאפיקורוס''' הוא משפט שאמר [[רבי אלעזר]] ב[[מסכת אבות]]{{הערה|שם=אבות|פרק ב' משנה י"ד}}, שפירושו שעל האדם ללמוד על נושאים של [[אמונה]] כדי שיוכל לענות בבטחה לכופר שיטיל ספיקות באמונתו, כולל (ובעיקר) לכופר שבתוכו.


==זהירות==
==זהירות==
למרות ציווי זה יש להיזהר ביותר לא לקרוא בספרים חיצוניים אלא מי שבטוח בעצמו שלא יתפס למינות בעקבות כך. ולכן בשביל לדעת מה להשיב עדיף ומותר רק בספרים שבתוך מסגרת ה[[תורה]] וה[[חסידות]].
למרות ציווי זה יש להיזהר ביותר לא לקרוא בספרים חיצוניים אלא מי שבטוח בעצמו שלא יתפס למינות בעקבות כך. כמוכח מלשון המשנה עצמה{{הערה|שם=אבות}} שאומרת, קודם {{ציטוטון|היו שקוד ללמוד תורה}} ואחר כך {{ציטוטון|ודע מה שתשיב}}.


==ב[[חב"דפדיה]]==
ולכן בשביל לדעת מה להשיב עדיף ומותר רק בספרים שבתוך מסגרת ה[[תורה]] וה[[חסידות]], וכן אין ללמוד לשם "להשיב" אלא ללמוד תורה לשמה ומתוך כך ידע להשיב.
חב"דפדיה ללא ספק "יודעת מה להשיב" בהיותה מאגר ידע על מגוון נושאי [[אמונה]]. הנה לקט מערכים אלו:
{{להשלים|}}
===אמונה בה' ובתורה===
*[[אמונה בה']]
*[[אבולוציה]]
*[[נצחיות התורה]]


===אמונה במשיח===
כמו כן מובא ב[[גמרא]]{{הערה|[[סנהדרין]] לח ב}}, ש'דע מה שתשיב' הוא רק לגבי [[גוי]] או יהודי בור. אך יהודי מומר, אין להתווכח אתו מכיון שיודע ומכיר את התורה ובכל זאת פרק עול, {{ציטוטון|כל שכן דפקר טפי}}. כי הוא מוצא תירוצים לשיטתו ולא תוכל להשיבו{{הערה|רש"י שם}}.
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נצחיות חייו של הרבי]]
*[[האמונה בביאת המשיח]]
*[[האמונה במלך המשיח]]
*[[האמונה במשיח במקורות]]


==שלושת השלימויות==
==יחס [[הרבי]]==
[[שלושת השלמויות]]
בשיחת פרשת ויגש [[תשמ"ח]]{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15927&st=&pgnum=201 ספר השיחות תשמ"ח כרך א עמוד 192 בסופו.]}}, ביקש הרבי מאספני ומחזיקי ספרים שיתרמו את ספריהם ל[[ספריית הרבי]]. הרבי הוסיף, שיתרמו גם ספרים בשאר מקצועות לא של התורה, היות וגם הם {{ציטוטון|לא נבראו אלא לשמש את קוני{{הערה|אבות סוף פרק ו.}}}}. והרבי הוסיף '''עוד יותר:''' אפילו ספרים שבניגוד לתורה (!), שיש לעיין בהם בשביל "דע מה שתשיב לאפיקורוס". (כמובן רק לאלו שראויים לכך).


===ארגונים ומוסדות===
כך גם ב[[דבר מלכות ויגש]]{{הערה|אות י"ג וב[[מראי מקומות|הערה]] 84.}}, עורר [[הרבי]] על כך, שיש לפדות את הספרים ש[[אוסף שניאורסון|נותרו בשבייה]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. כולל גם, ספרים שהלימוד בהם הוא רק בשביל ידעת הנאמר בהם בכדי שיהיה אפשר לענות על כך, כציווי דע מה שתשיב לאפיקורוס - שגם אותם יש צורך לפדות.
*[[הרבנות בשכונת קראון הייטס]]
*[[אגו"ח ארה"ק]] - בפסקה "לאחר תשס"ד


{{הערות שוליים|}}
הרבי פעם הסביר{{הערה|[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\44\2\B0991.tif&ilIF=G&ilSC=30 שיחת שבת מברכים אדר תשד"מ].}}, שבהדפסת קובצי [[חידושי תורה]], יש משום "דע מה שתשיב" לאפיקורסים ולמלעיגים הטוענים שבחב"ד לא יודעים ללמוד. כי למרות שכבר הוכח שההפך הוא הנכון, כשבא מישהו וטוען טענה כזו - מתבלבלים ולא יודעים מה לענות לו. ולכן יש צורך בהדפסת חידושי תורה, בשביל לדעת מה להשיב.
 
==ראו גם==
*[[חכמות חיצוניות]]
*[[כפירה]]
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]

גרסה אחרונה מ־20:30, 29 באוגוסט 2023

ודע מה שתשיב לאפיקורוס הוא משפט שאמר רבי אלעזר במסכת אבות[1], שפירושו שעל האדם ללמוד על נושאים של אמונה כדי שיוכל לענות בבטחה לכופר שיטיל ספיקות באמונתו, כולל (ובעיקר) לכופר שבתוכו.

זהירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות ציווי זה יש להיזהר ביותר לא לקרוא בספרים חיצוניים אלא מי שבטוח בעצמו שלא יתפס למינות בעקבות כך. כמוכח מלשון המשנה עצמה[1] שאומרת, קודם "היו שקוד ללמוד תורה" ואחר כך "ודע מה שתשיב".

ולכן בשביל לדעת מה להשיב עדיף ומותר רק בספרים שבתוך מסגרת התורה והחסידות, וכן אין ללמוד לשם "להשיב" אלא ללמוד תורה לשמה ומתוך כך ידע להשיב.

כמו כן מובא בגמרא[2], ש'דע מה שתשיב' הוא רק לגבי גוי או יהודי בור. אך יהודי מומר, אין להתווכח אתו מכיון שיודע ומכיר את התורה ובכל זאת פרק עול, "כל שכן דפקר טפי". כי הוא מוצא תירוצים לשיטתו ולא תוכל להשיבו[3].

יחס הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחת פרשת ויגש תשמ"ח[4], ביקש הרבי מאספני ומחזיקי ספרים שיתרמו את ספריהם לספריית הרבי. הרבי הוסיף, שיתרמו גם ספרים בשאר מקצועות לא של התורה, היות וגם הם "לא נבראו אלא לשמש את קוני[5]". והרבי הוסיף עוד יותר: אפילו ספרים שבניגוד לתורה (!), שיש לעיין בהם בשביל "דע מה שתשיב לאפיקורוס". (כמובן רק לאלו שראויים לכך).

כך גם בדבר מלכות ויגש[6], עורר הרבי על כך, שיש לפדות את הספרים שנותרו בשבייה ברוסיה הקומוניסטית. כולל גם, ספרים שהלימוד בהם הוא רק בשביל ידעת הנאמר בהם בכדי שיהיה אפשר לענות על כך, כציווי דע מה שתשיב לאפיקורוס - שגם אותם יש צורך לפדות.

הרבי פעם הסביר[7], שבהדפסת קובצי חידושי תורה, יש משום "דע מה שתשיב" לאפיקורסים ולמלעיגים הטוענים שבחב"ד לא יודעים ללמוד. כי למרות שכבר הוכח שההפך הוא הנכון, כשבא מישהו וטוען טענה כזו - מתבלבלים ולא יודעים מה לענות לו. ולכן יש צורך בהדפסת חידושי תורה, בשביל לדעת מה להשיב.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 פרק ב' משנה י"ד
  2. סנהדרין לח ב
  3. רש"י שם
  4. ספר השיחות תשמ"ח כרך א עמוד 192 בסופו.
  5. אבות סוף פרק ו.
  6. אות י"ג ובהערה 84.
  7. שיחת שבת מברכים אדר תשד"מ.