![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משתמש:שמואל חיים/אונקלוס – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) יצירת דף עם התוכן "אונקלוס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר בש..." |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) טכני |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אונקלוס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר בשנות | אונקלוס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק, תלמידו של רבי עקיבא היה , ונחשב לאחד מן התנאים{{הערה|1=[[ברייתא]] ב[[מסכת בבא בתרא]], צט, ע"א}}. | ||
ידוע | ידוע חיבורו - 'תרגום אונקלוס' שהוא התרגום הארמי העתיק והמוסמך לתורה{{הערה|1=[[מסכת מגילה]], ג, ע"א; [[מסכת עבודה זרה]], יא, ע"א}}. התרגום נעשה כנראה, בארץ ישראל באמצע שנות ה-ג'ת"ת - תת"ק, ונערך סופית בבבל. התרגום נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה. במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי. | ||
לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה. במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
ישנן שתי דעות לגבי זהותו של אונקלוס, לפי התלמוד בבלי הוא היה אחיין של הקיסר הרומי טיטוס, ולפי מדרש תנחומא | ישנן שתי דעות לגבי זהותו של אונקלוס, לפי התלמוד בבלי הוא היה אחיין של הקיסר הרומי טיטוס{{הערה|1=[[מסכת גיטין]], נו, ע"ב}}, ולפי מדרש תנחומא הוא היה אחיין של הקיסר הרומי אדריאנוס. אונקלוס התגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק, לפני מרד בר כוכבא בשלהי תקופת התנאים, ברח לארץ ישראל מפני אימת דודו הקיסר. אונקלוס הצטרף לחכמי יבנה ולמד מפיהם. | ||
לפני מרד בר כוכבא בשלהי תקופת התנאים, | |||
==תרגום אונקלוס== | ==תרגום אונקלוס== | ||
התרגום לתורה של אונקלוס מיוחס על פי הגמרא ל"אונקלוס הגר", שפת התרגום היא בארמית . הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן [= | התרגום לתורה של אונקלוס מיוחס על פי הגמרא ל"אונקלוס הגר", שפת התרגום היא בארמית. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן" [= תרגום שלנו], כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל. | ||
לפי המסורת, התרגום נכתב על פי רוח הקודש ולכן חשיבותו רבה. מעמדו כתרגום המוסמך לתורה נשמר עד ימינו. הלימוד בו "שניים מקרא ואחד תרגום" הוא תקנה הלכתית. בשל יוקרתו הייתה לתרגום זה השפעה רבה על פרשנות התנ"ך, ומטעם זה מפרשי התורה כמו רש"י, הרמב"ם ועוד מרבים להישען עליו ולראות בו סמכות פרשנית עליונה. | |||
עוד קודם לחיבור התרגום, | עוד קודם לחיבור התרגום, היו בארץ ישראל תרגומים לתורה כגון תרגום ירושלמי שנוצרו על ידי חכמי ישראל מימות עזרא הסופר שהיו מתרגמים את התורה לקהל. דרך התרגום הייתה על ידי הוספת דרשות מרובות, אך בתקופת המשנה ובמיוחד בזמן עליית הנצרות חששו חז"ל שיעשו שימוש בתרגומים אלה כדי לשתול אמונות מינות בתוך המדרשים, ולכן נוצר הצורך בתרגום מחודש שנעשה בפיקוח גדולי התנאים. | ||
==קישוריים חיצוניים== | ==קישוריים חיצוניים== | ||
[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/617295 אונקלוס, גר הצדק המפורסם] | [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/617295 אונקלוס, גר הצדק המפורסם] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־23:32, 12 באוגוסט 2020
אונקלוס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק, תלמידו של רבי עקיבא היה , ונחשב לאחד מן התנאים[1].
ידוע חיבורו - 'תרגום אונקלוס' שהוא התרגום הארמי העתיק והמוסמך לתורה[2]. התרגום נעשה כנראה, בארץ ישראל באמצע שנות ה-ג'ת"ת - תת"ק, ונערך סופית בבבל. התרגום נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה. במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנן שתי דעות לגבי זהותו של אונקלוס, לפי התלמוד בבלי הוא היה אחיין של הקיסר הרומי טיטוס[3], ולפי מדרש תנחומא הוא היה אחיין של הקיסר הרומי אדריאנוס. אונקלוס התגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק, לפני מרד בר כוכבא בשלהי תקופת התנאים, ברח לארץ ישראל מפני אימת דודו הקיסר. אונקלוס הצטרף לחכמי יבנה ולמד מפיהם.
תרגום אונקלוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
התרגום לתורה של אונקלוס מיוחס על פי הגמרא ל"אונקלוס הגר", שפת התרגום היא בארמית. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן" [= תרגום שלנו], כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל.
לפי המסורת, התרגום נכתב על פי רוח הקודש ולכן חשיבותו רבה. מעמדו כתרגום המוסמך לתורה נשמר עד ימינו. הלימוד בו "שניים מקרא ואחד תרגום" הוא תקנה הלכתית. בשל יוקרתו הייתה לתרגום זה השפעה רבה על פרשנות התנ"ך, ומטעם זה מפרשי התורה כמו רש"י, הרמב"ם ועוד מרבים להישען עליו ולראות בו סמכות פרשנית עליונה.
עוד קודם לחיבור התרגום, היו בארץ ישראל תרגומים לתורה כגון תרגום ירושלמי שנוצרו על ידי חכמי ישראל מימות עזרא הסופר שהיו מתרגמים את התורה לקהל. דרך התרגום הייתה על ידי הוספת דרשות מרובות, אך בתקופת המשנה ובמיוחד בזמן עליית הנצרות חששו חז"ל שיעשו שימוש בתרגומים אלה כדי לשתול אמונות מינות בתוך המדרשים, ולכן נוצר הצורך בתרגום מחודש שנעשה בפיקוח גדולי התנאים.
קישוריים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ^ ברייתא במסכת בבא בתרא, צט, ע"א
- ^ מסכת מגילה, ג, ע"א; מסכת עבודה זרה, יא, ע"א
- ^ מסכת גיטין, נו, ע"ב