ספר החינוך: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:17, 25 ביוני 2024

ספר החינוך הוא ספר המונה ומבאר^[1] את כל התרי"ג מצוות על פי מניינו של המחבר, לפי סדר פרשיות התורה.

הספר נכתב בהמשך לחיבוריהם של מוני המצוות, כמו ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות גדול וספר מצוות קטן. אך בשונה מהם, בעל הספר כתב גם את טעמי המצוות, דיניהם, העונשים המוטלים על העובר על המצוות ופרטים נוספים.

מצויות כמה שיטות בין הראשונים מוני המצוות להגדרת ה"מצוות" בין כל ציוויי התורה. בחיבורו מתבסס ספר החינוך על דעת הרמב"ם בספר המצוות למעט במקומות מסויימים שנוטה לדעת הרמב"ן.

רבותינו נשיאי חב"ד מצטטים ומבארים בתורתם רבות את דברי החינוך. החל מאדמו"ר הצמח צדק שמביאו בספרו דרך מצוותיך^[2] עד הרבי שמביאו בשיחות ובאגרות קודש רבות.

מבנה הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרת המחבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כהקדמה לספר מופיעה איגרת בה כותב המחבר שחיבורו מתבסס על הרי"ף הרמב"ם והרמב"ן.

וממשיך, שישנם 369 מצוות הנוהגות בזמן הזה. 270 מהם חייב בהם כל אדם מישראל. 99 מהם אדם יכול להתחייב בהם "בסיבת מעשיו" (המגרש אשתו וכיוצא בזה). חיובם של מצוות אלו תלוי בזמן או במועד. אך ישנם שש מצוות שחיובן תמידי כאמונה בה', מצוות אהבת ה' ויראת ה' וכדומה.

הרבי מצטט באגרותיו פעמים רבות לדברים אלו אודות ששת המצוות שחיובם תמידי, וכותב שקיומם המלא הוא על ידי לימוד תורת החסידות^[3].

הקדמת המחבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהקדמתו לספרו מבאר המחבר עניינים באמיתות התורה, באחדות ה' ובחשיבות לימוד התורה על מנת לדעת כיצד לקיים את המצוות. בסיום, רומז המחבר את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני" וכן מבאר את שם חיבורו "החינוך" "לעורר לב הנער בני והילדים חבריו .. גם כי יזקינו לא יסורו ממנה".

מניין המצוות וביאורם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכל מצווה בספר מופיעים:

מקור המצווה: הפסוק ממנו נלמדת המצווה, היכן מופיעה בדברי חז"ל ואופן קיומה באופן כללי. חלק זה של ספר החינוך מבוסס על ספר המצוות של הרמב"ם.
שורשי המצווה: טעמים לקיום המצווה.
פרטי המצווה: דינים נוספים השייכים למצווה.
גבולות חלות המצווה: על מי המצווה חלה ומתי - זכרים או גם נקבות, גדולים או גם קטנים, בתקופת בית המקדש או בכל עת ועוד.
עונשו של מי שעובר על הציווי, מלקות או עונשים אחרים, על פי עקרונות שמוסברים במצוות אחדות.

המצוות בספר מסודרות לפי סדר הופעתן בפרשיות התורה. המחבר הפריד בכל פרשה בין מצוות העשה למצוות הלא-תעשה, ולפי זה מספר אותן. בדפוסים מאוחרים יותר סדרו את המצוות בתוך כל פרשה לפי סדרן, מבלי להתחשב בהיותן מצוות עשה או לא-תעשה, וכך נוצר מספור שונה, והוא זה שמקובל בימינו.

ז' מצוות דרבנן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסיום ספרו מונה ומבאר המחבר את ז' מצוות דרבנן. כמו רבים ממוני המצוות^[4].

זהות מחבר הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאמור, מחבר הספר רמז בהקדמתו את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני". בנוסף, בדבריו במצווה שט"ו, יש רמז לכך שכתב פירוש על מסכת ביצה, אך לא נמצא חיבור מעין זה.

בשער של מהדורת הדפוס הראשונה של הספר^[5] נכתב שמחברו היה "הרב רבי אהרן זלה"ה". המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי אהרן הלוי (הרא"ה) מספרד^[6].

ואכן בשו"ת צמח צדק מופיע כמה פעמים הלשון "ספר החינוך להרא"ה".

עניינים מהספר המבוארים בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במצוה קס"ט מובא עניין ההשגחה פרטית: "לקבוע בנפשותינו כי השגחת השם ברוך הוא פרטית על כל אחד ואחד מבני אדם וכי עיניו פקוחות על כל דרכיהם..".
במצווה כ"א מובא עניין יציאת מצרים ברוחניות שבכל יום: "יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו. ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפילותינו זכר ליציאת מצרים".

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

התעלומה הגדולה, המנהג ללכת בציציות גלויות בדווקא, המבשר תורני פרשת שלח תשפ"ב עמוד 13

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר החינוך מהדורת הרב חיים דוב שעוועל ירושלים תש"כ, באתר היברו בוקס.

הערות שוליים

↑ "בדרך המוסר" אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י"ד אגרת ד'תתקנא
↑ במצוות האמנת אלוקות, זכירת מחיית עמלק ועוד
↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' אגרת א'תתקב
↑ הרחבה בעניין זה במכתב הרבי לר' ניסן מינדל
↑ דפוס ונציה, רפ"ג
↑ ישנם החולקים על מסורת זו מכמה טעמים.

[1] "בדרך המוסר" אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י"ד אגרת ד'תתקנא

[2] במצוות האמנת אלוקות, זכירת מחיית עמלק ועוד

[3] אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' אגרת א'תתקב

[4] הרחבה בעניין זה במכתב הרבי לר' ניסן מינדל

[5] דפוס ונציה, רפ"ג

[6] ישנם החולקים על מסורת זו מכמה טעמים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעריכה}}
 [[קובץ:ספר החינוך.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ספר החינוך בהוצאת [[שי למורא]]]]
-'''ספר החינוך''' הוא ספר המתאר את כל [[תרי"ג מצוות|תרי"ג (613)]] ה[[מצווה|מצוות]] שמופיעות ב[[תורה]] על פי מניינו של המחבר. הספר נכתב בשלהי [[המאה ה-13]] בהמשך למסורת רחבה של מוני מצוות, ביניהם הספרים [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[ספר מצוות גדול]] ו[[ספר מצוות קטן]].
+'''ספר החינוך''' הוא ספר המונה ומבאר{{הערה|1=
+"בדרך המוסר" [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4951.htm?q=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י"ד אגרת ד'תתקנא]}} את כל ה[[תרי"ג מצוות]] על פי מניינו של המחבר, לפי סדר פרשיות התורה.
-שלא כקודמיו, מתאר בעל ספר החינוך גם את [[מצווה#טעמי המצוות|טעם המצווה]] (בלשונו: "שורש המצווה"), דיניה, [[הענישה בהלכה|העונש]] המוטל על מי שלא מקיים אותה ופרטים נוספים. ישנן שיטות אחדות לברירת ציוויי התורה שמוגדרים כ"מצוות", וספר החינוך בחר כמקור עיקרי את מניין המצוות של ה[[רמב"ם]]. בחלק מהמצוות שה[[רמב"ן]] משיג עליהן ומציע לא למנותן או למנותן באופן אחר, משלב המחבר את דעת הרמב"ן ואת נימוקיו.
+הספר נכתב בהמשך לחיבוריהם של מוני המצוות, כמו [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[ספר מצוות גדול]] ו[[ספר מצוות קטן]]. אך בשונה מהם, בעל הספר כתב גם את טעמי המצוות, דיניהם, העונשים המוטלים על העובר על המצוות ופרטים נוספים.
-על הספר נכתבו מספר פירושים המבארים ודנים במקורותיו שהמפורסם שבהם הוא "[[מנחת חינוך (ספר)|מנחת חינוך]]".
+מצויות כמה שיטות בין ה[[ראשונים]] מוני המצוות להגדרת ה"מצוות" בין כל ציוויי התורה. בחיבורו מתבסס ספר החינוך על דעת הרמב"ם בספר המצוות למעט במקומות מסויימים שנוטה לדעת ה[[רמב"ן]].
-== זמן חיבור הספר ==
+רבותינו נשיאי חב"ד מצטטים ומבארים בתורתם רבות את דברי החינוך. החל מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שמביאו בספרו [[דרך מצוותיך]]{{הערה|במצוות האמנת אלוקות, זכירת מחיית עמלק ועוד}} עד [[הרבי]] שמביאו בשיחות ובאגרות קודש רבות.
-ההנחה היא שהספר נכתב לקראת סוף [[המאה ה-13]], בין [[1274]] (שנת פטירת הרמב"ן) ל-[[1310]] (שנת פטירת [[הרשב"א]]).
-במצווה ש"ל, כותב בעל ספר החינוך את המניין לשנות השמיטה, ועל פיו ניתן לקבוע כי הספר נכתב ב-[[1257]] או ב-[[1258]]. מניין זה אינו מסתדר עם העובדה שה[[רמב"ן]], שנפטר יותר מעשר שנים מאוחר יותר, מוזכר בספר כמי שכבר עבר מן העולם. קושי זה יכול להתיישב בכך שמאוחר יותר הוסיפו לשמו של הרמב"ן את ברכת המתים.
-== זהות המחבר ==
-מחברו של ספר החינוך בחר להעלים את זהותו, ומתאר את עצמו, בהקדמתו לספר, רק כ"איש יהודי מבית לוי ברצלוני". בדבריו במצווה שט"ו, יש רמז לכך שכתב פירוש על [[מסכת ביצה]], אך לא נמצא חיבור מעין זה.
-בשער של מהדורת הדפוס הראשונה של הספר ([[דניאל בומברג|דפוס ונציה]], רפ"ג) נכתב שמחברו היה "הרב רבי אהרן זלה"ה". המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי [[אהרן הלוי]] (הרא"ה) מ[[ספרד]]{{הערה|לפי דעת [[דוד רוזין]], הראשון ששיער כך הוא רבי [[גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)|גדליה אבן יחיא]] שכתב בספרו "שלשלת הקבלה" על אהרון הלוי "ואני אומר שאולי זהו שחבר ספר החינוך". השערה זאת הפכה לוודאות בדברי [[דוד קונפרטי]] שכתב על הרא"ה: "עשה ספר החינוך על הפרשיות". הראשון שערער על קביעה זאת הוא [[החיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]]. ראה David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, [[ברלאוו]] [[1871]], עמודים 86-87}}, וכך נכתב ברוב המהדורות של ספר החינוך, אך אין לכך ראיות מכריעות. במחקר מקובל כיום שייחוס זה מוטעה (סתירות רבות בין ספרו של הרא"ה 'בדק הבית' לתוכן ספר החינוך, הרא"ה, שהיה תלמיד מובהק של [[הרמב"ן]], לא מוסיף שום תוארי כבוד לשם הרמב"ן כשמזכירו ועוד); לדעת פרופ' [[ישראל מ' תא-שמע]], מחבר הספר הוא ר' [[פנחס הלוי]], אחיו של הרא"ה{{הערה|שם=תא-שמע|1='מחברו האמיתי של ספר החינוך', [[קריית ספר (כתב עת)|קריית ספר]] נה, [[תש"ם]], עמ' 789-791}}. הרב [[דוד מצגר]], בהקדמה למהדורת ספר החינוך של [[מכון ירושלים]], משער שמחברו של ספר החינוך הוא אחד מתלמידי ה[[רשב"א]]. הועלתה גם השערה נוספת, לפיה מחברו של ספר החינוך הינו הרשב"א עצמו{{הערה|ראה מוריה שנה כה, במאמרו של הרב אברהם ישעיהו ויינטרוב}}.
-דוד רוזין משער{{הערה|David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, [[ברלאוו]] [[1871]], עמוד 83}}, שהמחבר היה מתפרנס מלימוד [[תורה]] ל[[נער]]ים.
-אין ידיעות בנושא שנת מותו{{הערה|לפי דעת [[שלמה מונק]], מחבר הספר נפטר בשנת [[1293]]. אך אין מקורות לקביעתו}}.
 ==מבנה הספר==
 ===אגרת המחבר===
-כהקדמה לספר מופיעה איגרת בה כותב המחבר שחיבורו מתבסס על ה[[רא"ש]] ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]].
+כהקדמה לספר מופיעה איגרת בה כותב המחבר שחיבורו מתבסס על ה[[רי"ף]] ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]].
-וממשיך, שמתוך 369 המצוות הנוהגות בזמן הזה, 270 מהם חייב בהם כל אדם מישראל. 99 מהם אדם יכול להתחייב בהם בסיבת מעשיו (המגרש אשתו וכיוצא בזה). חיובים של מצוות אלו תלוי בזמן או במועד אך ישנם שש מצוות שחיובן תמידי כאמונה בה', מצוות אהבת ה' ויראת ה' וכדומה.
+וממשיך, שישנם 369 מצוות הנוהגות בזמן הזה. 270 מהם חייב בהם כל אדם מישראל. 99 מהם אדם יכול להתחייב בהם "בסיבת מעשיו" (המגרש אשתו וכיוצא בזה). חיובם של מצוות אלו תלוי בזמן או במועד. אך ישנם שש מצוות שחיובן תמידי כ[[אמונה]] בה', מצוות [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] וכדומה.
-[[הרבי]] מצטט באגרותיו פעמים רבות לדברים אלו אודות ששת המצוות שחיובם תמידי, וכותב שקיומם המלא הוא על ידי לימוד תורת החסידות.
+[[הרבי]] מצטט באגרותיו פעמים רבות לדברים אלו אודות ששת המצוות שחיובם תמידי, וכותב שקיומם המלא הוא על ידי [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]]{{הערה|1=
+[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1902.htm?q=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' אגרת א'תתקב]}}.
 ===הקדמת המחבר===
-בהקדמתו לספרו רומז המחבר את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני" וכן מבאר את שם חיבורו "החינוך" "לעורר לב הנער בני והילדים חבריו .. גם כי יזקינו לא יסורו ממנה".
+בהקדמתו לספרו מבאר המחבר עניינים באמיתות התורה, באחדות ה' ובחשיבות לימוד התורה על מנת לדעת כיצד לקיים את המצוות. בסיום, רומז המחבר את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני" וכן מבאר את שם חיבורו "החינוך" "לעורר לב הנער בני והילדים חבריו .. גם כי יזקינו לא יסורו ממנה".
 ===מניין המצוות וביאורם===
 בכל מצווה בספר מופיעים:
-* מקור המצווה: כיצד היא נלמדת מהפסוק, היכן מופיעה בדברי [[חז"ל]] ואופן קיומה באופן כללי. חלק זה של ספר החינוך מבוסס על [[ספר המצוות]] של [[הרמב"ם]].
+* מקור המצווה: הפסוק ממנו נלמדת המצווה, היכן מופיעה בדברי [[חז"ל]] ואופן קיומה באופן כללי. חלק זה של ספר החינוך מבוסס על [[ספר המצוות]] של [[הרמב"ם]].
 * שורשי המצווה: טעמים לקיום המצווה.
 * פרטי המצווה: דינים נוספים השייכים למצווה.
 * גבולות חלות המצווה: על מי המצווה חלה ומתי - זכרים או גם נקבות, גדולים או גם קטנים, בתקופת בית המקדש או בכל עת ועוד.
-* עונשו של מי שעובר על הציווי, על פי עקרונות שמוסברים במצוות אחדות.
+* עונשו של מי שעובר על הציווי, מלקות או עונשים אחרים, על פי עקרונות שמוסברים במצוות אחדות.
+המצוות בספר מסודרות לפי סדר הופעתן בפרשיות התורה. המחבר הפריד בכל פרשה בין [[מצוות עשה|מצוות העשה]] ל[[מצוות לא תעשה|מצוות הלא-תעשה]], ולפי זה מספר אותן. בדפוסים מאוחרים יותר סדרו את המצוות בתוך כל פרשה לפי סדרן, מבלי להתחשב בהיותן מצוות עשה או לא-תעשה, וכך נוצר מספור שונה, והוא זה שמקובל בימינו.
-המצוות בספר החינוך מסודרות לפי סדר הופעתן בפרשיות התורה. המחבר הפריד בכל פרשה בין [[מצוות עשה|מצוות העשה]] ל[[מצוות לא תעשה|מצוות הלא-תעשה]], ולפי זה מספר אותן. בדפוסים מאוחרים יותר סדרו את המצוות בתוך כל פרשה לפי סדרן, מבלי להתחשב בהיותן מצוות עשה או לא-תעשה, וכך נוצר מספור שונה, והוא זה שמקובל עד היום.
+===ז' מצוות דרבנן===
+בסיום ספרו מונה ומבאר המחבר את ז' מצוות דרבנן. כמו רבים ממוני המצוות{{הערה|1=
+[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/347.htm?q=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A הרחבה בעניין זה במכתב הרבי לר' ניסן מינדל]}}.
-==המצווה הנוספת==
+==זהות מחבר הספר==
-עם זאת שבסדר המצוות קבע המחבר חידוש ומנה אותן על פי סדרן בתורה, הרי שבשאלה אלו ציוויים ראויים להכלל במנין נקט המחבר בשיטתו של הרמב"ם וספר החינוך מכיל את אותן מצוות שמופיעות בספר המצוות לרמב"ם. ספר החינוך סוטה ממניינו של הרמב"ם במצווה אחת שהוסיף ובמקומה הוא משמיט מצווה שמופיעה אצל הרמב"ם.
+כאמור, מחבר הספר רמז בהקדמתו את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני". בנוסף, בדבריו במצווה שט"ו, יש רמז לכך שכתב פירוש על [[מסכת ביצה]], אך לא נמצא חיבור מעין זה.
-המצווה שמוסיף בעל ספר החינוך היא מצווה תפז למניינו – "שלא להקריב [[קורבן פסח]] בבמת יחיד". מצווה זו אינה נכללת במניינו של הרמב"ם, בהתאם לשיטתו שלא למנות מצוות שאינן נוהגות לדורות. בעל ספר החינוך סובר שמצווה זו נוהגת גם לאחר בניין [[בית המקדש]] ומצטרפת לאיסור הכולל להקריב בבמות.
+בשער של מהדורת הדפוס הראשונה של הספר{{הערה|דפוס ונציה, רפ"ג}} נכתב שמחברו היה "הרב רבי אהרן זלה"ה". המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי [[אהרן הלוי]] (הרא"ה) מ[[ספרד]]{{הערה|ישנם החולקים על מסורת זו מכמה טעמים.}}.
-המקור לשינוי זה נובע כנראה מנוסח מוטעה של ספר המצוות שהיה לפני בעל ספר החינוך והכיל את המצווה. נוסח מוטעה זה קדום וכבר רבי [[אברהם בן הרמב"ם]], כשנשאל על הסיבה להכללת מצווה זו במניין, השיב לשואל שיש בידו נוסחה מוטעית.
+ואכן ב[[שו"ת צמח צדק]] מופיע כמה פעמים הלשון "ספר החינוך להרא"ה".
-מצוות לא תעשה קמט במניין הרמב"ם, איסור אכילת זר מ[[קורבן (יהדות)#קודשי קודשים וקודשים קלים|קודשי קדשים]] מושמטת ממניינו של ספר החינוך.
+==עניינים מהספר המבוארים בתורת החסידות==
+#במצוה קס"ט מובא עניין ה[[השגחה פרטית]]: "לקבוע בנפשותינו כי השגחת השם ברוך הוא פרטית על כל אחד ואחד מבני אדם וכי עיניו פקוחות על כל דרכיהם..".
+#במצווה כ"א מובא עניין [[יציאת מצרים]] ברוחניות שבכל יום: "יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו. ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפילותינו זכר ליציאת מצרים".
-== מנחת חינוך ==
+==לקריאה נוספת==
-{{הפניה לערך מורחב|מנחת חינוך}}
+*'''התעלומה הגדולה''', המנהג ללכת בציציות גלויות בדווקא, המבשר תורני פרשת שלח תשפ"ב עמוד 13
-על ספר החינוך נכתב פירוש בשם מנחת חינוך. הספר נכתב על ידי רבי [[יוסף באב"ד]] ([[1800]]–[[1874]]), [[אב בית דין]] ב[[טרנופול]], ויצא לאור בשנת [[ה'תרכ"ט]] ([[1869]]). שם הספר שאול משמו של ה[[קורבן]] שהיה מקריב כל [[כהן]] ב[[בית המקדש]] עם כניסתו לעבודה. בספר, לאחר מצווה ל"ב, כלול קונטרס בשם "מוסך השבת" העוסק ב[[ל"ט אבות מלאכה]] האסורות ב[[שבת]], ובסוף הספר - הערות על ל"ב המצוות שהוסיף הרמב"ן על מנינם של הרמב"ם ובעל ספר החינוך.
 ==קישורים חיצוניים==
-* ספר החינוך מהדורת חיים דוב שעוועל, [http://hebrewbooks.org/40631 ספר החינוך – ירושלים – תש”ך], גרסה סרוקה באתר [[היברו בוקס]]
+*[http://hebrewbooks.org/40631 ספר החינוך מהדורת הרב חיים דוב שעוועל] ירושלים תש"כ, באתר [[היברו בוקס]].
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ספרי נגלה]]
+[[קטגוריה:מוני המצוות]]