|
|
| (49 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| ספר '''עין יעקב''' הוא חיבור המאסף את מרבית האגדות המצויות ב[[תלמוד הבבלי]] וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
| | '''הלכה למשה מסיני''' אלו דינים שקיבלם [[משה רבינו]] מפי הגבורה ב[[הר סיני]] כחלק מה[[תורה שבעל פה]] ומסרם לעם ישראל. |
|
| |
|
| חובר על ידי רבי יעקב בן חביב, שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, על [[סדר זרעים]] ו[[סדר מועד]] ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי לוי בן חביב, הרלב"ח.
| | [[אדמו"ר הזקן]] מבאר, שבמובן הרחב יותר, נכללת כל התורה בהגדרה הלכה למשה מסיני. ובלשונו: "..כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו ב"ש אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא"{{הערה|תורה אור יתרו סז, ב}}. |
|
| |
|
| [[רבותינו נשיאנו]] עודדו מאוד את לימוד ה"עין יעקב". החל מ[[אדמו"ר הזקן]] שהורה לרבים: "בין מנחה למעריב כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבספר ע"י [=עין יעקב] שרוב סודות התורה גנוזין בה{{הערה|אגרת הקדש סימן כג.}}". | | ==רקע== |
| וכן הורה [[אדמו"ר האמצעי]] "וגם יעשו עת מיוחד .. מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ"ך ומדרשי רז"ל כמו עין יעקב{{הערה|הקדמה לשולחן ערוך רבינו הזקן}}".
| | לפי המסופר ב[[תורה]], כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא התעכב שם ארבעים יום. באותם הימים [[הקב"ה]] לימדו את התורה, ובכללה ה[[תורה שבעל פה]]. |
| [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, שאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר לו ש"לחסידים מלפנים היתה קביעות בחוק לימודם .. שנוסף על השיעורים במשניות, עמוד גמרא ותניא, היו גם לומדים פסקא ב"עין יעקב"{{הערה|
| | כפי שנאמר בפסוק{{הערה|שמות כד, יב}}: "ואתנה לך את לוחות האבן את התורה ואת המצווה" והפירוש, "תורה" היא תורה שבכתב ו"המצווה" היא התורה שבעל פה{{הערה|רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה}}. |
| ספר השיחות תש"ד עמוד 101. וכן (שם עמוד 98) – שכהקדמה ללימוד תניא יש לעשות קביעות בכל יום ללמוד "עין יעקב".}}".
| |
|
| |
|
| [[הרבי]] התבטא על לימוד העין יעקב "לימוד הכי נעלה{{הערה|אגרות קודש כרך כג עמוד רנה
| | אותם הלכות שנאמר עליהן שהן "הלכה למשה מסיני", הן אלו המקובלות בידינו דור אחר דור ורב מפי רב עד למשה רבינו ששמען בעל פה מפי הגבורה ומסרן לישראל. |
| }}".
| |
| והפליא במעלת העין יעקב שנלמד על ידי אנשים רבים, ובמיוחד על-ידי אנשים פשוטים, שפשטותם קשורה בפשיטות העצמות אין סוף{{הערה|שיחת כ"א אדר תשמ"ח – נאמרה בעת סיום השלושים להסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע (ספר השיחות תשמ"ח כרך א' עמוד 307):
| |
|
| |
|
| "לימוד "עין יעקב" על-ידי אנשים פשוטים שאינם שייכים ללימוד דף היומי, הלכה יומית, וכיוצא בזה..." | | הלכות אלו אין להם רמז גלוי בתורה, ואי אפשר ללמוד אותם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן או בדרך סברא{{הערה|רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות}} זאת בשונה משאר התורה שבעל פה שאפשר ללומדה בי"ג המידות וכיוצא בזה. |
|
| |
|
| ובהערה 17:
| | ==גדרם== |
| | {{להשלים}} |
|
| |
|
| "...שפשיטות העצמות מתגלה בפשיטות דאיש פשוט."}}.
| | ==ראו גם== |
| | | *[[תורה שבעל פה]] |
| ==דפוסי הספר==
| | *[[תורה שבכתב]] |
| הספר הודפס לראשונה לאחר פטירתו של המחבר, בסלוניקי בבית הדפוס של דון יהודה גדליה בשנת ה'רע"ו. ולאחר מכן ב[[ונציה]] בשנת ה'ש"ו. בעקבות הפולמוס סביב התלמוד שהתקיים ב[[איטליה]] בסביבות שנת ה'שט"ז, הכריזה ה[[אינקויזיציה]] של ונציה על ה"עין יעקב" כספר אשר יש בו דברי כפירה והספר נידון לשריפה יחד עם עותקים של התלמוד הבבלי והירושלמי. כעבור עשר שנים בשנת ה'שכ"ו הותר להוציא את הספר לאור בשנית אולם שמו שונה ל"עין ישראל". בשם זה החיבור המשיך לראות אור במספר מהדורות. אחת ממהדורות אלו היא המהדורה שראתה אור בשני כרכים בקרקוב בדפוס יצחק בן אהרון מפרוסיץ, בין השנים ה'שמ"ז לה'שנ"א. מהדורה זו הנגישה למעשה את יצירתו של רבי יעקב בן חביב לציבור הלמדנים שישב במרחב האשכנזי-פולני.
| |
| | |
| לאורך השנים החיבור ראה אור בעשרות מהדורות, שזכו לתפוצה רחבה הן בקרב בני ישיבות ולמדנים והן בקרב ה"עמך". בקהילות רבות התייסדה "חבורת עין יעקב", הלומדים בספר לימוד יומי ברבים.
| |
| | |
| === תרגומים ===
| |
| החיבור "עין יעקב" תורגם ל[[אידיש]] על ידי יוסף מאיר יעבץ ונדפס בהוצאת "בית מסחר ספרים ירושלים" בניו יורק. התרגום הראשון ל[[אנגלית]] נעשה על ידי הרב שמואל צבי גליק ונדפס בשנת 1916 בארצות הברית. ובהמשך לשפות נוספות.
| |
| | |
| | |
| == מבנה החיבור == | |
| את החיבור ערך המחבר לפי סדר מסכתות התלמוד, כשהוא מכנס אל חיבורו את כל האגדות המופיעות בתלמוד, ומשמיט את כל הנושאים ההלכתיים שנידונו בו. בחיבורו הביא המחבר את לשון הגמרא ופירושי הראשונים שהיו לפניו כדוגמת: [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], [[ר"ן|רבינו ניסים]], [[רשב"א]] ו[[ריטב"א]]. לצידם הוסיף המחבר גם פירוש משלו, שנקרא בשם פירוש "הכותב". במהדורות מאוחרות יותר נוספו ל"עין יעקב" גם פירושו של [[המהרש"א]] - "חידושי אגדות", וכן מפתחות, הפניות ומראי מקומות לספרות המקראית והמדרשית.
| |
| | |
| == מיוחדות חיבור הספר והשפעתו על הפרשנות לספרות האגדה ==
| |
| "עין יעקב" הוא החיבור הראשון בספרות התורנית המודפסת המאגד את אגדות התלמוד כגוף ידע עצמאי. החיבור מסודר על פי סדר המסכתות והדפים, בשונה מספרות הדרשות והמוסר, המפרשות אגדות רבות אולם הן בנויות על פי נושאים או פרשיות השבוע ולא מתייחסות לאגדה כגוף ידע העומד בזכות עצמו, אלא ככלי עזר לביסוסם של רעיונות מוסרים או מחשבתיים. התפיסה הרואה את האגדה כגוף ידע הראוי לפרשנות עצמאית באה לידי ביטוי דווקא בשני חיבורים של יוצרים מהמרחב הפולני-אשכנזי שהושפעו רבות מה"עין יעקב". החיבור "דרש משה" לרבי משה מפיזענץ שראה אור בקרוב בשנת ה'שמ"ט, וחיבורו של רבי שמואל אידילש ([[המהרש"א]]), "חידושי אגדות" (לובלין, ה'שפ"ח).
| |
| | |
| == הנוסח בחיבור ==
| |
| נוסח התלמוד המובא ב"עין יעקב" שונה לפעמים מהנוסח בדפוסי התלמודי הנפוצים, ישנם מאמרי חז"ל שמופיעים רק בנוסח התלמוד בעין יעקב. בספר דקדוקי סופרים ציין בצורה שיטתית לשינויים. כמו כן בנוסח פירוש רש"י ותוספות המופיעים בספר, ישנם לעיתים שינויים מנוסח פירוש רש"י ותוספות המודפס בתלמוד.
| |
| | |
| בשיחותיו של [[הרבי]] מוצאים אנו ציטוטים ממאמרי חז"ל שאינם נמצאים תמיד בש"ס שלפנינו, אלא בגרסת העין יעקב{{הערה|דוגמאות:
| |
| | |
| א. ברכות ה, ריש עמוד א: [לעולם ירגיז אדם יצר-טוב על יצר-הרע] יזכיר לו יום המיתה.
| |
| | |
| ב. ברכות יו"ד, סוף עמוד א: בהדי כבשי דרחמנא למה לך.
| |
| | |
| ג. שבת קה, א: אנא נפשי כתבית יהבית.
| |
| | |
| ד. בבא בתרא טז, א: יורד ומסטין עולה ומקטרג.
| |
| | |
| ה. סוטה סג, א: גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא.}},
| |
| | |
| וכן דיונים והתייחסויות לגירסאות העין יעקב{{הערה|בהדרנים על מסכת תענית ומכות ('הדרנים על הש"ס' כרך א' עמוד קלב ואילך; כרך ב' עמוד שלח ואילך) ובריבוי שיחות נוספות (ראה לדוגמא לקוטי שיחות כרך ל' עמוד 223 הערה 3. ועוד).}}.
| |
| | |
| בשיחות רבות צויין: "ראה בארוכה מפרשי (הש"ס ו) העין יעקב".
| |
| | |
| הרבי קבע שבעניין של אגדתא יש להעדיף את גירסת העין יעקב ואילו בעניין הלכתי יש להעדיף את גירסת הגמרא{{הערה|לקוטי שיחות כרך כד עמוד 57 הערה 12; (מקור הדברים בהרחבה – התוועדויות תשמ"ג כרך ד' עמוד 1866):
| |
| | |
| "ומסתבר לומר, שבעניין של אגדתא יש להעדיף גירסת העין יעקב. כי נוסף על השייכים ללימוד כל הגמרא – התווספו גם לומדי האגדה, ומכיוון שרוב לומדי האגדה הוא בעין יעקב (כמנהג ישראל), הנוסחאות שבו מבוררות יותר, על דרך מה שכתב הרשב"א (שו"ת המיוחסות להרמב"ן סימן צ"ו) בנוגע לריבוי השיבושים בנוסחאות הירושלמי מפני "מעוט השגחת הלומדים בו"."
| |
| | |
| אך בספר 'הדרנים על הרמב"ם וש"ס' (עמוד ז הערה 31) נאמר:
| |
| | |
| "ועל-פי הידוע שמדרש וגמרא הלכה כגמרא (ראה אנציק' תלמודית ערך הלכה סעיף ה, ושם-נסמן) יש לומר על דרך זה גם בנוגע לעין יעקב (אגדה שבתורה) וגמרא, שיש להכריע כגירסת הגמרא – שהמחול לצדיקים הוא לנשמות בגופים..."
| |
| | |
| ומקורו בשיחת כ' מנחם אב תשכ"א (תורת מנחם כרך לא עמוד 176)}}.
| |
| | |
| ==לימוד על ידי נשים==
| |
| כהרבי דיבר{{הערה|בשבת פרשת אמור תש"נ (אות ז, ספר השיחות תש"נ כרך ב, עמוד 459)}} בנוגע ללימוד התורה על ידי נשים, קרא להוסיף בשיעורי תורה "הן בהלכות הצריכות להן, והן בעוד עניני תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר, כמו לימוד "עין יעקב" אגדות שבתורה שמושכות לבו של אדם".
| |
| | |
| ==קישורים חיצוניים==
| |
| * "עין יעקב" באתר HebrewBooks: [http://hebrewbooks.org/44593 חלק ראשון], [http://hebrewbooks.org/44566 חלק שני], [http://hebrewbooks.org/45077 חלק שלישי], [http://hebrewbooks.org/45927 חלק רביעי]
| |
| *
| |
| [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9275&CategoryID=1705 יחס רבותינו נשיאנו ל"עין יעקב".]
| |
|
| |
|
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] |
הלכה למשה מסיני אלו דינים שקיבלם משה רבינו מפי הגבורה בהר סיני כחלק מהתורה שבעל פה ומסרם לעם ישראל.
אדמו"ר הזקן מבאר, שבמובן הרחב יותר, נכללת כל התורה בהגדרה הלכה למשה מסיני. ובלשונו: "..כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו ב"ש אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא"[1].
לפי המסופר בתורה, כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא התעכב שם ארבעים יום. באותם הימים הקב"ה לימדו את התורה, ובכללה התורה שבעל פה.
כפי שנאמר בפסוק[2]: "ואתנה לך את לוחות האבן את התורה ואת המצווה" והפירוש, "תורה" היא תורה שבכתב ו"המצווה" היא התורה שבעל פה[3].
אותם הלכות שנאמר עליהן שהן "הלכה למשה מסיני", הן אלו המקובלות בידינו דור אחר דור ורב מפי רב עד למשה רבינו ששמען בעל פה מפי הגבורה ומסרן לישראל.
הלכות אלו אין להם רמז גלוי בתורה, ואי אפשר ללמוד אותם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן או בדרך סברא[4] זאת בשונה משאר התורה שבעל פה שאפשר ללומדה בי"ג המידות וכיוצא בזה.
פרק זה לוקה בחסר. אנא
תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט ב
דף השיחה.
הערות שוליים
- ↑ תורה אור יתרו סז, ב
- ↑ שמות כד, יב
- ↑ רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה
- ↑ רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות