מנחם מענדל מסקליק: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:москалик.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מסקליק בצעירותו]] | ||
הרב '''מנחם מענדל מסקליק''' היה חסיד חב"ד תושב מוסקבה שנהרג בתאונת דרכים בשנת [[תשל"ב]]. בשל הנסיבות המוזרות של מותו ונתונים נוספים, רבים סבורים שיד ה[[קג"ב]] | הרב '''מנחם מענדל מסקליק''' ([[תרע"ט]] - [[ט"ז אייר]] [[תשל"ב]]) היה חסיד חב"ד תושב מוסקבה שנהרג בתאונת דרכים בשנת [[תשל"ב]]. בשל הנסיבות המוזרות של מותו ונתונים נוספים, רבים סבורים שיד ה[[קג"ב]] הייתה בדבר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תרצ"ז]] נאסר אביו על ידי הבולשת, ולו נודע שאף הוא על הכוונת ובשל כך רכש את זהותו של ידיד שנפטר בשם "גירש נתנוביץ' לב" ותחת זהות בדויה זו חי כל ימיו כאשר רק ידידיו החסידים מכירים את זהותו האמיתית. | בשנת [[תרצ"ז]] נאסר אביו על ידי הבולשת, ולו נודע שאף הוא על הכוונת ובשל כך רכש את זהותו של ידיד שנפטר בשם "גירש נתנוביץ' לב" ותחת זהות בדויה זו חי כל ימיו כאשר רק ידידיו החסידים מכירים את זהותו האמיתית. | ||
בפרוץ [[מלחמת העולם | בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גוייס לצבא האדום, ונפל בשבי הגרמני ארבעה פעמים, אולם הוא ניצל בשל צבעם הבהיר של שערותיו ועיניו כך שיכל לטעון שהוא טטרי. בפעם האחרונה שהיה בשבי עלה בידו לברוח למחנה צבא בריטי ב[[הולנד]], אולם זמן קצר לאחר מכן עבר המחנה לשליטת הסובייטים והוא נאלץ לחזור לרוסיה. | ||
מפחד אשר יואשם בעוון בגידה (כפי שהואשמו רוב החיילים שנפלו בשבי), לא חזר למרכז רוסיה, ובמקום זאת התגורר במקומות בהם השגחת השלטונות | מפחד אשר יואשם בעוון בגידה (כפי שהואשמו רוב החיילים שנפלו בשבי), לא חזר למרכז רוסיה, ובמקום זאת התגורר במקומות בהם השגחת השלטונות הייתה רפויה, תחילה בפרוורי [[ריגה]], ותקופה ב[[טשקנט]]{{הערה|שם="צצקס"|[http://toldot.ru/tora/articles/articles_1104.html Памяти Менделя Москалика] באתר תולדות ישורון (רוסית).}}, שם התגורר כחודש בבית ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קאזאנער)]]{{הערה|שם="זילבער"|[[יצחק זילבר]], '''להישאר יהודי'''.}}, ורק זמן מה לאחר מות [[סטלין]] חזר ל[[מוסקבה]] והתיישב בה. | ||
==במוסקבה== | ==במוסקבה== | ||
במוסקבה [[נישואין|נישא]] עם רעייתו | במוסקבה [[נישואין|נישא]] עם רעייתו ציפא עלקא בת החסיד ר' [[יעקב פנטלייב]]. | ||
מפאת העובדה שהתעקש לשמור [[שבת]] הוצרך לעבוד במלאכות פיזיות קשות במקומות בהם היה ניתן להמיר את העבודה בשבת לעבודה ביום ראשון. כמו כן, פוטר מדי פעם מעבודתו והיה עליו לחפש עבודה חדשה. עבודתו האחרונה | מפאת העובדה שהתעקש לשמור [[שבת]] הוצרך לעבוד במלאכות פיזיות קשות במקומות בהם היה ניתן להמיר את העבודה בשבת לעבודה ביום ראשון. כמו כן, פוטר מדי פעם מעבודתו והיה עליו לחפש עבודה חדשה. עבודתו האחרונה הייתה במפעל פלסטיק. | ||
התעסק בקירוב יהודים לתורה ומצוות, והיה לומד בביתו עם יהודים שהחלו זה עתה בחיים יהודיים. בין תלמידיו נמנה החסיד ר' [[קלמן מלך תמרין]] אשר היה מגיע לביתו בכל מוצאי שבת ללמוד איתו. | התעסק בקירוב יהודים לתורה ומצוות, והיה לומד בביתו עם יהודים שהחלו זה עתה בחיים יהודיים. בין תלמידיו נמנה החסיד ר' [[קלמן מלך תמרין]] אשר היה מגיע לביתו בכל מוצאי שבת ללמוד איתו. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
מאוחר יותר אף נמצאו עבריינים שהודו ברצח, אולם הם טענו כי הם רצחו מישהו אחר ולא אותו. כמו כן קיבלה המשפחה בדואר את תעודת הזהות שלו, התעודה הצבאית שלו וצרור מפתחות. לאחר כמה ימים באו לביתם ולקחו את כל התכתובת עם חו"ל, ולאחר כמה ימים החזירו את זה כאשר כל המילים בלשון הקודש מסומנות (כנראה לצרכי תרגום). בתעודת הפטירה שלו נכתב כי הוא נהרג בתאונת דרכים. | מאוחר יותר אף נמצאו עבריינים שהודו ברצח, אולם הם טענו כי הם רצחו מישהו אחר ולא אותו. כמו כן קיבלה המשפחה בדואר את תעודת הזהות שלו, התעודה הצבאית שלו וצרור מפתחות. לאחר כמה ימים באו לביתם ולקחו את כל התכתובת עם חו"ל, ולאחר כמה ימים החזירו את זה כאשר כל המילים בלשון הקודש מסומנות (כנראה לצרכי תרגום). בתעודת הפטירה שלו נכתב כי הוא נהרג בתאונת דרכים. | ||
בשל המוזרות של המקרה, סבורים רבים כי יד ה[[קג"ב]] | בשל המוזרות של המקרה, סבורים רבים כי יד ה[[קג"ב]] הייתה בדבר. | ||
שנים רבות לאחר פטירתו, זכו רעייתו ובנותיו לעלות ל[[ארץ הקודש]]. | שנים רבות לאחר פטירתו, זכו רעייתו ובנותיו לעלות ל[[ארץ הקודש]]. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/7524225_6695629.pdf '''בת חסיד ואשת חסיד'''] בעלון [[משפחה חסידית]] גליון 1452. | *[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/7524225_6695629.pdf '''בת חסיד ואשת חסיד'''] בעלון [[משפחה חסידית]] גליון 1452 | ||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]''' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מסקליק, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:מסקליק, מנחם מענדל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | [[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:51, 18 בנובמבר 2024
הרב מנחם מענדל מסקליק (תרע"ט - ט"ז אייר תשל"ב) היה חסיד חב"ד תושב מוסקבה שנהרג בתאונת דרכים בשנת תשל"ב. בשל הנסיבות המוזרות של מותו ונתונים נוספים, רבים סבורים שיד הקג"ב הייתה בדבר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ט לאביו החסיד הנודע ר' יעקב זכריה מסקליק (ז'וראוויצער) ולאמו מרת מרים רחל.
בגיל חמש התייתם מאמו, ואביו שהיה פעיל מאוד בעסקנות הכלל ביקש מהרבי הריי"צ לעזוב את עבודת הכלל בכדי לדאוג לילדיו, אולם הרבי אמר לו "אתה תדאג לילדים שלי (ילדי ישראל בחדרים) ואני אדאג לילדים שלך". בהכוונת הרבי אומצו הילדים על ידי משפחת ר' חיים אלעזר גורליק.
בשנת תרצ"ז נאסר אביו על ידי הבולשת, ולו נודע שאף הוא על הכוונת ובשל כך רכש את זהותו של ידיד שנפטר בשם "גירש נתנוביץ' לב" ותחת זהות בדויה זו חי כל ימיו כאשר רק ידידיו החסידים מכירים את זהותו האמיתית.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא האדום, ונפל בשבי הגרמני ארבעה פעמים, אולם הוא ניצל בשל צבעם הבהיר של שערותיו ועיניו כך שיכל לטעון שהוא טטרי. בפעם האחרונה שהיה בשבי עלה בידו לברוח למחנה צבא בריטי בהולנד, אולם זמן קצר לאחר מכן עבר המחנה לשליטת הסובייטים והוא נאלץ לחזור לרוסיה.
מפחד אשר יואשם בעוון בגידה (כפי שהואשמו רוב החיילים שנפלו בשבי), לא חזר למרכז רוסיה, ובמקום זאת התגורר במקומות בהם השגחת השלטונות הייתה רפויה, תחילה בפרוורי ריגה, ותקופה בטשקנט[1], שם התגורר כחודש בבית ר' יצחק זילבר (קאזאנער)[2], ורק זמן מה לאחר מות סטלין חזר למוסקבה והתיישב בה.
במוסקבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במוסקבה נישא עם רעייתו ציפא עלקא בת החסיד ר' יעקב פנטלייב.
מפאת העובדה שהתעקש לשמור שבת הוצרך לעבוד במלאכות פיזיות קשות במקומות בהם היה ניתן להמיר את העבודה בשבת לעבודה ביום ראשון. כמו כן, פוטר מדי פעם מעבודתו והיה עליו לחפש עבודה חדשה. עבודתו האחרונה הייתה במפעל פלסטיק.
התעסק בקירוב יהודים לתורה ומצוות, והיה לומד בביתו עם יהודים שהחלו זה עתה בחיים יהודיים. בין תלמידיו נמנה החסיד ר' קלמן מלך תמרין אשר היה מגיע לביתו בכל מוצאי שבת ללמוד איתו.
מפאת הטיפוסים המפוקפקים שהסתובבו בבית הכנסת הגדול בארכיפובה, היה מתפלל במנין חשאי שאורגן באחד הבתים.
כאשר החלו יהודים לצאת מרוסיה תמך בהם רבות כלכלית[2].
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום ראשון ט"ז אייר תשל"ב נסעה משפחתו לבקר אצל אחת הדודות ואילו הוא נשאר במוסקבה. כאשר חזרו בל"ג בעומר, הבינו שהוא לא היה בבית מאז שהם יצאו. בנותיו נשלחו לבית דודם החסיד ר' געצל (געצ'ע) וילנסקי ומיד החלו ביחד עם ידיד המשפחה ד"ר צצקס בחיפושים נרחבים אחריו.
הוא נמצא ליד מגרש משחקים של בית ספר, כאשר בגדיו וצרור עם מטבעות מונחים לידו. על שאלת ד"ר צצקס, כיצד אפשרי שהחולצה שלו מוכתמת בדם בעוד הטלית קטן נקיה ענו באיום "אתה רוצה להגיע הביתה חי?"[1]. תוך זמן קצר הועבר תיק חקירת הרצח למרכז הראשי של משרד הפנים במוסקבה.
מאוחר יותר אף נמצאו עבריינים שהודו ברצח, אולם הם טענו כי הם רצחו מישהו אחר ולא אותו. כמו כן קיבלה המשפחה בדואר את תעודת הזהות שלו, התעודה הצבאית שלו וצרור מפתחות. לאחר כמה ימים באו לביתם ולקחו את כל התכתובת עם חו"ל, ולאחר כמה ימים החזירו את זה כאשר כל המילים בלשון הקודש מסומנות (כנראה לצרכי תרגום). בתעודת הפטירה שלו נכתב כי הוא נהרג בתאונת דרכים.
בשל המוזרות של המקרה, סבורים רבים כי יד הקג"ב הייתה בדבר.
שנים רבות לאחר פטירתו, זכו רעייתו ובנותיו לעלות לארץ הקודש.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו ציפה עלקא.
- בתו, נחמה, אשת ר' ליאוניד חמיליאנסקי - יישוב צופים.
- בתו, רחל אשת ר' מנחם מענדל אורנשטיין - הייתה בשליחות במוסקבה במשך כמה שנים יחד עם בעלה ונפטרה בדמי ימיה ממחלה קשה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בת חסיד ואשת חסיד בעלון משפחה חסידית גליון 1452
- תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 Памяти Менделя Москалика באתר תולדות ישורון (רוסית).
- ↑ 2.0 2.1 יצחק זילבר, להישאר יהודי.