ערכאות – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{מפנה|בית משפט|משפט (פירושונים)}} | ||
{{עריכה}} | |||
{{בעבודה מתמשכת}} | |||
'''ערכאות''' הם בתי דין של גוים או בתי דין שאינם פוסקים על פי דיני תורת ישראל{{הערה|בשו"ע (חושן משפט סימן כ"ו סעיף א')הוסבר שערכאות הינו "מושב קבוע לשרים לדון בו", היינו: בתי הדין שבו נוהגים הגוים לדון דיניהם.}}. | '''ערכאות''' הם בתי דין של גוים או בתי דין שאינם פוסקים על פי דיני תורת ישראל{{הערה|בשו"ע (חושן משפט סימן כ"ו סעיף א')הוסבר שערכאות הינו "מושב קבוע לשרים לדון בו", היינו: בתי הדין שבו נוהגים הגוים לדון דיניהם.}}. | ||
== מצווה | == מצווה לדון ב[[בית דין צדק|בית דין]] == | ||
מצווה מן התורה{{הערה|כפי שעולה ממשמעות הפסוק: (דברים י"ז, ח-יא) | מצווה מן התורה{{הערה|כפי שעולה ממשמעות הפסוק: (דברים י"ז, ח-יא) "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט . . וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיך בּוֹ: וּבָאתָ . . אל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט".}} לפנות לבית דין הדן על פי דיני התורה ולפעול על פי פסקיו והוראותיו{{הערה|שם: "וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְך . . וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת ככל אשר יורוך: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל".}}. מצווה זו נכללה בספר המצוות להרמב"ם במצווה קע"ד: {{ציטוטון|שצונו לשמוע לבית דין הגדול ולעשות כל מה שיצוו מאיסור והיתר. ואין הבדל בזה בין הדבר שיסברוהו או דבר שיוציאוהו מן ההיקשים שהתורה נדרשת בהן או הדבר שיסכימו עליו שהוא איסור תורה או לפי ענין מן הענינים שיהיה דעתם שהוא ישר ושבו חזוק לתורה הכל אנחנו חייבין לשמוע ולעשות ולעמוד על פיהם לא נעבור ממנו. והוא אמרו יתברך (דברים יז-יא) 'על פי התורה אשר יורוך'. ולשון ספרי כל המצוה (דברים יז-יא) ''אשר יאמרו לך תעשה'' זו מצות עשה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף סנהדרין.}} | ||
ממכתביו הרבים של הרבי | ממכתביו הרבים של [[הרבי]] מובנת דעתו הקדושה בענייני סכסוכים המצריכים פסיקת דין, שיש לפנות אך ורק ל[[בית דין]] ולא לערכאות. (לדוגמא מאיגרת ששלח [[הרבי]] אל הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] בשנת תשכ"ו{{הערה|צעירי אגודת חב"ד [תשורה ביסטריצקי-אהרונוב] עמ' 99-100}}: '''"ובאם נתעוררות לפעמים אצלכם איזו טענות להמרכז דצעירי אגודת חב"ד שאי אפשר להתפשר בהם – יורם הבי"ד הרבני המרכזי דחב"ד ירושלים ת"ו"'''. כמו כן מובן גם ממכתב נוסף שנשלח בתשל"ז להנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח בארה"ק]]:{{הערה|(שם)}} '''"...הנה באם אי אפשר שתוכלו לברר ביניכם לעצמיכם את כל פרטי הענינים עד שלא תשאר שום תביעה (...) יופיעו ב' הצדדים בהקדם לפני רבני אנ"ש שי'..."'''). | ||
== חומרת דין ערכאות == | |||
== דין | |||
כתב הרמב"ם שהפונה לבתי דין שאינם פוסקים על פי תורת ישראל - ערכאות - נקרא רשע וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו. | כתב הרמב"ם שהפונה לבתי דין שאינם פוסקים על פי תורת ישראל - ערכאות - נקרא רשע וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו. | ||
טעם האיסור ללכת לערכאות הינו שנאמר בתורה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". פירוש המילה 'לפניהם' היא לפני דייני עם ישראל ולא לפני דייני הגויים{{הערה|רמב"ם הלכות סנהדרין וענשים המסורים להם פרק כ"ו הלכה ז' - "כָּל הַדָּן בְּדַיָּנֵי עַכּוּ"ם וּבערכאות שֶׁלָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ דִּינֵיהֶם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל- הֲרֵי זֶה רָשָׁע וּכְאִלּוּ חֵרֵף וְגִדֵּף וְהֵרִים יָד בְּתוֹרַת משֶׁה רַבֵּנו. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא-א) 'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם' - לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי עַכּוּ"ם, לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת".}}. | טעם האיסור ללכת לערכאות הינו שנאמר בתורה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". פירוש המילה 'לפניהם' היא לפני דייני עם ישראל ולא לפני דייני הגויים{{הערה|רמב"ם הלכות סנהדרין וענשים המסורים להם פרק כ"ו הלכה ז' - "כָּל הַדָּן בְּדַיָּנֵי עַכּוּ"ם וּבערכאות שֶׁלָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ דִּינֵיהֶם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל- הֲרֵי זֶה רָשָׁע וּכְאִלּוּ חֵרֵף וְגִדֵּף וְהֵרִים יָד בְּתוֹרַת משֶׁה רַבֵּנו. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא-א) 'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם' - לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי עַכּוּ"ם, לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת".}}. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
"...אִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְפַּשֵׁר בְּטוֹב (-בעלי הדין), וּמֻכְרָחִים לָבוֹא בַּמִּשְׁפָּט, יָבוֹאוּ לִפְנֵי בֵית דִּין יִשְֹרָאֵל. וְאָסוּר לִדּוֹן בִּפְנֵי דַיָנֵי גוֹיִם וּבְעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲפִלּוּ בְּדִין שֶׁדָּנִים כְּדִינֵי יִשְֹרָאֵל. וַאֲפִלּוּ נִתְרַצּוּ שְׁנֵי בַעֲלֵי דִינִים לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ נִתְקַשְׁרוּ בְּקִנְיָן עַל זֶה אוֹ שֶׁכָּתְבוּ כֵן בִּשְׁטָר, אֵינוֹ כְלוּם..."}}. | "...אִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְפַּשֵׁר בְּטוֹב (-בעלי הדין), וּמֻכְרָחִים לָבוֹא בַּמִּשְׁפָּט, יָבוֹאוּ לִפְנֵי בֵית דִּין יִשְֹרָאֵל. וְאָסוּר לִדּוֹן בִּפְנֵי דַיָנֵי גוֹיִם וּבְעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲפִלּוּ בְּדִין שֶׁדָּנִים כְּדִינֵי יִשְֹרָאֵל. וַאֲפִלּוּ נִתְרַצּוּ שְׁנֵי בַעֲלֵי דִינִים לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ נִתְקַשְׁרוּ בְּקִנְיָן עַל זֶה אוֹ שֶׁכָּתְבוּ כֵן בִּשְׁטָר, אֵינוֹ כְלוּם..."}}. | ||
== אדם הפונה לערכאות == | == דין אדם הפונה לערכאות == | ||
הרמב"ם{{הערה|הלכות ת"ת פרק ו' הלכה י"ד}} מונה את אלו שרשאין בית דין לנדותם ומונה ביניהם גם את הפונה לערכאות{{הערה|כלשונו: "הַמֵּעִיד עַל יִשְׂרָאֵל בּערכאות שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּעֵדוּתוֹ מָמוֹן שֶׁלֹּא כְּדִין יִשְׂרָאֵל, מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם."}}. בשו"ע{{הערה|סימן נ"ג סעיף כ"ה}} בדיני מיהו הראוי להתפלל כשליח ציבור נכתב: "אֵין מְסַלְּקִין חַזָּן מֵאֻמָּנוּתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְצָא בּוֹ פְּסוּל" וכותב על כך הבאר היטב:{{הערה|שם}} "מי שהלך בערכאות של גוים אין ראוי להיות ש"ץ בראש השנה ויום כיפור אא"כ עשה תשובה". | הרמב"ם{{הערה|הלכות ת"ת פרק ו' הלכה י"ד}} מונה את אלו שרשאין בית דין לנדותם ומונה ביניהם גם את הפונה לערכאות{{הערה|כלשונו: "הַמֵּעִיד עַל יִשְׂרָאֵל בּערכאות שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּעֵדוּתוֹ מָמוֹן שֶׁלֹּא כְּדִין יִשְׂרָאֵל, מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם."}}. בשו"ע{{הערה|סימן נ"ג סעיף כ"ה}} בדיני מיהו הראוי להתפלל כשליח ציבור נכתב: "אֵין מְסַלְּקִין חַזָּן מֵאֻמָּנוּתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְצָא בּוֹ פְּסוּל" וכותב על כך הבאר היטב:{{הערה|שם}} "מי שהלך בערכאות של גוים אין ראוי להיות ש"ץ בראש השנה ויום כיפור אא"כ עשה תשובה". | ||
בזוהר{{הערה|פרשת פקודי דף רנ"ז ע"א}} מוסבר שהטעם הפנימי לכך שאין פונים לערכאות הגוים הוא מכיוון שלגוים אין חלק באמונתנו. וחומרתו של הפונה לערכאות גדולה ביותר (תרגום): " זֶהוּ חוֹטֵא, שֶׁגּוֹרֵעַ סוֹד הָאֱמוּנָה, וּמַסְטֶה עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁאֵין בּוֹ דִּין בְּלִי זְכוּת"{{הערה|1="וְדָא אִיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִית לוֹן דִּינָא בִּזְכוּתָא. אֲבָל שְׁאַר עַמִּין, לָא אִית לוֹן דִּינָא בִּזְכוּתָא, וְעַל דָּא אָסִיר לָן, לְסַדְּרָא דִּינִין דִּילָן בְּעַרְכָּאֵי דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּהָא לֵית לוֹן חוּלָקָא בִּסְטָר מְהֵימְנוּתָא דִּילָן. דִּכְתִיב, (תהלים קמז) לָא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וּמִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל כָּל מַאן דְּדָאִין דִּינָא, וְלָא אַכְלִיל בֵּיהּ זְכוּת, דָּא אִיהוּ חָטֵי, דְּקָא גָּרַע רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאַסְטֵי גַּרְמֵיהּ לְהַהוּא סִטְרָא, דְּאִית בֵּיהּ דִּינָא בְּלָא זְכוּת." | בזוהר{{הערה|פרשת פקודי דף רנ"ז ע"א}} מוסבר שהטעם הפנימי לכך שאין פונים לערכאות הגוים הוא מכיוון שלגוים אין חלק באמונתנו. וחומרתו של הפונה לערכאות גדולה ביותר (תרגום): " זֶהוּ חוֹטֵא, שֶׁגּוֹרֵעַ סוֹד הָאֱמוּנָה, וּמַסְטֶה עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁאֵין בּוֹ דִּין בְּלִי זְכוּת"{{הערה|1="וְדָא אִיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִית לוֹן דִּינָא בִּזְכוּתָא. אֲבָל שְׁאַר עַמִּין, לָא אִית לוֹן דִּינָא בִּזְכוּתָא, וְעַל דָּא אָסִיר לָן, לְסַדְּרָא דִּינִין דִּילָן בְּעַרְכָּאֵי דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּהָא לֵית לוֹן חוּלָקָא בִּסְטָר מְהֵימְנוּתָא דִּילָן. דִּכְתִיב, (תהלים קמז) לָא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וּמִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל כָּל מַאן דְּדָאִין דִּינָא, וְלָא אַכְלִיל בֵּיהּ זְכוּת, דָּא אִיהוּ חָטֵי, דְּקָא גָּרַע רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאַסְטֵי גַּרְמֵיהּ לְהַהוּא סִטְרָא, דְּאִית בֵּיהּ דִּינָא בְּלָא זְכוּת." | ||
תרגום: וְזְהִוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין בִּזְכוּת. אֲבָל לִשְׁאָר הָעַמִּים אֵין לָהֶם דִּין בִּזְכוּת, וְעַל כֵּן אָסוּר לָנוּ לְסַדֵּר דִּינִים שֶׁלָּנוּ בערכאות שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם חֵלֶק בְּצַד הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז) לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וּמִצַּד שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁדָּן דִּין וְלֹא הִכְלִיל בּוֹ זְכוּת (=היינו שלא דן בדיני ישראל) - זֶהוּ חוֹטֵא, שֶׁגּוֹרֵעַ סוֹד הָאֱמוּנָה, וּמַסְטֶה עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁאֵין בּוֹ דִּין בְּלִי זְכוּת.}}. | תרגום: וְזְהִוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין בִּזְכוּת. אֲבָל לִשְׁאָר הָעַמִּים אֵין לָהֶם דִּין בִּזְכוּת, וְעַל כֵּן אָסוּר לָנוּ לְסַדֵּר דִּינִים שֶׁלָּנוּ בערכאות שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם חֵלֶק בְּצַד הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז) לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וּמִצַּד שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁדָּן דִּין וְלֹא הִכְלִיל בּוֹ זְכוּת (=היינו שלא דן בדיני ישראל) - זֶהוּ חוֹטֵא, שֶׁגּוֹרֵעַ סוֹד הָאֱמוּנָה, וּמַסְטֶה עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁאֵין בּוֹ דִּין בְּלִי זְכוּת.}}. | ||
== | == מקרים בהם מותר לפנות לערכאות == | ||
הרמב"ם{{הערה|הלכות סנהדרין וענשים המסורים להם פרק כ"ו הלכה ז'}} קובע כלל ברור בדין זה ואומר שאם שלטון הגויים הוא השולט במקום – "יד העכו"ם תקיפה" – ובעל הדין אלים ואינו יכול לגבות חובו ממנו בבית דין, יכול הוא -ברשות בי"ד כמובן - לפנות לערכאות{{הערה|"הָיְתָה יַד הָעַכּוּ"ם תַּקִּיפָה וּבַעַל דִּינוֹ אַלָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל - יִתְבָּעֶנּוּ לְדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה. אִם לֹא רָצָה לָבוֹא - נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין וּמַצִּיל בדיני עכו"ם מִיַּד בַּעַל דִּינוֹ".}}. | הרמב"ם{{הערה|הלכות סנהדרין וענשים המסורים להם פרק כ"ו הלכה ז'}} קובע כלל ברור בדין זה ואומר שאם שלטון הגויים הוא השולט במקום – "יד העכו"ם תקיפה" – ובעל הדין אלים ואינו יכול לגבות חובו ממנו בבית דין, יכול הוא -ברשות בי"ד כמובן - לפנות לערכאות{{הערה|"הָיְתָה יַד הָעַכּוּ"ם תַּקִּיפָה וּבַעַל דִּינוֹ אַלָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל - יִתְבָּעֶנּוּ לְדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה. אִם לֹא רָצָה לָבוֹא - נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין וּמַצִּיל בדיני עכו"ם מִיַּד בַּעַל דִּינוֹ".}}. | ||
ישנה אפשרות נוספת, לכתוב הרשאה בין בעלי דין לפני ביצוע עסקה שיש לכל אחד מהם אישור לפנות בין לבי"ד ובין לערכאות במקרה של טענה על הצד השני. דין זה אפשרי מכיוון שיתכנו מקרים שבהם הבעל דין הינו אלם שלא ניתן להוציא ממנו ממון על ידי בי"ד כי אם על ידי ערכאות בלבד{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' לה – ערך הרשאה}}. וכן כותב הרבי | ישנה אפשרות נוספת, לכתוב הרשאה בין בעלי דין לפני ביצוע עסקה שיש לכל אחד מהם אישור לפנות בין לבי"ד ובין לערכאות במקרה של טענה על הצד השני. דין זה אפשרי מכיוון שיתכנו מקרים שבהם הבעל דין הינו אלם שלא ניתן להוציא ממנו ממון על ידי בי"ד כי אם על ידי ערכאות בלבד{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' לה – ערך הרשאה}}. וכן כותב הרבי {{הערה|השמטות מאיגרות קודש א-י, אגרת ג'כו}} במענה לאחד שערך דין עם אלם בעניין מסוים: | ||
"...יש לקבוע בזה עניינים שאין לוותר בהם (...) ומובן שיהי' זה בכתב ובאופן שיש לזה תוקף בערכאות ולא רק בבתי דיני ישראל – מתאים להנהגת הנ"ל." | "...יש לקבוע בזה עניינים שאין לוותר בהם (...) ומובן שיהי' זה בכתב ובאופן שיש לזה תוקף בערכאות ולא רק בבתי דיני ישראל – מתאים להנהגת הנ"ל." | ||
מסקנת הדברים: במקרים בהם אין אפשרות לגבות חוב בבית דין, ניתן לפנות לערכאות - ברשות בית דין בלבד- שבדיניהם יגבה את חובו, כפי שהורו הבית דין. כל זאת מותר מכיוון שלערכאות בדרך כלל ניתן כוח פעולה חזק יותר מאשר ישנו לבית הדין. | מסקנת הדברים: במקרים בהם אין אפשרות לגבות חוב בבית דין, ניתן לפנות לערכאות - ברשות בית דין בלבד- שבדיניהם יגבה את חובו, כפי שהורו הבית דין. כל זאת מותר מכיוון שלערכאות בדרך כלל ניתן כוח פעולה חזק יותר מאשר ישנו לבית הדין. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
* ערכאות ישראל שפוסקים בהם כפי דיני הגויים. | * ערכאות ישראל שפוסקים בהם כפי דיני הגויים. | ||
כל אלו | כל אלו דינם כערכאות לכל דבר בנוגע להלכה ואסור לפנות אליהם. | ||
* '''ערכאות שבסוריא''' - דיינים שאינם יודעים דין תורה, הממונים על ידי כאלו שאינם בני תורה. ואפילו שמוחזק שאינם פוסקים נכון כהלכה ופסקי אותו בי"ד אינם פסקים– לא פוסלים את היוצא מבי"ד זה, מכיוון שהם נמצאים במקומות בהם אין בני תורה וכל בני אותו המקום קיבלו את בי"ד זה על עצמם. דעה אחרת מפרשת שערכאות שבסוריא הינם בתי דין של יושבי קרנות, שבכל שלשה מהם מן הסתם אי אפשר שלא יהיה אחד מהם כשר לדון{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' תרצא – ערך זבל"א}}. | * '''ערכאות שבסוריא''' - דיינים שאינם יודעים דין תורה, הממונים על ידי כאלו שאינם בני תורה. ואפילו שמוחזק שאינם פוסקים נכון כהלכה ופסקי אותו בי"ד אינם פסקים– לא פוסלים את היוצא מבי"ד זה, מכיוון שהם נמצאים במקומות בהם אין בני תורה וכל בני אותו המקום קיבלו את בי"ד זה על עצמם. דעה אחרת מפרשת שערכאות שבסוריא הינם בתי דין של יושבי קרנות, שבכל שלשה מהם מן הסתם אי אפשר שלא יהיה אחד מהם כשר לדון{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' תרצא – ערך זבל"א}}. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
כלל זה אינו שייך רק אם יד עכו"ם תקיפה, אלא גם אם אפילו כשיד ישראל תקיפה אך דין השלטון אינו פוסק על פי דיני התורה רח"ל – דין משפטי השלטון הינו אותו דין כשיד עכו"ם תקיפה{{הערה|לצערנו בתי המשפט בישראל כיום הינם בגדר ערכאות אפילו אם הינם פוסקים לפעמים כמו דיני התורה.}}. | כלל זה אינו שייך רק אם יד עכו"ם תקיפה, אלא גם אם אפילו כשיד ישראל תקיפה אך דין השלטון אינו פוסק על פי דיני התורה רח"ל – דין משפטי השלטון הינו אותו דין כשיד עכו"ם תקיפה{{הערה|לצערנו בתי המשפט בישראל כיום הינם בגדר ערכאות אפילו אם הינם פוסקים לפעמים כמו דיני התורה.}}. | ||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מנחם מענדל ברונפמן, '''ואלה המשפטים''', דעת הרבי על הטמעת חוקי התורה בתוך מערכת החוקים של בית המשפט, שבועון כפר חב"ד גליון 1997 עמוד 55 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[en:Archaos (Non-Jewish Courts)]] | |||