קריסלבה: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
העיירה '''קריסלבה'''{{הערה|בכתיב [[יידיש|יידי]]: '''קריסלאווא''', '''קריסלאווע''' או '''קרעסלאווא'''.}} הייתה התיישבות יהודית קטנה המרוחקת כ-40 קילומטר מהעיר [[דווינסק]] | העיירה '''קריסלבה'''{{הערה|בכתיב [[יידיש|יידי]]: '''קריסלאווא''', '''קריסלאווע''' או '''קרעסלאווא'''.}} הייתה התיישבות יהודית קטנה המרוחקת כ-40 קילומטר מהעיר [[דווינסק]] שבלטביה, בתקופה מסויימת הייתה בפלך [[ויטבסק]] ב[[רוסיה]] ולאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] כשלטביה קיבלה עצמאות הייתה חלק ממנה. | ||
==הקהילה החב"דית בעיר== | ==הקהילה החב"דית בעיר== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] נודע ר' [[זלמן זזמר]]{{הערה|שגם נפטר במקום ונטמן שם בשנת [[תקפ"ז]].}}, והרב [[שלמה זלמן פאפירין]], חתנו של החסיד ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]]{{הערה|גם הוא נפטר במקום ונטמן בבית העלמין של העיירה בשנת [[תרל"ב]].}}. | מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] נודע ר' [[זלמן זזמר]]{{הערה|שגם נפטר במקום ונטמן שם בשנת [[תקפ"ז]].}}, והרב [[שלמה זלמן פאפירין]], חתנו של החסיד ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]]{{הערה|גם הוא נפטר במקום ונטמן בבית העלמין של העיירה בשנת [[תרל"ב]].}}. | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] ביקר בקריסלבה והתאכסן בביתו של החסיד המפורסם ר' ישעי'עלה קריסלאווער, ודרש [[דא"ח]] שנמשך עד אחרי חצות הלילה{{ | [[אדמו"ר האמצעי]] ביקר בקריסלבה והתאכסן בביתו של החסיד המפורסם ר' ישעי'עלה קריסלאווער, ודרש [[דא"ח]] שנמשך עד אחרי חצות הלילה{{הערה|סיפורים נוראים עמ' 88.}} | ||
הגאון החסיד רבי יוסף בן ר' שלמה זלמן ראווינסאן (נולד בשנת תקפ"ח) מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] נתמנה בשנת תר"ב לרב אבד"ק קריסלאווע.{{ | הגאון החסיד רבי יוסף בן ר' שלמה זלמן ראווינסאן (נולד בשנת תקפ"ח) מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] נתמנה בשנת תר"ב לרב אבד"ק קריסלאווע.{{הערה|אהלי שם עמ' 186.}} | ||
בנו הרב גרשון נשא לאשה את בתו של הרב יצחק ציוני בשנת תרכ"ז. | בנו הרב גרשון נשא לאשה את בתו של הרב יצחק ציוני בשנת תרכ"ז. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] כיהן כרב העיר הרב יצחק ציוני, שהושפע רבות מהקהילה החב"דית המקומית ובא עימם במגע, ובעקבות כך החל לנהוג בעצמו במנהגים חסידיים, ולאחר שעבר לכהן כרב בעיירה רעזיצא - לקח עמו מנהגים אלו אף לשם והנהיג כך בבית המדרש בו התפלל. | בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] כיהן כרב העיר הרב יצחק ציוני, שהושפע רבות מהקהילה החב"דית המקומית ובא עימם במגע, ובעקבות כך החל לנהוג בעצמו במנהגים חסידיים, ולאחר שעבר לכהן כרב בעיירה רעזיצא - לקח עמו מנהגים אלו אף לשם והנהיג כך בבית המדרש בו התפלל. | ||
מחסידי אדמו"ר מהר"ש שגרו בעיר קריסלאווע ידועים משפחת וויילער, הרה"ג ר' אהרן יעקב, שהי' בעל צורה וגבה קומה ובעל ציור נעלה במובן הרוחני קנה לו שם טוב בקרב חסידי חב"ד שהחשיבוחו לבעל מופת והתפרנס מעשיית [[יין]].{{ | מחסידי אדמו"ר מהר"ש שגרו בעיר קריסלאווע ידועים משפחת וויילער, הרה"ג ר' אהרן יעקב, שהי' בעל צורה וגבה קומה ובעל ציור נעלה במובן הרוחני קנה לו שם טוב בקרב חסידי חב"ד שהחשיבוחו לבעל מופת והתפרנס מעשיית [[יין]].{{הערה|אהלי ליובאוויטש ד, עמ' 9, 10.}} הרב משה וויילער שיגע וטרח ועזר בהדפסת התניא להרב אשר מניקולייב, והגיה את אגרת הקודש שבתניא, והרב מנחם מענדל דיימאנד שהיה מכונה "ר' מענדל די בארד". | ||
==חסידי חב"ד ילידי העיירה== | ==חסידי חב"ד ילידי העיירה== | ||
גרסה אחרונה מ־07:06, 20 בדצמבר 2020
העיירה קריסלבה[1] הייתה התיישבות יהודית קטנה המרוחקת כ-40 קילומטר מהעיר דווינסק שבלטביה, בתקופה מסויימת הייתה בפלך ויטבסק ברוסיה ולאחר מלחמת העולם הראשונה כשלטביה קיבלה עצמאות הייתה חלק ממנה.
הקהילה החב"דית בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקהילה החב"דית שפעלה בעיר הייתה בעלת השפעה רבה על תושבי המקום, והושפעה רבות מהקהילה החב"דית הגדולה שפעלה בדווינסק הסמוכה.
לאורך השנים כיהנו כרבני העיר גם כמה מחסידי חב"ד. מחסידי אדמו"ר הזקן נודע ר' זלמן זזמר[2], והרב שלמה זלמן פאפירין, חתנו של החסיד ר' שלמה פריידס משקלוב[3].
אדמו"ר האמצעי ביקר בקריסלבה והתאכסן בביתו של החסיד המפורסם ר' ישעי'עלה קריסלאווער, ודרש דא"ח שנמשך עד אחרי חצות הלילה[4]
הגאון החסיד רבי יוסף בן ר' שלמה זלמן ראווינסאן (נולד בשנת תקפ"ח) מחסידי אדמו"ר הצמח צדק נתמנה בשנת תר"ב לרב אבד"ק קריסלאווע.[5]
בנו הרב גרשון נשא לאשה את בתו של הרב יצחק ציוני בשנת תרכ"ז.
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק כיהן כרב העיר הרב יצחק ציוני, שהושפע רבות מהקהילה החב"דית המקומית ובא עימם במגע, ובעקבות כך החל לנהוג בעצמו במנהגים חסידיים, ולאחר שעבר לכהן כרב בעיירה רעזיצא - לקח עמו מנהגים אלו אף לשם והנהיג כך בבית המדרש בו התפלל.
מחסידי אדמו"ר מהר"ש שגרו בעיר קריסלאווע ידועים משפחת וויילער, הרה"ג ר' אהרן יעקב, שהי' בעל צורה וגבה קומה ובעל ציור נעלה במובן הרוחני קנה לו שם טוב בקרב חסידי חב"ד שהחשיבוחו לבעל מופת והתפרנס מעשיית יין.[6] הרב משה וויילער שיגע וטרח ועזר בהדפסת התניא להרב אשר מניקולייב, והגיה את אגרת הקודש שבתניא, והרב מנחם מענדל דיימאנד שהיה מכונה "ר' מענדל די בארד".
חסידי חב"ד ילידי העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אברהם אבא פערסון
- הרב שאול דובער זיסלין - מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש
- הרב אברהם זרח נוטיק
- הרב שמואל נוטיק - רב הערים קאפוסט ואורשא שנפטר בגלות ברוסיה
הערות שוליים
| ערים בלטביה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • ערים בפולין |