אברהם צבי סגל לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:54, 12 בספטמבר 2023

הרב אברהם צבי סג"ל לנדא, (ז' טבת תרע"ט - י' אדר א' תשע"ט) בשנותיו האחרונות התגורר בקראון הייטס, היה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהי' מגזע בעל ה"נודע ביהודה" וממקושרי אדמו"רי בית רוזין, וש"וב בעיר רימונוב שבגליציה^[1].

מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר פינסק, אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל אדמו"ר הריי"צ אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה ^[2]. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח המשפיע של ישיבת תו"ת בווילנא, הרב יהושע אייזיק ברוך, לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".

בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו^[3] את "איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.

כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה".

משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור משה אליהו גרליצקי, ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא"ח.

במלחמת העולם השנייה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים לשנחאי שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.

בשנת תש"ו הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. אדמו"ר הריי"צ שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.

באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב מרדכי אברהם ישעיה גרונר. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש"ז הלך הוא וחברו הת' יצחק דוד גרונר, ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של אדמו"ר הריי"צ.

בכ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה ^[4] בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.

בשבת האופרופעניש שלפני חתונתו דיבר הרבי^[5] אודות תוכן שמו "אברהם צבי" על פי קבלה.

אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.

בתחילת שנות ה'יו"ד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את ספר התהלים של הרבנית חנה.

הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב יוסף גולדשטיין^[6] פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.

באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל על ידי המרכז לענייני חינוך, ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.

הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב אליהו ייאכיל סימפסון (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור^[7] במניין שבזאל הקטן ב-770.

במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י"ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב חודוקוב, ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב עמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.

במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.

הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת תש"ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש"ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.

נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת תצווה, י' אדר א' תשע"ט כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי
בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס
בנו, הרב יוסף לנדא - שליח הרבי ורבה של ס. לואיס, מיזורי
בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אברהם רייניץ, ואברהם בן מאת שנה כתבה מתוך שבועון בית משיח גיליון 1156, כ"ד אדר א' ה'תשע"ט (הכתבה בשפה האנגלית חלק 1, חלק 2 )
"א חסיד איז ווייניקער גערעדט, מער געטראכט, און נאך מער געטאן", תשורה שהוציאה לאור משפחת הרב לנדא, ובה מכתבי רבותינו נשיאנו אליו, תמונות ומידע נוסף
הניצול האחרון מישיבת חב"ד בשנחאי אנגלית)

הערות שוליים

↑ הכרטיס בספר החסידים.
↑ חי"ג אגרת ד' תשס"ב
↑ ר' יוסף וינברג ועוד
↑ ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים
↑ שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש
↑ הידוע בכינוי Uncle Yossi
↑ היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה

[1] הכרטיס בספר החסידים.

[2] חי"ג אגרת ד' תשס"ב

[3] ר' יוסף וינברג ועוד

[4] ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים

[5] שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש

[6] הידוע בכינוי Uncle Yossi

[7] היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג"ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג"ל לנדא''' (פאלמאן), (נולד בז' טבת ה'תרע"ט בפולין נפטר י' אדר ראשון ה'תשע"ט) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.
+[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג"ל לנדא]]
+הרב '''אברהם צבי סג"ל לנדא''', ([[ז' טבת]] [[תרע"ט]] - [[י' אדר א']] [[תשע"ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], היה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.
 ==תולדות חיים==
-===בצעירותו===
+נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע"ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהי' מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]" וממקושרי אדמו"רי בית רוזין, וש"וב בעיר רימונוב שבגליציה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_151.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.
-נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהי' חסיד של אדמו"רי רוזין, ומגזע בעל ה"נודע ביהודה", ושוחט בעיר מגורו - רימונוב שבגאליציע
-בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי"ג אגרת ד' תשס"ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח מח"י תמוז של ה[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים]] בווילנא לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".
+מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי"ג אגרת ד' תשס"ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".
-הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו"ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור "וועלוועל לאד'זער" [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום...
+בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את "איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.
+כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה".
+משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא"ח.
+[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]]]
+ב[[מלחמת העולם השנייה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.
-בווילנא, הפך  הת' העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], למנהל איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. כפי בקשתו, היה המנהל מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה".
-[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]
-במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע"ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).
 [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]
-בשנת תש"ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע"י הנאצים. [[אדמו"ר הריי"צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.
+בשנת [[תש"ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו"ר הריי"צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.
+באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת [[בראונזוויל]] הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]].
-באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם  הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש"ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]] .
+ב[[כ' כסלו]] [[תש"ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.
-===נישואים===
+בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" על פי קבלה.
-ביום הבהיר כ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות  שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.
-בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" עפ"י קבלה.
+אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.
-אחרי חתונתו נסע לשליחות למשך זמן לנהל את ישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. בשנת תשט"ו כשנוסד ארגון צעירי אגודת חב"ד המרכזית, נתמנה ליושב ראש הראשון של וועד הארגון, אך עקב עיסוקיו המרובים בתחום החינוך וריחוק מקום מגוריו - נאלץ להעביר את ניהול הארגון לעמיתיו שבוועד.
+[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]
+בתחילת שנות ה'יו"ד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את ספר התהלים של [[הרבנית חנה]].
-[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]
+הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.
-בתחילת שנות ה'יוד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא גם בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית "חנה שניאורסאהן". כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה"ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.
-באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים שהופיעו בירחון ותורגמו לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.
+באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל על ידי המרכז לענייני חינוך, ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.
-הרב לנדא שימש שנים רבות כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובמיוחד בהבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב, שאליו היה מקורב.
+הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.
-מרגלי' בפומיה של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : " מען דארף אליין פארשטיין" (חייבים לבד להבין). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי"צ בלי בעי', וביחידות שלאח"ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו.
-במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י"ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה.
+במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י"ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב עמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.
 במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.
-אחר ג' תמוז תשנ"ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח שעבר עליהם מדי שבוע בשקיקה ולא משו מעל שולחנו.
+הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש"ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש"ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.
-בערך בשנת תש"ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.
+נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע"ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.
-נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע"ט כשהוא בן מאה.
+==משפחתו==
+* בנו, ר' יהודה - [[ניו ג'רסי]]
+* בנו, ר' ישראל דוד - [[קראון הייטס]]
+* בנו, הרב [[יוסף לנדא]] - שליח הרבי ורבה של ס. לואיס, מיזורי
+* בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - [[קראון הייטס]]
-==משפחתו==
+==קישורים חיצוניים==
-* בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי
+* [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ"ד אדר א' ה'תשע"ט (הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}})
-* בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס
+* '''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fc/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf "א חסיד איז ווייניקער גערעדט, מער געטראכט, און נאך מער געטאן"]''', תשורה שהוציאה לאור משפחת הרב לנדא, ובה מכתבי רבותינו נשיאנו אליו, תמונות ומידע נוסף
-* בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי
+*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4297496/jewish/Rabbi-Avraham-Tzvi-Landa-100-Last-Survivor-of-Chabad-Yeshivah-in-Shanghai.htm הניצול האחרון מישיבת חב"ד בשנחאי]''' {{בית חבד}} אנגלית)
-* בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
+[[קטגוריה:משפחת לנדא]]