מאיר שור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(20 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מאיר שור''' ([[תרנ"ו]]-[[חנוכה]] [[תשנ"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומאנשי המחתרת החסידית ב[[מוסקבה]].
{{אין תמונה}}
 
הרב '''מאיר שור''' ([[תרנ"ו]] - [[כ"ה בכסלו]] [[תשל"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומאנשי המחתרת החסידית ב[[מוסקבה]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב יחיאל מיכל בשנת [[תרנ"ו]], ב[[עיירה]] החסידית [[פודוברנקה]].
נולד לאביו הרב יחיאל מיכל (ירוחם) בשנת [[תרנ"ו]], ב[[עיירה]] החסידית פודוברנקה.


היה תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח [[ברוך שלום כהן]] ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.
היה תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד [[ליובאוויטש]], פעם עבר שם הרה"ח [[ברוך שלום כהן]] ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.


לאחר נישואיו התגורר ב[[קברוב]], והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בסביבות שנת תש"ה, והוגלה למשך עשר שנים.
לאחר נישואיו התגורר בקברוב, והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בסביבות שנת [[תש"ה]], והוגלה למשך עשר שנים.


בשנת [[תשי"ג]] קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר ל[[קברוב ואחר כמה שנים עבר למוסקבה]] והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], ומעתיק כתבי [[חסידות]] ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' [[געציל וילנסקי]].
בשנת [[תשי"ג]] קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר לקברוב ואחר כמה שנים עבר ל[[מוסקבה]] והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], ומעתיק כתבי [[חסידות]] ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' [[געצל וילנסקי]].


נפטר ביום א' של [[חנוכה]] [[תשל"ב]], ונטמן ב[[מלחובקה]].
נפטר ב[[כ"ה כסלו|יום א']] של [[חנוכה]] [[תשל"ב]], ונטמן ב[[מלחובקה]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו - הרב יעקב משה שורקין.
*אחיו, הרב יעקב משה שורקין.
*בנו [[חיים שניאור זלמן שור]].
*בנו, [[חיים שניאור זלמן שור]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 22: שורה 24:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:משפחת איטקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת שור]]

גרסה אחרונה מ־15:34, 19 בנובמבר 2024

הרב מאיר שור (תרנ"ו - כ"ה בכסלו תשל"ב) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ומאנשי המחתרת החסידית במוסקבה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב יחיאל מיכל (ירוחם) בשנת תרנ"ו, בעיירה החסידית פודוברנקה.

היה תלמיד תומכי תמימים ליובאוויטש, במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח ברוך שלום כהן ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.

לאחר נישואיו התגורר בקברוב, והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי הק.ג.ב. בסביבות שנת תש"ה, והוגלה למשך עשר שנים.

בשנת תשי"ג קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר לקברוב ואחר כמה שנים עבר למוסקבה והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן התוועדויות, ומעתיק כתבי חסידות ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' געצל וילנסקי.

נפטר ביום א' של חנוכה תשל"ב, ונטמן במלחובקה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתב ממנו נדפס ב'שיעורי רבי יעקב משה שורקין' ח"ב, עמ' תשה, הערה ד