אבא יסד ברתא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ביאור) |
(←ביאור: ז) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא" ( | '''"אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא"''' (תרגום מילולי: אַבָּא יָסַד הַבַּת). הוא מאמר הזוהר בפרשת פנחס (דף רנו, עמוד ב), המפרש את הכתוב (משלי ג, יט) "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ" - "בְּאַבָּא יָסַד בְּרַתָּא". | ||
על מאמר זה מבוססים יסודות רבים בתורת החסידות. משמעות מאמר זה, ש"אבא" - בחינת [[חכמה]] של [[עולם האצילות]], הוא היסוד והשורש של "בְּרַתָּא" - (הבת של האב) היא בחינת ספירת המלכות. קשר זה בנוי על כך כי "[[נעוץ תחילתן בסופן]]", שיש קשר בין הספירה הראשונה לבין הספירה האחרונה. | על מאמר זה מבוססים יסודות רבים בתורת החסידות. משמעות מאמר זה, ש"אבא" - בחינת [[חכמה]] של [[עולם האצילות]], הוא היסוד והשורש של "בְּרַתָּא" - (הבת של האב) היא בחינת ספירת המלכות. קשר זה בנוי על כך כי "[[נעוץ תחילתן בסופן]]", שיש קשר בין הספירה הראשונה לבין הספירה האחרונה. | ||
[[ספירת החכמה]] היא בבחינת [[יראה עילאה]] ביחס לספירת המלכות שהיא בבחינת [[יראה תתאה]]. | [[ספירת החכמה]] היא בבחינת [[יראה עילאה]] ביחס לספירת המלכות שהיא בבחינת [[יראה תתאה]]. | ||
==ביאור== | ==ביאור== | ||
הכוונה היא לבחינת [[פנימיות החכמה]] הנקרא "[[קדמות השכל]]", שהיא למעלה מ[[חיצוניות החכמה]] - חלק החכמה השייך לשכל הבינה | הכוונה היא לבחינת [[פנימיות החכמה]] הנקרא "[[קדמות השכל]]", שהיא למעלה מ[[חיצוניות החכמה]] - חלק החכמה השייך לשכל הבינה - בדרגה זו מושרשת המלכות. | ||
אף שהמלכות היא הספירה התחתונה מכל ה[[עשר ספירות]], והיא בחינה מצומצמת מאוד לעומת הספירות, בשונה מכל הספירות בהן קיימת מהות, לספירת המלכות - "דלית לה מגרמא כלום" (אין לה משל עצמה כלום), וכל ענינה הוא לגלות את הספירות העליונות בבריאה, עם זאת - שרשה גבוה מהספירות, והוא בקדמות השכל - פנימיות החכמה. | |||
המשל לכך הוא מהתהוות מבטא האותיות על ידי [[חמש מוצאות הפה]] - אהח"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"ץ מהשניים, בומ"ף מהשפתיים. | |||
השינוי במבטא האותיות (העיצורים) שנוצר על ידי השינויים הנעשים במוצאות הפה, לא נוצר מהשכל וההכרה של האדם, הם אינם "מורים" למוצאות הפה להתנועע בתנועה מסויימת כדי לפלוט ולבטא עיצור זה או אחר, מקור השינוי היוצר את האותיות הוא ב[[רצון]] ה[[נפש]] שלמעלה מהשכל - קדמות השכל - ממנו ינועו המוצאות ויווצרו [[אותיות]]. | |||
כך גם בנמשל, | כך גם בנמשל, ספירת המלכות (ברתא) נקראת בזוהר הקדוש בשם "פה", ממנה יוצאים ונמשכים "כב [[אותיות]]", שהן אורות אלוקים אשר מצירופיהם נבראים (כל) העולמות. | ||
על זה נסוב המאמר: "אבא יסד ברתא" - יסוד ושורש האותיות של ספירת המלכות הוא מ"אבא" - פנימיות [[חכמה]] - קדמות השכל, (שהוא) מדריגת ה "רצון" שלמעלה מהשכל. | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||
[[קטגוריה:ספירת המלכות]][[קטגוריה:ספירת החכמה]] | [[קטגוריה:ספירת המלכות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ספירת החכמה]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:05, 22 ביוני 2024
"אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא" (תרגום מילולי: אַבָּא יָסַד הַבַּת). הוא מאמר הזוהר בפרשת פנחס (דף רנו, עמוד ב), המפרש את הכתוב (משלי ג, יט) "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ" - "בְּאַבָּא יָסַד בְּרַתָּא".
על מאמר זה מבוססים יסודות רבים בתורת החסידות. משמעות מאמר זה, ש"אבא" - בחינת חכמה של עולם האצילות, הוא היסוד והשורש של "בְּרַתָּא" - (הבת של האב) היא בחינת ספירת המלכות. קשר זה בנוי על כך כי "נעוץ תחילתן בסופן", שיש קשר בין הספירה הראשונה לבין הספירה האחרונה.
ספירת החכמה היא בבחינת יראה עילאה ביחס לספירת המלכות שהיא בבחינת יראה תתאה.
ביאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכוונה היא לבחינת פנימיות החכמה הנקרא "קדמות השכל", שהיא למעלה מחיצוניות החכמה - חלק החכמה השייך לשכל הבינה - בדרגה זו מושרשת המלכות.
אף שהמלכות היא הספירה התחתונה מכל העשר ספירות, והיא בחינה מצומצמת מאוד לעומת הספירות, בשונה מכל הספירות בהן קיימת מהות, לספירת המלכות - "דלית לה מגרמא כלום" (אין לה משל עצמה כלום), וכל ענינה הוא לגלות את הספירות העליונות בבריאה, עם זאת - שרשה גבוה מהספירות, והוא בקדמות השכל - פנימיות החכמה.
המשל לכך הוא מהתהוות מבטא האותיות על ידי חמש מוצאות הפה - אהח"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"ץ מהשניים, בומ"ף מהשפתיים.
השינוי במבטא האותיות (העיצורים) שנוצר על ידי השינויים הנעשים במוצאות הפה, לא נוצר מהשכל וההכרה של האדם, הם אינם "מורים" למוצאות הפה להתנועע בתנועה מסויימת כדי לפלוט ולבטא עיצור זה או אחר, מקור השינוי היוצר את האותיות הוא ברצון הנפש שלמעלה מהשכל - קדמות השכל - ממנו ינועו המוצאות ויווצרו אותיות.
כך גם בנמשל, ספירת המלכות (ברתא) נקראת בזוהר הקדוש בשם "פה", ממנה יוצאים ונמשכים "כב אותיות", שהן אורות אלוקים אשר מצירופיהם נבראים (כל) העולמות.
על זה נסוב המאמר: "אבא יסד ברתא" - יסוד ושורש האותיות של ספירת המלכות הוא מ"אבא" - פנימיות חכמה - קדמות השכל, (שהוא) מדריגת ה "רצון" שלמעלה מהשכל.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |