ליצנות – הבדלי גרסאות

הנחה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 13: שורה 13:
===בעולמות===
===בעולמות===
שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד.
שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד.
הליצנות היא ה"לעומת זה" והמנגד של [[מידת החסד]] של קדושה. ושורש יניקתם הוא ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים, ולאחרי זה היא מנגדת ל[[מידת החסד]] האלוקי. ולכן הפלשתים הם אלו שסתמו את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו של אברהם היה [[ספירת החסד]] וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, לאחרי שנפרדה ההשפעה מאברהם ינקו מהשפעה אלוקית זו הפלשתים והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק מ[[מידת החסד]] ואינם יכולים{{הערה|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על [[מידת הגבורה]] - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז כשהיתה כלולה ב[[מידת הגבורה]] של יצחק נהיה קיום גם למידת החסד.{{הערה|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}}
הליצנות היא ה"לעומת זה" והמנגד של [[מידת החסד]] של קדושה. ושורש יניקתם הוא ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים, ולאחרי זה היא מנגדת ל[[מידת החסד]] האלוקי. ולכן הפלשתים הם אלו שסתמו את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו של אברהם היה [[ספירת החסד]] וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, לאחרי שנפרדה ההשפעה מאברהם ינקו מהשפעה אלוקית זו הפלשתים והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק מ[[מידת החסד]] ואינם יכולים{{הערה|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על [[מידת הגבורה]] - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז כשהייתה כלולה ב[[מידת הגבורה]] של יצחק נהיה קיום גם למידת החסד.{{הערה|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}}


===בעבודת ה'===
===בעבודת ה'===
גם בעבודת האדם יניקת מידת הליצנות היא מ[[מידת החסד]] של קדושה, שהוא השמחה והתענוג בעבודת ה'. שכאשר האדם עובד את ה' מתוך [[אהבה]] ושמחה, יתכן שלאחרי זה כחלוף זמן יפול לשחוק וליצנות. משום שתנועת נפשו היא התפשטות והתרחבות ולאחרי שחולף הרגש האור האלוקי{{הערה|שהרי פלשתים סתמו הבאר דווקא "אחרי מות אברהם" כאמור לעיל.}} שבעת התפילה וכדומה, ישנה האפשרות שמפתיחות הלב שבשמחה האלוקית יסתעף שמחה גשמית והוללות.(אמנם אצל צדיקים גמורים שעצם עבודתם בביטול מוחלט אין חשש זה.{{הערה|ראת תורת חיים שם סוף דף קמד, ד וספר המאמרים עת"ר ועוד.}}).
גם בעבודת האדם יניקת מידת הליצנות היא מ[[מידת החסד]] של קדושה, שהוא השמחה והתענוג בעבודת ה'. שכאשר האדם עובד את ה' מתוך [[אהבה]] ושמחה, ייתכן שלאחרי זה כחלוף זמן יפול לשחוק וליצנות. משום שתנועת נפשו היא התפשטות והתרחבות ולאחרי שחולף הרגש האור האלוקי{{הערה|שהרי פלשתים סתמו הבאר דווקא "אחרי מות אברהם" כאמור לעיל.}} שבעת התפילה וכדומה, ישנה האפשרות שמפתיחות הלב שבשמחה האלוקית יסתעף שמחה גשמית והוללות.(אמנם אצל צדיקים גמורים שעצם עבודתם בביטול מוחלט אין חשש זה.{{הערה|ראת תורת חיים שם סוף דף קמד, ד וספר המאמרים עת"ר ועוד.}}).


העצה למדת הליצנות היא לעורר מידתו של יצחק - [[יראת ה']] ובסיבת הדבר כמה טעמים{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=133 חלק ט"ו עמוד 120 הערה 20].}}:
העצה למדת הליצנות היא לעורר מידתו של יצחק - [[יראת ה']] ובסיבת הדבר כמה טעמים{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=133 חלק ט"ו עמוד 120 הערה 20].}}:
שורה 27: שורה 27:
* [[קבלת עול]]
* [[קבלת עול]]


{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]