אליעזר דבוסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (35 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב אליעזר דבוסקין | הרב '''אליעזר דבוסקין''' (מכונה '''ר' לייזר צ'צ'רסקער'''; [[תרמ"ב]] – [[ג' בתשרי]] [[תש"ב]]), היה רב העיירה קאמיי בליטא, נשלח על ידי הרבי הרש"ב לאודסה ובהמשך לחרסון, שם כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים חרסון]] וכרב קהילת חב"ד המקומית. | ||
ר' | == תולדות חיים == | ||
נולד לאביו ר' מאיר, בשנת [[תרמ"ב]] ב[[עיירה]] צ'עצ'רסק שב[[בלרוסיה]]. | |||
הוא היה הילד האחד-עשר והאחרון במשפחתו וכבר בילדותו התייתם מאביו. | |||
בהיותו נער שקדן ובעל כשרון, נשלח כבר בגיל 15 ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שהוקמה באותה שנה. הוא עבר בהצלחה את מבחני הקבלה והיה מראשוני תלמידי התמימים שלמדו בישיבה. בהמשך הוסמך להוראה. [[נישואין|נשא]] את מרת טובה רבקה, בתו של ר' אליעזר אפשטיין רב ה[[עיירה]] קאמיי שב[[ליטא]] (פלך קובנה), לאחר פטירתו ירש את מקום חותנו ברבנות ה[[עיירה]] על אף היותו צעיר. גאונותו הלכה לפניו ורבני הסביבה כיבדוהו מאוד, גם ה"[[מתנגדים]]". | |||
מקאמיי נסע פעמים רבות לליובאוויטש אל [[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] עמד לייסד את רשת הישיבות במדינת גרוזיה, ביקש לשלוח לשם את הרב דבוסקין. הרבי אף אמר לו: "זה שלוש שנים שהננו חושבים בדבר יהודי גרוזיה, ורצוני לשלוח אותך לשם". אולם שליחות זו לא יצאה אל הפועל מסיבות שונות. | |||
יום אחד הגיע אל [[אדמו"ר הרש"ב]] יהודי תושב [[אודסה]]. זה סיפר לרבי כי רבים מהצעירים בעיר נוהים אחר תנועת ה'[[השכלה]]' ותנועות כפירה אחרות. היהודי ביקש אפוא מהרבי שישלח לעירו את אחד מחסידיו כדי לקרב את הצעירים לתורה ויראת שמים. | |||
הרבי נענה לבקשתו ושלח לשם את הרב דבוסקין. שפעל רבות בקרב הצעירים. כאשר אותו יהודי מאודסה הגיע לימים שוב אל הרבי הרש"ב, ופיו מלא תשבחות על פועלו של ר' אליעזר בקרב הצעירים התרומם הרבי מכסאו ואמר: "ער האט זיי איינגענומען מיט זיין ערלעכקייט!" [הוא כבש אותם עם היושר והאמת שלו!]. | |||
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאלץ לנדוד מביתו עם חמש בנותיו שנולדו עוד בתקופה בה התגורר בקאמאיי. הוא גלה לעיר הומיל שם גרו כמה מאחיותיו. כמו כן שהה תקופה מסוימת ב[[קרמנצ'וג]] בביתו של הגביר הנודע החסיד ר' [[שמואל גוראריה]]. | |||
בשלהי שנת [[תרע"ז]] הגיע הרב דבוסקין לחרסון עך פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, ומונה לראש ישיבת [[תומכי תמימים חרסון|'תומכי תמימים']] בעיר. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, [[משפיע]] ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב קהילת החסידים בעיר. | |||
= | פעם כשמצבו הבריאותי היה בכי-רע, והוא היה רזה וצנום מאוד, כל יום היה שותה רק כוס [[חלב]] ואוכל רק מעט [[מזון]] לקיומו - שאל אותו ר' [[מענדל פוטרפאס]]: "איך אתה מרגיש?" והוא ענה לו: "הלוואי ברוחניות כמו בגשמיות"{{הערה|1=[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf הסיפור מפי ר' מענדל עם כל הפרטים, בתוך גליון 'התמים' (נא) עמוד 62], ראו גם את תיאורו של הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 571 עמ' 20.}}. | ||
כשהשתוללו הבולשביקים בחרסון ורעייתו ביקשה לחזור ל[[ליטא]] - לא הסכים מכיוון שאדמו"ר הרש"ב שלחו לשם. | |||
חודש לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] הגיעה הבשורה לחרסון. כשנודע הדבר לר' אליעזר, התעטף באבל, ובעקבות זאת סגר את הישיבה. | |||
מסופר כי ב[[צום גדליה]] [[תש"ב]] הגיעו הקלגסים הנאצים והציתו את [[בית הכנסת]] החב"די "בערגוואי שול" בחרסון. בתוכו היו תשעה יהודים ובתוכם הרב דבוסקין ורעייתו הרבנית טובה רבקה. כולם נרצחו על [[קידוש ה']]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1953 ע' 86-92 | |||
== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו מרת טויבא רבקה (עפשטיין) | |||
*בתו, מרת [[סוניא גורקוב]], שנישאה לר' [[יעקב יוסף גורקוב]] | |||
*בתו, מרת [[אסתר טייטלבוים]] שנישאה לר' [[מיכאל טייטלבוים]] | |||
*בתו, מרת [[פעסיא קרסיק]] שנישאה לר' [[יצחק אייזיק קרסיק]] | |||
*בתו [[לאה לויטין]] שנישאה לר' [[פנחס לויטין]] | |||
*בתו [[ליבא רובינסון]] שנישאה לר' [[אברהם רובינסון]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* יוסף אשכנזי, '''[http://teshura.com/teshurapdf/GUTNIK-26-Av-5779%20-%20Hebrew.pdf תולדות חייו]''' (עמוד 13) תדפיס מתוך [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:דבוסקין אליעזר}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־22:55, 27 במאי 2024
הרב אליעזר דבוסקין (מכונה ר' לייזר צ'צ'רסקער; תרמ"ב – ג' בתשרי תש"ב), היה רב העיירה קאמיי בליטא, נשלח על ידי הרבי הרש"ב לאודסה ובהמשך לחרסון, שם כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים חרסון וכרב קהילת חב"ד המקומית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' מאיר, בשנת תרמ"ב בעיירה צ'עצ'רסק שבבלרוסיה.
הוא היה הילד האחד-עשר והאחרון במשפחתו וכבר בילדותו התייתם מאביו.
בהיותו נער שקדן ובעל כשרון, נשלח כבר בגיל 15 ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שהוקמה באותה שנה. הוא עבר בהצלחה את מבחני הקבלה והיה מראשוני תלמידי התמימים שלמדו בישיבה. בהמשך הוסמך להוראה. נשא את מרת טובה רבקה, בתו של ר' אליעזר אפשטיין רב העיירה קאמיי שבליטא (פלך קובנה), לאחר פטירתו ירש את מקום חותנו ברבנות העיירה על אף היותו צעיר. גאונותו הלכה לפניו ורבני הסביבה כיבדוהו מאוד, גם ה"מתנגדים".
מקאמיי נסע פעמים רבות לליובאוויטש אל אדמו"ר הרש"ב.
כאשר אדמו"ר הרש"ב עמד לייסד את רשת הישיבות במדינת גרוזיה, ביקש לשלוח לשם את הרב דבוסקין. הרבי אף אמר לו: "זה שלוש שנים שהננו חושבים בדבר יהודי גרוזיה, ורצוני לשלוח אותך לשם". אולם שליחות זו לא יצאה אל הפועל מסיבות שונות.
יום אחד הגיע אל אדמו"ר הרש"ב יהודי תושב אודסה. זה סיפר לרבי כי רבים מהצעירים בעיר נוהים אחר תנועת ה'השכלה' ותנועות כפירה אחרות. היהודי ביקש אפוא מהרבי שישלח לעירו את אחד מחסידיו כדי לקרב את הצעירים לתורה ויראת שמים.
הרבי נענה לבקשתו ושלח לשם את הרב דבוסקין. שפעל רבות בקרב הצעירים. כאשר אותו יהודי מאודסה הגיע לימים שוב אל הרבי הרש"ב, ופיו מלא תשבחות על פועלו של ר' אליעזר בקרב הצעירים התרומם הרבי מכסאו ואמר: "ער האט זיי איינגענומען מיט זיין ערלעכקייט!" [הוא כבש אותם עם היושר והאמת שלו!].
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאלץ לנדוד מביתו עם חמש בנותיו שנולדו עוד בתקופה בה התגורר בקאמאיי. הוא גלה לעיר הומיל שם גרו כמה מאחיותיו. כמו כן שהה תקופה מסוימת בקרמנצ'וג בביתו של הגביר הנודע החסיד ר' שמואל גוראריה.
בשלהי שנת תרע"ז הגיע הרב דבוסקין לחרסון עך פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, ומונה לראש ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, משפיע ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב קהילת החסידים בעיר.
פעם כשמצבו הבריאותי היה בכי-רע, והוא היה רזה וצנום מאוד, כל יום היה שותה רק כוס חלב ואוכל רק מעט מזון לקיומו - שאל אותו ר' מענדל פוטרפאס: "איך אתה מרגיש?" והוא ענה לו: "הלוואי ברוחניות כמו בגשמיות"[1].
כשהשתוללו הבולשביקים בחרסון ורעייתו ביקשה לחזור לליטא - לא הסכים מכיוון שאדמו"ר הרש"ב שלחו לשם.
חודש לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב הגיעה הבשורה לחרסון. כשנודע הדבר לר' אליעזר, התעטף באבל, ובעקבות זאת סגר את הישיבה.
מסופר כי בצום גדליה תש"ב הגיעו הקלגסים הנאצים והציתו את בית הכנסת החב"די "בערגוואי שול" בחרסון. בתוכו היו תשעה יהודים ובתוכם הרב דבוסקין ורעייתו הרבנית טובה רבקה. כולם נרצחו על קידוש ה'.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיליון כפר חב"ד מס' 1953 ע' 86-92
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו מרת טויבא רבקה (עפשטיין)
- בתו, מרת סוניא גורקוב, שנישאה לר' יעקב יוסף גורקוב
- בתו, מרת אסתר טייטלבוים שנישאה לר' מיכאל טייטלבוים
- בתו, מרת פעסיא קרסיק שנישאה לר' יצחק אייזיק קרסיק
- בתו לאה לויטין שנישאה לר' פנחס לויטין
- בתו ליבא רובינסון שנישאה לר' אברהם רובינסון
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, תולדות חייו (עמוד 13) תדפיס מתוך אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ הסיפור מפי ר' מענדל עם כל הפרטים, בתוך גליון 'התמים' (נא) עמוד 62, ראו גם את תיאורו של הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בשבועון בית משיח גליון 571 עמ' 20.