מרדכי שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:16, 29 באוקטובר 2023

הרב החסיד מרדכי שניאורסון (תקצ"ה (?) - ה' בתשרי תרס"ח) היה בנו של הרב ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק). שימש כאב בין דין בויטבסק, והיה דודו-זקנו של הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נשא את מרת הניה בת רבי יצחק ריבין מדווינסק.

כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר ויטבסק. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו הייתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר התרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק^[1].

לא חת מפני איש. כאשר התקבל לרב בעיר, והיה צורך לאסור את שחיטתו של אחד מהשוחטים בעיר, שהיה בעל משפחה גדולה וכולם התייראו מפניו והיו לו תומכים רבים, הוא לא התפעל, הוא בא בשבת להתפלל בבית המדרש של הקצבים. לאחר שכיבדו אותו בשישי הוא תפס את ספר התורה ואמר: בכח התורה ובכח אבותי הקדושים הריני אוסר על השחוט מלשחוט. במקום התעוררה סערה גדולה, ותיהום כל העיר מאומץ לבו של הרב, ותקנתו התקבלה^[2].

בפסקי הסידור לר' חיים נאה מובא משמו, שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר בברכת המזון הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד עשרת הספירות.

נפטר בה' בתשרי תרס"ח בגיל שבעים ושתים בערך. לאחר פטירתו, דאג אדמו"ר הרש"ב למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי^[3].

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב החסיד '''מרדכי שניאורסון''' ([[תקצ"ה]] (?) - [[ה' בתשרי]] [[תרס"ח]]) היה בנו של הרב [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].
+הרב החסיד '''מרדכי שניאורסון''' ([[תקצ"ה]] (?) - [[ה' בתשרי]] [[תרס"ח]]) היה בנו של הרב [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. שימש כ[[אב בין דין]] ב[[ויטבסק]], והיה דודו-זקנו של [[הרבי]].
 ==תולדות חיים==
 נשא את מרת הניה בת רבי יצחק ריבין מדווינסק.
-כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר [[ויטבסק]]. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו היתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר הצרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק{{הערת שוליים|ספר "ויטבסק" עמ' 188.}}.
+כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר [[ויטבסק]]. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו הייתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר התרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק{{הערה|ספר "ויטבסק" עמ' 188.}}.
-לא חת מפני איש. כאשר התקבל ל[[רב]] בעיר, והיה צורך לאסור את שחיטתו של אחד מהשוחטים בעיר, שהיה בעל משפחה גדולה, חתיתו על הכל ובעל תומכים רבים, הוא לא התפעל, הוא בא ב[[שבת]] להתפלל בבית המדרש של הקצבים. לאחר שכיבדו אותו בשישי הוא תפס את ספר התורה ואמר: בכח התורה ובכח אבותי הקדושים הריני אוסר על השחוט מלשחוט. במקום התעוררה סערה גדולה, ותיהום כל העיר מאומץ לבו של הרב, ותקנתו התקבלה{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]] (הוצאה ראשונה) עמ' 22.}}.
+לא חת מפני איש. כאשר התקבל ל[[רב]] בעיר, והיה צורך לאסור את שחיטתו של אחד מהשוחטים בעיר, שהיה בעל משפחה גדולה וכולם התייראו מפניו והיו לו תומכים רבים, הוא לא התפעל, הוא בא ב[[שבת]] להתפלל בבית המדרש של הקצבים. לאחר שכיבדו אותו בשישי הוא תפס את ספר התורה ואמר: בכח התורה ובכח אבותי הקדושים הריני אוסר על השחוט מלשחוט. במקום התעוררה סערה גדולה, ותיהום כל העיר מאומץ לבו של הרב, ותקנתו התקבלה{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]] (הוצאה ראשונה) עמ' 22.}}.
-ב[[פסקי הסדור]] לר' [[חיים נאה]] מובא משמו, שהעיד שסבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר ב[[ברכת המזון]] הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד [[עשרת הספירות]].
+ב[[פסקי הסידור]] לר' [[חיים נאה]] מובא משמו, שהעיד שסבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר ב[[ברכת המזון]] הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד [[עשרת הספירות]].
-נפטר ב[[ה' בתשרי]] [[תרס"ח]] בגיל שבעים ושתים בערך. לאחר פטירתו, דאג [[אדמו"ר הרש"ב]] למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]] חלק א' עמ' תז.}}.
+נפטר ב[[ה' בתשרי]] [[תרס"ח]] בגיל שבעים ושתים בערך. לאחר פטירתו, דאג [[אדמו"ר הרש"ב]] למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]] חלק א' עמ' תז.}}.
 ==משפחתו==
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 *בתו, ביילא, אשת ר' לייב בן רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] - בזיווג ראשון; מר אברהם שפירא מ[[סטרדוב]] - בזיווג שני
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf תצלום חותמתו על ביכל חסידות שהחזיק ברשותו]''' {{COL}}
 {{הערות שוליים}}
 {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
+{{מיון רגיל:שניאורסון, מרדכי}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
@@ שורה 28: / שורה 31: @@
 [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
 [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
-[[קטגוריה:קהילת חב"ד ויטבסק: אישים]]
+[[קטגוריה:אישים בויטבסק]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

מרדכי שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:16, 29 באוקטובר 2023

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט