משה חיים אפרים מסדילקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סאדילקאב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בעיר סאדליקאב, מקום מגוריו של בעל ה'דגל מחנה אפרים']] | [[קובץ:סאדילקאב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בעיר סאדליקאב, מקום מגוריו של בעל ה'דגל מחנה אפרים']] | ||
[[קובץ:סאדילקאב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב מסדילקוב]] | [[קובץ:סאדילקאב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב מסדילקוב]] | ||
רבי '''משה חיים אפרים מסַדילקוב''' | רבי '''משה חיים אפרים מסַדילקוב''' ([[תק"ח]]-[[י"ז אייר]] [[תק"ס]]) המפורסם בעיקר על שם ספרו '''דגל מחנה אפרים''', היה נכדו ותלמידו של [[הבעל שם טוב]], ונודע כמגיד ודרשן בעל פה מפיק מרגליות, אך בשונה מבני משפחה אחרים לא הנהיג חצר חסידית עצמאית. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תק"ח]] לאביו רבי [[יחיאל אשכנזי]] ולאמו מרת [[אדל]] בתו של [[הבעל שם טוב]]. | נולד בשנת [[תק"ח]] לאביו רבי [[יחיאל אשכנזי]] ולאמו מרת [[אדל]] בתו של [[הבעל שם טוב]]. | ||
בצעירותו, הספיק להכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף זכר דברי תורה ששמע בפיו אותם הדפיס מאוחר יותר בספרו 'דגל מחנה אפרים' | בצעירותו, הספיק להכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף זכר דברי תורה ששמע בפיו אותם הדפיס מאוחר יותר בספרו 'דגל מחנה אפרים'{{הערה|הספר יצא לאור במהדורה חדשה ומפוארת על יד המכון להאדרת ספרי חסידות '[[פאר מקדושים]]'}}. | ||
לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]], וב[[ז' סיון תקכ"א]], כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל [[תנועת החסידות]] ועקר ל[[פינסק]] עבר רמח"א יחד עמו. | לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]], וב[[ז' סיון תקכ"א]], כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל [[תנועת החסידות]] ועקר ל[[פינסק]] עבר רמח"א יחד עמו. | ||
הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] | הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל התולדות יעקב יוסף. | ||
שימש כמגיד מישרים ב[[עיירה]] סדילקוב, ונודע בדיבורו המפיק מרגליות כמגיד ודרשן, אך לא הנהיג חסידות{{הערה|לעומת אחיו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] שהתפרסם כאדמו"ר.}}. | שימש כמגיד מישרים ב[[עיירה]] סדילקוב, ונודע בדיבורו המפיק מרגליות כמגיד ודרשן, אך לא הנהיג חסידות{{הערה|לעומת אחיו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] שהתפרסם כאדמו"ר.}}. | ||
השפעתו נודעה בקרב תלמידיו של [[הבעל שם טוב]] | השפעתו נודעה בקרב תלמידיו של [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]], כמו רבי צבי הירש מסמאריטשט שמזכיר את השפעתו עליו בספרו "כתם פז", כמו כן מקובל כי הייתה לו השפעה על רבי [[נחמן מברסלב]], ואמר לו דברי התעוררות ביום ה[[בר מצווה]] שלו. | ||
בסביבות שנת [[תקמ"ז]] חזר ל[[מז'יבוז']], שם נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תק"ס]]. | בסביבות שנת [[תקמ"ז]] חזר ל[[מז'יבוז']], שם נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תק"ס]]. | ||
גרסה אחרונה מ־22:08, 4 באפריל 2024
רבי משה חיים אפרים מסַדילקוב (תק"ח-י"ז אייר תק"ס) המפורסם בעיקר על שם ספרו דגל מחנה אפרים, היה נכדו ותלמידו של הבעל שם טוב, ונודע כמגיד ודרשן בעל פה מפיק מרגליות, אך בשונה מבני משפחה אחרים לא הנהיג חצר חסידית עצמאית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תק"ח לאביו רבי יחיאל אשכנזי ולאמו מרת אדל בתו של הבעל שם טוב.
בצעירותו, הספיק להכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף זכר דברי תורה ששמע בפיו אותם הדפיס מאוחר יותר בספרו 'דגל מחנה אפרים'[1]. לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי צבי בן הבעל שם טוב, ובז' סיון תקכ"א, כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל תנועת החסידות ועקר לפינסק עבר רמח"א יחד עמו.
הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי יעקב יוסף מפולנאה בעל התולדות יעקב יוסף.
שימש כמגיד מישרים בעיירה סדילקוב, ונודע בדיבורו המפיק מרגליות כמגיד ודרשן, אך לא הנהיג חסידות[2].
השפעתו נודעה בקרב תלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, כמו רבי צבי הירש מסמאריטשט שמזכיר את השפעתו עליו בספרו "כתם פז", כמו כן מקובל כי הייתה לו השפעה על רבי נחמן מברסלב, ואמר לו דברי התעוררות ביום הבר מצווה שלו.
בסביבות שנת תקמ"ז חזר למז'יבוז', שם נפטר בי"ז אייר תק"ס.
ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ הספר יצא לאור במהדורה חדשה ומפוארת על יד המכון להאדרת ספרי חסידות 'פאר מקדושים'
- ↑ לעומת אחיו רבי ברוך ממז'יבוז' שהתפרסם כאדמו"ר.