תמים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של 'תמימים'. במרכז נראים מייסד [[תומכי תמימים]] ה[[אדמו"ר הרש"ב]] והמנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]'''תמים''' הוא כינוי ל'''בחור''' הלומד בישיבות [[תומכי תמימים]]. מקור הכינוי הוא משם ה[[ישיבה]] "תומכי תמימים".
[[קובץ:תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של 'תמימים'. במרכז נראים מייסד [[תומכי תמימים]] ה[[אדמו"ר הרש"ב]] והמנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]'''תמים''' הוא כינוי ל'''בחור''' הלומד בישיבות [[תומכי תמימים]]. מקור הכינוי הוא משם ה[[ישיבה]] "תומכי תמימים", ועל שם היותוו תמים ושלם בעקבות כך שהוא לומד הן את [[תורת הנגלה]] והן את [[תורת החסידות]].


==השם==
==מהות השם==
[[אדמו"ר הרש"ב]], מייסד הישיבה, אמר ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תרנ"ט]]: "תומך תמימים הושיעה נא" (מהפסוקים הנאמרים ב[[הקפות]]) - הישיבה שמה '[[תומכי תמימים]]' והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה קרויים תמימים".
בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תרנ"ט]], הכריז מייסד הישיבה [[אדמו"ר הרש"ב]], כי לישיבה שהקים שנתיים קודם-לכן ועדיין לא נקראה בשם ייקראו תומכי תמימים, ואילו "והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה - קרויים תמימים", ברוח הפסוק "תומכי תמימים הושיעה נא" אותו קוראים בעת ההקפות.


השם "תמים" וכן השם [[תומכי תמימים]] מבטאים את חידושה של הישיבה והתלמידים, בכך שהייחודיות שלה היא שלומדים שם את שלימות (תמימות - שלימות) ה[[תורה]], דהיינו על שני חלקיה [[נגלה]] ו[[נסתר]] (-[[חסידות]]) באותה דירוג.
השם "תמים" וכן השם [[תומכי תמימים]] מבטא את חידושה של הישיבה והלומדים בה, בכך שלומדים בה הן את [[תורת הנגלה]] והן את תורת ה[[נסתר]] ב[[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]].


==המהות==
==המהות==
[[רבותינו נשיאנו]] קרבו את תלמדי התמימים, והתייחסו פעמים רבות ב[[שיחה|שיחות]], מכתבים ו[[יחידות|יחידויות]] לתפקיד והזכות המיוחדים להם זכו בלימודם בישיבה{{הערה|ראה בהרחבה על מעלת תלמדי התמימיפ והדרכה פרטנית אליהם בנוגע לתפקידם וכלל הליכותתיהם בספר "דעם רבינ'ס קינדער"}}.


בשיחות ומכתבים רבים מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]] את התפקיד והאופי של זה הנושא את התואר "תמים".
עוד אמר [[אדמו"ר הרש"ב]], "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור ה[[תורה]] וה[[מצוות]].


[[רבותינו נשיאנו]] התייחסו אל התמימים כאל ילדיהם הפרטיים, והשקיעו ודאגו לחינוכם.
בערב [[יום כיפור]] הראשון לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] קרא הרבי לקבוצת תלמדי הישיבה ב-[[770]], וכשנכנסו לחדרו התכסה בטלית ואמר בקול חנוק מבכי: {{ציטוטון|כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבי, הרי אתם בניו של הרבי ("זייט איר דעם רבי'נס קינדער"... ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ"פ ב"ברכת הבנים"}}, ובירך אותם בברכת כוהנים ובברכה לשנת הצלחה בכל{{הערה|תורת מנחם תשי"ב}}.


עוד אמר [[אדמו"ר הרש"ב]], "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור ה[[תורה]] וה[[מצוות]].
מאז, בכל שנה התכנסו בחורים בערב יום כיפור לקבל מהרבי ברכה בתור 'בניו', מעמד שכונה "[[ברכת התמימים|ברכת הבנים]]".


[[הרבי]] ראה בתמימים כילדיו ממש ואף בכל ערב יום כיפור בזמן בו נוהג האב לברך את ילדיו, מתכנסים כל התמימים ב[[זאל הקטן]] ו[[הרבי]] מברכם את "[[ברכת הבנים]]".
פעם אמר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]: "געשטעקט א פוס אין [[תומכי תמימים]] איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים ב[[חלוקת הדולרים]] והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי '[[תומכי תמימים]]', העיר להם [[הרבי]] שגם כעת הם תלמידי הישיבה!


פעם אמר [[הרבי]] ב[[התוועדות]]: "געשטעקט א פוס אין [[תומכי תמימים]] איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים ב[[חלוקת הדולרים]] והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי '[[תומכי תמימים]]', העיר להם [[הרבי]] שגם כעת הם תלמידי הישיבה!
בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו ב[[תומכי תמימים]] אלא רק למד מתורתם של [[רבותינו נשיאינו]] או אפילו רק נכנס לישיבה פעם אחת{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1xbOCjSF4jzgb_xQko36vbTSJSLRgfcBx/view ברכת הבנים ערב יום כיפור תשמ"ט התוועדויות ח"א ע' 76 ס' ח] בהקשר לכך הביא הרבי את המושג 'קדושה זזה ממקומה'.}} - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל"ו, [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\14\B0000324.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 324].}}{{הערה|1=ראה שיחת ל"ג בעומר תשל"ח}}.
 
בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו ב[[תומכי תמימים]] אלא רק למד מתורתם של [[רבותינו נשיאינו]] - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל"ו, [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\14\B0000324.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 324].}}. 2] ראה שיחת ל"ג בעומר תשל"ח


==ספר התמימים==
{{ערך מורחב|ספר התמימים}}
על פי יוזמת הרבי (אותה שטח לפני [[הרבי הריי"צ]], שעוד קודם הסתלקותו ביקש להכין רשימה מתלמדי התמימים לדורותיהם), לוקטו לספר אחד רשימת כל התמימים שלמדו בישיבה מעת ייסוד הישיבה עד לעת הדפסת הספר.


== ראו גם ==
== ראו גם ==
*[[חיילי בית דוד]]
*[[חיילי בית דוד]]
*[[ליובאוויטש וחייליה]]
*[[ליובאוויטש וחייליה]]
*[[צדיק ישר (תמים) חסיד]]
==לקריאה נוספת==
*[https://drive.google.com/file/d/1FC2liOot95_Gw6uxR-UZL2Ct5BMx9l1x/view?usp=drivesdk '''תומכי תמימים''' - שיחות מכתבים ויחידויות בנוגע למעלת תלמדי התמימים ותפקידם המיוחד]
*['''דעם רבינ'ס קינדער''' - ליקוט הדרכות והוראות מהרבי בנוגע להליכות תלמידי התמימים והנדרש מהם]
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/634ee0c11dcdf_1666113729.pdf אבינו רוענו]''', קובץ לחיזוק ההתקשרות ועד תלמידי התמימים תשרי תשפ"ג


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

גרסה אחרונה מ־20:00, 20 בנובמבר 2024

תמונה של 'תמימים'. במרכז נראים מייסד תומכי תמימים האדמו"ר הרש"ב והמנהל פועל אדמו"ר הריי"צ

תמים הוא כינוי לבחור הלומד בישיבות תומכי תמימים. מקור הכינוי הוא משם הישיבה "תומכי תמימים", ועל שם היותוו תמים ושלם בעקבות כך שהוא לומד הן את תורת הנגלה והן את תורת החסידות.

מהות השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת ההקפות בשמחת תורה בשנת תרנ"ט, הכריז מייסד הישיבה אדמו"ר הרש"ב, כי לישיבה שהקים שנתיים קודם-לכן ועדיין לא נקראה בשם ייקראו תומכי תמימים, ואילו "והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה - קרויים תמימים", ברוח הפסוק "תומכי תמימים הושיעה נא" אותו קוראים בעת ההקפות.

השם "תמים" וכן השם תומכי תמימים מבטא את חידושה של הישיבה והלומדים בה, בכך שלומדים בה הן את תורת הנגלה והן את תורת הנסתר בתורת החסידות.

המהות[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבותינו נשיאנו קרבו את תלמדי התמימים, והתייחסו פעמים רבות בשיחות, מכתבים ויחידויות לתפקיד והזכות המיוחדים להם זכו בלימודם בישיבה[1].

עוד אמר אדמו"ר הרש"ב, "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור התורה והמצוות.

בערב יום כיפור הראשון לאחר קבלת הנשיאות של הרבי קרא הרבי לקבוצת תלמדי הישיבה ב-770, וכשנכנסו לחדרו התכסה בטלית ואמר בקול חנוק מבכי: "כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבי, הרי אתם בניו של הרבי ("זייט איר דעם רבי'נס קינדער"... ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ"פ ב"ברכת הבנים"", ובירך אותם בברכת כוהנים ובברכה לשנת הצלחה בכל[2].

מאז, בכל שנה התכנסו בחורים בערב יום כיפור לקבל מהרבי ברכה בתור 'בניו', מעמד שכונה "ברכת הבנים".

פעם אמר הרבי בהתוועדות: "געשטעקט א פוס אין תומכי תמימים איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים בחלוקת הדולרים והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי 'תומכי תמימים', העיר להם הרבי שגם כעת הם תלמידי הישיבה!

בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו בתומכי תמימים אלא רק למד מתורתם של רבותינו נשיאינו או אפילו רק נכנס לישיבה פעם אחת[3] - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך[4][5].

ספר התמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ספר התמימים

על פי יוזמת הרבי (אותה שטח לפני הרבי הריי"צ, שעוד קודם הסתלקותו ביקש להכין רשימה מתלמדי התמימים לדורותיהם), לוקטו לספר אחד רשימת כל התמימים שלמדו בישיבה מעת ייסוד הישיבה עד לעת הדפסת הספר.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אבינו רוענו, קובץ לחיזוק ההתקשרות ועד תלמידי התמימים תשרי תשפ"ג

הערות שוליים

  1. ראה בהרחבה על מעלת תלמדי התמימיפ והדרכה פרטנית אליהם בנוגע לתפקידם וכלל הליכותתיהם בספר "דעם רבינ'ס קינדער"
  2. תורת מנחם תשי"ב
  3. ברכת הבנים ערב יום כיפור תשמ"ט התוועדויות ח"א ע' 76 ס' ח בהקשר לכך הביא הרבי את המושג 'קדושה זזה ממקומה'.
  4. שיחת אחרון של פסח תשל"ו, לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 324.
  5. ראה שיחת ל"ג בעומר תשל"ח