אורי צבי גרינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אורי צבי גרינברג.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אורי צבי גרינברג.jpg|שמאל|ממוזער|אורי צבי גרינברג]] | ||
'''אורי צבי גרינברג''', מכונה גם '''אצ"ג''' ([[ט"ו תשרי]] ה'[[תרנ"ז]] - [[ה' אייר]] ה'[[תשמ"א]]), היה משורר נודע וחבר כנסת מטעם מפלגת חירות. | '''אורי צבי גרינברג''', מכונה גם '''אצ"ג''' ([[ט"ו תשרי]] ה'[[תרנ"ז]] - [[ה' אייר]] ה'[[תשמ"א]]), היה משורר נודע וחבר כנסת מטעם מפלגת חירות. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר בילקמין שבגליציה, לאביו רבי חיים גרינברג, האדמו"ר מגלינא. בהיותו בן שנה וחצי עברה משפחתו להתגורר בעיר [[לבוב]]. | נולד בעיר בילקמין שבגליציה, לאביו רבי חיים גרינברג, האדמו"ר מגלינא. בהיותו בן שנה וחצי עברה משפחתו להתגורר בעיר [[לבוב]]. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשנת ה'[[תרע"ח]] נערך פוגרום ביהודי העיר לבוב, אך הוא ובני משפחתו ניצלו בנס. הפוגרום השאיר עליו רושם עז, דבר שהתבטא בשיריו, בהם אמר כי יבוא יום וישרפו יהודים. | בשנת ה'[[תרע"ח]] נערך פוגרום ביהודי העיר לבוב, אך הוא ובני משפחתו ניצלו בנס. הפוגרום השאיר עליו רושם עז, דבר שהתבטא בשיריו, בהם אמר כי יבוא יום וישרפו יהודים. | ||
בשנת ה'[[תרפ"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]], התקרב מאוד לראשי מפא"י, שהיוו את ראשי היישוב היהודי בארץ באותה תקופה, והחל לכתוב בעיתון דבר. לאחר [[פרעות תרפ"ט]] העביר ביקרות חריפה על הדרך בה טיפלה הנהגת היישוב היהודי בפרעות, ואף עזב את עיתון דבר, שהיה שייך למפלגת מפא"י, ועבר לכתוב בעיתון דואר היום של המפלגה הרוויזיוניסטית. בשנת ה'[[תרפ"ז]] פרסם ספר תחת השם "ספר הקטרוג והאמונה", בו מתח ביקורת על מדיניות ההבלגה נגד מעשי הערבים בארץ ישראל, בר שעורר עליו זעם רב בחוגי השמאל עליהם נמנה בעבר, ואף נודה על ידם. בעקבות הנידוי, עזב את הארץ ל[[פולין]], וחזר ארצה לאחר תחילת [[מלחמת העולם | בשנת ה'[[תרפ"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]], התקרב מאוד לראשי מפא"י, שהיוו את ראשי היישוב היהודי בארץ באותה תקופה, והחל לכתוב בעיתון דבר. לאחר [[פרעות תרפ"ט]] העביר ביקרות חריפה על הדרך בה טיפלה הנהגת היישוב היהודי בפרעות, ואף עזב את עיתון דבר, שהיה שייך למפלגת מפא"י, ועבר לכתוב בעיתון דואר היום של המפלגה הרוויזיוניסטית. בשנת ה'[[תרפ"ז]] פרסם ספר תחת השם "ספר הקטרוג והאמונה", בו מתח ביקורת על מדיניות ההבלגה נגד מעשי הערבים בארץ ישראל, בר שעורר עליו זעם רב בחוגי השמאל עליהם נמנה בעבר, ואף נודה על ידם. בעקבות הנידוי, עזב את הארץ ל[[פולין]], וחזר ארצה לאחר תחילת [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
אצ"ג נחשב למשורר של תנועות הימין בארץ ישראל. | אצ"ג נחשב למשורר של תנועות הימין בארץ ישראל. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ב[[י"ג תמוז]] ה'[[תשכ"ט]] הגיע אצ"ג ל[[יחידות]] עם [[הרבי]], בה נתן לרבי את ספריו. אחד מספריו אזל כבר אצלו, והוא קנה לאחר מכן במיוחד עותק ושלחו לרבי. | ב[[י"ג תמוז]] ה'[[תשכ"ט]] הגיע אצ"ג ל[[יחידות]] עם [[הרבי]], בה נתן לרבי את ספריו. אחד מספריו אזל כבר אצלו, והוא קנה לאחר מכן במיוחד עותק ושלחו לרבי. | ||
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיפר לרבי העסקן החרדי ד"ר [[הלל זיידמן]] שבנו של אצ"ג, חיים גרינברג, עומד להתגייס ל[[צה"ל]]. בעקבות כך כתב הרבי מכתב מיוחד לחיים גרינברג, בו פירט על תפקידו של הצבא ובירכו להצלחה בשירותו{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9723 | בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיפר לרבי העסקן החרדי ד"ר [[הלל זיידמן]] שבנו של אצ"ג, חיים גרינברג, עומד להתגייס ל[[צה"ל]]. בעקבות כך כתב הרבי מכתב מיוחד לחיים גרינברג, בו פירט על תפקידו של הצבא ובירכו להצלחה בשירותו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9723 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תשכ"ב]}}. יחד עם המכתב שלח הרבי מכתב נוסף לאצ"ג עצמו, בו העיר לו על שמו של ספרו המפורסם "ספר הקטרוג והאמונה", כי שמו היה צריך להיות "ספר האמונה והקטרוג"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9723 אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשכ"ג]}}. הרבי צירף אל המכתב סכום כסף בעבור משלוח ספרו. | ||
בשנים שלאחר התכתב אצ"ג ארוכות עם הרבי, אודות | בשנים שלאחר התכתב אצ"ג ארוכות עם הרבי, אודות שלימות הארץ ומאורעות נוספים המתרחשים בארץ הקודש. | ||
הרב אפרים וולף והרב שלמה מיינצ'יק עמדו בקשר רציף עם אצ"ג, ואף הביאו אותו למספר אירועים חב"דיים. קטעים מתוך מכתביו אל הרבי פורסמו בספר "צדי"ק יסוד עולם", שיצא לאור לרגל שנת התשעים להולדת הרבי. | הרב אפרים וולף והרב שלמה מיינצ'יק עמדו בקשר רציף עם אצ"ג, ואף הביאו אותו למספר אירועים חב"דיים. קטעים מתוך מכתביו אל הרבי פורסמו בספר "צדי"ק יסוד עולם", שיצא לאור לרגל שנת התשעים להולדת הרבי. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''והיו מספרים''' מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 10-23. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2649521| הרבי כותב למלש"ב] {{בית חב"ד}} | * [http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2649521| הרבי כותב למלש"ב] {{בית חב"ד}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גרינברג, אורי צבי}} | |||
[[קטגוריה:חברי כנסת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024
אורי צבי גרינברג, מכונה גם אצ"ג (ט"ו תשרי ה'תרנ"ז - ה' אייר ה'תשמ"א), היה משורר נודע וחבר כנסת מטעם מפלגת חירות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר בילקמין שבגליציה, לאביו רבי חיים גרינברג, האדמו"ר מגלינא. בהיותו בן שנה וחצי עברה משפחתו להתגורר בעיר לבוב.
בשנת ה'תרע"ב פרסם חוברת ראשונה של שיריו באידיש.
בשנת ה'תרע"ח נערך פוגרום ביהודי העיר לבוב, אך הוא ובני משפחתו ניצלו בנס. הפוגרום השאיר עליו רושם עז, דבר שהתבטא בשיריו, בהם אמר כי יבוא יום וישרפו יהודים.
בשנת ה'תרפ"ג עלה לארץ ישראל, התקרב מאוד לראשי מפא"י, שהיוו את ראשי היישוב היהודי בארץ באותה תקופה, והחל לכתוב בעיתון דבר. לאחר פרעות תרפ"ט העביר ביקרות חריפה על הדרך בה טיפלה הנהגת היישוב היהודי בפרעות, ואף עזב את עיתון דבר, שהיה שייך למפלגת מפא"י, ועבר לכתוב בעיתון דואר היום של המפלגה הרוויזיוניסטית. בשנת ה'תרפ"ז פרסם ספר תחת השם "ספר הקטרוג והאמונה", בו מתח ביקורת על מדיניות ההבלגה נגד מעשי הערבים בארץ ישראל, בר שעורר עליו זעם רב בחוגי השמאל עליהם נמנה בעבר, ואף נודה על ידם. בעקבות הנידוי, עזב את הארץ לפולין, וחזר ארצה לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה.
אצ"ג נחשב למשורר של תנועות הימין בארץ ישראל.
לאחר הקמת מדינת ישראל נבחר לחבר הכנסת הראשונה מטעם מפלגת חירות, אך לא התמודד שוב לכנסת השניה.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"ג תמוז ה'תשכ"ט הגיע אצ"ג ליחידות עם הרבי, בה נתן לרבי את ספריו. אחד מספריו אזל כבר אצלו, והוא קנה לאחר מכן במיוחד עותק ושלחו לרבי.
בשנת ה'תשכ"ט סיפר לרבי העסקן החרדי ד"ר הלל זיידמן שבנו של אצ"ג, חיים גרינברג, עומד להתגייס לצה"ל. בעקבות כך כתב הרבי מכתב מיוחד לחיים גרינברג, בו פירט על תפקידו של הצבא ובירכו להצלחה בשירותו[1]. יחד עם המכתב שלח הרבי מכתב נוסף לאצ"ג עצמו, בו העיר לו על שמו של ספרו המפורסם "ספר הקטרוג והאמונה", כי שמו היה צריך להיות "ספר האמונה והקטרוג"[2]. הרבי צירף אל המכתב סכום כסף בעבור משלוח ספרו.
בשנים שלאחר התכתב אצ"ג ארוכות עם הרבי, אודות שלימות הארץ ומאורעות נוספים המתרחשים בארץ הקודש.
הרב אפרים וולף והרב שלמה מיינצ'יק עמדו בקשר רציף עם אצ"ג, ואף הביאו אותו למספר אירועים חב"דיים. קטעים מתוך מכתביו אל הרבי פורסמו בספר "צדי"ק יסוד עולם", שיצא לאור לרגל שנת התשעים להולדת הרבי.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- והיו מספרים מוסף בית משיח לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 10-23.
