צבי אלימלך שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←פתיח: טעות דמוכח) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רבי '''צבי אלימלך שפירא''' '''מדינוב''' (תקמ"ג - תר"א) נולד לאביו רבי פסח לנגזם, ידוע בספריו בני יששכר ודרך פקודיך. | רבי '''צבי אלימלך שפירא''' '''מדינוב''' (תקמ"ג - תר"א) נולד לאביו רבי פסח לנגזם, ידוע בספריו בני יששכר ודרך פקודיך. | ||
אודות שמו מסופר, כי אמו | אודות שמו מסופר, כי אמו הייתה אחיינית של רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. על פי ברכתו של רבי אלימלך נולד לה בן זכר, וכשנכנסה לרבי אלימלך לשאול מה יהיה שמו של הרך הנולד הורה לה רבי אלימלך לתת לו את השם אלימלך. האמה נבהלה מאוד, מכיון שבקהילות האשכנזיות לא נהוג לתת שם אחרי אדם שחי, ובחושבה שרבי אלימלך מצווה ליתן לוולד שם כשמו, הבינה שרבי אלימלך מרמז בכך על פטירתו הקרובה, ופרצה בבכי. בראות ר' אלימלך את פחדה, הורה לה להוסיף לו את השם "צבי". | ||
לאחרי ה[[ברית מילה|ברית]] כשניתן לו השם, אמר רבי אלימלך: צבי אינו [[מלך]]{{הערה|כוונתו לשם אלימלך המרמז למידת [[מלכות]].}} אם היו קוראים לו כשמי היה בדרגתי ממש, עכשיו לא יהיה אלא חצי ממני. | לאחרי ה[[ברית מילה|ברית]] כשניתן לו השם, אמר רבי אלימלך: צבי אינו [[מלך]]{{הערה|כוונתו לשם אלימלך המרמז למידת [[מלכות]].}} אם היו קוראים לו כשמי היה בדרגתי ממש, עכשיו לא יהיה אלא חצי ממני. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== ממליץ ללמוד בספר התניא == | == ממליץ ללמוד בספר התניא == | ||
למרות שהיה מתלמידי הרבי מלובלין והרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב שדרכם | למרות שהיה מתלמידי הרבי מלובלין והרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב שדרכם הייתה שונה מעט [[משל]] [[אדמו"ר הזקן]] כידוע, מזכיר בספריו את התניא בהערצה רבה. | ||
בספרו "הוספות מהרצ"א", אותו חיבר כפירוש לספר "סור מרע ועשה טוב" של בעל העטרת צבי מזידיטשוב {{הערה|סימן לה.}} כתב: אם תרצה לרוות צמאונך, עיין נא בספר התניא הנקרא בשם ליקוטי אמרים הנדפס מחדש בזמנינו. | בספרו "הוספות מהרצ"א", אותו חיבר כפירוש לספר "סור מרע ועשה טוב" של בעל העטרת צבי מזידיטשוב{{הערה|סימן לה.}} כתב: אם תרצה לרוות צמאונך, עיין נא בספר התניא הנקרא בשם ליקוטי אמרים הנדפס מחדש בזמנינו. | ||
וכן בספרו דרך פקודיך{{הערה| הקדמה ז אות ו'.}} אודות ענין העלאת המחשבות כתב: ועיין כל זה בספר התניא של החסיד הגאון מהרז"ש. וכוונתו לדברי רבינו בספרו [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ח|פרק כ"ח]] "ואל יהי שוטה". וכן מזכיר את דברי אדמו"ר הזקן בספר [[לקוטי תורה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14491&st=%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3&pgnum=108 מאמר [[חודש תשרי]] מאמר ג'].}}. ובמקומות נוספים{{הערה| בני יששכר מאמרי | וכן בספרו דרך פקודיך{{הערה|הקדמה ז אות ו'.}} אודות ענין העלאת המחשבות כתב: ועיין כל זה בספר התניא של החסיד הגאון מהרז"ש. וכוונתו לדברי רבינו בספרו [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ח|פרק כ"ח]] "ואל יהי שוטה". וכן מזכיר את דברי אדמו"ר הזקן בספר [[לקוטי תורה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14491&st=%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3&pgnum=108 מאמר [[חודש תשרי]] מאמר ג'].}}. ובמקומות נוספים{{הערה|בני יששכר מאמרי תשרי מאמר יחודא שלים כסליו טבת מאמר ג' סימן מ"ו., אגרא דפרקאאות קלב.פירושו מעין גנים על ספר אור החיים, פרק ב]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי דינוב|שפירא צבי אלימלך]] | [[קטגוריה:אדמו"רי דינוב|שפירא צבי אלימלך]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:49, 21 ביולי 2024
רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (תקמ"ג - תר"א) נולד לאביו רבי פסח לנגזם, ידוע בספריו בני יששכר ודרך פקודיך.
אודות שמו מסופר, כי אמו הייתה אחיינית של רבי אלימלך מליז'נסק. על פי ברכתו של רבי אלימלך נולד לה בן זכר, וכשנכנסה לרבי אלימלך לשאול מה יהיה שמו של הרך הנולד הורה לה רבי אלימלך לתת לו את השם אלימלך. האמה נבהלה מאוד, מכיון שבקהילות האשכנזיות לא נהוג לתת שם אחרי אדם שחי, ובחושבה שרבי אלימלך מצווה ליתן לוולד שם כשמו, הבינה שרבי אלימלך מרמז בכך על פטירתו הקרובה, ופרצה בבכי. בראות ר' אלימלך את פחדה, הורה לה להוסיף לו את השם "צבי".
לאחרי הברית כשניתן לו השם, אמר רבי אלימלך: צבי אינו מלך[1] אם היו קוראים לו כשמי היה בדרגתי ממש, עכשיו לא יהיה אלא חצי ממני.
אודות קריאת שם ספרו "בני יששכר", מסופר כי החוזה מלובלין גילה לו כי הינו משבט יששכר, ולכן קרא את שם ספרו הגדול "בני יששכר".
ממליץ ללמוד בספר התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שהיה מתלמידי הרבי מלובלין והרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב שדרכם הייתה שונה מעט משל אדמו"ר הזקן כידוע, מזכיר בספריו את התניא בהערצה רבה.
בספרו "הוספות מהרצ"א", אותו חיבר כפירוש לספר "סור מרע ועשה טוב" של בעל העטרת צבי מזידיטשוב[2] כתב: אם תרצה לרוות צמאונך, עיין נא בספר התניא הנקרא בשם ליקוטי אמרים הנדפס מחדש בזמנינו.
וכן בספרו דרך פקודיך[3] אודות ענין העלאת המחשבות כתב: ועיין כל זה בספר התניא של החסיד הגאון מהרז"ש. וכוונתו לדברי רבינו בספרו פרק כ"ח "ואל יהי שוטה". וכן מזכיר את דברי אדמו"ר הזקן בספר לקוטי תורה[4]. ובמקומות נוספים[5].