שיחה:יעקב קופיל ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף שיחה:יעקב קאפיל ל־שיחה:יעקב קופיל ליפשיץ)
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים פסקה}}" ב־"")
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
אולי עדיף ליצור ערך על [[יעקב קאפיל]] מאשר ערכים על ספריו (שכוללים אותו) {{אנונימי}}
אולי עדיף ליצור ערך על [[יעקב קאפיל]] מאשר ערכים על ספריו (שכוללים אותו) {{אנונימי}}
== העברה מהערך ==
{{ציטוט-צף|וברכות לראש צדיק זה יעקב איש הביני' ברוח ופי שנים מגיד דבריו ליעקב חק לישראל להצדיק ולתרץ דברי האר"י ז"ל להבין אמרי בינה. ממנו יתד ממנו פנה. כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל, הובא לפניו מערכת המנורה הטהורה דברי נופת צופים, עליהו לתרופה מהחיבור הלז, הן 'מספר שערי גן' אשר נטע ב'עדן' מקדם השתלשלות העולמות, הן 'מסידור התפילה' אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות. וחיבקם ונישקם ולקח דברי קודש הנ"ל וישם מראשותיו שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה. שמורה בכל וערוכה|מקור=הקדמת שערי גן עדן}}
המקובל רבי '''יעקב קופיל ליפשיץ''' (?-ת"ק), היה מקובל שחי בעיר [[מזריץ']] זמן קצר לפני תקופת [[הבעל שם טוב]]. ספריו מובאים פעמים רבות ב[[תורת חסידות חב"ד]].
===תולדות חיים===
===ספריו===
*'''שערי גן עדן''' - ספר זה נתחבר על פי דרכו של [[מהר"י סרוג]] מתלמידי [[האריז"ל]] ([[אדמו"ר הרש"ב]] כותב{{הערה|ספר המאמרים תר"ן ע' שכג.}} "נראה לי אשר הוא סובב והולך על ספר [[עמק המלך]]", הספר העיקרי המביא את קבלת מהר"י סרוג). כפי האמור בשער הספר, הספר הגיע לידו של [[הבעל שם טוב]] ששיבח מאוד את הספר. זו הסיבה שהספר התקבל מאוד בחצרות חסידויות רבות.
*'''סידור קול יעקב''' - סידור עם כוונות האר"י, סידור שהיוה בסיס לסידור הידוע "סידור רבי אשר". סידור זה מוזכר פעמים רבות מאוד בספרי חסידות ובתורת [[הרבי]]. עם זאת, הרבי מציין שעל סידור זה (וכן על ספרו "שערי גן עדן") ישנם כמה פקפוקים, ולכן סידור האריז"ל לרבי [[שבתי מרשקוב]] מוסמך יותר{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&st=&pgnum=410&hilite= שיחת ש"פ משפטים תשמ"ב].}}.
*'''השתלשלות העולמות{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/31961 הספר לצפייה] באתר {{הב}}}}'''
*'''פירוש על הזהר''' - מובא בסידורו, בחלק החגים, בסוף העיון על "מקראי קודש" "...כמו שהתבאר בחיבורי בפרוש על הזהר..."
===קישורים חיצוניים===
*[[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=285 ר"י קאפיל, סידורו וס' שער ג"ע אצל צדיקי החסידות]
*עיקר תפישתו הקבלית בהשתלשלות העולמות בקבלה תומצתה בחיבור: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31961&st=&pgnum=1 השתלשלות העולמות]
{{:ספרי קבלה}}
[[:קטגוריה:ספרי קבלה]]

גרסה אחרונה מ־11:33, 22 באוגוסט 2021

אולי עדיף ליצור ערך על יעקב קאפיל מאשר ערכים על ספריו (שכוללים אותו) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

העברה מהערך[עריכת קוד מקור]

" וברכות לראש צדיק זה יעקב איש הביני' ברוח ופי שנים מגיד דבריו ליעקב חק לישראל להצדיק ולתרץ דברי האר"י ז"ל להבין אמרי בינה. ממנו יתד ממנו פנה. כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל, הובא לפניו מערכת המנורה הטהורה דברי נופת צופים, עליהו לתרופה מהחיבור הלז, הן 'מספר שערי גן' אשר נטע ב'עדן' מקדם השתלשלות העולמות, הן 'מסידור התפילה' אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות. וחיבקם ונישקם ולקח דברי קודש הנ"ל וישם מראשותיו שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה. שמורה בכל וערוכה "

המקובל רבי יעקב קופיל ליפשיץ (?-ת"ק), היה מקובל שחי בעיר מזריץ' זמן קצר לפני תקופת הבעל שם טוב. ספריו מובאים פעמים רבות בתורת חסידות חב"ד.

תולדות חיים[עריכת קוד מקור]

ספריו[עריכת קוד מקור]

  • שערי גן עדן - ספר זה נתחבר על פי דרכו של מהר"י סרוג מתלמידי האריז"ל (אדמו"ר הרש"ב כותב[1] "נראה לי אשר הוא סובב והולך על ספר עמק המלך", הספר העיקרי המביא את קבלת מהר"י סרוג). כפי האמור בשער הספר, הספר הגיע לידו של הבעל שם טוב ששיבח מאוד את הספר. זו הסיבה שהספר התקבל מאוד בחצרות חסידויות רבות.
  • סידור קול יעקב - סידור עם כוונות האר"י, סידור שהיוה בסיס לסידור הידוע "סידור רבי אשר". סידור זה מוזכר פעמים רבות מאוד בספרי חסידות ובתורת הרבי. עם זאת, הרבי מציין שעל סידור זה (וכן על ספרו "שערי גן עדן") ישנם כמה פקפוקים, ולכן סידור האריז"ל לרבי שבתי מרשקוב מוסמך יותר[2].
  • השתלשלות העולמות[3]
  • פירוש על הזהר - מובא בסידורו, בחלק החגים, בסוף העיון על "מקראי קודש" "...כמו שהתבאר בחיבורי בפרוש על הזהר..."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]


ספרי קבלה קטגוריה:ספרי קבלה

  1. ספר המאמרים תר"ן ע' שכג.
  2. שיחת ש"פ משפטים תשמ"ב.
  3. הספר לצפייה באתר