חנון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}")
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==עניינו==
==עניינו==
כתוב ה' אל רחום וחנון כו', וכתיב חנון ורחום ה' (משמע ששם הוי"ה נמשך ממידת חנון). ומפרש אדמו"ר הזקן, כי פירוש הוי' אל רחום וחנון הוא שמבחינת הויה מקור כל ההתהוות נמשכו המדות להיות חנון ורחום. אבל חנון ורחום הוי"ה פירושו שכדי להיות בחינת הויה שהוא בחינת צמצום והתפשטות כו' כל זה הוא מחמת שהוא חנון ורחום.  
כתוב ה' אל רחום וחנון כו', וכתיב חנון ורחום ה', משמע ששם הוי"ה נמשך ממידת חנון. ומפרש אדמו"ר הזקן, כי פירוש הוי' אל רחום וחנון הוא שמבחינת הויה מקור כל ההתהוות נמשכו המדות להיות חנון ורחום. אבל חנון ורחום הוי"ה פירושו שכדי להיות בחינת הויה שהוא בחינת צמצום והתפשטות כו' כל זה הוא מחמת שהוא חנון ורחום.  


על פי זה מפרש אדה"ז את הפסוק "ואתחנן אל הויה", שהמשכתי מבחינת חנון כדי להיות בחינת הוי'. וזהו שאמרו אין ואתחנן אלא מתנת חנם כו'. פי' חנם בלא מצות דהיינו שהמשיך מבחינת גבוה ונעלה מאד למעלה מעלה מבחינת המצות שאין המצות מגיעות שם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/27/3a&search=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9D ליקוטי תורה ואתחנן ג, א]}}.
על פי זה מפרש אדמו"ר הזקן את הפסוק "ואתחנן אל הויה", שהמשכתי מבחינת חנון כדי להיות בחינת הוי'. וזהו שאמרו אין ואתחנן אלא מתנת חנם כו'. פי' חנם בלא מצות דהיינו שהמשיך מבחינת גבוה ונעלה מאד למעלה מעלה מבחינת המצות שאין המצות מגיעות שם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/27/3a&search=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9D ליקוטי תורה ואתחנן ג, א]}}.
{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]]
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]]

גרסה אחרונה מ־23:15, 3 במרץ 2021

י"ג מידות הרחמים
אל - רחום - וחנון
ארך - אפים - ורב חסד - ואמת
נוצר חסד - לאלפים
נושא עון - ופשע - וחטאה - ונקה

חנון הוא תיקון השלישי מי"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין.

עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתוב ה' אל רחום וחנון כו', וכתיב חנון ורחום ה', משמע ששם הוי"ה נמשך ממידת חנון. ומפרש אדמו"ר הזקן, כי פירוש הוי' אל רחום וחנון הוא שמבחינת הויה מקור כל ההתהוות נמשכו המדות להיות חנון ורחום. אבל חנון ורחום הוי"ה פירושו שכדי להיות בחינת הויה שהוא בחינת צמצום והתפשטות כו' כל זה הוא מחמת שהוא חנון ורחום.

על פי זה מפרש אדמו"ר הזקן את הפסוק "ואתחנן אל הויה", שהמשכתי מבחינת חנון כדי להיות בחינת הוי'. וזהו שאמרו אין ואתחנן אלא מתנת חנם כו'. פי' חנם בלא מצות דהיינו שהמשיך מבחינת גבוה ונעלה מאד למעלה מעלה מבחינת המצות שאין המצות מגיעות שם[1].

הערות שוליים