שמן (משקה): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:16, 3 במרץ 2021

שמן הוא משקה המופק מסחיטת הזית. השמן הינו אחד משבעת המשקים המכשירים פרי לקבל טומאה.

בחסידות נמשל השמן לספירת החכמה ולספירת החסד.

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

השותה שמן זית לבדו, אינו מברך עליו כלל. מפני שלא נהנה כלל בשתייתו ואדרבא זה מזיק לו.^[1]

אם שותהו עם שאר משקים ועיקרו הוא שתיית השמן (כגון לרפואה) מברך "...בורא פרי העץ". אותו דין גם בלחם ספוג בשמן שאין לו כל רצון בלחם עצמו.^[2]

השמן הוא המשקה היחיד שיש לו חשיבות זו, שגם לאחר סחיטתו נשאר עליו ברכת הפרי, בשאר המשקים מברך "שהכל".

ברכת ריחו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמן בכללות ענינו הוא ספירת החכמה, אמנם בפרטיות עניינו הוא חכמה סתימאה שבכתר מקור החכמה, (שכנגדו באדם עניינו הוא שכל הנעלם מכל רעיון). ולכן השמן צף על גבי המים "אף שיהיה השמן תחלה למטה מן המים ויתנו המים עליו יעלה הוא למעלה על המים"^[3] כי מים עניינם חכמה והשמן שעליהם הוא מקור החכמה.

אמנם, בפרק ל"ה בתניא מובא ששמן הוא משל לא לחכמה אלא למצוות (ועל זה מבוסס כל ההמשך שם עד סוף התניא בפרק נ"ג). ההסבר מדוע עיקר עבודת ה' מבוסס דווקא על משל זה - ראה כאן.

השמן והיין[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעמים רבות מוזכרים בחסידות השמן והיין כשני סוגי עבודה: עבודה בהתפעלות והתלהבות (יין) הקשור יותר בעבודתם של הלויים, ועבודה בביטול ובחשאי (שמן) הקשורה יותר בעבודת הכהנים.

בלשכת בית השמנים שבבית המקדש היו מונחים בקביעות חביות רבות שבהם יין ושמן זית. הדבר רומז על עבודת היהודי, אשר צריכים להיות בה שני העניינים, גם יין וגם שמן, היינו התלהבות וביטול כאחד.

הסיבה שבלשכה היה גם יין היא, כי צריך שהביטול של היהודי לא יהיה כי אין לו חיות והתלהבות בלימוד התורה ח"ו. אמנם למרות זאת רואים שהלשכה נקראת לשכת השמנים דווקא (ולא לשכת היין והשמן וכדו'), כי עיקר ההדגשה היא על ענין הביטול.^[4]

השמן כמדיף ריח[עריכה | עריכת קוד מקור]

השמן מוזכר פעמים רבות גם כמדיף ריח למרחוק. ולכן נמשל השמן לעבודת האבות שהייתה בבחינת ריח בלבד ולא גילוי עצמי של אור ה' בעולם. כלומר שבעבודתם בקיום המצוות המשיכו הארה אלקית בלבד, ולא הגיעו למעלת קיום המצוות כפי שהן לאחר מתן תורה, שיש בהן המשכת וגילוי עצמותו ית'.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ סדבה"נ פרק ז' ס' י"א, ובשו"ע סי' ר"ב ס' י'.
↑ קצוה"ש סימן נ"ג, סעיף ב'.
↑ דרך מצוותך עא, א - מצוות נר חנוכה.
↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ד'.

[1] סדבה"נ פרק ז' ס' י"א, ובשו"ע סי' ר"ב ס' י'.

[2] קצוה"ש סימן נ"ג, סעיף ב'.

[3] דרך מצוותך עא, א - מצוות נר חנוכה.

[4] התוועדויות תשמ"ב חלק ד'.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''שמן''' הוא אחד משבעת המשקים (המכשירים פרי לקבל טומאה) הנמשל ל[[ספירת החכמה]].
+[[קובץ:שמן זית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמן זית]]
-==השמן והיין==
+'''שמן''' הוא משקה המופק מסחיטת ה[[זית]]. השמן הינו אחד מ[[שבעת המשקים]] המכשירים פרי לקבל טומאה.
-השמן נמשל לחכמה ולחסד משום היותו מתגלה באופן של גילוי אור בהשקט לעומת היין המעורר את האור על ידי תגבורת הבינה המשמח (לעומת יין המשכר שהוא גבורות קשות) ויש בו מעלה על פני השמן כמו שנאמר "ויין ישמח... להצהיל פנים משמן".
+בחסידות נמשל השמן ל[[ספירת החכמה]] ול[[ספירת החסד]].
-==יין ושמן==
+==בהלכה==
-ב[[לשכת בית השמנים]] שב[[בית המקדש]] היו בה [[יין]] ושמן. על פי [[תורת החסידות]] זה רומז על צירוף עניני ה[[יין]] הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של [[שמן]] זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה [[יין]] ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}}
+===ברכתו===
+השותה שמן זית לבדו, אינו מברך עליו כלל. מפני שלא נהנה כלל בשתייתו ואדרבא זה מזיק לו.{{הערה|סדבה"נ פרק ז' ס' י"א, ובשו"ע סי' ר"ב ס' י'.}}
-כאשר חכמים מנו את אשר היה ב[[לשכות בית המקדש]], שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה היתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים [[יין]] ושמן והיא היתה נקראת [[לשכת בית השמנים]]. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת [[כהן גדול]] היתה. על פי הסברו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] הוא אמר זאת לסגולה, שכן שמן זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן. אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ל[[יסוד]], השם אבא רומז ל[[חכמה]], והשם אבא שאול היא בחינת [[יסוד אבא]] שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף{{הערת שוליים|1=[[הרבי]] בשם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=2190eb5a-adab-4b1a-800e-5bae0dd63fe6&st=%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&pgnum=214 התוועדויות תשמ"ב].}}.
+אם שותהו עם שאר משקים ועיקרו הוא שתיית השמן (כגון לרפואה) מברך "...בורא פרי העץ".
-==שמן המדיף ריח טוב==
+אותו דין גם בלחם ספוג בשמן שאין לו כל רצון בלחם עצמו.{{הערה|קצוה"ש סימן נ"ג, סעיף ב'.}}
-השמן מוזכר פעמים רבות גם כמדיף ריח למרחוק ולכן עבודת האבות שהיתה בבחינת [[ריח]] בלבד ולא גילוי עצמי של אור ה' בעולם בבחינת טוב שם משמן טוב (שהתפשטות מהעצם עדיפה על פני התפשטות של ריח שאינה התפשטות עצמית).
+השמן הוא המשקה היחיד שיש לו חשיבות זו, שגם לאחר סחיטתו נשאר עליו ברכת הפרי, בשאר המשקים מברך "שהכל".
+===ברכת ריחו===
-==שמן משחת קודש==
+==בתורת החסידות==
-שמן המשחה הנקרא שמן משחת קודש הוא השמן שהוא מקור החכמה הנקרא קודש ועל כרחך שהוא למעלה מספירת החכמה דהיינו [[חכמה סתימאה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/5/8a&search=%D7%A9%D7%9E%D7%9F ליקוטי תורה פ' צו]}}.
+שמן בכללות ענינו הוא [[ספירת החכמה]], אמנם בפרטיות עניינו הוא [[חכמה סתימאה]] שב[[כתר]] מקור החכמה, (שכנגדו באדם עניינו הוא [[שכל הנעלם מכל רעיון]]). ולכן השמן צף על גבי ה[[מים]] "אף שיהיה השמן תחלה למטה מן המים ויתנו המים עליו יעלה הוא למעלה על המים"{{הערה|דרך מצוותך עא, א - [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm מצוות נר חנוכה].}} כי מים עניינם חכמה והשמן שעליהם הוא מקור החכמה.
-{{הערות שוליים|}}
+אמנם, ב[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]] בתניא מובא ששמן הוא משל לא לחכמה אלא למצוות (ועל זה מבוסס '''כל''' ההמשך שם עד סוף התניא ב[[תניא - פרק נ"ג|פרק נ"ג]]). ההסבר מדוע עיקר עבודת ה' מבוסס דווקא על משל זה - ראה [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים נ"א-נ"ג|כאן]].
+===השמן והיין===
+פעמים רבות מוזכרים בחסידות השמן והיין כשני סוגי עבודה: עבודה בהתפעלות והתלהבות ([[יין]]) הקשור יותר בעבודתם של ה[[לויים]], ועבודה בביטול ובחשאי (שמן) הקשורה יותר בעבודת ה[[כהנים]].
+ב[[לשכת בית השמנים]] שב[[בית המקדש]] היו מונחים בקביעות חביות רבות שבהם [[יין]] ושמן [[זית]]. הדבר רומז על עבודת היהודי, אשר צריכים להיות בה שני העניינים, גם [[יין]] וגם שמן, היינו התלהבות וביטול כאחד.
+הסיבה שבלשכה היה גם יין היא, כי צריך שהביטול של היהודי לא יהיה כי אין לו חיות והתלהבות בלימוד התורה ח"ו.
+אמנם למרות זאת רואים שהלשכה נקראת לשכת ה'''שמנים''' דווקא (ולא לשכת היין והשמן וכדו'), כי עיקר ההדגשה היא על ענין הביטול.{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}}
+===השמן כמדיף ריח===
+השמן מוזכר פעמים רבות גם כמדיף ריח למרחוק.
+ולכן נמשל השמן לעבודת [[האבות]] שהייתה בבחינת [[ריח]] בלבד ולא גילוי עצמי של אור ה' בעולם. כלומר שבעבודתם בקיום המצוות המשיכו [[הארה]] אלקית בלבד, ולא הגיעו למעלת קיום המצוות כפי שהן לאחר [[מתן תורה]], שיש בהן המשכת וגילוי [[עצמותו]] ית'.
+==ראו גם==
+*[[שמן של גויים]]
+*[[ואתה תצוה (קונטרס)|ואתה תצוה]]
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]