משה קנופוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה|}} | {{אין תמונה|}} | ||
הרב '''משה קנופוב''' או כפי שהיה נקרא ב[[ליובאוויטש]] "מושק'ה בולהקובר", (וב[[ארץ ישראל]] נקרא ר' משה יהודא גרינברג) נולד ב[[ר"ח]] [[שבט]] [[תרנ"ח]] במושבה "בולהקוב" | הרב '''משה קנופוב''' ([[א' בשבט]] [[תרנ"ח]] - [[י' בתשרי]] [[תשנ"ו]]) או כפי שהיה נקרא ב[[ליובאוויטש]] "מושק'ה בולהקובר", (וב[[ארץ ישראל]] נקרא ר' משה יהודא גרינברג) נולד ב[[ר"ח]] [[שבט]] [[תרנ"ח]] במושבה "בולהקוב" (יפה-נהר) ב[[אוקראינה]]. | ||
בגיל 11 המליץ המלמד של הכפר לאימו לשלוח אותו לישיבה. הוא למד פרק זמן בישיבה שב[[חרסון]] הסמוכה לכפרו ומאוחר יותר עבר ללמוד ב[[קרמנצ' | בגיל 11 המליץ המלמד של הכפר לאימו לשלוח אותו לישיבה. הוא למד פרק זמן בישיבה שב[[חרסון]] הסמוכה לכפרו ומאוחר יותר עבר ללמוד ב[[קרמנצ'וג]], שם גם חגג את ה[[בר מצווה]] שלו. | ||
== בישיבות חב"ד == | == בישיבות חב"ד == | ||
בהיותו בגיל ארבע-עשרה שלחה אותו אימו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. (עד יומו האחרון לא שכח ר' משה להדגיש את החוב הגדול שהוא חב לאימו על מסירות נפשה ואומץ ליבה לשלוח ילד בגיל צעיר מרחק של 2000 ק"מ מהבית מבלי לראותו כמה שנים, העיקר שילמד תורה בליובאוויטש). | בהיותו בגיל ארבע-עשרה שלחה אותו אימו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. (עד יומו האחרון לא שכח ר' משה להדגיש את החוב הגדול שהוא חב לאימו על מסירות נפשה ואומץ ליבה לשלוח ילד בגיל צעיר מרחק של 2000 ק"מ מהבית מבלי לראותו כמה שנים, העיקר שילמד תורה בליובאוויטש). | ||
בשלהי [[ניסן]] [[תרע"ב]], הגיע ר' משה | בשלהי [[ניסן]] [[תרע"ב]], הגיע ר' משה ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. | ||
למרות שמכסת התלמידים התמלאה, התקבל ר' משה לישיבה בהשתדלותו המיוחדת של ראש הישיבה, הרב [[יהושע ארש]] (דווינסקר), שאף לקח אותו תחת חסותו ליומיים בשבוע. בשאר הימים נאלץ ר' משה לחפש לעצמו מקום אכילה ולינה. | למרות שמכסת התלמידים התמלאה, התקבל ר' משה לישיבה בהשתדלותו המיוחדת של ראש הישיבה, הרב [[יהושע ארש]] (דווינסקר), שאף לקח אותו תחת חסותו ליומיים בשבוע. בשאר הימים נאלץ ר' משה לחפש לעצמו מקום אכילה ולינה. | ||
כעבור שנה וחצי עבר ר' משה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים | כעבור שנה וחצי עבר ר' משה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]], כחלק מהמסלול הרגיל בליובאוויטש; שם גם היה בן-בית אצל רב העיר. הסדר היה שלומדים בשצעדרין שנתיים, אך לר' משה אצה הדרך, והוא, יחד עם עוד שני חברים, שינו את המוסכמות ועלו - לאחר בחינה מיוחדת של ראש הישיבה וה[[משפיע]] - ל'[[זאל]]' של ליובאוויטש, התלמידים המבוגרים. | ||
ב[[תרע"ז]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הוד [[אדמו"ר הרש"ב]] וקיבל ברכה מיוחדת שעמדה לו להינצל מהצבא הרוסי בניסי ניסים. | ב[[תרע"ז]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הוד [[אדמו"ר הרש"ב]] וקיבל ברכה מיוחדת שעמדה לו להינצל מהצבא הרוסי בניסי ניסים. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
ב[[תרע"ח]], כשהחלה הישיבה לגלות מליובאוויטש, מונה ר' משה על פי הוראתו של הוד אדמו"ר מוהרש"ב, להיות אחראי על העברת חלק מהישיבה לעיר [[תומכי תמימים אוריול|אוריול]]. שם ניהל ר' משה את הישיבה ואף מסר באותם ימים שיעור [[תניא]] לפני התלמידים. | ב[[תרע"ח]], כשהחלה הישיבה לגלות מליובאוויטש, מונה ר' משה על פי הוראתו של הוד אדמו"ר מוהרש"ב, להיות אחראי על העברת חלק מהישיבה לעיר [[תומכי תמימים אוריול|אוריול]]. שם ניהל ר' משה את הישיבה ואף מסר באותם ימים שיעור [[תניא]] לפני התלמידים. | ||
לאחר חצי שנה העביר ר' משה את הישיבה ל[[תומכי תמימים קרמנצ' | לאחר חצי שנה העביר ר' משה את הישיבה ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]]. משם נסע לביתו. כחניך ישיבת ליובאוויטש, היה זה אך טבעי שר' משה יארגן שיעורי [[תניא]] במושבה. | ||
בהגיעו לפירקו [[נישואין|נשא]] את אשתו נחמה לבית גרינברג ועבר להתגורר ב[[פולין]]. | בהגיעו לפירקו [[נישואין|נשא]] את אשתו נחמה לבית גרינברג ועבר להתגורר ב[[פולין]]. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
בחודש [[אלול]] [[תשנ"ו]] הרגיש ר' משה כי אלו ימיו האחרונים וביקש מבנו שידאג שנכדיו יבקרו אצלו שכן ברצונו להעניק להם ממורשתו הרוחנית. כמו כן ביקש ממנו בבקשה נפשית להדגיש בנוסח המצבה כי הוא היה מתלמידי [[אדמו"ר הרש"ב]] מליובאוויטש בשנים [[תרע"ב]]-[[תרע"ח]]. בקשה שכמובן התקיימה. | בחודש [[אלול]] [[תשנ"ו]] הרגיש ר' משה כי אלו ימיו האחרונים וביקש מבנו שידאג שנכדיו יבקרו אצלו שכן ברצונו להעניק להם ממורשתו הרוחנית. כמו כן ביקש ממנו בבקשה נפשית להדגיש בנוסח המצבה כי הוא היה מתלמידי [[אדמו"ר הרש"ב]] מליובאוויטש בשנים [[תרע"ב]]-[[תרע"ח]]. בקשה שכמובן התקיימה. | ||
בשלהי [[אלול]] חש ר' משה חולשה כללית והובהל ל[[בית רפואה]]. בערב [[יום כיפור]], לאחר שעבר בערב [[שבת]] ניתוח, איבד ר' משה את הכרתו, ובליל יום כיפור, בשעת "[[כל נדרי]]", נפטר בן תשעים | בשלהי [[אלול]] חש ר' משה חולשה כללית והובהל ל[[בית רפואה]]. בערב [[יום כיפור]], לאחר שעבר בערב [[שבת]] ניתוח, איבד ר' משה את הכרתו, ובליל יום כיפור, בשעת "[[כל נדרי]]", נפטר בן תשעים ושבע שנה. | ||
{{מיון רגיל:קנופוב, משה}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קנופוב משה]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קנופוב משה]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קנופוב משה]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קנופוב משה]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|קנופוב משה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:22, 28 בנובמבר 2024
הרב משה קנופוב (א' בשבט תרנ"ח - י' בתשרי תשנ"ו) או כפי שהיה נקרא בליובאוויטש "מושק'ה בולהקובר", (ובארץ ישראל נקרא ר' משה יהודא גרינברג) נולד בר"ח שבט תרנ"ח במושבה "בולהקוב" (יפה-נהר) באוקראינה.
בגיל 11 המליץ המלמד של הכפר לאימו לשלוח אותו לישיבה. הוא למד פרק זמן בישיבה שבחרסון הסמוכה לכפרו ומאוחר יותר עבר ללמוד בקרמנצ'וג, שם גם חגג את הבר מצווה שלו.
בישיבות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיותו בגיל ארבע-עשרה שלחה אותו אימו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. (עד יומו האחרון לא שכח ר' משה להדגיש את החוב הגדול שהוא חב לאימו על מסירות נפשה ואומץ ליבה לשלוח ילד בגיל צעיר מרחק של 2000 ק"מ מהבית מבלי לראותו כמה שנים, העיקר שילמד תורה בליובאוויטש).
בשלהי ניסן תרע"ב, הגיע ר' משה לעיירה ליובאוויטש. למרות שמכסת התלמידים התמלאה, התקבל ר' משה לישיבה בהשתדלותו המיוחדת של ראש הישיבה, הרב יהושע ארש (דווינסקר), שאף לקח אותו תחת חסותו ליומיים בשבוע. בשאר הימים נאלץ ר' משה לחפש לעצמו מקום אכילה ולינה.
כעבור שנה וחצי עבר ר' משה ללמוד בישיבת תומכי תמימים שצעדרין, כחלק מהמסלול הרגיל בליובאוויטש; שם גם היה בן-בית אצל רב העיר. הסדר היה שלומדים בשצעדרין שנתיים, אך לר' משה אצה הדרך, והוא, יחד עם עוד שני חברים, שינו את המוסכמות ועלו - לאחר בחינה מיוחדת של ראש הישיבה והמשפיע - ל'זאל' של ליובאוויטש, התלמידים המבוגרים.
בתרע"ז זכה להיכנס ליחידות אצל הוד אדמו"ר הרש"ב וקיבל ברכה מיוחדת שעמדה לו להינצל מהצבא הרוסי בניסי ניסים.
בתרע"ח, כשהחלה הישיבה לגלות מליובאוויטש, מונה ר' משה על פי הוראתו של הוד אדמו"ר מוהרש"ב, להיות אחראי על העברת חלק מהישיבה לעיר אוריול. שם ניהל ר' משה את הישיבה ואף מסר באותם ימים שיעור תניא לפני התלמידים.
לאחר חצי שנה העביר ר' משה את הישיבה לקרמנצ'וג. משם נסע לביתו. כחניך ישיבת ליובאוויטש, היה זה אך טבעי שר' משה יארגן שיעורי תניא במושבה.
בהגיעו לפירקו נשא את אשתו נחמה לבית גרינברג ועבר להתגורר בפולין.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחנוכה תרפ"ה עלה לארץ הקודש והיה מראשוני המתיישבים במושב הדתי שדה יעקב שבעמק יזרעאל.
לאחר קום המדינה, קלט יחד עם חבריו דוד אורלן מכפר חסידים ויעקב בוצין משדה יעקב, את יישובי העולים החדשים ברמת דלתון ליד צפת וכפר שמאי ליד המועצה האזורית מירון. הוא דאג ליישובים אלו יחד עם חבריו הן בגשמיות והן ברוחניות. הוא מסר שיעורים רבים ביישובים אלו והיה ידוע בשם 'המדריך יהודה'.
בשנים הראשונות עמד בקשר הדוק עם הרב אברהם פריז, ולאחר פטירתו של זה, ניתק הקשר עם חסידי חב"ד בארץ. זכרונותיו מימי הישיבה בליובאוויטש התפרסמו בגליונות בית משיח.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש אלול תשנ"ו הרגיש ר' משה כי אלו ימיו האחרונים וביקש מבנו שידאג שנכדיו יבקרו אצלו שכן ברצונו להעניק להם ממורשתו הרוחנית. כמו כן ביקש ממנו בבקשה נפשית להדגיש בנוסח המצבה כי הוא היה מתלמידי אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש בשנים תרע"ב-תרע"ח. בקשה שכמובן התקיימה.
בשלהי אלול חש ר' משה חולשה כללית והובהל לבית רפואה. בערב יום כיפור, לאחר שעבר בערב שבת ניתוח, איבד ר' משה את הכרתו, ובליל יום כיפור, בשעת "כל נדרי", נפטר בן תשעים ושבע שנה.