צמצום בבחינת מרובע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''צמצום בבחינת מרובע''' הוא כינוי בתורת החסידות למושג קבלי המיוסד על קבלת מהר"י ...")
 
מ (←‏קישורים חיצוניים: , , תיקון קישור)
 
(102 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום בבחינת מרובע|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}
'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא כינוי בתורת החסידות למושג קבלי המיוסד על קבלת [[מהר"י סרוג]] כפי שמבוארת ב[[עמק המלך]], ב[[עולם המלבוש]]. נקרא גם בתואר "טהירו עילאה" לעומת הצמצום השני הנקרא "טהירו תתאה".


==לשון עמק המלך==
'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא צמצום שהיה ב[[עולם המלבוש]]. ש(תחילתו{{הערה|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}}. עניינו של צמצום זה המשכת האור להיות בגדר "מציאות". צמצום זה הוא מרובע, בניגוד לצמצום המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], שהוא בבחינת [[עיגול]]. מקורו הוא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר תלמידו [[עמק המלך]] ואינו מובא בספרי ר' [[חיים ויטאל]].  
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות, כי אין מלך בלא עם, שנאמר, 'ברוב עם הדרת מלך' [משלי י"ד כ"ח], וגם טבע הטוב להיטיב, ואם שאין עולם, למי ייטיב ? ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות ולשבע ארצות אשר תחתיהם, אשר משם ולמטה, חוזר להיות אין סוף, כי הכל היה מלא מאור עצמותו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך מה עשה בעל הרצון ?, שיער בעצמותו יתברך, רוחב ואורך העיגול, של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר מקום פנוי מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי הרושם של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם, בסוד שאמרו רז"ל 'לא זזה שכינה עד שעשתה רושם' [יונת אלם פרק א'] וכן אמרו רז"ל, 'קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא' [מכות י"ט א'], כי כל אור קדוש, אף על פי שהולך ממקומו נשאר שם רישומו במקומו, וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור עצמותו יתברך, וזהו סוד הכתוב 'הנה מקום אתי' ועליו דרשו חז"ל, 'הוא מקומו של העולם ואין העולם מקומו' [זוהר רעיא מהימנא רמ"ב א'], ועל זה נאמר, 'אני ראשון ואני אחרון' דהיינו ראש העיגול וסוף העיגול והכדור, 'ומבלעדי אין אלהים' [ישעיה מ"ד ו'], באמצע, דהיינו בתוך העיגול עצמו|מקור=עמק המלך שער א' פ"א}}.


==ביאור החסידות==
==רקע==
בחסידות מבואר כי ישנם שני מיני צמצומים. הצמצום הידוע שממנו תחילת הויית העולמות והמוזכר ב[[עץ חיים]], והנקרא שם "צמצום הראשון", והצמצום בבחינת מרובע שהוא שורש נעלם לעולמות, והנקרא בקצרה בעץ חיים בכינוי [[מקום פנוי]]. לרוב העלמו הגבוה של צמצום זה לא רצה רבי [[חיים ויטאל]] לעסוק בזאת, מחשש שמא יגשמו את הענין, אך בחסידות, בפרט בתורת המגיד ממעזריטש ובתורת חסידות חב"ד, עסקו בעולם זה בהרחבה.
מבואר בכתבי האריז"ל כי ראשית התהוות העולמות הוא בצמצום הראשון, צמצום זה היה באור אין סוף בכדי לתת מקום ומציאות לעולמות, שהוא בלתי אפשרי כל זמן שנרגש ומאיר האור אין סוף. צמצום זה יצר את מה שמכונה בספרי הקבלה [[חלל ומקום פנוי]] - את האפשרות למציאות העולמות מהעדר הרגשת האור האלוקי.
צמצום זה מתואר ברבים מספרי תלמידי האריז"ל, ר' [[חיים ויטאל]] מביא זאת בספריו [[עץ חיים]], [[מבוא שערים]] ו[[אוצרות חיים]] באריכות. כמו כן הוא מובא בספריהם של תלמידיו האחרים מקבלי הקבלה דרך תלמידו ר' [[ישראל סרוג]]. וזה לשון העמק המלך בתחילתו בתיאור צמצום הראשון:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]].. ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות .. כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך.. שיער בעצמותו יתברך, '''רוחב ואורך''' ה[[עיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]..|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}


הרבי מבאר, כי בעוד שהצמצום שבעץ חיים היה בבחינת [[עיגול]] ובבחינת [[נקודה]], הרומז על העלם גמור הסתום כנקודה שאין בה צורה, אנו מוצאים כי קיים שלב נוסף של [[קו]] שמורה על תחילת של מדידה באורך ורוחב ועל גילוי, ולמרות זאת הקו אינו גילוי גמור אלא רק שורש של גילוי, כלומר הקו הוא תחילת המציאות של גילוי, הקו הוא הכוח של התפשטות מלמעלה למטה, אבל עדיין אין בו התפשטות בפועל מלמעלה למטה.
בדבריו מבואר כי הצמצום שקדם לעולמות בכלל מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]". בהמשך דבריו מבאר, כי לאחר צמצום זה ניתן המקום להתהוות העולמות, וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]].{{הערה|1=וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&st=&pgnum=50 רשימת] הרבי ה[[רש"ב]] שכאן מדבר אודות צמצום הראשון וצמצום המלבוש הוא עניין אחר (לאחרי צמצום זה) כמבואר בהמשך הרשימה ועמק המלך.}}


שורש הקו הזה הוא מאור אין סוף שלפני הצמצום, שבו היה ענין של צמצום בבחינת מרובע, כלומר שעוד לפני שהיה צמצום גמור שבו נעלם אור אין סוף, שיער כביכול ה[[אין סוף]] ב[[עצמות]]ו, את התענוג האלוקי שעתיד להתגלות בעולמות, וכפי התענוג הזה הכין כביכול הקב"ה את הצמצום כפי שעתיד להיות באופן שיתגלה לאחר מכן האור אין סוף על ידי עבודת הצדיקים כתוצאה מהארת כל ה[[פרצופים]] שב[[עולם האצילות]].
==המלבוש וצמצומו==
{{ערך מורחב|עולם המלבוש}}
אמנם בכדי להתאים את אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים - נעשו כמה מיני צמצומים ועניינים. היות ואור [[הקו]] להיותו בגדר [[אור]] מצד טבעו העצמי הוא בתנועה של חזרה והעלאה למקורו, לכן לצורך ירידתו להתגלות בעולמות ולהאיר בהם הוא מתלבש ב[[אותיות]] ו[[לבושים]] שמסגולתם להמשיך את האור למטה. לצורך כך התגלו אותיות ה[[רשימו]] ב[[רל"א שערים]] לאחרי הצמצום - כמבואר בספר עמק המלך (בניגוד לקבלת ר' חיים ויטאל שלא הוזכר העניין) - בכדי שעל ידי התלבשות אור הקו בהם יימשך האור להתלבש בעולמות. אותיות אלו הם [[עולם המלבוש]] שלאחרי הצמצום שעניינו להלביש אור הקו ולהמשיכו מטה. פעולה נוספת ישנה לעולם המלבוש על האור והיא הרחבת והתפשטות האור לפרטים רבים על ידי ריבוי האותיות (מצד עניין זה מרומז האור כשמתלבש בעולם המלבוש לאות "ה" הראשונה שב[[שם הוי"ה]], שלאחרי המשכתו באופן של נקודה כהאות "י", הוא מתלבש במלבוש ומתפשט כהאות "ה".)


כח זה הוא מגביל ומגלה כאחד: מצד אחד יש בו גילוי של כל עבודת הצדיקים שלאחר הצמצום, שכן צמצום זה הוא כביכול בעצמותו, במקום שעדיין אין שם הסתר. ומכל מקום הוא שורש הסתר וצמצום, אשר צמצום זה בא לידי גילוי על ידי ה[[רשימו]], שהוא כעין המשכה מהאור אין סוף שלפני הצמצום, הוא המגביל את האורך והרוחב של העולמות כלומר שהאור שבעולמות יהיה מותאם בשיעור באופן שיוכל להתגלות האור אין סוף בעולמות ולא יהיו האורות מרובים מה[[כלים]]. לעומת זאת הקו שברשימו הוא הכח של הגילוי המאחד את הכל כמו שהיה האור אין סוף לפני הצמצום{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/ner/3/120b תורה אור שער היחוד קכא, א]}}. החילוק בין צמצום זה לצמצום השני שבע"ח, הוא שבצמצום זה הגילוי  בפועל וההסתר בכוח בלבד, לעומת הצמצום השני שעיקר מציאותו בפועל הוא ההסתר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=415 תשמ"ה חלק ב']}}.
אמנם לצורך המשכת האור מעולם המלבוש הלאה לעולמות הוכרח להיות צמצום באור המלבוש גופא (עניין זה מרומז באות השלישית שבשם הוי"ה האות "ו" שעניינו המשכה מלמעלה למטה ובראשיתה נקודה כהאות "י" המורה על צמצום). צמצום זה נקרא בלשון המקובלים "קיפול המלבוש" או צמצום בבחינת מרובע.
וזה לשונו שם בספרו:
{{ציטוט|תוכן=אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של [[טהירו עילאה]].. והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..|מקור=עמק המלך שער שני פרקים א-ב}}


בשיחה בהתוועדויות תשמ"א מבאר הרבי כי עולם התוהו קשור לצמצום השני שהא בבחינת עיגול, ואילו עולם התיקון קשור לצמצום הראשון שבבחינת מרובע. לא זאת בלבד שהיהודי הוא למעלה מהצמצום שבבחינת עיגול, אלא הוא למעלה אפילו מהצמצום שבבחינת מרובע{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 תשנ"א חלק ד' ע' 220].
משמעות "קיפול המלבוש" מבואר בספר עמק המלך (פרק ס) שהמלבוש הוא אריגת הרל"א שערים של אותיות השייכים לצירופי האותיות של שמות [[ע"ב]], [[ס"ג]], [[מ"ה]] ו[[ב"ן]]. קיפול המלבוש עניינו שמ"ה וב"ן עומדים אחורי ע"ב וס"ג ומעלימים עליהם שלא יתגלו, אמנם היות ובשמות ע"ב וס"ג יחד (עם מילואם) יש עשרים אותיות, בעוד שם מ"ה וב"ן יחד הם רק תשע עשרה אותיות, יוצא שלאות "י" של מילוי "ה" אחרונה של שם ס"ג אין כיסוי, והוא דרגת האור המאיר לאחרי קיפול המלבוש וצמצומו.  
== בעבודה==
הלימוד מכל זה הוא שמכיון שכל הצמצום של כל העולמות עד סוף ותכלית הצמצום שב[[עולם העשיה הגשמי]] הכל היה נכלל בצמצום הראשון שבעצמותו, מזה לומד [[אדמו"ר המהר"ש]] שאכן יש גם בעולם הזה עצמות אין סוף, וזה הסיבה ששם שמים שגור בפי כל אפילו נשים וקטנים שאין להם כל השגה באור שעל ידי הקו שבא על ידי תורה ועבודה, וכפירוש אדה"ז "בכל קראנו אליו" - אליו ולא למדותיו, שה[[תפילה]] שאנו מתפללים היא לעצמות ומהות ממש, וגם תיבת "קראנו" מורה על קריאה בקרבה הכי גדולה כאדם הקורא לחבירו.


הרבי מבאר דעל ידי שהאדם קורא ומתחבר בתפילתו לאין סוף ב"ה הרי בכך הוא מגלה וממשיך את מציאות עצמות אור אין בעולמות וזו היא העבודה של [[עקבתא דמשיחא]] שהיא זמן של העלם והסתר מצד האור של הקו שבא על ידי השגה, בבחינת תינוק, ולכן על ידי זה ממשיכים שכינה למטה  לא בדרגת [[שכינה]] שהיא [[ספירת המלכות]] לבד אלא עצמות ומהות ממש.
תוצאת צמצום זה הוא יצירת מקום פנוי שמכונה "אויר קדמון". בשם זה מרומזים גם שני הרושמים שנשארו בו הן הרשימו מאור עצמותו (שלפני צמצום הראשון), והן רשימו מהאור של אותיות המלבוש לכן נקרא אויר שהוא אותיות "אור" ובתוספת "י" על שם שני רושמים אלו{{הערה|עמק המלך שם}}. צמצום המלבוש פעל המשכת כל העניינים שבו מהכח אל הפועל, בעולם המלבוש הציורים והעניינים שבאור הקו הם בכח והמשכתו לפועל הוא על ידי הצמצום, וזו משמעותה של נתינת מקום לעולמות שנפעל בצמצום זה דווקא{{הערה|ספר המאמרים תרמ"ו-ן עמוד שכג.}}.
 
==לפני הצמצום==
עניין ה"צמצום בבחינת מרובע" מובא בתורת החסידות בכמה מקומות{{הערה|ראה לדוגמא ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט. ועוד}}, ומפשטות לשון המאמרים העוסקים בנושא וכן בספר עמק המלך משמע, שמכיון שעולם המלבוש הוא לאחרי "צמצום הראשון" ובו היה ה"צמצום בבחינת מרובע" הרי שצמצום זה הוא לאחרי "צמצום הראשון". {{הערה|שם=עב}} באחת השיחות שאמר הרבי בשבת פרשת יתרו תשמ"ה ביאר הרבי כי ההגיון הפשוט מחייב שבכדי שיומשך עניין ה"מרובע" שלפני הצמצום חייב שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים.
יש לציין כי לפעמים מבואר בחסידות שעולם המלבוש הוא לפני צמצום הראשון והוא אותיות ששיער בעצמו בכח בבחי' אחד (ולא קדמון) ולפי זה גם צמצומו הוא לפני צמצום הראשון כך מבאר הרבי בהערתו על המאמר [[החלצו]], כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא עצמו לפני צמצום הראשון, ובמקום אחר ציין לביאור זה מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]){{הערה|1=ראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה הם עולם המלבוש ושם כ' שהוא בחי' קדמון.}}{{הערה|1=ראה גם קובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13245&st=&pgnum=154 הערות וביאורים אהלי תורה].}}{{הערה|ראה שערי עיונים ב[[דא"ח]] להרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]] עמוד קעג, שדן בזה באריכות.}}.
 
===עניינו לפני הצמצום===
{{ערך מורחב|צמצומים שלפני צמצום הראשון}}
למרות שהצמצום בדרך סילוק שקדם לצמצום בבחינת מרובע מכונה "צמצום הראשון". מבואר בספרי קבלה וחסידות שקדמו צמצומים לפני צמצום הראשון. והם צמצומים שנעשו באור אין סוף בכדי להמשיכו שיהיו בגדר מציאות אור. כלומר, תחילת מציאותו של [[אור אין סוף]] הוא בעודו כלול בעצמות ממש, ושם אינו בגדר מציאות אור כלל, ולצורך המשכתו שיהי אור מתגלה ומתפשט היה צמצום בדרך העכבה. בזה גופא ריבוי צמצומים עד לירידתו להיות אור שבערך העולמות לפי ערך, ולאחר מכן היה בו צמצום הראשון - צמצום בדרך סילוק.
 
==תוארו: מרובע==
מבואר בספר הזוהר{{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} כי ישנו הבדל בין אות [[ם|מ"ם סתומה]] לאות [[ס|סמ"ך]], למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, מה שאין כן במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק ביניהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו.
 
הצמצום שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את [[שם הוי"ה]] כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת [[אותיות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14406&st=&pgnum=10&hilite= של"ה חלק א שער עשרה מאמרות, חלק בית ה'], בשם הגנת אגוז.}} (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' [[אותיות]] שם הוי"ה ולכן מכונה "מרובע".{{הערה|שם=עב|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}}
 
וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלבוש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' [[אותיות]] הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.{{הערה|עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").}}
 
==נשמות ישראל==
שורשם של נשמות ישראל הוא למעלה מכל הצמצומים, לא רק למעלה מצמצום הראשון - צמצום שבבחינת עיגול, אלא גם למעלה מצמצום שלפניו שהוא בבחינת מרובע. היות וענינם העצמי של נשמות ישראל מתייחד ממש עם ה[[עצמות]] שהוא למעלה מכל גילוי והתפשטות הבאים על ידי צמצומים, ולכן גם מציאותם העצמי היא למעלה מירידה וצמצום בענייני העולם, וירידתם לעולם הוא צמצום ביחס למהותם האמתי.
 
גם עבודתם בעולם שהיא [[בירורים|לברר]] ענייני העולם ששרשם ב[[שבירת הכלים]] שב[[עולם התוהו]] נעוץ בעניין זה. שעבודתו של היהודי היא לגלות אשר למרות שב[[סדר השתלשלות]] שרשו של עולם התוהו קדם ל[[עולם התיקון]] הנה בדרגות נעלים יותר שורש התוהו הוא בבחינת עיגול, ושורש עולם התיקון גבוה יותר שהוא מבחינת המרובע שלפני העיגולים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 תנש"א חלק ד' ע' 220]}}
 
==קישורים חיצוניים==
* ר' [[יעקב קאפיל]] - [[:קובץ:שערי גן עדן צמצום.PDF|שערי גן עדן אורח צדיקים פרק ז]] עניין הצמצום שבבחינת מרובע.{{PDF|}}
* [[אדמו"ר הרש"ב]] - מאמר דיבור המתחיל '''"[https://chabadpedia.co.il/images/2/28/שערי_גן_עדן_צמצום.PDF העושה סוכתו עדר"ת]"''', ספר המאמרים תער"ב חלק א עמוד תטז, באתר ספריית חב"ד.
* הרבי - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=413&hilite= באתי לגני תשמ"ה]"''', בספר התוועדויות תשמ"ה חלק ב עמוד 1097, ברוקלין נ"י, באתר היבורובוקס.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־20:22, 26 בפברואר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בצמצום בבחינת מרובע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו צמצום (פירושונים).

צמצום בבחינת מרובע הוא צמצום שהיה בעולם המלבוש. ש(תחילתו[1]) למעלה מצמצום הראשון,[2]. עניינו של צמצום זה המשכת האור להיות בגדר "מציאות". צמצום זה הוא מרובע, בניגוד לצמצום המכונה "צמצום הראשון" שהיה באור אין סוף, שהוא בבחינת עיגול. מקורו הוא בקבלת מהר"י סרוג ומבואר בספר תלמידו עמק המלך ואינו מובא בספרי ר' חיים ויטאל.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר בכתבי האריז"ל כי ראשית התהוות העולמות הוא בצמצום הראשון, צמצום זה היה באור אין סוף בכדי לתת מקום ומציאות לעולמות, שהוא בלתי אפשרי כל זמן שנרגש ומאיר האור אין סוף. צמצום זה יצר את מה שמכונה בספרי הקבלה חלל ומקום פנוי - את האפשרות למציאות העולמות מהעדר הרגשת האור האלוקי. צמצום זה מתואר ברבים מספרי תלמידי האריז"ל, ר' חיים ויטאל מביא זאת בספריו עץ חיים, מבוא שערים ואוצרות חיים באריכות. כמו כן הוא מובא בספריהם של תלמידיו האחרים מקבלי הקבלה דרך תלמידו ר' ישראל סרוג. וזה לשון העמק המלך בתחילתו בתיאור צמצום הראשון:

יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות, כי אין מלך בלא עם.. ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות .. כי הכל היה מלא מאור עצמותו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך.. שיער בעצמותו יתברך, רוחב ואורך העיגול, של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר מקום פנוי מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי הרושם של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור עצמותו יתברך..

— עמק המלך שער א' פ"א

בדבריו מבואר כי הצמצום שקדם לעולמות בכלל מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור עצמותו יתברך". בהמשך דבריו מבאר, כי לאחר צמצום זה ניתן המקום להתהוות העולמות, וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - אור הקו.[3]

המלבוש וצמצומו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – עולם המלבוש

אמנם בכדי להתאים את אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים - נעשו כמה מיני צמצומים ועניינים. היות ואור הקו להיותו בגדר אור מצד טבעו העצמי הוא בתנועה של חזרה והעלאה למקורו, לכן לצורך ירידתו להתגלות בעולמות ולהאיר בהם הוא מתלבש באותיות ולבושים שמסגולתם להמשיך את האור למטה. לצורך כך התגלו אותיות הרשימו ברל"א שערים לאחרי הצמצום - כמבואר בספר עמק המלך (בניגוד לקבלת ר' חיים ויטאל שלא הוזכר העניין) - בכדי שעל ידי התלבשות אור הקו בהם יימשך האור להתלבש בעולמות. אותיות אלו הם עולם המלבוש שלאחרי הצמצום שעניינו להלביש אור הקו ולהמשיכו מטה. פעולה נוספת ישנה לעולם המלבוש על האור והיא הרחבת והתפשטות האור לפרטים רבים על ידי ריבוי האותיות (מצד עניין זה מרומז האור כשמתלבש בעולם המלבוש לאות "ה" הראשונה שבשם הוי"ה, שלאחרי המשכתו באופן של נקודה כהאות "י", הוא מתלבש במלבוש ומתפשט כהאות "ה".)

אמנם לצורך המשכת האור מעולם המלבוש הלאה לעולמות הוכרח להיות צמצום באור המלבוש גופא (עניין זה מרומז באות השלישית שבשם הוי"ה האות "ו" שעניינו המשכה מלמעלה למטה ובראשיתה נקודה כהאות "י" המורה על צמצום). צמצום זה נקרא בלשון המקובלים "קיפול המלבוש" או צמצום בבחינת מרובע. וזה לשונו שם בספרו:

אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של טהירו עילאה.. והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..

— עמק המלך שער שני פרקים א-ב

משמעות "קיפול המלבוש" מבואר בספר עמק המלך (פרק ס) שהמלבוש הוא אריגת הרל"א שערים של אותיות השייכים לצירופי האותיות של שמות ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן. קיפול המלבוש עניינו שמ"ה וב"ן עומדים אחורי ע"ב וס"ג ומעלימים עליהם שלא יתגלו, אמנם היות ובשמות ע"ב וס"ג יחד (עם מילואם) יש עשרים אותיות, בעוד שם מ"ה וב"ן יחד הם רק תשע עשרה אותיות, יוצא שלאות "י" של מילוי "ה" אחרונה של שם ס"ג אין כיסוי, והוא דרגת האור המאיר לאחרי קיפול המלבוש וצמצומו.

תוצאת צמצום זה הוא יצירת מקום פנוי שמכונה "אויר קדמון". בשם זה מרומזים גם שני הרושמים שנשארו בו הן הרשימו מאור עצמותו (שלפני צמצום הראשון), והן רשימו מהאור של אותיות המלבוש לכן נקרא אויר שהוא אותיות "אור" ובתוספת "י" על שם שני רושמים אלו[4]. צמצום המלבוש פעל המשכת כל העניינים שבו מהכח אל הפועל, בעולם המלבוש הציורים והעניינים שבאור הקו הם בכח והמשכתו לפועל הוא על ידי הצמצום, וזו משמעותה של נתינת מקום לעולמות שנפעל בצמצום זה דווקא[5].

לפני הצמצום[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניין ה"צמצום בבחינת מרובע" מובא בתורת החסידות בכמה מקומות[6], ומפשטות לשון המאמרים העוסקים בנושא וכן בספר עמק המלך משמע, שמכיון שעולם המלבוש הוא לאחרי "צמצום הראשון" ובו היה ה"צמצום בבחינת מרובע" הרי שצמצום זה הוא לאחרי "צמצום הראשון". [1] באחת השיחות שאמר הרבי בשבת פרשת יתרו תשמ"ה ביאר הרבי כי ההגיון הפשוט מחייב שבכדי שיומשך עניין ה"מרובע" שלפני הצמצום חייב שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים. יש לציין כי לפעמים מבואר בחסידות שעולם המלבוש הוא לפני צמצום הראשון והוא אותיות ששיער בעצמו בכח בבחי' אחד (ולא קדמון) ולפי זה גם צמצומו הוא לפני צמצום הראשון כך מבאר הרבי בהערתו על המאמר החלצו, כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא עצמו לפני צמצום הראשון, ובמקום אחר ציין לביאור זה מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (למהר"י סרוג)[7][8][9].

עניינו לפני הצמצום[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – צמצומים שלפני צמצום הראשון

למרות שהצמצום בדרך סילוק שקדם לצמצום בבחינת מרובע מכונה "צמצום הראשון". מבואר בספרי קבלה וחסידות שקדמו צמצומים לפני צמצום הראשון. והם צמצומים שנעשו באור אין סוף בכדי להמשיכו שיהיו בגדר מציאות אור. כלומר, תחילת מציאותו של אור אין סוף הוא בעודו כלול בעצמות ממש, ושם אינו בגדר מציאות אור כלל, ולצורך המשכתו שיהי אור מתגלה ומתפשט היה צמצום בדרך העכבה. בזה גופא ריבוי צמצומים עד לירידתו להיות אור שבערך העולמות לפי ערך, ולאחר מכן היה בו צמצום הראשון - צמצום בדרך סילוק.

תוארו: מרובע[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר בספר הזוהר[10] כי ישנו הבדל בין אות מ"ם סתומה לאות סמ"ך, למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, מה שאין כן במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק ביניהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו.

הצמצום שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את שם הוי"ה כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת אותיות[11] (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' אותיות שם הוי"ה ולכן מכונה "מרובע".[1]

וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום באור המלבוש שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' אותיות הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.[12]

נשמות ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

שורשם של נשמות ישראל הוא למעלה מכל הצמצומים, לא רק למעלה מצמצום הראשון - צמצום שבבחינת עיגול, אלא גם למעלה מצמצום שלפניו שהוא בבחינת מרובע. היות וענינם העצמי של נשמות ישראל מתייחד ממש עם העצמות שהוא למעלה מכל גילוי והתפשטות הבאים על ידי צמצומים, ולכן גם מציאותם העצמי היא למעלה מירידה וצמצום בענייני העולם, וירידתם לעולם הוא צמצום ביחס למהותם האמתי.

גם עבודתם בעולם שהיא לברר ענייני העולם ששרשם בשבירת הכלים שבעולם התוהו נעוץ בעניין זה. שעבודתו של היהודי היא לגלות אשר למרות שבסדר השתלשלות שרשו של עולם התוהו קדם לעולם התיקון הנה בדרגות נעלים יותר שורש התוהו הוא בבחינת עיגול, ושורש עולם התיקון גבוה יותר שהוא מבחינת המרובע שלפני העיגולים.[13]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 ראה המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז ואילך.
  2. ↑ ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.
  3. ↑ וראה ברשימת הרבי הרש"ב שכאן מדבר אודות צמצום הראשון וצמצום המלבוש הוא עניין אחר (לאחרי צמצום זה) כמבואר בהמשך הרשימה ועמק המלך.
  4. ↑ עמק המלך שם
  5. ↑ ספר המאמרים תרמ"ו-ן עמוד שכג.
  6. ↑ ראה לדוגמא ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט. ועוד
  7. ↑ ראה גם בביאורי ר' הלל מפריטש על ספר שער היחוד דף קעו, ד שהאותיות שבטהירו עילאה הם עולם המלבוש ושם כ' שהוא בחי' קדמון.
  8. ↑ ראה גם קובץ הערות וביאורים אהלי תורה.
  9. ↑ ראה שערי עיונים בדא"ח להרב מיכאל חנוך גאלאמב עמוד קעג, שדן בזה באריכות.
  10. ↑ תרומה דף קכ"ז.
  11. ↑ של"ה חלק א שער עשרה מאמרות, חלק בית ה', בשם הגנת אגוז.
  12. ↑ עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").
  13. ↑ תנש"א חלק ד' ע' 220
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=צמצום_בבחינת_מרובע&oldid=663559"