יצחק פרץ ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בחדרה) |
(←תולדות חיים: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (40 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יצחק פרץ ליפשיץ''' | [[קובץ:יצחק פרץ ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק פרץ ליפשיץ]] | ||
הרב '''יצחק פרץ ליפשיץ''' ([[י"א באייר]] [[תרס"ז]] – [[ה' בחשוון]] [[תשנ"ז]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מייסד [[תלמוד תורה]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[י"א באייר]] [[תרס"ז]] ב[[עיירה]] קוטין שב[[פולין]], לאביו הרב צבי-מנשה, מחשובי חסידי סוכטשוב. בגיל שלוש שנים נתייתם מאביו והתחנך אצל דודו. | |||
למד בישיבת "עמק הלכה" אצל הגאון המפורסם רבי נתן שפיגלגלאס ונתחבב על גדולי התורה וההוראה. | |||
בשנת [[תרפ"ה]], כשהיה בגיל 17 עלה לבדו ל[[ארץ הקודש]], ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבת]] [[תורת אמת]] הזמינוהו לבוא וללמוד בישיבה, שם השתלם בתורה וחסידות. | |||
הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בחר בו לחתן לבתו מוסיא, וה[[משפיע]] הרב [[אלתר שמחוביץ]], קירבו והדריכו לתורה ועבודה פנימית. כמו כן קנה אז תורה וחסידות מפי זקני חב"ד בירושלים. הוא היה בין אלו שליוו את [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל מסעותיו ברחבי ארץ הקודש, בשנת [[תרפ"ט]]. | |||
בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] השתקע ב[[חדרה]], שם היו לו הוראות מהרבי הריי"צ, ביניהם להחזיר את קרובת הרבי שגרה שם לדרך היהדות. | |||
לפרנסתו נתמנה ל[[שו"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] מופיעים מספר מכתבים אליו, באחד המכתבים מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|ותלמידנו הכי נעלה ידידי וו"ח אי"א יצחק שיחי' ליפשיץ}}. | |||
הרב ליפשיץ ייסד [[תלמוד תורה]] בעיר, ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הורה לו במכתביו להרחיב את שערי התלמוד תורה. במכתבים רבים שואל אותו הרבי אודות שלום "קרובי משפחתנו יחיו הדרים בחדרה.. יפרוש בשלומם וימסור להם את ברכתי בגשם וברוח". | |||
כמו כן קיבל מ[[הרבי]] עידודים והוראות בקשר לעבודת הק' שלו בחדרה. | |||
בשנת [[תשמ"ב]] עבר להתגורר בשיכון חב"ד [[ירושלים]], שם ישב ולמד תורה. ברוב שעות היממה עסק בעיון התורה והיה מוסר שיעורי תורה לרבים בקביעות בבית כנסת חב"ד בשיכון. | |||
נטמן | ב[[ה' בחשוון]] [[תשנ"ז]] נהרג בתאונת דרכים סמוך לביתו בשכונת אונסדורף בירושלים, בדרכו לשיעורו הקבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד. | ||
נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]], סמוך לקבר חותנו הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. | |||
רעייתו הראשונה, מוסיא מרים - נפטרה ב' שבט תשכ"א, בשנת 51 לחייה, ונטמנה בעיר חדרה - בית עלמין ישן. | |||
רעייתו השניה, איטה - נפטרה כ אדר א' תשס"ה. | |||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
* בנו, שלמה זלמן ליפשיץ - כפר חב"ד. | |||
* בתו, עדה רעיית שרגא פייטל סודקביץ - כפר חב"ד. | |||
*נכדתו מרת רחל, אשת הרב [[אהרן דב הלפרין]] - מייסד ועורך [[שבועון כפר חב"ד]] | |||
*נכדו הרב [[חזקי ליפשיץ]] - שליח הרבי בקטמנדו, נפאל | |||
*נינתו מרת מוסי, אשת הרב [[אשר ליצמן]] - שלוחי הרבי בסיאול, קוריאה הדרומית | |||
*נכדו ר' [[בנימין ליפשיץ]] - סגן יו"ר במועצה האזורית עמק לוד | |||
{{מיון רגיל:ליפשיץ יצחק}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת הבלין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:04, 28 בפברואר 2024
הרב יצחק פרץ ליפשיץ (י"א באייר תרס"ז – ה' בחשוון תשנ"ז) היה חסיד חב"ד מייסד תלמוד תורה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"א באייר תרס"ז בעיירה קוטין שבפולין, לאביו הרב צבי-מנשה, מחשובי חסידי סוכטשוב. בגיל שלוש שנים נתייתם מאביו והתחנך אצל דודו.
למד בישיבת "עמק הלכה" אצל הגאון המפורסם רבי נתן שפיגלגלאס ונתחבב על גדולי התורה וההוראה.
בשנת תרפ"ה, כשהיה בגיל 17 עלה לבדו לארץ הקודש, וראשי ישיבת תורת אמת הזמינוהו לבוא וללמוד בישיבה, שם השתלם בתורה וחסידות.
הרב שלמה זלמן הבלין בחר בו לחתן לבתו מוסיא, והמשפיע הרב אלתר שמחוביץ, קירבו והדריכו לתורה ועבודה פנימית. כמו כן קנה אז תורה וחסידות מפי זקני חב"ד בירושלים. הוא היה בין אלו שליוו את אדמו"ר הריי"צ בכל מסעותיו ברחבי ארץ הקודש, בשנת תרפ"ט.
בברכתו של אדמו"ר הריי"צ השתקע בחדרה, שם היו לו הוראות מהרבי הריי"צ, ביניהם להחזיר את קרובת הרבי שגרה שם לדרך היהדות.
לפרנסתו נתמנה לשו"ב. באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ מופיעים מספר מכתבים אליו, באחד המכתבים מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ: "ותלמידנו הכי נעלה ידידי וו"ח אי"א יצחק שיחי' ליפשיץ".
הרב ליפשיץ ייסד תלמוד תורה בעיר, ואדמו"ר הריי"צ, הורה לו במכתביו להרחיב את שערי התלמוד תורה. במכתבים רבים שואל אותו הרבי אודות שלום "קרובי משפחתנו יחיו הדרים בחדרה.. יפרוש בשלומם וימסור להם את ברכתי בגשם וברוח".
כמו כן קיבל מהרבי עידודים והוראות בקשר לעבודת הק' שלו בחדרה.
בשנת תשמ"ב עבר להתגורר בשיכון חב"ד ירושלים, שם ישב ולמד תורה. ברוב שעות היממה עסק בעיון התורה והיה מוסר שיעורי תורה לרבים בקביעות בבית כנסת חב"ד בשיכון.
בה' בחשוון תשנ"ז נהרג בתאונת דרכים סמוך לביתו בשכונת אונסדורף בירושלים, בדרכו לשיעורו הקבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד.
נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים, סמוך לקבר חותנו הרב שלמה זלמן הבלין. רעייתו הראשונה, מוסיא מרים - נפטרה ב' שבט תשכ"א, בשנת 51 לחייה, ונטמנה בעיר חדרה - בית עלמין ישן. רעייתו השניה, איטה - נפטרה כ אדר א' תשס"ה.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, שלמה זלמן ליפשיץ - כפר חב"ד.
- בתו, עדה רעיית שרגא פייטל סודקביץ - כפר חב"ד.
- נכדתו מרת רחל, אשת הרב אהרן דב הלפרין - מייסד ועורך שבועון כפר חב"ד
- נכדו הרב חזקי ליפשיץ - שליח הרבי בקטמנדו, נפאל
- נינתו מרת מוסי, אשת הרב אשר ליצמן - שלוחי הרבי בסיאול, קוריאה הדרומית
- נכדו ר' בנימין ליפשיץ - סגן יו"ר במועצה האזורית עמק לוד