דובער זלמן קוזניצוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ (החלפת טקסט – "משגיח " ב־"משגיח ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:קוזניצוב .jpg|שמאל|ממוזער|180px|התעודה השקרית ששלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב בה מצויין כי הוצאתו להורג של ראש המשפחה אירעה ב[[ד' טבת]] [[תש"ג]], בעוד שהוא הוצא להורג יחד עם שאר החסידים שנעצרו יחד איתו באותו לילה חמש שנים קודם לכן ב[[ח' ניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]]]
[[קובץ:קוזניצוב.jpg|שמאל|ממוזער|180px|התעודה השקרית ששלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב בה מצויין כי הוצאתו להורג של ראש המשפחה אירעה ב[[ד' טבת]] [[תש"ג]], בעוד שהוא הוצא להורג יחד עם שאר החסידים שנעצרו יחד איתו באותו לילה חמש שנים קודם לכן ב[[ח' ניסן]] [[תרח"צ]]]]
הרב '''דובער זלמן קוזניצוב''' ([[תרמ"ו]]-[[ח' ניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]) היה [[משגיח]] ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], ובלן במקווה המחתרתי ב[[לנינגרד]].
הרב '''דובער זלמן קוזניצוב''' ([[תרמ"ו]]-[[ח' ניסן]] [[תרח"צ]]) היה [[משגיח]] ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], ובלן במקווה המחתרתי ב[[לנינגרד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ו]], בעיירה החסידית [[שצעדרין]].
נולד בשנת [[תרמ"ו]], ב[[עיירה]] החסידית [[שצעדרין]].


בצעירותו זכה להימנות על תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].
בצעירותו זכה להימנות על תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].
שורה 13: שורה 13:
כחלק מ[[מאסר חסידים תרח"צ|גל המעצרים הגדול]] בשנת [[תרח"צ]] נאסר בלנינגרד בביתו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ובאותה פשיטה החרימו גם כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ועוד כתבים יקרים.
כחלק מ[[מאסר חסידים תרח"צ|גל המעצרים הגדול]] בשנת [[תרח"צ]] נאסר בלנינגרד בביתו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ובאותה פשיטה החרימו גם כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ועוד כתבים יקרים.


בשנת[[תשי"ט]] שלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש"ג), אולם תעודה זו היתה שקרית מיסודה, שכן הוא הוצא להורג יחד עם שאר חסידי חב"ד שנעצרו באותו לילה ב[[ח' ניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]].
בשנת [[תשי"ט]] שלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש"ג), אולם תעודה זו הייתה שקרית מיסודה, שכן הוא הוצא להורג יחד עם שאר חסידי חב"ד שנעצרו באותו לילה ב[[ח' ניסן]] [[תרח"צ]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו - הת' אהרן קוזניצוב.
*אשתו - חנה בלומה
*בנו - הת' [[אהרן קוזניצוב]].
*בתו - ?
*כלתו - בתיה דבורה (דורה)


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]'''.
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]'''.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 22.
{{מיון רגיל:קוזניצוב, דובער זלמן}}
{{מיון רגיל:קוזניצוב, דובער זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו ברוסיה הקומוניסטית]]
[[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרמנצ'וג: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לנינגרד: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]

גרסה אחרונה מ־12:43, 3 במאי 2023

הרב דובער זלמן קוזניצוב (תרמ"ו-ח' ניסן תרח"צ) היה משגיח ישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, ובלן במקווה המחתרתי בלנינגרד.

התעודה השקרית ששלח הק.ג.ב. למשפחת קוזניצוב בה מצויין כי הוצאתו להורג של ראש המשפחה אירעה בד' טבת תש"ג, בעוד שהוא הוצא להורג יחד עם שאר החסידים שנעצרו יחד איתו באותו לילה חמש שנים קודם לכן בח' ניסן תרח"צ

תולדות חייםעריכה

נולד בשנת תרמ"ו, בעיירה החסידית שצעדרין.

בצעירותו זכה להימנות על תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.

התחתן עם בתו של החסיד ר' צבי הירש סערעבראני. לאחר נישואיו התגורר בקרמנצ'וג, ולפרנסתו עבד בבית החרושת של משפחת גוראריה.

החל משנת תרפ"ה שימש כמשגיח ישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, ואף הסתיר כתת לימוד בביתו. עקב רדיפות השלטונות עבר ללנינגרד, שם עבד כבלן, כי לא היה מי שיעשה זאת וביתו היה פתוח לכל.

כחלק מגל המעצרים הגדול בשנת תרח"צ נאסר בלנינגרד בביתו על ידי הק.ג.ב. ובאותה פשיטה החרימו גם כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ ועוד כתבים יקרים.

בשנת תשי"ט שלח הק.ג.ב. למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש"ג), אולם תעודה זו הייתה שקרית מיסודה, שכן הוא הוצא להורג יחד עם שאר חסידי חב"ד שנעצרו באותו לילה בח' ניסן תרח"צ.

משפחתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה