ה' הוא האלוקים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (24 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
"'''ה' הוּא הָאֱלֹקִים'''" הוא פסוק המופיע מספר פעמים ב[[תנ"ך]]{{הערה|ואתחנן ד, לה. שם, לט. מלכים א יח, לט.}}, כניסוח יסודי ל[[אמונה בה']]. לפי [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]] בפסוק זה מתבטאת האמונה באחדותם של שני [[שמותיו של הקב"ה]] - [[שם הוי"ה]], ו[[שם אלוקים]] - ששניהם מאוחדים עמו; וכמו כן, שביחס ל[[אור אין סוף]] גם שם הוי"ה הנעלה נחשב רק כאלוקים (צמצום). | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
בתורת החסידות ישנם שני פירושים לפסוק. שני פירושים אלו נרמזים בכך שלאחר הקרבת ה[[קרבן]] של [[אליהו הנביא]] בהר הכרמל הכריזו בני ישראל פעמיים: "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים" - כרמז לשני פירושים אלו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/34/64c.htm לקוטי תורה, דרושים לשבת שובה סד, ג].}}. | |||
===הפירוש הראשון: גם שם אלוקים מאוחד עם שם הוי'=== | |||
הפירוש הראשון ב"הוי' הוא האלוקים": | |||
'''[[אלוקים (שם)|אלוקים]]''' - שם אלקים הוא שם המורה על דין ו[[גבורה]], כלומר, כח האין סוף הבלי גבול אשר מסוגל לצמצם את עצמו בכדי להוות עולם מוגבל. | |||
'''[[שם הוי'|הוי']]''' - שם הוי' הוא שם המורה על [[ספירת החסד|חסד]] והשפעה, כלומר, כח האין סוף בלי גבול כפי שהוא לא מוגבל. | |||
'''הוי' הוא האלקים''' - שגם | ניתן היה לחשוב ששני שמות אלו סותרים אחד לשני, כלומר, קו ההשפעה סותר לקו המניעה. אולם בספר '''עבודת הקודש''' נאמר: "כשם שיש לו כח בבלתי בעל גבול כך יש לו כח בגבול, שאם תאמר שיש לו כח בבלתי בעל גבול ואין לו כח בגבול, אתה מחסר שלימותו". ומזה יוצא: '''הוי' הוא האלקים''' - שגם ה[[צמצום]] של שם אלקים, בעצם הוא חלק מההשפעה של שם הוי'. וכפי שעצם לא יכול לכסות על עצם, כך הצמצום לא יכול לכסות על הגילוי. | ||
===המשל=== | הידיעה ששני השמות הם אחד, היא לפי [[הזוהר]] הידיעה המרכזית שעליה נצטווינו במצוות [[אחדות ה']]{{הערה|1=זהר ח"ב כה, א - הובא ונתבאר ב[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/25/index.htm דרך מצותיך, מצות אחדות ה'].}}. | ||
====המשל==== | |||
על פירוש זה מובא [[משל]] מתלמיד ורבו, שהרב כאשר מוסר לתלמיד את דברי חכמתו ישנם ב' אופנים למסור - בדרך של אמירת כל השכל באריכות. או לומר משפט אחד אשר הוא כולל בתוכו את כל השכל, והתלמיד מסוגל להבין ברגע זה את משמעותו הפשוטה בלבד של המשפט, אולם לאחר ארבעים שנה, שאז "קאים איניש אדעתא דרביה" [-עומד אדם על דעת רבו], אז יבין את כל מה שצפן הרב במשפט זה. | |||
וכעת, הרב בשעת אמירת הדבר שכל יש לו את כל ההשפעה שרוצה להשפיע לתלמידו, אך בשביל להשפיע הוא צריך לצמצם את שכלו ואזי יוכל להתחיל לבנות את השכל שישפיע לתלמידו לאחר שירד בשכלו עד לרמתו השכלית של התלמיד. אך מכל מקום, גם בשעה שהצמצם את שכלו וגם בשעת ההשפעה, לא זו בלבד שכל שכלו של הרב קיים ולא נגע בו כהוא זה, אלא אף בשעה זו מסוגל לראות בדבר שכל זה המצומצם שהשפיע את כל שכלו ברוחבו ועומקו. | וכעת, הרב בשעת אמירת הדבר שכל יש לו את כל ההשפעה שרוצה להשפיע לתלמידו, אך בשביל להשפיע הוא צריך לצמצם את שכלו ואזי יוכל להתחיל לבנות את השכל שישפיע לתלמידו לאחר שירד בשכלו עד לרמתו השכלית של התלמיד. אך מכל מקום, גם בשעה שהצמצם את שכלו וגם בשעת ההשפעה, לא זו בלבד שכל שכלו של הרב קיים ולא נגע בו כהוא זה, אלא אף בשעה זו מסוגל לראות בדבר שכל זה המצומצם שהשפיע את כל שכלו ברוחבו ועומקו. | ||
| שורה 23: | שורה 22: | ||
אולם התלמיד בשביל להגיע לזה צריך לעמול במשך ארבעים שנה. | אולם התלמיד בשביל להגיע לזה צריך לעמול במשך ארבעים שנה. | ||
וכך יובן, שכח הצמצום הוא המגביל את האור האלקי, אך מכל מקום, גם בשעת מעשה של הצמצום והירידה עדיין קיים בכל תוקפו אלא שנעלם כלפי הנבראים. | וכך יובן, שכח הצמצום הוא המגביל את האור האלקי, אך מכל מקום, גם בשעת מעשה של הצמצום והירידה עדיין קיים בכל תוקפו אלא שנעלם כלפי הנבראים. | ||
אולם באם האדם [[עבודה|יעבוד]] על עצמו ויזכך את גופו, אזי יוכל לראות כיצד גם בעולם הזה "הוי' הוא האלקים" והצמצום לא נגע ולא פגע במציאות האלקית, ואדרבה כל הצמצום נובע ממנו. | אולם באם האדם [[עבודה|יעבוד]] על עצמו ויזכך את גופו, אזי יוכל לראות כיצד גם בעולם הזה "הוי' הוא האלקים" והצמצום לא נגע ולא פגע במציאות האלקית, ואדרבה כל הצמצום נובע ממנו. | ||
== | ====בבית המקדש==== | ||
במאמר ד"ה גדול | [[הרבי]] מבאר{{הערה|במאמר ד"ה גדול יהיה [[תשכ"ב]]}} על [[בית המקדש]] אשר [[יעקב אבינו]] אמר על מקומו "לית דין אתר הדיוט", כלומר (על פי ביאור הקבלה), אין מקום זה כשאר המקומות בעולם אשר נבראו מ[[עשרה מאמרות]] הנקראים "מילי דהדיוטא" (דיבורים פשוטים), אלא הוא נעלה מהם. | ||
כלומר, שמקום המקדש שונה מכל העולם כיון שבו נתגלה זה ש"הוי' הוא האלקים" בגלוי. ומבאר שם שהוא מכיון ששם הוי' מתגלה במקום עצמו. דהיינו, שזה שמקום המקדש הוא למעלה מגדר של מקום הוא מצד המקום (וכפי שעצם לא מכסה על עצם, כך שם אלקים לא מכסה על שם הוי'). | כלומר, שמקום המקדש שונה מכל העולם כיון שבו נתגלה זה ש"הוי' הוא האלקים" בגלוי. ומבאר שם שהוא מכיון ששם הוי' מתגלה במקום עצמו. דהיינו, שזה שמקום המקדש הוא למעלה מגדר של מקום הוא מצד המקום (וכפי שעצם לא מכסה על עצם, כך שם אלקים לא מכסה על שם הוי'). | ||
ישנם שלושה שלבים בזה ש"הוי' הוא האלקים": | ישנם שלושה שלבים בזה ש"הוי' הוא האלקים": | ||
| שורה 42: | שורה 39: | ||
*שם אלקים מגלה שכל מהותו היא שם הוי'. | *שם אלקים מגלה שכל מהותו היא שם הוי'. | ||
ושלב זה השלישי שהוא חידושו של | ושלב זה השלישי, שהוא חידושו של [[הרבי]], יתגלה בבית המקדש השלישי, שאז (לא רק שמתגלה במקום, אלא) המקום מצד עצמו יצעק אלקות, ועד שנקבה תסובב גבר, וה[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] תהא ניזונת מן הגוף. | ||
===הפירוש השני: לגבי אור אין סוף גם שם הוי' נחשב כאלוקים=== | |||
הפירוש השני ב"הוי' הוא האלקים": | |||
שם הוי', שהוא כוחו הבלתי-מוגבל של הקב"ה בהתהוות העולמות, לעינינו נחשב כגילוי נעלה ביותר. אולם לגבי [[אור אין סוף]], שלפניו [[סדר ההשתלשלות]] וכל העולמות אינם תופסים מקום, גם שם הוי' נחשב "אלוקים", כלומר צמצום, כיון שגם שם הוי' מקורו בהארה מצומצמת ביותר מאור אין סוף. | |||
====בעבודת התשובה==== | |||
הפירוש הראשון ב"הוי' הוא האלוקים" - שגם הצמצום של שם אלוקים מאוחד עם הגילוי של שם הוי' - מתגלה בעיקר בעבודת ה[[צדיק|צדיקים]], שעבודתם הסדירה בקיום התורה והמצוות בעולם מאירה את הצמצום ומביאה בו גילוי. הפירוש השני ב"הוי' הוא האלוקים" - שלגבי אור אין סוף, גם שם הוי' הוא אלוקים (צמצום) - מתגלה בעיקר בעבודת [[בעל תשובה|בעלי התשובה]], שמכיון שפגמו בקיום התורה והמצוות אינם יכולים לגלות את שם הוי' ושם אלוקים בצורה הסדירה, ועבודתם מוכרחת להיות באופן של [[דילוג]] - להמשיך ישירות מאור אין סוף, שלמעלה מהוי'. | |||
מסיבה זו, ב[[מתן תורה]] נאמר "הוי' הוא האלוקים" רק פעם אחת - כיון שאז היו ישראל צדיקים, ועבודתם התמקדה בפירוש הראשון. אך בהר הכרמל, כשחזרו ישראל ב[[תשובה]] מחטא ה[[עבודה זרה]] לבעל, נאמר "הוי' הוא האלוקים" שתי פעמים - כיון שאז היו ישראל בעלי תשובה, ועבודתם התמקדה בפירוש השני{{הערה|1=לקוטי תורה שם. וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/14/index.htm ד"ה שובה ישראל תש"מ].}}. | |||
ב[[תפילת נעילה]] בסיום [[יום הכיפורים]] אומרים שבע פעמים "הוי' הוא האלוקים". משמעות אמירה זו, היא שבשעת תפילת נעילה מתעלה שם הוי' (השייך לספירות [[זעיר אנפין]]) למקורו הנעלה יותר ([[עתיק]]), שם הוא נחשב רק כ"אלוקים"; וכאשר ממשיכים וחוזרים שוב על המשפט "הוי' הוא האלוקים" - נפעלת התעלות גבוהה עוד יותר, כך שה"הוי'" של הדרגא הקודמת נחשב הוא ל"אלוקים" כעת, וכך הלאה עילוי אחר עילוי{{הערה|משנת חסידים סוף מסכת יומא. הובא ונתבאר בלקוטי תורה, דרושים לשבת שובה סה, ד. ד"ה שובה ישראל הנ"ל סעיף ו.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/34/64b.htm לקוטי תורה, דרושים לשבת שובה ד"ה שובה ישראל (הראשון)] {{ספריה}} | |||
*[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/25/index.htm דרך מצותיך, מצות אחדות ה'] {{ספרייה}} | |||
*[https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378TXEtS1cyTjVUZ3M/view?usp=share_link&resourcekey=0-pEP3h6UzeLbEWO7XUE6lhw דבר מלכות, שבת פרשת נח תשנ"ב] | |||
== | ==ראו גם== | ||
*[[אין עוד מלבדו]] | *[[אין עוד מלבדו]] | ||
*[[אחדות ה']] | *[[אחדות ה']] | ||
*[[יחוד מ"ה וב"ן]] | |||
*[[דבר מלכות נח]] | |||
[[קטגוריה:פסוקים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:21, 19 באוקטובר 2023
"ה' הוּא הָאֱלֹקִים" הוא פסוק המופיע מספר פעמים בתנ"ך[1], כניסוח יסודי לאמונה בה'. לפי תורת הקבלה והחסידות בפסוק זה מתבטאת האמונה באחדותם של שני שמותיו של הקב"ה - שם הוי"ה, ושם אלוקים - ששניהם מאוחדים עמו; וכמו כן, שביחס לאור אין סוף גם שם הוי"ה הנעלה נחשב רק כאלוקים (צמצום).
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות ישנם שני פירושים לפסוק. שני פירושים אלו נרמזים בכך שלאחר הקרבת הקרבן של אליהו הנביא בהר הכרמל הכריזו בני ישראל פעמיים: "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים" - כרמז לשני פירושים אלו[2].
הפירוש הראשון: גם שם אלוקים מאוחד עם שם הוי'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפירוש הראשון ב"הוי' הוא האלוקים":
אלוקים - שם אלקים הוא שם המורה על דין וגבורה, כלומר, כח האין סוף הבלי גבול אשר מסוגל לצמצם את עצמו בכדי להוות עולם מוגבל.
הוי' - שם הוי' הוא שם המורה על חסד והשפעה, כלומר, כח האין סוף בלי גבול כפי שהוא לא מוגבל.
ניתן היה לחשוב ששני שמות אלו סותרים אחד לשני, כלומר, קו ההשפעה סותר לקו המניעה. אולם בספר עבודת הקודש נאמר: "כשם שיש לו כח בבלתי בעל גבול כך יש לו כח בגבול, שאם תאמר שיש לו כח בבלתי בעל גבול ואין לו כח בגבול, אתה מחסר שלימותו". ומזה יוצא: הוי' הוא האלקים - שגם הצמצום של שם אלקים, בעצם הוא חלק מההשפעה של שם הוי'. וכפי שעצם לא יכול לכסות על עצם, כך הצמצום לא יכול לכסות על הגילוי.
הידיעה ששני השמות הם אחד, היא לפי הזוהר הידיעה המרכזית שעליה נצטווינו במצוות אחדות ה'[3].
המשל[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פירוש זה מובא משל מתלמיד ורבו, שהרב כאשר מוסר לתלמיד את דברי חכמתו ישנם ב' אופנים למסור - בדרך של אמירת כל השכל באריכות. או לומר משפט אחד אשר הוא כולל בתוכו את כל השכל, והתלמיד מסוגל להבין ברגע זה את משמעותו הפשוטה בלבד של המשפט, אולם לאחר ארבעים שנה, שאז "קאים איניש אדעתא דרביה" [-עומד אדם על דעת רבו], אז יבין את כל מה שצפן הרב במשפט זה.
וכעת, הרב בשעת אמירת הדבר שכל יש לו את כל ההשפעה שרוצה להשפיע לתלמידו, אך בשביל להשפיע הוא צריך לצמצם את שכלו ואזי יוכל להתחיל לבנות את השכל שישפיע לתלמידו לאחר שירד בשכלו עד לרמתו השכלית של התלמיד. אך מכל מקום, גם בשעה שהצמצם את שכלו וגם בשעת ההשפעה, לא זו בלבד שכל שכלו של הרב קיים ולא נגע בו כהוא זה, אלא אף בשעה זו מסוגל לראות בדבר שכל זה המצומצם שהשפיע את כל שכלו ברוחבו ועומקו.
אולם התלמיד בשביל להגיע לזה צריך לעמול במשך ארבעים שנה.
וכך יובן, שכח הצמצום הוא המגביל את האור האלקי, אך מכל מקום, גם בשעת מעשה של הצמצום והירידה עדיין קיים בכל תוקפו אלא שנעלם כלפי הנבראים.
אולם באם האדם יעבוד על עצמו ויזכך את גופו, אזי יוכל לראות כיצד גם בעולם הזה "הוי' הוא האלקים" והצמצום לא נגע ולא פגע במציאות האלקית, ואדרבה כל הצמצום נובע ממנו.
בבית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מבאר[4] על בית המקדש אשר יעקב אבינו אמר על מקומו "לית דין אתר הדיוט", כלומר (על פי ביאור הקבלה), אין מקום זה כשאר המקומות בעולם אשר נבראו מעשרה מאמרות הנקראים "מילי דהדיוטא" (דיבורים פשוטים), אלא הוא נעלה מהם.
כלומר, שמקום המקדש שונה מכל העולם כיון שבו נתגלה זה ש"הוי' הוא האלקים" בגלוי. ומבאר שם שהוא מכיון ששם הוי' מתגלה במקום עצמו. דהיינו, שזה שמקום המקדש הוא למעלה מגדר של מקום הוא מצד המקום (וכפי שעצם לא מכסה על עצם, כך שם אלקים לא מכסה על שם הוי').
ישנם שלושה שלבים בזה ש"הוי' הוא האלקים":
- שם אלקים מתבטל כלפי שם הוי'.
- שם אלקים ושם הוי' הם בעצם שתי צורות הבעה של עצם אחד.
- שם אלקים מגלה שכל מהותו היא שם הוי'.
ושלב זה השלישי, שהוא חידושו של הרבי, יתגלה בבית המקדש השלישי, שאז (לא רק שמתגלה במקום, אלא) המקום מצד עצמו יצעק אלקות, ועד שנקבה תסובב גבר, והנשמה תהא ניזונת מן הגוף.
הפירוש השני: לגבי אור אין סוף גם שם הוי' נחשב כאלוקים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפירוש השני ב"הוי' הוא האלקים":
שם הוי', שהוא כוחו הבלתי-מוגבל של הקב"ה בהתהוות העולמות, לעינינו נחשב כגילוי נעלה ביותר. אולם לגבי אור אין סוף, שלפניו סדר ההשתלשלות וכל העולמות אינם תופסים מקום, גם שם הוי' נחשב "אלוקים", כלומר צמצום, כיון שגם שם הוי' מקורו בהארה מצומצמת ביותר מאור אין סוף.
בעבודת התשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפירוש הראשון ב"הוי' הוא האלוקים" - שגם הצמצום של שם אלוקים מאוחד עם הגילוי של שם הוי' - מתגלה בעיקר בעבודת הצדיקים, שעבודתם הסדירה בקיום התורה והמצוות בעולם מאירה את הצמצום ומביאה בו גילוי. הפירוש השני ב"הוי' הוא האלוקים" - שלגבי אור אין סוף, גם שם הוי' הוא אלוקים (צמצום) - מתגלה בעיקר בעבודת בעלי התשובה, שמכיון שפגמו בקיום התורה והמצוות אינם יכולים לגלות את שם הוי' ושם אלוקים בצורה הסדירה, ועבודתם מוכרחת להיות באופן של דילוג - להמשיך ישירות מאור אין סוף, שלמעלה מהוי'.
מסיבה זו, במתן תורה נאמר "הוי' הוא האלוקים" רק פעם אחת - כיון שאז היו ישראל צדיקים, ועבודתם התמקדה בפירוש הראשון. אך בהר הכרמל, כשחזרו ישראל בתשובה מחטא העבודה זרה לבעל, נאמר "הוי' הוא האלוקים" שתי פעמים - כיון שאז היו ישראל בעלי תשובה, ועבודתם התמקדה בפירוש השני[5].
בתפילת נעילה בסיום יום הכיפורים אומרים שבע פעמים "הוי' הוא האלוקים". משמעות אמירה זו, היא שבשעת תפילת נעילה מתעלה שם הוי' (השייך לספירות זעיר אנפין) למקורו הנעלה יותר (עתיק), שם הוא נחשב רק כ"אלוקים"; וכאשר ממשיכים וחוזרים שוב על המשפט "הוי' הוא האלוקים" - נפעלת התעלות גבוהה עוד יותר, כך שה"הוי'" של הדרגא הקודמת נחשב הוא ל"אלוקים" כעת, וכך הלאה עילוי אחר עילוי[6].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי תורה, דרושים לשבת שובה ד"ה שובה ישראל (הראשון) באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- דרך מצותיך, מצות אחדות ה' באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- דבר מלכות, שבת פרשת נח תשנ"ב
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ואתחנן ד, לה. שם, לט. מלכים א יח, לט.
- ↑ לקוטי תורה, דרושים לשבת שובה סד, ג.
- ↑ זהר ח"ב כה, א - הובא ונתבאר בדרך מצותיך, מצות אחדות ה'.
- ↑ במאמר ד"ה גדול יהיה תשכ"ב
- ↑ לקוטי תורה שם. וראה ד"ה שובה ישראל תש"מ.
- ↑ משנת חסידים סוף מסכת יומא. הובא ונתבאר בלקוטי תורה, דרושים לשבת שובה סה, ד. ד"ה שובה ישראל הנ"ל סעיף ו.