אהרון יוסף בליניצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע ")
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
 
(44 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:בליניצקי 7.jpg|left|thumb|250px|ר' אהרן יוסף לומד עם תלמידו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ראש ישבת חח"ל צפת]]
[[קובץ:בלינצקי, אהרן יוסף (9).jpg|שמאל|ממוזער|הרב בליניצקי]]
[[תמונה:ישראל נח הגדול.jpg|left|thumb|450px|ר' אהרן יוסף ואביו ר' ישראל נח]]
[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אהרן יוסף לומד עם תלמידו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ראש ישבת חח"ל צפת]]
הרב '''אהרון יוסף בליניצקי''' ([[תרס"ה]]-[[תשס"ב]]) מחברי הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]].
[[קובץ:בלינצקי, אהרן יוסף (4).jpg|שמאל|ממוזער|הרב בליניצקי בצעירותו]]
הרב '''אהרון יוסף בליניצקי''' ([[י"ב אדר]] [[תרס"ה]]- [[ה' שבט]] [[תשס"ב]]) היה אחד מחברי הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב אדר]] [[תרס"ה]] לאביו הרב [[ישראל נח בליניצקי]] המכונה ר' ישראל נוח הגדול.
נולד ב[[י"ב אדר]]{{הבהרה|אדר א' או ב'?}} [[תרס"ה]] לאביו הרב [[ישראל נח בליניצקי]] המכונה ר' ישראל נח הגדול.


למד בישיבות מחתרתיות רבות ב[[רוסיה]], כשאת רוב שנות לימודיו העביר בסניפי הישיבה בקרמנצ'וג וברוסטוב, ואת עיקר חינוכו החסידי קיבל מאביו ומה[[משפיע]] הרב [[ברוך יוסף קוזלינר]]. בשלהי שנת [[תרפ"ה]] נקרא ביחד עם ר' [[שניאור זלמן סרברנסקי]], לשרת בצבא הרוסי. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תרפ"ו]] קודם ה[[הקפות]], נכנס עמהם ר' [[יחזקאל פייגין| חאצ'ה פייגין]] אל [[הרבי הריי"צ]] ל[[יחידות]], לבקש את ברכתו להיפטר מהצבא. ענה להם הרבי: "עליכם להיות עבדי ה', במקום לשרת בצבא", ואכן זכו לפטור מהצבא.
למד בישיבות מחתרתיות רבות ב[[רוסיה]], כשאת רוב שנות לימודיו העביר בסניפי הישיבה בקרמנצ'וג וברוסטוב, ואת עיקר חינוכו החסידי קיבל מאביו ומה[[משפיע]] הרב [[ברוך יוסף קוזלינר]]. בשלהי שנת [[תרפ"ה]] נקרא ביחד עם ר' [[שניאור זלמן סרברנסקי]], לשרת בצבא הרוסי. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תרפ"ו]] קודם ה[[הקפות]], נכנס עמהם ר' [[יחזקאל פייגין| חאצ'ה פייגין]] אל [[הרבי הריי"צ]] ל[[יחידות]], לבקש את ברכתו להיפטר מהצבא. ענה להם הרבי: "עליכם להיות עבדי ה', במקום לשרת בצבא", ואכן זכו לפטור מהצבא.


בעת [[מלחמת העולם השניה]] ברח לעומק רוסיה כמו רבים מחסידי חב"ד, והצטרף לקהילה החסידית שהתבססה בבוכרה, שם החל עסק בקבורה במסגרת החברא קדישא, כשלצורך כך היה לעיתים ישן בבית העלמין בתוך חפירה שיועדה לצרכי קבורה ביום המחרת. פעולותיו אלה נעשו יחד עם ידידו הרב [[מענדל פוטרפס]].
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק [[רוסיה]] כמו רבים מחסידי חב"ד, והצטרף לקהילה החסידית שהתבססה ב[[בוכרה]], שם החל עסק בקבורה במסגרת החברא קדישא, כשלצורך כך היה לעיתים ישן בבית העלמין בתוך חפירה שיועדה לצרכי קבורה ביום המחרת. פעולותיו אלה נעשו יחד עם ידידו הרב [[מענדל פוטרפס]].


עם סיום המלחמה הבריח את גבולות רוסיה באמצעות דרכון פולני מזוייף במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', והגיע ל[[פריז]] שם החל ללמד את ילדי החסידים שהתרכזו במקום {{הערה|על לימוד זה התבטא ר' אהרון יוסף, כי הוא מותיר אותו בגלות, שכן כדי שהוריהם של התלמידים יסכימו שילמד עמהם, מחליף הוא מידי יום חולצה ומקפיד על צחותה.}}. בהמשך, עקר לברינואה והחל לעסוק מלאכות כפיים פשוטות, ורק כעבור מספר שנים נכנע ללחצים עליו להצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים המקומית]], שם התמנה כמשגיח וכמגיד שיעור בנגלה. כעבור מספר שנים נוספות קיבל על עצמו לסירוגין עיסוק בהשפעה והדרכה פנימית של בחורי הישיבה, והוא עסק בתפקיד לצד אביו והפך לאחד הדמויות המשפיעות בישיבה.
עם סיום המלחמה הבריח את גבולות [[רוסיה]] באמצעות דרכון פולני מזוייף במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', והגיע ל[[פריז]] שם החל ללמד את ילדי החסידים שהתרכזו במקום{{הערה|על לימוד זה התבטא ר' אהרון יוסף, כי הוא מותיר אותו בגלות, שכן כדי שהוריהם של התלמידים יסכימו שילמד עמהם, מחליף הוא מידי יום חולצה ומקפיד על צחותה.}}. בהמשך, עקר לברינואה והחל לעסוק במלאכות כפיים פשוטות, ורק כעבור מספר שנים נכנע ללחצים עליו להצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים המקומית]], שם התמנה כ[[משגיח]] וכמגיד שיעור בנגלה. כעבור מספר שנים נוספות קיבל על עצמו לסירוגין עיסוק בהשפעה והדרכה פנימית של בחורי הישיבה, והוא עסק בתפקיד לצד אביו והפך לאחד הדמויות המשפיעות בישיבה.


בזכות כיבוד ההורים המופלא שלו זכה לברכתו של הרבי לאריכות ימים.  
בזכות כיבוד ההורים המופלא שלו זכה לברכתו של הרבי לאריכות ימים.  
שורה 18: שורה 19:
==אודותיו==
==אודותיו==


היה ידוע בתפילתו בדבקות עצומה, תוך ניגונים חסידיים, כשדמעותיו נשפכים כמים. פעם אחת נעדר ר' אהרון יוסף ממקומו הקבוע, ולאחר חיפושים ממושכים, מצאו אותו מתפלל בדבקות עצומה - בתוך ארון סגור!
היה ידוע בתפילתו בדבקות עצומה, תוך [[ניגונים]] חסידיים, כשדמעותיו נשפכים כמים. מסופר שפעם אחת נעדר ר' אהרון יוסף ממקומו הקבוע, ולאחר חיפושים ממושכים אחריו, מצאו אותו מתפלל בדבקות עצומה - בתוך ארון סגור!


ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] אמר עליו, שבכל אדם יש חסרונות, והחיסרון היחיד שמצא בו, הינו היותו [[פנימי]] "יותר מידי". עוד אמר עליו ר' מענדל, כי אם ישנו [[חסיד]] בדורינו זהו ר' אהרון יוסף.
ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] אמר עליו, שבכל אדם יש חסרונות, והחיסרון היחיד שמצא בו, הינו היותו [[פנימי]] "יותר מידי". עוד אמר עליו ר' מענדל, כי אם ישנו [[חסיד]] בדורינו זהו ר' אהרון יוסף.


בתום מלחמת העולם השניה התבטא ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]:"אם נותר ב[[סמרקנד]] אברך המבין ב[[חסידות]] זהו ר' אהרון יוסף.
בתום [[מלחמת העולם השנייה]] התבטא ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]: "אם נותר ב[[סמרקנד]] אברך המבין ב[[חסידות]] זהו ר' אהרון יוסף".


באחת מהיחידויות הורה לו [[הרבי]] להרבות מידי יום באמירת [[תהילים]] באומרו:"כשאומר הינך [[תהילים]], אומרם [[דוד המלך]] עמך".
פעם, לאחר היותו ביחידות, אמר הרבי להרב לייבל גרונר, שהנ"ל ביקש רק על רוחניות.


באת מההתוועדיות לאחר ששתה הרבה לחיים, אמר ר' אהרון יוסף כי קוימו בו דברי ה[[תניא]]: "כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה, דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ונשמתיה כו', ומסר גרמיה למיתה עליהו למיפרק לון" (כבן המשתדל לטובת אביו ואימו, שאוהבת יותר מאשר את גופו, נפשו, רוחו ונשמתו. ומוסר את עצמו למען פדייתם משביים).
באחת מהיחידויות הורה לו [[הרבי]] להרבות מידי יום באמירת [[תהלים]] באומרו: "כשאומר הינך [[תהלים]], אומרם [[דוד המלך]] עמך".
{{הערות שוליים}}


==משפחתו==
באחת מההתוועדויות לאחר ששתה הרבה לחיים, אמר ר' אהרון יוסף כי קוימו בו דברי ה[[תניא]]: "כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה, דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ונשמתיה כו', ומסר גרמיה למיתה עליהו למיפרק לון" (כבן המשתדל לטובת אביו ואימו, שאוהבת יותר מאשר את גופו, נפשו, רוחו ונשמתו. ומוסר את עצמו למען פדייתם משביים).
*גיסו, הרב [[יעקב גנזבורג]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
*[[ישראל נח הגדול (ספר)]]
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
*'''היחידות של ר' אהרון יוסף''', שבועון בית משיח גליון 1200 עמוד 42


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34726 הרב בליניצקי בעיר 'יער' בצרפת]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34726 הרב בליניצקי בעיר 'יער' בצרפת]{{תמונה}}
 
*[https://chabad.info/in-focus/244103/ גלריית תמונות מחייו]
{{מיון רגיל:בלניצקי, אהרון יוסף}}
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:בליניצקי, אהרן יוסף}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:ברינוא: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בברינואה]]
[[קטגוריה:משפחת בליניצקי]]
[[קטגוריה:משפחת בליניצקי]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024

הרב בליניצקי
ר' אהרן יוסף לומד עם תלמידו הרב יוסף יצחק וילשנסקי ראש ישבת חח"ל צפת
הרב בליניצקי בצעירותו

הרב אהרון יוסף בליניצקי (י"ב אדר תרס"ה- ה' שבט תשס"ב) היה אחד מחברי הצוות הרוחני של ישיבת תומכי תמימים ברינואה שבצרפת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב אדר[דרושה הבהרה] תרס"ה לאביו הרב ישראל נח בליניצקי המכונה ר' ישראל נח הגדול.

למד בישיבות מחתרתיות רבות ברוסיה, כשאת רוב שנות לימודיו העביר בסניפי הישיבה בקרמנצ'וג וברוסטוב, ואת עיקר חינוכו החסידי קיבל מאביו ומהמשפיע הרב ברוך יוסף קוזלינר. בשלהי שנת תרפ"ה נקרא ביחד עם ר' שניאור זלמן סרברנסקי, לשרת בצבא הרוסי. בשמחת תורה של שנת תרפ"ו קודם ההקפות, נכנס עמהם ר' חאצ'ה פייגין אל הרבי הריי"צ ליחידות, לבקש את ברכתו להיפטר מהצבא. ענה להם הרבי: "עליכם להיות עבדי ה', במקום לשרת בצבא", ואכן זכו לפטור מהצבא.

בעת מלחמת העולם השנייה ברח לעומק רוסיה כמו רבים מחסידי חב"ד, והצטרף לקהילה החסידית שהתבססה בבוכרה, שם החל עסק בקבורה במסגרת החברא קדישא, כשלצורך כך היה לעיתים ישן בבית העלמין בתוך חפירה שיועדה לצרכי קבורה ביום המחרת. פעולותיו אלה נעשו יחד עם ידידו הרב מענדל פוטרפס.

עם סיום המלחמה הבריח את גבולות רוסיה באמצעות דרכון פולני מזוייף במסגרת 'הבריחה הגדולה', והגיע לפריז שם החל ללמד את ילדי החסידים שהתרכזו במקום[1]. בהמשך, עקר לברינואה והחל לעסוק במלאכות כפיים פשוטות, ורק כעבור מספר שנים נכנע ללחצים עליו להצטרף לצוות ישיבת תומכי תמימים המקומית, שם התמנה כמשגיח וכמגיד שיעור בנגלה. כעבור מספר שנים נוספות קיבל על עצמו לסירוגין עיסוק בהשפעה והדרכה פנימית של בחורי הישיבה, והוא עסק בתפקיד לצד אביו והפך לאחד הדמויות המשפיעות בישיבה.

בזכות כיבוד ההורים המופלא שלו זכה לברכתו של הרבי לאריכות ימים.

בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בקראון הייטס, ונפטר בה' שבט תשס"ב בגיל 96.

אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה ידוע בתפילתו בדבקות עצומה, תוך ניגונים חסידיים, כשדמעותיו נשפכים כמים. מסופר שפעם אחת נעדר ר' אהרון יוסף ממקומו הקבוע, ולאחר חיפושים ממושכים אחריו, מצאו אותו מתפלל בדבקות עצומה - בתוך ארון סגור!

המשפיע ר' מענדל פוטרפס אמר עליו, שבכל אדם יש חסרונות, והחיסרון היחיד שמצא בו, הינו היותו פנימי "יותר מידי". עוד אמר עליו ר' מענדל, כי אם ישנו חסיד בדורינו זהו ר' אהרון יוסף.

בתום מלחמת העולם השנייה התבטא ר' שניאור זלמן בוטמן: "אם נותר בסמרקנד אברך המבין בחסידות זהו ר' אהרון יוסף".

פעם, לאחר היותו ביחידות, אמר הרבי להרב לייבל גרונר, שהנ"ל ביקש רק על רוחניות.

באחת מהיחידויות הורה לו הרבי להרבות מידי יום באמירת תהלים באומרו: "כשאומר הינך תהלים, אומרם דוד המלך עמך".

באחת מההתוועדויות לאחר ששתה הרבה לחיים, אמר ר' אהרון יוסף כי קוימו בו דברי התניא: "כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה, דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ונשמתיה כו', ומסר גרמיה למיתה עליהו למיפרק לון" (כבן המשתדל לטובת אביו ואימו, שאוהבת יותר מאשר את גופו, נפשו, רוחו ונשמתו. ומוסר את עצמו למען פדייתם משביים).

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על לימוד זה התבטא ר' אהרון יוסף, כי הוא מותיר אותו בגלות, שכן כדי שהוריהם של התלמידים יסכימו שילמד עמהם, מחליף הוא מידי יום חולצה ומקפיד על צחותה.