אברהם משולם זלמן לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " אדמו"ר הצמח צדק " ב־" אדמו"ר הצמח צדק ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (26 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד רבי '''אברהם משולם זלמן לנדא''' | {{מפנה|זלמן קורניצער|חסיד בתקופת אדמו"ר הריי"צ מנהל בישיבות תומכי תמימים|שניאור זלמן אלפרט}} | ||
החסיד רבי '''אברהם משולם זלמן לנדא''' (זלמן קורניצער) מה[[עיירה]] [[קורניץ]] שב[[רוסיה הלבנה]] היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד למשפחה חשובה מגזע הגאון רבי [[יחזקאל לנדא]] בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'. | נולד למשפחה חשובה מגזע הגאון רבי [[יחזקאל לנדא]] בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'. | ||
כבר בהיותו עלם צעיר, נתפרסם כעילוי נפלא, וחכמים גדולים העידו עליו כי בכוחו להתווכח עם אנשי מדע מובהקים ולנצחם במקצועם. | כבר בהיותו עלם צעיר, נתפרסם כעילוי נפלא, וחכמים גדולים העידו עליו כי בכוחו להתווכח עם אנשי מדע מובהקים ולנצחם במקצועם. | ||
בתחילה היה מנגד לאדמו"ר הזקן, אך אחר כך שמע [[אדמו"ר הזקן]] משך את לבו ובהיחבא נסע יחד עם גיסו ר' לייב אל הרבי. ולמרות שחמותם רדפה אחריהם הצליחו להגיע למחוז חפצם. | ===עם אדמו"ר הזקן=== | ||
בתחילה היה מנגד לאדמו"ר הזקן, אך אחר כך שמע [[אדמו"ר הזקן]] משך את לבו ובהיחבא נסע יחד עם גיסו ר' לייב אל הרבי. ולמרות שחמותם רדפה אחריהם הצליחו להגיע למחוז חפצם. זכה להיות מתלמידי [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] שיסד [[רבינו הזקן]]. | |||
בשובם יסד ר' זלמן את ה"מניין" שנקרא "מניין הרב", שהתקיים עד אשר נחרב על ידי הצוררים ימ"ש. | בשובם יסד ר' זלמן את ה"מניין" שנקרא "מניין הרב", שהתקיים עד אשר נחרב על ידי הצוררים ימ"ש. | ||
הרבי | הרבי הרש"ב סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] שמע מר' [[אברהם לנדא]] ששמע מר' זלמן מקורעניץ (אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) - שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על [[עץ חיים]], ואמר אדמו"ר הזקן בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתלשלות, און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער... ואמר אדמו"ר... אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות... [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]) וכן הוא בתורת שמואל ספר המאמרים תרל"ח ע' תנ"ב . | ||
ר' זלמן היה גאון גדול בנגלה, ולפרנסתו עסק במסחר ב[[וילנא]] ובעיירות הסביבה. לאחר שנהיה חסיד נעשה גדול בחסידות ובעבודה באופן נעלה. | |||
ר | ===עם אדמו"ר האמצעי והצמח צדק=== | ||
אחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] התקשר לבנו ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולאחר מכן ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
מסופר שפעם היה אדמו"ר האמצעי בקורעניץ, ואמר [[מאמר]] [[דא"ח]], ד"ה החלצו. כשסיים הרבי לומר את המאמר, שאל את ר' זלמן: "אתה זוכר איך אמר הרבי אדמו"ר הזקן את המאמר, ומה הוספתי משל עצמי?" אמר ר' זלמן את המאמר בעל פה, וציין את המילים שהוסיף אדמו"ר האמצעי מעצמו. היה זה מאמר שאמרו הרבי הזקן שלושים שנה לפני כן! | |||
לאחר שעלה הצמח צדק על כס נשיאות חב"ד, הגיע פעם אחת אליו עם בניו וביקשו לשים עין עליהם. מליובאוויטש נסע לביתו ומיד נחלה מאוד וסבל [[יסורים]] קשים במשך לערך שבע שנים, בהם לא יכל לנסוע לרבי. | |||
באותם ימים כאשר אדמו"ר הצמח צדק נסע באיזור מקום מגוריו, נכנס לבקרו. פגישת הרבי עם רב העיר שהיה מזקני החסידים מתוארת בבית רבי: "הם השתעשעו זה עם זה ב[[אהבה]] מיוחדת". | |||
===פטירתו=== | |||
ר' זלמן נפטר בליל [[כ' כסלו]]. יום לפני כן, ב[[י"ט כסלו]], אמר דברי אלוקים חיים (חסידות), על הפסוק:"נפשו בטוב תלין" - בטו"ב בגימטריא י"ט, ודיבר על כך שפטירתו של המגיד הייתה ביום זה דווקא, וכן גאולתו של [[אדמו"ר הזקן]], ולאחר מכן בלילה הלך לבית עולמו. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין על ר' זלמן אצל נכדו, הרב [[יעקב לנדא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=78&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', עמוד מא].}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, החסיד המפורסם הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] - ממלא מקומו כרבה של [[קורניץ]]. | *בנו, החסיד המפורסם הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] - ממלא מקומו כרבה של [[קורניץ]]. | ||
*בנו הרב צבי - מחסידי הצ"צ, נקרא גם ר' הירשעלע ר' זלמן'ס. | *בנו הרב צבי - מחסידי הצ"צ, נקרא גם ר' הירשעלע ר' זלמן'ס. | ||
*נכדו, | *נכדו, ה[[משפיע]] הרב [[אברהם לנדא]] מ[[ז'עמבין]] | ||
*נכדו הרב דן, חתנו של הרב"ש. | *נכדו הרב דן, חתנו של הרב"ש. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 95-100. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:לנדא, אברהם משולם זלמן}} | {{מיון רגיל:לנדא, אברהם משולם זלמן}} | ||
| שורה 39: | שורה 43: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לנדא]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:23, 22 ביולי 2024
המונח "זלמן קורניצער" מפנה לכאן. לערך העוסק בחסיד בתקופת אדמו"ר הריי"צ מנהל בישיבות תומכי תמימים, ראו שניאור זלמן אלפרט.
החסיד רבי אברהם משולם זלמן לנדא (זלמן קורניצער) מהעיירה קורניץ שברוסיה הלבנה היה מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד למשפחה חשובה מגזע הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'.
כבר בהיותו עלם צעיר, נתפרסם כעילוי נפלא, וחכמים גדולים העידו עליו כי בכוחו להתווכח עם אנשי מדע מובהקים ולנצחם במקצועם.
עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילה היה מנגד לאדמו"ר הזקן, אך אחר כך שמע אדמו"ר הזקן משך את לבו ובהיחבא נסע יחד עם גיסו ר' לייב אל הרבי. ולמרות שחמותם רדפה אחריהם הצליחו להגיע למחוז חפצם. זכה להיות מתלמידי ה'חדרים' שיסד רבינו הזקן.
בשובם יסד ר' זלמן את ה"מניין" שנקרא "מניין הרב", שהתקיים עד אשר נחרב על ידי הצוררים ימ"ש.
הרבי הרש"ב סיפר פעם[1], שהרב שמואל גרונם אסתרמן שמע מר' אברהם לנדא ששמע מר' זלמן מקורעניץ (אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) - שהוא היה תובע מאדמו"ר הזקן חסידות על עץ חיים, ואמר אדמו"ר הזקן בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתלשלות, און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער... ואמר אדמו"ר... אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז קבלה איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? בסדר ההשתלשלות, אך אנו ב"ה עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות... הרבי כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", בעצמות ומהות) וכן הוא בתורת שמואל ספר המאמרים תרל"ח ע' תנ"ב .
ר' זלמן היה גאון גדול בנגלה, ולפרנסתו עסק במסחר בוילנא ובעיירות הסביבה. לאחר שנהיה חסיד נעשה גדול בחסידות ובעבודה באופן נעלה.
עם אדמו"ר האמצעי והצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחר פטירת אדמו"ר הזקן התקשר לבנו האדמו"ר האמצעי, ולאחר מכן לאדמו"ר הצמח צדק.
מסופר שפעם היה אדמו"ר האמצעי בקורעניץ, ואמר מאמר דא"ח, ד"ה החלצו. כשסיים הרבי לומר את המאמר, שאל את ר' זלמן: "אתה זוכר איך אמר הרבי אדמו"ר הזקן את המאמר, ומה הוספתי משל עצמי?" אמר ר' זלמן את המאמר בעל פה, וציין את המילים שהוסיף אדמו"ר האמצעי מעצמו. היה זה מאמר שאמרו הרבי הזקן שלושים שנה לפני כן!
לאחר שעלה הצמח צדק על כס נשיאות חב"ד, הגיע פעם אחת אליו עם בניו וביקשו לשים עין עליהם. מליובאוויטש נסע לביתו ומיד נחלה מאוד וסבל יסורים קשים במשך לערך שבע שנים, בהם לא יכל לנסוע לרבי.
באותם ימים כאשר אדמו"ר הצמח צדק נסע באיזור מקום מגוריו, נכנס לבקרו. פגישת הרבי עם רב העיר שהיה מזקני החסידים מתוארת בבית רבי: "הם השתעשעו זה עם זה באהבה מיוחדת".
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' זלמן נפטר בליל כ' כסלו. יום לפני כן, בי"ט כסלו, אמר דברי אלוקים חיים (חסידות), על הפסוק:"נפשו בטוב תלין" - בטו"ב בגימטריא י"ט, ודיבר על כך שפטירתו של המגיד הייתה ביום זה דווקא, וכן גאולתו של אדמו"ר הזקן, ולאחר מכן בלילה הלך לבית עולמו.
אדמו"ר הריי"צ התעניין על ר' זלמן אצל נכדו, הרב יעקב לנדא[2].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, החסיד המפורסם הרב מרדכי זיסקינד לנדא - ממלא מקומו כרבה של קורניץ.
- בנו הרב צבי - מחסידי הצ"צ, נקרא גם ר' הירשעלע ר' זלמן'ס.
- נכדו, המשפיע הרב אברהם לנדא מז'עמבין
- נכדו הרב דן, חתנו של הרב"ש.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 95-100.
הערות שוליים
- ↑ שיחת י"ט כסלו תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', עמוד מא.