לדלג לתוכן

השריפה הגדולה בליובאוויטש – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(19 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''השריפה הגדולה בליובאוויטש''' התרחשה ב[[ג' תמוז]] בשנת [[תרי"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]]. היה זה בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]].
'''השריפה הגדולה בליובאוויטש''' התרחשה ב[[ג' תמוז]] בשנת [[תרי"א]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].


שריפה זו מונה [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימותיו{{הערה|מרשימת ג' תשרי, [[צום גדליה]] תרנ"ב. נדפסה בספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 294. [[גוף]] רשימה זו נעתק מרשימותיו של מורו ר' ניסן.}} וכותב כי בשריפה זו נשרף ביתו של אדמו"ר הצמח צדק וכן בתיהם של בניו.
בשרפה זו נשרף ביתו של הרבי, עם כל החצר, וחלק גדול של הספרים וכתבי-יד-קודש שלו. לאחר השרפה בנו את כל החצר והבתים מחדש, באופן מרווח יותר.


בהמשך הרשימה כותב אדמו"ר [[אדמו"ר הריי"צ]] כי בעקבות כך: "יצא כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" וכל בית הרב לגור בהבתים של אדון העיר אשר בסוף רחוב בראם, ושם גנות וכרמים...".
במשך השנים היו כמה שריפות בליובאוויטש, אמנם העיקרית והכי מפורסמת שבהם היא שרפה זו אותה מונה [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימותיו{{הערה|מרשימת ג' תשרי, [[צום גדליה]] תרנ"ב. נדפסה בספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 294. [[גוף]] רשימה זו נעתק מרשימותיו של מורו ר' ניסן.}} וכותב כי בשריפה זו נשרף ביתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכן בתיהם של בניו.


בשריפה זו נשרפו מאות אלפי גליונות של תורת הנגלה והחסידות שכתבם אדמו"ר הצמח צדק, שהיו בכמה ארגזים שנשרפו.
בהמשך הרשימה כותב אדמו"ר [[אדמו"ר הריי"צ]] כי בעקבות כך: {{ציטוטון|יצא אדמו"ר ה"צמח צדק" וכל בית הרב לגור בהבתים של אדון העיר אשר בסוף רחוב בראם, ושם גנות וכרמים...}}
 
בשריפה זו נשרפו מאות אלפי גליונות של [[תורת הנגלה]] וה[[חסידות]] שכתבם אדמו"ר הצמח צדק, שהיו בכמה ארגזים שנשרפו.
 
על אחת השאלות שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] אחרי השריפה הגדולה, כתב מענה קצר, על שם מורי-צדק שבעיירות הסמוכות לליובאוויטש, אשר בו כותב רבינו אודות עצמו:
 
{{ציטוטון|והנה הרב הנ"ל שי', מחמת שנשרף העיר וביתו וגם ספריו, על כן לא יכול לעיין בענין השאלה להשיב}}{{הערה|קובץ [http://chabadlibrary.org/exhibition.pdf תערוכת אדמו"ר הצמח צדק] עמ' 16.}}.
 
בחודש תמוז תרנ"ח, אירעה שריפה נוספת, שכילתה 63 בתים. אדמו"ר הרש"ב לא היה נוכח אז בליובאוויטש ומי שהציל את הכתבים היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]] שמסר את נפשו וקפץ לתוך האש והעשן{{הערה|תיאור נרחב על השריפה, בעיתון המליץ ט"ז תמוז תרנ"ח.}}.
 
{{ליובאוויטש}}


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[שריפה (בחסידות)]]
*[[שריפה]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
{{קצרמר}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:ליובאוויטש]]

גרסה אחרונה מ־18:48, 5 בינואר 2026

השריפה הגדולה בליובאוויטש התרחשה בג' תמוז בשנת תרי"א בעיירה ליובאוויטש, בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק.

בשרפה זו נשרף ביתו של הרבי, עם כל החצר, וחלק גדול של הספרים וכתבי-יד-קודש שלו. לאחר השרפה בנו את כל החצר והבתים מחדש, באופן מרווח יותר.

במשך השנים היו כמה שריפות בליובאוויטש, אמנם העיקרית והכי מפורסמת שבהם היא שרפה זו אותה מונה אדמו"ר הריי"צ ברשימותיו[1] וכותב כי בשריפה זו נשרף ביתו של אדמו"ר הצמח צדק וכן בתיהם של בניו.

בהמשך הרשימה כותב אדמו"ר אדמו"ר הריי"צ כי בעקבות כך: "יצא אדמו"ר ה"צמח צדק" וכל בית הרב לגור בהבתים של אדון העיר אשר בסוף רחוב בראם, ושם גנות וכרמים..."

בשריפה זו נשרפו מאות אלפי גליונות של תורת הנגלה והחסידות שכתבם אדמו"ר הצמח צדק, שהיו בכמה ארגזים שנשרפו.

על אחת השאלות שקיבל אדמו"ר הצמח צדק אחרי השריפה הגדולה, כתב מענה קצר, על שם מורי-צדק שבעיירות הסמוכות לליובאוויטש, אשר בו כותב רבינו אודות עצמו:

"והנה הרב הנ"ל שי', מחמת שנשרף העיר וביתו וגם ספריו, על כן לא יכול לעיין בענין השאלה להשיב"[2].

בחודש תמוז תרנ"ח, אירעה שריפה נוספת, שכילתה 63 בתים. אדמו"ר הרש"ב לא היה נוכח אז בליובאוויטש ומי שהציל את הכתבים היה ר' חנוך הענדל קוגל שמסר את נפשו וקפץ לתוך האש והעשן[3].


ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ מרשימת ג' תשרי, צום גדליה תרנ"ב. נדפסה בספר המאמרים תשי"א עמ' 294. גוף רשימה זו נעתק מרשימותיו של מורו ר' ניסן.
  2. ^ קובץ תערוכת אדמו"ר הצמח צדק עמ' 16.
  3. ^ תיאור נרחב על השריפה, בעיתון המליץ ט"ז תמוז תרנ"ח.
  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.