|
|
| (22 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| בכל דור ישנו צדיק מזרע יהודה, [[נשיא הדור]], שהוא המשיח שבדור, בבחינת 'ראוי להיות [[משיח]]' באם יזכה הדור. ונקרא גם '[[מציאותו של משיח]]'.
| | #הפניה[[משיח שבכל דור]] |
| | |
| כשיגיע זמן ה[[גאולה]], יגלה אליו ה' וישלח אותו לגאול את ישראל. ואז תתגלה בו נשמת משיח, בבחינת 'התגלות משיח'.
| |
| | |
| בשנת [[תשנ"ב]] קבע [[אדמו"ר שליט"א]] שבדורנו ה' התגלה לנשיא דורנו ושלח אותו לגאול את ישראל, ולכן הוא לא רק 'ראוי להיות משיח', אלא משיח בגילוי.
| |
| | |
| [[קטגוריה:נושאים בגאולה ומשיח]]
| |
| [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
| |
| [[קטגוריה:מלך המשיח]]
| |
| | |
| | |
| ביאור דברי האדמו"ר מאוסטרובצה
| |
|
| |
| יוסף יצחק קעלער
| |
| מחבר ספר: תכונת השמים על פי שיטת הרמב"ם
| |
| | |
| בראש מחזור גדול של יציאת מצרים (ב'תל"ז למנין בהר"ד) היה קביעות שאומרים בה ברכת החמה בי"ד ניסן (שהיה תקופת ניסן (של שמואל – שחוזר למקומו כל שס"ה יום ורביע) בתחלת ליל רביעי י"ד ניסן. ובשנת יציאת מצרים (ב'ת"נ למנין בהר"ד, היא שנת ב'תמ"ט למנין וי"ד הנמנית משנת יצירת אדם הראשון, וכבר עברו ב'תמ"ח שנים שלמים מיום ליום אחרי בריאת ויצירת אדם הראשון) עברו ארבע עשרה שנה גמורות מתחלת המחזור גדול והיה קביעות ערב פסח (י"ד ניסן) ביום רביעי והיא יום תקופת ניסן (של שמואל) [והוא תחלת החצי השני של מחזור גדול], אבל אין אומרים בה ברכת החמה מפני שהתקופה הוא בתחלת יום רביעי י"ד ניסן, ואנו אומרים ברכת החמה רק בראש המחזור גדול (כשהתקופה הוא בתחלת ליל רביעי) ולא באמצעה (כשהתקופה הוא בתחלת יום רביעי).
| |
| אבל לשיטת הלבוש שהמאורות נתלו בתחלת יום רביעי (ולא בתחלת ליל רביעי) ראוי לאומרו גם בתחלת שנת טו של המחזור גדול.
| |
| | |
| ועד"ז בשנה שהתענו בה היהודים בפסח שעמדו בה במסירת נפש בזמן גזירת המן התענו ביום רביעי חמישי וששי (י"ד ט"ו וט"ז בניסן), ובליל שבת קודש שברו את הצום. והיה אז יום י"ד ניסן יום התקופה (אבל לא בתחלת ליל רביעי).
| |
| | |
| ובשנת ה'תרפ"ה כשהיה ברכת החמה בי"ד ניסן לא נמשך זמן רב ובשמחת תורה תרפ"ט אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש שכבר השלימו כל העבודה של זמן הגלות (ונשאר רק לצחצח את הכפתורים), וכעבור זמן קצר כבר צחצחו גם את הכפתורים. ולקראת חודש סיון שנת תש"א יצא בקול קורא 'לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה. ובכ"ח סיון תש"א הגיע לארצות הברית חתנו הרמ"ש שמילא את מקומו לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביו"ד שבט תש"י. ובשנת ה'תנש"א אמר שזהו השנה שמלך המשיח נגלה בו, ולקראת חג השבועות ה'תנש"א חתמו רבנים על פסק דין שכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש הוא בחזקת שהוא משיח (המבואר ברמב"ם הלכות מלכים פי"א ה"ד), ובש"פ שופטים ה'תנש"א פקד האדמו"ר מליובאוויטש שצריך לפרסם לכל אנשי הדור אודות נשיא הדור שהוא נביא הדור ונבואתו 'לאלתר לגאולה'. ובשנת תשנ"ב הצטרפו לפסק דין הנ"ל גדולי הרבנים בראשות מוח"ז הרב ישראל יצחק פיקארסקי והרב פנחס הירשפרונג. וחזר הרב הירשפרונג ואישר בשנת תשנ"ז שכך הוא המצב גם לאחר ג' תמוז (שנכסה כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש אחרי התגלותו בתור מלך המשיח 'ואתגניז בגו עמודא דנהורא' (זהר שמות דף ז ע"ב ובפירוש הרח"ו שם)) [ועד"ז כתב הרב אהרן סאלאווייטשיק במכתבו מקיץ תשנ"ו]. וכבר פורסם בשנת תשנ"ח בקול רעש גדול חתימות גדולי הרבנים והאדמו"רים שעדיין בחזקתו הוא עומד.
| |
| ובשנה זו (ה'תשס"ט) שיהיה ברכת החמה בי"ד ניסן בפעם האחרונה באלף השישי, בודאי יחזור ויתגלה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח עוד לפני ברכת החמה ונברך את ברכת החמה בירושלים עיר הקודש ברחבת הר הבית ברוב עם הדרת מלך בעת ובעונה אחת, ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: 'יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'.
| |