משתמש:פולע/דבורה לאה קווין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:22, 14 ביולי 2022

דבורה לאה קווין (תרל"ג - ט"ו בתשרי תשמ"ג) היתה חסידת אדמו"ר הרש"ב שהאריכה ימים בברכתו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה בשנת תרל"ג, בעיר דווינסק, למשפחה מגזע חב"ד.

התייתמה מאביה בגיל צעיר, בזמן שאימה נותרה לבדה כאשר היא צריכה לטפל לבד בילדיה. אחד ה'בעלי בתים' בעיירה הסמוכה, שהיה גם קרוב משפחתה, פרש את חסותו על המשפחה וכלכל אותה כראוי.

התחתנה עם זלמן משה קווין, בשל בקשת אימא, לאור הכרת הטוב שרחשה לאביו שכילכל את משפחתם.

לאחר החתונה עברו בני הזוג להתגורר בעיר דווינסק, והיו שכניו של הגאון הרגצ'ובי.

עשר שנים לאחר החתונה, לא זכו בני הזוג להיפקד בפרי בטן, ולמרות הטיפולים הרופאים לא ידעו איך לטפל בדבורה לאה. רבות יעצו לה להתגרש מבעלה, לאחר שלא ילדו שום ילד.

דבורה לאה החליטה להיוועץ עם הגאון הרגצ'ובי - המרא דאתרא החסידי של העיר - וכאשר פנתה בשאלה מה לעשות, בעיקר מצד זה שחברותיה לוחצות עליה להתגרש, ענה לה הגאון לאחר מחשבה, כי שאלה כזאת אינה שייכת אליו, אלא לרבי, והוא ייעץ לה לנסוע לליובאוויטש, ולשאול בעצתו של אדמו"ר הרש"ב.

כאשר נכנסה לחדרו הק' של הרבי הרש"ב, הרבי הרש"ב אפילו לא הרים עיניו, והמשיך לעיין בספר שלפניו. עוד בטרם הספיקה לפצות את פיה ולהגיד את אשר על ליבה, אמר לה הרבי: ""מה שאנשים אומרים שאת צריכה להתגרש, אין זה נכון! משנה מקום, משנה מזל. תיסעו לאמריקה, ושם יהיו לכם ילדים"." קודם צאתה הוסיף ובירכה: ""תזכי לאריכות ימים"" ובכך תמה היחידות.

דבריו של הרבי נפלו על בני הזוג קווין כרעם ביום בהיר, אולם הם הבינו שמדובר בהוראה ובברכה שמיימית של הרבי, ועליהם לבצע את העניין למרות הקשיים הכרוכים בדבר.

בשנת תרס"ד גב' קווין חזרה מחצרו של הרבי לעיר מגוריה דווינסק, וחיש מהר התפשטה השמועה בעיר, שבני הזוג עומדים להגר לאמריקה הרחוקה במצוות הרבי מליובאוויטש. הגאון הרגצ'ובי אף הוא בירך את בני הזוג בשעה שנפרדו ממנו.

בשנת תרס"ה הגיעו בני הזוג לארצות הברית, ושם בנו מחדש את ביתם מחדש בשכונת ווילימסבורג. ברכתו של הרבי הרש"ב התגשמה במלואה ובתוך פרק זמן קצר מאז בואם לאמריקה, נולדו לבני הזוג שלוש בנות ושני בנים.

הקשר בין משפחת קווין לליובאוויטש נמשך גם באמריקה. משפחת קווין הייתה ממתפללי בית הכנסת 'צמח צדק' בווילמסבורג. במשפחה עצמה, למרות שהצאצאים לא נותרו חב"דניקים, השתיירו כמה ממנהגי חב"ד. הם המשיכו במסורת להתפלל בסידור תהלת ה'; אחרים שמרו על זיקה עם חב"ד באמצעות נוסח קשר התפילין, או על ההידורים המיוחדים של פסח.

מבחינת השמירה על הצביון היהודי באמריקה, חינכה הגב' קווין את ילדיה במסירות נפש על טהרת הקודש. היא פתחה כעין תלמוד תורה לילדיה, ובהמשך התלמוד-תורה צמח למוסד גדול ואדיר ממדים הידוע כיום בשמו "תורה ודעת", ומנוהל עד היום על ידי אחד מצאצאיה, הרב נתנאל קווין.

בשעת תרפ"ז נפטר בעלה, הרב זלמן משה קווין, מדלקת ריאות חריפה. רעייתו המשיכה לגדל את ילדיה במסירות נפש. לאחר פטירת בעלה עברה לגור בספרינג וואלי, שעל יד מונסי.

באמריקה הייתה נודעת בצדקותה המופלגת. מידי יום הייתה פותחת את בית הכנסת, ואומרת תהלים במשך כל שעות היום, ועוסקת בעניני צדקה.

עלייתה לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעת זקנותה, בתחילת שנות היו"ד, כאשר התקרבה לגיל 80, החליטה לעלות לארץ הקודש, כיוון שלא רצתה להיות נטל על הילדים ובני המשפחה. בחשאי ומבלי שאף אחד ידע, הכינה את כל המסמכים הדרושים, ארזה את חפציה, וביום בהיר אחד עלתה לארץ הקודש, והתגוררה בבתי ורשה בירושלים.

גם בעיר הקודש, בלטה בצדקותה ובמעשי החסד הרבים שלה כפי שנהגה בארצות הברית. היא הייתה מחלקת צדקה ומתרימה יהודים למטרות צדקה נעלות. אחד מנכדיה, ר' זלמן דויטש, מספר שגם בירושלים המשיכה לפתוח את בית הכנסת בו התפללה מידי יום. בשכונת בתי ורשה בה התגוררה, היא הייתה מתפללת במניין של החסידים והקפידה כל ימיה להתפלל בסידור האריז"ל.

בתחילת שנות הכפי"ם שברה את אגן הירך, ומאז התפללה במניין 'הפרושים' שהיה סמוך לביתה.

סיפור מעניין זוכר הרב זלמן דויטש אודות המקרר הראשון שקנה לה בנה הרב נתנאל כאשר הגיע לבקר אותה בירושלים בתחילת שנות היודי"ם. בימים ההם מקרר היה מצרך נדיר ביותר ויקר המציאות בארץ ישראל. לשנה הבאה, כאשר הגיע בנה לביקור נוסף, גילה לתדהמתו שהמקרר שקנה לאימו לא נמצא. היא סיפרה שנתנה אותו להכנסת כלה. הבן החליט לקנות לאמו מקרר נוסף, אבל הפעם בתנאי שזה נשאר שלו, והוא נותן לה רשות רק להשתמש בזה...

גם ברכתו הנוספת של הרבי הרש"ב על אריכות ימים, התקיימה בה בצורה מופלאה ביותר. דבורה לאה נפטרה בירושלים בגיל 111 שנים במוצאי יום ראשון של סוכות תשמ"ג. עד יומה האחרון, הייתה צלולה בדעתה, והייתה מקפידה להתפלל מידי יום שלוש תפילות בבית הכנסת.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דבורה לאה קווין''', נולדה בשנת [[תרל"ג]], בעיר [[דווינסק]], עירו של הגאון [[יוסף רוזין|הרוגצ’ובי]]. המשפחה הייתה מגזע [[חב"ד]]. בגיל צעיר התייתמה מאביה, ואימה נשארה לבד, מטופלת בילדים רכים. אחד ה’בעלי בתים’ בעיירה הסמוכה, שהיה גם קרוב משפחתה, החליט לעשות חסד עם האלמנה הטרייה, והחליט לפרוש חסותו על המשפחה ולכלכל אותה כראוי.
+'''דבורה לאה קווין''' ([[תרל"ג]] - [[ט"ו בתשרי]] [[תשמ"ג]]) היתה חסידת אדמו"ר הרש"ב שהאריכה ימים בברכתו.
-הילדה דבורה לאה הייתה הגדולה מכולם. כאשר הגיע עונת השידוכים, חלמה האם שבתה דבורה מרים, תתחתן עם תלמיד חכם מופלג. זו למעשה הייתה שאיפת חייה של האמא והבת.
+==תולדות חיים==
+נולדה בשנת [[תרל"ג]], בעיר [[דווינסק]], למשפחה מגזע [[חב"ד]].
-ההשגחה הפרטית כנראה רצתה אחרת. בעל הבית שהכניס את המשפחה לביתו, הפציר שהבת דבורה לאה, תינשא לבנו שהגיע לפרקו. הוא אמנם היה בחור ירא שמיים, אך עסק במסחר יחד עם אביו. במשפחה לא ידעו איך ‘לעכל’ את ההצעה. כאשר מחד הבת חלמה לקבל חתן תלמיד חכם, ומאידך, קשה היה להם לסרב להצעתו של בעל הבית שנהג בהם מנהג הכנסת אורחים וכלכל אותם במשך השנים.
+התייתמה מאביה בגיל צעיר, בזמן שאימה נותרה לבדה כאשר היא צריכה לטפל לבד בילדיה. אחד ה'בעלי בתים' ב[[עיירה]] הסמוכה, שהיה גם קרוב משפחתה, פרש את  חסותו על המשפחה וכלכל אותה כראוי.
-בסופו של דבר החליטה האם לשדך את הבת לבנו של בעל הבית, [[זלמן משה קווין]], בשל הכרת הטוב שרחשה לו.
+התחתנה עם [[זלמן משה קווין]],  בשל בקשת אימא, לאור הכרת הטוב שרחשה לאביו שכילכל את משפחתם.
-ההחטלה לדידה לא הייתה פשוטה. במסורת המשפחה מספרים, כי השידוך היה טעון רגשות. לילה לפני החתונה ישבה הבת דבורה מרים ובכתה על שלא זכתה לקבל חתן תלמיד חכם. בלית ברירה השלימה עם המצב.
+לאחר החתונה עברו בני הזוג להתגורר בעיר [[דווינסק]], והיו שכניו של הגאון הרגצ'ובי.
-לאחר החתונה עברו בני הזוג להתגורר בעיר דווינסק, והיו שכניו של הגאון הרגצ’ובי.
+עשר שנים לאחר החתונה, לא זכו בני הזוג להיפקד בפרי בטן, ולמרות הטיפולים הרופאים לא ידעו איך לטפל בדבורה לאה. רבות יעצו לה להתגרש מבעלה, לאחר שלא ילדו שום ילד.
-עשר שנים לאחר החתונה, לא זכו בני הזוג להיפקד בפרי בטן. חמש הפלות ל”ע, עברה מרת דבורה לאה קווין, הרופאים לא ידעו לתת מזור לבעיה הקשה. רבות מידידותיה של דבורה מרים קווין, יעצו לה להתגרש ולנסות להקים חיים חדשים, לאחר שכל הטיפולים לא צלחו.
+דבורה לאה החליטה להיוועץ עם [[הגאון הרגצ'ובי]] - המרא דאתרא החסידי של העיר - וכאשר פנתה בשאלה מה לעשות, בעיקר מצד זה שחברותיה לוחצות עליה להתגרש, ענה לה הגאון לאחר מחשבה, כי שאלה כזאת אינה שייכת אליו, אלא לרבי, והוא ייעץ לה לנסוע לליובאוויטש, ולשאול בעצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]].
-בצר לה, החליטה להיוועץ עם הגאון הרגצ’ובי, שהיה המרא דאתרא החסידי של העיר, כפי שהייתה מפנה אליו את כל שאלותיה.
+כאשר נכנסה לחדרו הק' של הרבי הרש"ב, הרבי הרש"ב אפילו לא הרים עיניו, והמשיך לעיין בספר שלפניו. עוד בטרם הספיקה לפצות את פיה ולהגיד את אשר על ליבה, אמר לה הרבי: {{ציטוטון|"מה שאנשים אומרים שאת צריכה להתגרש, אין זה נכון! משנה מקום, משנה מזל. תיסעו לאמריקה, ושם יהיו לכם ילדים".}} קודם צאתה הוסיף ובירכה: {{ציטוטון|"תזכי לאריכות ימים"}} ובכך תמה היחידות.
-כאשר פנתה לגאון הרגצ’ובי בשאלה מה לעשות, בעיקר כאשר חברותיה לוחצות עליה להתגרש, ענה לה הגאון לאחר מחשבה, כי שאלה כזאת אינה שייכת אליו, אלא לרבי, והוא הציע לה לנסוע לליובאוויטש, ולשאול בעצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]].
+דבריו של הרבי נפלו על בני הזוג קווין כרעם ביום בהיר, אולם הם הבינו שמדובר בהוראה ובברכה שמיימית של הרבי, ועליהם לבצע את העניין למרות הקשיים הכרוכים בדבר.
-בלב כבד ובחששות מרובים החליטה לנסוע ולהיוועץ ברבי הרש”ב.
+בשנת [[תרס"ד]] גב' קווין חזרה מחצרו של הרבי לעיר מגוריה דווינסק, וחיש מהר התפשטה השמועה בעיר, שבני הזוג עומדים להגר לאמריקה הרחוקה במצוות הרבי מליובאוויטש. הגאון הרגצ'ובי אף הוא בירך את בני הזוג בשעה שנפרדו ממנו.
-כאשר נכנסה לחדרו הק’ של הרבי הרש”ב, ישב הרבי ועיין בספר. לפי המסורת המסופרת במשפחה, הרבי הרש”ב אפילו לא הרים עיניו, והמשיך לעיין בספר. עוד בטרם הספיקה לפצות את פיה ולהגיד את אשר על ליבה, אמר לה הרבי: “מה שאנשים אומרים שאת צריכה להתגרש, אין זה נכון! משנה מקום, משנה מזל. תיסעו לאמריקה, ושם יהיו לכם ילדים”. קודם צאתה הוסיף ובירכה: “תזכי לאריכות ימים”.
+בשנת [[תרס"ה]] הגיעו בני הזוג לארצות הברית, ושם בנו מחדש את ביתם מחדש בשכונת ווילימסבורג. ברכתו של הרבי הרש"ב התגשמה במלואה ובתוך פרק זמן קצר מאז בואם לאמריקה, נולדו לבני הזוג שלוש בנות ושני בנים.
-בכך תמה היחידות עם הרבי הרש”ב.
+הקשר בין משפחת קווין ל[[ליובאוויטש]] נמשך גם באמריקה. משפחת קווין הייתה ממתפללי [[בית הכנסת]] 'צמח צדק' בווילמסבורג. במשפחה עצמה, למרות שהצאצאים לא נותרו חב"דניקים, השתיירו כמה ממנהגי חב"ד. הם המשיכו במסורת להתפלל בסידור תהלת ה'; אחרים שמרו על זיקה עם חב"ד באמצעות נוסח קשר התפילין, או על ההידורים המיוחדים של פסח.
-דבריו של הרבי נפלו על בני הזוג קווין כרעם ביום בהיר, שכן [[אמריקה]] באותם ימים היתה בגדר “לגלות את אמריקה...”, אולם הם הבינו שמדובר בהוראה ובברכה שמיימית של הרבי, ועליהם לבצע את העניין למרות הקשים הכרוכים בדבר.
+מבחינת השמירה על הצביון היהודי באמריקה, חינכה הגב' קווין את ילדיה ב[[מסירות נפש]] על טהרת הקודש. היא פתחה כעין [[תלמוד תורה]] לילדיה, ובהמשך התלמוד-תורה צמח למוסד גדול ואדיר ממדים הידוע כיום בשמו "[[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]]", ומנוהל עד היום על ידי אחד מצאצאיה, הרב נתנאל קווין.
-סיפור המעשה התחולל בשנת [[תרס"ד]]. גב’ קווין חזרה לעיר מגוריה דווינסק, וחיש מהר התפשטה השמועה בעיר, שבני הזוג עומדים להגר לאמריקה הרחוקה במצוות הרבי מלויבאוויטש. הגאון הרגצ’ובי אף הוא בירך את בני הזוג בשעה שנפרדו ממנו. כולם המתינו לראות כיצד יפול דבר.
+בשעת [[תרפ"ז]] נפטר בעלה, הרב זלמן משה קווין, מדלקת ריאות חריפה. רעייתו המשיכה לגדל את ילדיה במסירות נפש. לאחר פטירת בעלה עברה לגור בספרינג וואלי, שעל יד מונסי.
-בימים ההם הנסיעה לאמריקה הייתה בגדר שאלה על עתידה היהודי של המשפחה, שלא לדבר על הקשיים החומריים שנצבו בפניהם.
+באמריקה הייתה נודעת בצדקותה המופלגת. מידי יום הייתה פותחת את בית הכנסת, ואומרת [[תהלים]] במשך כל שעות היום, ועוסקת בעניני צדקה.
-בשנת תרס”ה הגיעו בני הזוג לארה”ב, ושם בנו מחדש את ביתם מחדש בשכונת ווילימסבורג. ברכתו של הרבי הרש”ב התגשמה במלואה. בתוך פרק זמן קצר מאז בואם לאמריקה, נולדו לבני הזוג שלוש בנות ושני בנים.
+===עלייתה לארץ הקודש===
+לעת זקנותה, בתחילת שנות היו"ד, כאשר התקרבה לגיל 80, החליטה לעלות ל[[ארץ הקודש]], כיוון שלא רצתה להיות נטל על הילדים ובני המשפחה. בחשאי ומבלי שאף אחד ידע, הכינה את כל המסמכים הדרושים, ארזה את חפציה, וביום בהיר אחד עלתה לארץ הקודש, והתגוררה בבתי ורשה ב[[ירושלים]].
-הקשר בין משפחת קווין ל[[ליובאוויטש]] נמשך גם באמריקה. משפחת קווין היתה ממתפללי בית הכנסת ‘צמח צדק’ בווילמסבורג. במשפחה עצמה, למרות שהצאצאים לא נותרו חב”דניקים, השתיירו כמה ממנהגי חב”ד. הם המשיכו במסורת להתפלל בסידור תהלת ה’; אחרים שמרו על זיקה עם חב”ד באמצעות נוסח קשר התפילין, או על ההידורים המיוחדים של פסח.
+גם בעיר הקודש, בלטה בצדקותה ובמעשי החסד הרבים שלה כפי שנהגה בארצות הברית. היא הייתה מחלקת [[צדקה]] ומתרימה יהודים למטרות [[צדקה]] נעלות. אחד מנכדיה, ר' זלמן דויטש, מספר שגם בירושלים המשיכה לפתוח את [[בית הכנסת]] בו התפללה מידי יום. בשכונת בתי ורשה בה התגוררה, היא הייתה מתפללת במניין של החסידים והקפידה כל ימיה להתפלל בסידור האריז"ל.
-מבחינת השמירה על הצביון היהודי באמריקה הקפואה, חינכה הגב’ קווין את ילדיה במסירות נפש על טהרת הקודש. היא פתחה כעין תלמוד תורה לילדיה, ובהמשך התלמוד-תורה צמח למוסד גדול ואדיר ממדים הידוע כיום בשמו “תורה ודעת”, ומנוהל עד היום על ידי אחד מצאצאיה הרב נתנאל קווין, ה’ יאריך ימיו ושנותיו בנעימים.
+בתחילת שנות הכפי"ם שברה את אגן הירך, ומאז התפללה במניין 'הפרושים' שהיה סמוך לביתה.
-במשפחה מספרים על מאבקים קשים ומרים שניהלה האם לשמירת מסורת יהדותם של ילדיה, תוך חירוף נפש, ואכן זכתה לכך שכל צאצאיה שומרים תורה ומצוות.
+סיפור מעניין זוכר הרב זלמן דויטש אודות המקרר הראשון שקנה לה בנה הרב נתנאל כאשר הגיע לבקר אותה בירושלים בתחילת שנות היודי"ם. בימים ההם מקרר היה מצרך נדיר ביותר ויקר המציאות בארץ ישראל. לשנה הבאה, כאשר הגיע בנה לביקור נוסף, גילה לתדהמתו שהמקרר שקנה לאימו לא נמצא. היא סיפרה שנתנה אותו להכנסת כלה. הבן החליט לקנות לאמו מקרר נוסף, אבל הפעם בתנאי שזה נשאר שלו, והוא נותן לה רשות רק להשתמש בזה...
-בשעת תרפ”ז נפטר בעלה, הרב זלמן משה קווין, מדלקת ריאות חריפה. רעייתו המשיכה לגדל את ילדיה במסירות נפש.
+גם ברכתו הנוספת של הרבי הרש"ב על אריכות ימים, התקיימה בה בצורה מופלאה ביותר. דבורה לאה נפטרה בירושלים בגיל 111 שנים במוצאי יום ראשון של [[סוכות]] [[תשמ"ג]]. עד יומה האחרון, הייתה צלולה בדעתה, והייתה מקפידה להתפלל מידי יום שלוש תפילות בבית הכנסת.
-לאחר פטירת בעלה עברה לגור בספרינג וואלי, עיירה קטנה ליד מונסי. באמריקה הייתה נודעת בצדקותה המופלגת. מידי יום הייתה פותחת את בית הכנסת, ואומרת תהילים במשך כל שעות היום, ומתעסקת בצרכי צדקה.
-לעת זקנותה, בתחילת שנות היו”ד, כאשר התקרבה לגיל 80, החליטה לעלות ל[[ארץ הקודש]], כיוון שלא רצתה להיות נטל על הילדים ובני המשפחה. בחשאי ומבלי שאף אחד ידע, הכינה את כל המסמכים הדרושים, ארזה את חפציה, וביום בהיר אחד עלתה לארץ הקודש, והתגוררה בבתי וורשא ב[[ירושלים]].
-גם בעיר הקודש, בין נשים צדקניות רבות, בלטה בצדקותה ובמעשי החסד הרבים שלה כפי שנהגה בארה”ב. היא הייתה מחלקת צדקה ומתרימה יהודים למטרות צדקה נעלות. אחד מנכדיה, ר’ זלמן דויטש, מספר שגם בירושלים המשיכה לפתוח את בית הכנסת בו התפללה מידי יום. בשכונת בתי וורשא בה התגוררה, היא הייתה מתפללת במניין של החסידים. היא הקפידה כל ימיה להתפלל בסידור האריז”ל, ורבים ממנהגי חב”ד השתמרו במשפחה למרות שצאצאיה לא נשארו בחב”ד.
-בתחילת שנות ה-כפי”ם שברה את אגן הירך, ומאז התפללה במניין ‘הפרושים’ שהיה סמוך לביתה.
-סיפור מעניין זוכר הרב זלמן דויטש אודות הפריז’דר הראשון שקנה לה בנה הרב נתנאל כאשר הגיע לבקר אותה בירושלים בתחילת שנות היודי”ם. בימים ההם פריז’דר היה מצרך נדיר ביותר ויקר המציאות בארץ ישראל. לשנה הבאה, כאשר הגיע בנה לביקור נוסף, גילה לתדהמתו שהפריז’דר שקנה לאימו לא נמצא. היא סיפרה שנתנה אותו להכנסת כלה. הבן החליט לקנות לאמו פריז’דר נוסף, אבל הפעם בתנאי שזה נשאר שלו, והוא נותן לה רשות רק להשתמש בזה...
-הנכד ר’ זלמן דויטש, מספר שהסבתא הייתה מדברת הרבה על הגאון הרגצ’ובי וסיפרה שהם היו גרים דלת ליד דלת, וכל שאלה, קטנה כגדולה, הם היו שואלים אותו.
-גם ברכתו הנוספת של הרבי הרש”ב על אריכות ימים, התקיימה בה בצורה מופלאה ביותר. “באבע קווין” נפטרה בירושלים בגיל 111 שנים במוצאי יום ראשון של [[סוכות]] [[תשמ"ג]] (מאה שנה בדיוק מאז אמר הרבי הרש”ב את המאמר הראשון ‘כתר יתנו לך’). עד יומה האחרון, הייתה צלולה בדעתה, והיתה מקפידה להתפלל מידי יום שלש תפילות בבית הכנסת.
-{{שבועון בית משיח}}
-[[קטגוריה:נשי ובנות החסידים|קווין]]

משתמש:פולע/דבורה לאה קווין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:22, 14 ביולי 2022

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עלייתה לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפריט ניווט