שיחת משתמש:Toramedia770: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בה}} | {{בה}} | ||
בהצלחה! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 22:18, 28 ביוני 2015 (UTC) | בהצלחה! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 22:18, 28 ביוני 2015 (UTC) | ||
==עידוד== | |||
באתי לעודדך לתרום לאתר למרות שלא בהכרח שכל מה שכתוב מוסכם על כולם.. עקרונות הכתיבה הם "ניתוח עובדות על בסיס הסברה, ראיות, הוכחות, הסתמכות על דברי הרביים וגדולי ישראל". בשום אופן אסור שיהיה נראה מהטקסט שהוא נובע מהרגשה והסתכלות אישית. וכששומרים על כלל זה יוצאים מכל הפוליטיקות וכו'.. | |||
אין בדברי רמז משהו מיוחד אילך אלא שמשום [[חב"דפדיה:אולם דיונים#האם יש עוד וויקיפדיה של חב"דניקים לא משיחיסטים?|שחשדוני]] ששנינו מציאות זהה אמרתי להבהיר השקפתי הכללית על סגנון האתר.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:51, 11 בנובמבר 2015 (UTC) | |||
הסימן הראשון בשולחן ערוך זה אל יבוש מפני המלעיגים. | |||
ויחן שם ישראל נגד ההר, כאיש אחד ובלב אחד. והרבי מסביר שכאשר ישנו את ה"נגד ההר", אז זה עושה את כולם "כאיש אחד בלב אחד". | |||
בהשגחה פרטית כתבתי לפני כמה ימים באתר "חלקנו בתורתיך" (בגוגל סייטס) את הדברים הבאים: | |||
ספר תניא קדישא > א. לקוטי אמרים > | |||
_ הקדמה | |||
"כי אין כל השכלים והדעות שוות... יהושע שנאמר בו איש אשר רוח בו שיכול להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד.. אך ביודעי ומכרי כאמינא.." | |||
לכאורה אינו מובן איך בכל זאת אפשרי ספר אחד לכולם, וכמו שהקשה בהתחלה. | |||
הנה ביאור אחד נתבאר אצלנו על האתר שלנו על אגה"ק סימן כה בסופו, כי היות ואין ואין הזמן גרמא, זה עצמו סימן שניתנו כוחות מיוחדים. | |||
ויש לומר עוד שהיות ומדובר "ביודעי ומכירי... אשר היה הדבור של חיבה מצוי בינינו..." זה עצמו עושה מכל אנ"ש איש אחד (וזה גם הקשר עם שנת הקהל), ואם כן הרי זה ממש כמו שנכנסים ליחידות. ולהעיר שגם נתינת התורה היה על ידי "כאיש אחד בלב אחד", וזה היה עוד לפני נתינת התורה בראש חדש סיון, וכמו כן גם בהקשר לפנימיות התורה, ההקדמה של התניא מתחיל עם החיבור כאיש אחד. Toramedia770 | |||
== הוספת ערך == | |||
הוספת ערך למרחב הערכים דורש מהערך לעמוד ב[[עזרה:מדריך לכתיבת ערכים|קריטוריונים]] (כולל: תוכן, פיסקאות, עיצוב, סידור וכו'). אי אפשר לעלות ערך שאינו שלם (נוסף לכך שבמצב העכשווי ישנם עשרות!! ערכים בחב"דפדיה שאינם מכבדים אותה) אתה בודאי מבין שכוונתי לערך [[ליצנות]] הייתי ממליץ להרחיבו עפ"י המבואר בחסידות אודות פלישתים שעניינם ליצנות ועוד. (העבודה האמיתית בעריכת ערך הוא בחיפוש בספרות אודות הנושא, רק השלב השני הוא כתיבת הערך)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:56, 11 בנובמבר 2015 (UTC). | |||
== מילוי השינויים אחרונים == | |||
בנוגע לערך [[מפתח ענינים לספר התניא]], ראשית כל, ישר כח על העבודה המאומצת! שנית, אני חושב, שבמקום שתמלא את הדף של השינויים אחרונים בעשרות שינויים קטנים, תשתמש ב"תצוגה מקדימה" לסקור האם זה יצא כמו שצריך. ישר כח והצלחה רבה!!!<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;"> • </span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;"> • </span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 23:06, 14 במרץ 2016 (UTC) | |||
תודה על הערכה. אם להסתמך רק עלי, אין לי כל כך את הזמן, וזה נמשך לי כבר כמה חדשים, ורק עכשיו גמרתי את הערך אב, חכמה. היה טוב אם עוד כמה היו נרתמים לזה. | |||
היו לי התלבטויות איך לעשות קישורים איפה שכתוב עיין ערך (ראה לדוגמה ערך בגד) , כי אפשר לעשות קישורים רק לפסקאות, והפסקות במקרה זה הם אותיות. אז עשיתי את הקישור לאות. חשבתי אולי לעשות את הערכים כתת-פסקות, אבל אז זה נראה לי קצת יותר מדי. מצאתי שיש דבר כזה שנקרא עוגן ואפשר לעשות אליו קישור, אבל נראה לי שבגרסה של חבדפדיה אין את זה, או שלא הבנתי איך עושים את זה. | |||
ומעניין לעניין, היה כדאי גם בלוח היום יום, להוסיף את מפתח ענינים שהרבי ערך ללוח. במפתח עניינים הרבי כתב את העמודים בספר ולא את הימים, ובחבדפדיה הרי מחולק לימים. ניסיתי לפענח את זה ובכמה מקומות נראה לי שיש מקום להסתפק האם הכוונה שם ליום מסויים או לשני ימים שנמצאים באותו עמוד שבשניהם מדובר על הנושא שבמפתח עניינים. אפשר שבכל מקום שיש ספק, להביא את שני הימים. Toramedia770 אור לז אדר ב. | |||
:: האמת היא, שאינני מבין מפני מה זה לוקח כ"כ הרבה זמן, אתה יכול להתחיל בהעתקה למסמך וורד, ולאחר שמצטברת כמות מסוימת להעלות. כך אני עושה בד"כ, אני כותב בוורד ומעתיק. <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;"> • </span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;"> • </span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 10:32, 17 במרץ 2016 (UTC) | |||
גרסה אחרונה מ־12:32, 17 במרץ 2016
|
שלום Toramedia770, וברוך בואך לחב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית ברשת האינטרנט חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה פתוחה, שכולם יכולים לקרוא ולהיעזר בה, ואף לשפר ולערוך אותה.
|
בהצלחה! --יוסי ג - שיחה 22:18, 28 ביוני 2015 (UTC)
עידוד[עריכת קוד מקור]
באתי לעודדך לתרום לאתר למרות שלא בהכרח שכל מה שכתוב מוסכם על כולם.. עקרונות הכתיבה הם "ניתוח עובדות על בסיס הסברה, ראיות, הוכחות, הסתמכות על דברי הרביים וגדולי ישראל". בשום אופן אסור שיהיה נראה מהטקסט שהוא נובע מהרגשה והסתכלות אישית. וכששומרים על כלל זה יוצאים מכל הפוליטיקות וכו'.. אין בדברי רמז משהו מיוחד אילך אלא שמשום שחשדוני ששנינו מציאות זהה אמרתי להבהיר השקפתי הכללית על סגנון האתר.--הנחה - שיחה 14:51, 11 בנובמבר 2015 (UTC)
הסימן הראשון בשולחן ערוך זה אל יבוש מפני המלעיגים.
ויחן שם ישראל נגד ההר, כאיש אחד ובלב אחד. והרבי מסביר שכאשר ישנו את ה"נגד ההר", אז זה עושה את כולם "כאיש אחד בלב אחד".
בהשגחה פרטית כתבתי לפני כמה ימים באתר "חלקנו בתורתיך" (בגוגל סייטס) את הדברים הבאים:
ספר תניא קדישא > א. לקוטי אמרים >
_ הקדמה
"כי אין כל השכלים והדעות שוות... יהושע שנאמר בו איש אשר רוח בו שיכול להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד.. אך ביודעי ומכרי כאמינא.."
לכאורה אינו מובן איך בכל זאת אפשרי ספר אחד לכולם, וכמו שהקשה בהתחלה.
הנה ביאור אחד נתבאר אצלנו על האתר שלנו על אגה"ק סימן כה בסופו, כי היות ואין ואין הזמן גרמא, זה עצמו סימן שניתנו כוחות מיוחדים.
ויש לומר עוד שהיות ומדובר "ביודעי ומכירי... אשר היה הדבור של חיבה מצוי בינינו..." זה עצמו עושה מכל אנ"ש איש אחד (וזה גם הקשר עם שנת הקהל), ואם כן הרי זה ממש כמו שנכנסים ליחידות. ולהעיר שגם נתינת התורה היה על ידי "כאיש אחד בלב אחד", וזה היה עוד לפני נתינת התורה בראש חדש סיון, וכמו כן גם בהקשר לפנימיות התורה, ההקדמה של התניא מתחיל עם החיבור כאיש אחד. Toramedia770
הוספת ערך[עריכת קוד מקור]
הוספת ערך למרחב הערכים דורש מהערך לעמוד בקריטוריונים (כולל: תוכן, פיסקאות, עיצוב, סידור וכו'). אי אפשר לעלות ערך שאינו שלם (נוסף לכך שבמצב העכשווי ישנם עשרות!! ערכים בחב"דפדיה שאינם מכבדים אותה) אתה בודאי מבין שכוונתי לערך ליצנות הייתי ממליץ להרחיבו עפ"י המבואר בחסידות אודות פלישתים שעניינם ליצנות ועוד. (העבודה האמיתית בעריכת ערך הוא בחיפוש בספרות אודות הנושא, רק השלב השני הוא כתיבת הערך)--הנחה - שיחה 15:56, 11 בנובמבר 2015 (UTC).
מילוי השינויים אחרונים[עריכת קוד מקור]
בנוגע לערך מפתח ענינים לספר התניא, ראשית כל, ישר כח על העבודה המאומצת! שנית, אני חושב, שבמקום שתמלא את הדף של השינויים אחרונים בעשרות שינויים קטנים, תשתמש ב"תצוגה מקדימה" לסקור האם זה יצא כמו שצריך. ישר כח והצלחה רבה!!! • מתעקשים • ועידת ליובאוויטש 23:06, 14 במרץ 2016 (UTC)
תודה על הערכה. אם להסתמך רק עלי, אין לי כל כך את הזמן, וזה נמשך לי כבר כמה חדשים, ורק עכשיו גמרתי את הערך אב, חכמה. היה טוב אם עוד כמה היו נרתמים לזה.
היו לי התלבטויות איך לעשות קישורים איפה שכתוב עיין ערך (ראה לדוגמה ערך בגד) , כי אפשר לעשות קישורים רק לפסקאות, והפסקות במקרה זה הם אותיות. אז עשיתי את הקישור לאות. חשבתי אולי לעשות את הערכים כתת-פסקות, אבל אז זה נראה לי קצת יותר מדי. מצאתי שיש דבר כזה שנקרא עוגן ואפשר לעשות אליו קישור, אבל נראה לי שבגרסה של חבדפדיה אין את זה, או שלא הבנתי איך עושים את זה.
ומעניין לעניין, היה כדאי גם בלוח היום יום, להוסיף את מפתח ענינים שהרבי ערך ללוח. במפתח עניינים הרבי כתב את העמודים בספר ולא את הימים, ובחבדפדיה הרי מחולק לימים. ניסיתי לפענח את זה ובכמה מקומות נראה לי שיש מקום להסתפק האם הכוונה שם ליום מסויים או לשני ימים שנמצאים באותו עמוד שבשניהם מדובר על הנושא שבמפתח עניינים. אפשר שבכל מקום שיש ספק, להביא את שני הימים. Toramedia770 אור לז אדר ב.
- האמת היא, שאינני מבין מפני מה זה לוקח כ"כ הרבה זמן, אתה יכול להתחיל בהעתקה למסמך וורד, ולאחר שמצטברת כמות מסוימת להעלות. כך אני עושה בד"כ, אני כותב בוורד ומעתיק. • מתעקשים • ועידת ליובאוויטש 10:32, 17 במרץ 2016 (UTC)