מגן דוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (22 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|מגן דוד|מגן דוד (ספר קבלה)}} | |||
[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל מגן דוד על ציונו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - אביו של הרבי]] | [[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל מגן דוד על ציונו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - אביו של הרבי]] | ||
'''מגן דוד''' הוא סמל יהודי עתיק, שהיה מזוהה במשך מאות שנים עם המסורת היהודית, ושולב ברקמות על ארונות קודש בעיטורים במצבות בבתי עלמין, בכניסות לבתי כנסת, ובאלמנטים יהודיים נוספים. הסמל נקרא בשם 'מגן דוד' היות ועל פי ההנחה המקובלת צורה זו הייתה חקוקה על המגנים שעטו עליהם הלוחמים בצבאו של דוד המלך. | |||
==היסטוריית הסמל== | ==היסטוריית הסמל== | ||
האזכור הראשון של הסמל נמצא בספר [[קראים|קראי]] בשם 'אשכול הכפר', ואילו הפעם הראשונה בה הופיע בדפוס הוא בספר '[[רזיאל המלאך]]' שעל פי דעת חלק מגדולי ישראל נכתב עוד בזמנו של [[אדם הראשון]]. | |||
צורתו של הסמל המורכבת משני משולשים משולבים היוצרים יחד צורה של ששה קצוות, נתנו מקום לפרשנות נרחבת בספרות היהודית סביב המשמעות הסימלית שלו. | צורתו של הסמל המורכבת משני משולשים משולבים היוצרים יחד צורה של ששה קצוות, נתנו מקום לפרשנות נרחבת בספרות היהודית סביב המשמעות הסימלית שלו. | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
בזמן ה[[שואה]], הורו הנאצים ליהודים בגטאות לענוד על דש בגדם טלאי צהוב בצורת מגן דוד כדי לסמל את היותם יהודים ובכך להשפיל אותם ולהבדיל אותם משאר התושבים. | בזמן ה[[שואה]], הורו הנאצים ליהודים בגטאות לענוד על דש בגדם טלאי צהוב בצורת מגן דוד כדי לסמל את היותם יהודים ובכך להשפיל אותם ולהבדיל אותם משאר התושבים. | ||
עם הקמתה של [[מדינת ישראל]], אימצו ה[[ציונות|ציונים]] את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות | עם הקמתה של [[מדינת ישראל]], אימצו ה[[ציונות|ציונים]] את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות החרדית הפסיקו להשתמש בסמל כדי לשלול השתייכות רעיונית-אידיאולוגית ביניהם לתנועה הציונית. | ||
==יחס | ==יחס אדמו"ר הריי"צ== | ||
ב[[שמיני עצרת]] [[תרפ"ו]] הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[יחידות]] | ב[[שמיני עצרת]] [[תרפ"ו]] הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[יחידות]]. לאחר החג התקבלה בקשתו, והוא ביקש שאדמו"ר הריי"צ יסביר לו את משמעותו של הסמל על פי [[חסידות]]. הרבי השיב לו שבחסידות אין כל התייחסות לכך והפנה אותו לשוחח על כך עם חתנו, [[הרבי]] שהוא בקי גדול בתורת ה[[קבלה]]{{הערה|1=ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_286.pdf שיחת ש"פ תצא תשמ"ח הערה 54]: "להעיר, שעוד בהיותו במדינה ההיא הורה פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר לבאר ענינים ב[[תורת החסידות]] לפרופסור אינו יהודי ששאל והתעניין בענינים עמוקים".}}, ובעקבות אותה פגישה התקיימה התכתבות עניפה בין הרבי והפרופסור בנוגע למשמעות הסמל על פי תורת הקבלה. | ||
על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד. | על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד. היא גם הוסיפה, כי הקונטרס היה עבה... | ||
הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח | הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] מעטפה עם כמה מאות רובלים, אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה. | ||
אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה. | |||
בנוגע לשימוש בסמל, | == יחס הרבי == | ||
במדבקה על הקיר שהופיע בה הסמל וביקש להסיר את המדבקה. כאשר ר' [[יצחק פלור]] הגיש לרבי כמתנה חנוכיה מכסף עם עיטור של מגן דוד, שבר הרבי את העיטור והחזיר לו אותו באומרו 'את זה אתה יכול לשמור לעצמך'. כאשר הסופר החסידי ר' [[חנוך גליצנשטיין]] הדפיס את ספר 'אור החסידות' ולא היה בטוח אם יוציא לאור חלק נוסף והדפיס צורה של מגן דוד על הכריכה, הורה הרבי לגנוז את כל הכריכות | בנוגע לשימוש בסמל, רוב המקרים הורה [[הרבי]] במפורש להסיר את הסמל{{הערה|כאשר ביקר הרבי ב[[קעמפ גן ישראל]] וסייר בחדרי השינה הבחין במדבקה על הקיר שהופיע בה הסמל וביקש להסיר את המדבקה. וגם הרבי הסיר בעצמו. כאשר ר' [[יצחק פלור]] הגיש לרבי כמתנה [[חנוכיה]] מכסף עם עיטור של מגן דוד, שבר הרבי את העיטור והחזיר לו אותו באומרו 'את זה אתה יכול לשמור לעצמך'. כאשר הסופר החסידי ר' [[חנוך גליצנשטיין]] הדפיס את ספר 'אור החסידות' ולא היה בטוח אם יוציא לאור חלק נוסף והדפיס צורה של מגן דוד על הכריכה, הורה הרבי לגנוז את כל הכריכות.}}. | ||
הרבי | עם זאת אירע מקרה בודד בו הורה הרבי לא להסיר מהמצבה את הסמל{{הערה|1=על מצבת אביו של הרבי ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] התנוסס מגן דוד, ובמהלך שיפוץ הציון על ידי ר' [[מרדכי מנשה גורליק]] חשבו להסירו ביודעם את הוראת הרבי [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9770&CategoryID=1763 הרבי הורה לא לגעת]. כפי שידוע כמה הקפיד הרבי על דברי אביו, ובדברים של אבא לא נוגעים.}}. | ||
באחד מימי גביע ל[[קידוש]] עליו היה חרוט סמל המגן דוד באופן שאינו כל-כך בולט ואינו נראה. ה[[חנוכיה]] של הרבי מעוטרת בסמל מגן דוד ובשתי אריות שביניהם ניצבים [[לוחות הברית]] עם ראשים עגולים. מה שמלמד כי לכאורה אין לנו מושג בחפצים המלך ולנו יש את הוראותיו הברורות כמו כן ב[[ארון קודש]] ב-[[770]] ישנו תזכיר למגן דוד בחלקו העליון, בצורה שאינה בולטת לעין כלל ואינו נראה. | |||
ב770 כאשר נשאל הרבי האם להציב על הפרוכת סמל מגן דוד הורה הרבי שלא להציב. וכך גם בבית רבקה קיבלו הוראה להסיר. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*סקירה על יחס הרבי לסמל, בתוך '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/ | *סקירה על יחס הרבי לסמל, בתוך '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/אוצרות-חסידים-ה-בין-גלות-לגאולה.pdf בין גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל"ג בעומר]] תשע"ה | ||
*נפתלי סילברברג, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/942896/jewish/-.htm מהי המשמעות המיסטית של המגן דוד]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד | *נפתלי סילברברג, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/942896/jewish/-.htm מהי המשמעות המיסטית של המגן דוד]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד | ||
גרסה אחרונה מ־21:28, 16 ביוני 2024
המונח "מגן דוד" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מגן דוד (ספר קבלה).
מגן דוד הוא סמל יהודי עתיק, שהיה מזוהה במשך מאות שנים עם המסורת היהודית, ושולב ברקמות על ארונות קודש בעיטורים במצבות בבתי עלמין, בכניסות לבתי כנסת, ובאלמנטים יהודיים נוספים. הסמל נקרא בשם 'מגן דוד' היות ועל פי ההנחה המקובלת צורה זו הייתה חקוקה על המגנים שעטו עליהם הלוחמים בצבאו של דוד המלך.
היסטוריית הסמל[עריכה | עריכת קוד מקור]
האזכור הראשון של הסמל נמצא בספר קראי בשם 'אשכול הכפר', ואילו הפעם הראשונה בה הופיע בדפוס הוא בספר 'רזיאל המלאך' שעל פי דעת חלק מגדולי ישראל נכתב עוד בזמנו של אדם הראשון.
צורתו של הסמל המורכבת משני משולשים משולבים היוצרים יחד צורה של ששה קצוות, נתנו מקום לפרשנות נרחבת בספרות היהודית סביב המשמעות הסימלית שלו.
בזמן השואה, הורו הנאצים ליהודים בגטאות לענוד על דש בגדם טלאי צהוב בצורת מגן דוד כדי לסמל את היותם יהודים ובכך להשפיל אותם ולהבדיל אותם משאר התושבים.
עם הקמתה של מדינת ישראל, אימצו הציונים את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות החרדית הפסיקו להשתמש בסמל כדי לשלול השתייכות רעיונית-אידיאולוגית ביניהם לתנועה הציונית.
יחס אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשמיני עצרת תרפ"ו הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם אדמו"ר הריי"צ ביחידות. לאחר החג התקבלה בקשתו, והוא ביקש שאדמו"ר הריי"צ יסביר לו את משמעותו של הסמל על פי חסידות. הרבי השיב לו שבחסידות אין כל התייחסות לכך והפנה אותו לשוחח על כך עם חתנו, הרבי שהוא בקי גדול בתורת הקבלה[1], ובעקבות אותה פגישה התקיימה התכתבות עניפה בין הרבי והפרופסור בנוגע למשמעות הסמל על פי תורת הקבלה.
על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד. היא גם הוסיפה, כי הקונטרס היה עבה...
הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח לאדמו"ר הריי"צ מעטפה עם כמה מאות רובלים, אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה.
יחס הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוגע לשימוש בסמל, רוב המקרים הורה הרבי במפורש להסיר את הסמל[2].
עם זאת אירע מקרה בודד בו הורה הרבי לא להסיר מהמצבה את הסמל[3].
באחד מימי גביע לקידוש עליו היה חרוט סמל המגן דוד באופן שאינו כל-כך בולט ואינו נראה. החנוכיה של הרבי מעוטרת בסמל מגן דוד ובשתי אריות שביניהם ניצבים לוחות הברית עם ראשים עגולים. מה שמלמד כי לכאורה אין לנו מושג בחפצים המלך ולנו יש את הוראותיו הברורות כמו כן בארון קודש ב-770 ישנו תזכיר למגן דוד בחלקו העליון, בצורה שאינה בולטת לעין כלל ואינו נראה.
ב770 כאשר נשאל הרבי האם להציב על הפרוכת סמל מגן דוד הורה הרבי שלא להציב. וכך גם בבית רבקה קיבלו הוראה להסיר.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סקירה על יחס הרבי לסמל, בתוך בין גלות לגאולה, ועד חיילי בית דוד סניף צפת
ל"ג בעומר תשע"ה - נפתלי סילברברג, מהי המשמעות המיסטית של המגן דוד
אתר בית חב"ד
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בשיחת ש"פ תצא תשמ"ח הערה 54: "להעיר, שעוד בהיותו במדינה ההיא הורה פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר לבאר ענינים בתורת החסידות לפרופסור אינו יהודי ששאל והתעניין בענינים עמוקים".
- ↑ כאשר ביקר הרבי בקעמפ גן ישראל וסייר בחדרי השינה הבחין במדבקה על הקיר שהופיע בה הסמל וביקש להסיר את המדבקה. וגם הרבי הסיר בעצמו. כאשר ר' יצחק פלור הגיש לרבי כמתנה חנוכיה מכסף עם עיטור של מגן דוד, שבר הרבי את העיטור והחזיר לו אותו באומרו 'את זה אתה יכול לשמור לעצמך'. כאשר הסופר החסידי ר' חנוך גליצנשטיין הדפיס את ספר 'אור החסידות' ולא היה בטוח אם יוציא לאור חלק נוסף והדפיס צורה של מגן דוד על הכריכה, הורה הרבי לגנוז את כל הכריכות.
- ↑ על מצבת אביו של הרבי המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון התנוסס מגן דוד, ובמהלך שיפוץ הציון על ידי ר' מרדכי מנשה גורליק חשבו להסירו ביודעם את הוראת הרבי הרבי הורה לא לגעת. כפי שידוע כמה הקפיד הרבי על דברי אביו, ובדברים של אבא לא נוגעים.