מאיר אבוחצירא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| (64 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:26-07-2020-14-40-55-WhatsApp-Image-2020-07-26-at-16.21.31-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבבא מאיר]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב מאיר אבוחצירא - ה" | {{פירוש נוסף|נוכחי=הרב מאיר אבוחצירא - ה"באבא מאיר"|אחר=הרב מאיר ניסים אבוחצירא, חסיד חב"ד, "השורק של הרבי"|ראו=[[מאיר ניסים אבוחצירא]]}} | ||
רבי '''מאיר שלום אבוחצירא''' הידוע בכינויו '''באבא מאיר''' ([[תרע"ז]] - [[תשמ"ג]]) בן ה[[בבא סאלי]], היה באבא בשושלת אבוחצירא ומחשובי [[יהדות ספרד]]. ממנהלי מוסדות חב"ד במרוקו והיה מקורב מאוד לרבי. בניו וצאצאיו כולם בידידות אמת עם ליובאוויטש. | |||
==תולדות חיים== | |||
רבי מאיר שלום אבוחצירא נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת [[תרע"ז]] לאביו רבי [[ישראל אבוחצירא]] - ה[[בבא סאלי]] ולאימו מרת פרחה. | |||
בגיל עשרים וחמש קיבל [[סמיכה]]. באותו זמן נתמנה לרב ואב בית דין ב[[מידלאת]], מרוקו ונתפרסם כצדיק ומקובל. | |||
בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]]. | רבי מאיר היה צדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העיניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ. | ||
==מקים ומנהל מוסדות חב"ד במידלת== | |||
יחד עם הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]] מרוקו, הקים את מוסדות חב"ד במידלת ועמד בראשם. | |||
בקיץ תש"י הרב מיכאל ליפסקר הגיע למידלת להקים מוסדות חב"ד והבבא מאיר רב העיר קיבלו בקבלת פנים חמה ומיוחדת ויחד הקימו את מוסדות חב"ד ובשנים הבאות הרב ליפסקר השליח במקנס והרב שלמה מטוסוב השליח בקזבלנקה ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו הגיעו תדיר למידלת ועשו הכל לפיתוח המוסדות בשיתוף פעולה מיוחד עם הבבא מאיר{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1080870/ הרבי והבבא מאיר, הקמת מוסדות חב"ד במידלת]}}. | |||
==הקשר עם הרבי== | |||
הקשר הראשון של הבבא מאיר עם הרבי החל, עוד בתקופת מגוריו במידלת ובספר 'האיר פני המזרח', פורסם כי עוד טרם הרבי קיבל הנשיאות, הבבא מאיר כתב לרבי מכתב בו כותב אל הרבי "האדמו"ר"{{הערה|ר' שבתי ויינטרוב, האיר פני המזרח}}. בשנים הבאות הרבי כתב לו אגרות ובהן תוארים מפורטים ומיוחדים{{הערה|[https://chabad.info/news/243853/ בנו רבי דוד אבוחצירא במפגש עם משלחת חב"דית]חב"ד אינפו}} | |||
==מנהל מוסדות חב"ד בארפוד== | |||
ב[[תשי"א]] מונה לממלא מקום אביו הבבא סאלי, כרב ואב"ד [[ארפוד]] וקיבל על כך אגרת ברכה מ[[הרבי]] מתאריך ג' [[מר חשוון]] [[תשי"א]], שם מבאר לו הרבי את הביטוי "[[מרא דאתרא]]". | |||
עמד בראש מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד ב[[ארפוד]]. | |||
עם התמנותו לרבה של העיר במקום אביו, התמנה גם למנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארפוד, וכאשר ילדיו גדלו הכניסם ללמוד במוסדות חב"ד. ניהול מוסדות חב"ד בארפוד, בוצע בפועל על ידי הבבא מאיר והרב [[שלמה מטוסוב]] והכל בתיאום מופלא. למרות המרחק וקשיי התחבורה, הרב מטוסוב פקד לעיתים את ארפוד ונפגש עם הבבא מאיר. ובפגישות אלו עלו נושאים חשובים כמו תוכן הלימודים ותקציב למוסדות בארפוד ובכפרים שסביבותיו. הרב מטוסוב על פי הוראות הרבי, דאג לתקציב מוסדות חב"ד במרוקו, באמצעות ארגון ה[[ג'וינט]] ומתרומות שגייס ושיגר סכומי כסף נכבדים אל הבבא מאיר, אשר חילקם כמשכורות והשקיע בפיתוח מוסדות חב"ד בארפוד ועוד. בשנים הבאות התמנה הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] למנהל התלמוד תורה ולאחר מספר שנים הרב קריספין לפי הוראות הרבי התחתן עם בת הבבא מאיר והמשיך לנהל את מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1080870/ הרבי והבבא מאיר, הקמת מוסדות חב"ד בארפוד]}}. | |||
בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]]. | |||
==תומך במבצעי הרבי== | |||
ב[[תשל"ג]] יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו "להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב"ד וגני חב"ד". | ב[[תשל"ג]] יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו "להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב"ד וגני חב"ד". | ||
באותה שנה - כאשר יצא הרבי ל[[מבצע נרות שבת קודש]] יצא בקריאה לקיים המבצע "כפי קריאת | באותה שנה - כאשר יצא הרבי ל[[מבצע נרות שבת קודש]] יצא בקריאה לקיים המבצע "כפי קריאת [[הרבי|רבינו הקדוש כבוד קדושת מרן אדוננו מורנו ורבינו שליט"א מליובאוויטש]]". | ||
א' מבני משפחת רבי מאיר זצ"ל סיפר שבידו מכתב בו כותב רבי מאיר על הרבי את התואר "דין הוא מלכא משיחא" [=זה הוא מלך המשיח]. כשנתבקש אותו אברך לפרסם את המכתב טען שהוא חושש מה יגיבו ה"עולם".. | |||
מעיד בנו רבי [[דוד חי אבוחצירא]]: "בימיו האחרונים דיבר אבי רבות בקדושת הרבי מליובאוויטש". | מעיד בנו רבי [[דוד חי אבוחצירא]]: "בימיו האחרונים דיבר אבי רבות בקדושת הרבי מליובאוויטש". | ||
| שורה 17: | שורה 36: | ||
הסתלק בחול המועד פסח [[תשמ"ג]] והוא בן שישים ושש בלבד. | הסתלק בחול המועד פסח [[תשמ"ג]] והוא בן שישים ושש בלבד. | ||
ב[[ספר החסידים]] מוזכר הבאבא מאיר כאחד מחסידי חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/125924/ למה הבבא מאיר מוזכר בספר החסידים?]}}{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_005.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}. | |||
כשנפטר הבאבא מאיר, שלח הרבי מכתב תנחומים לבאבא סאלי ובו הביא את צערו על פטירת הבאבא מאיר. סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"{{הערה|מפי הרב ישר אדרעי. שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה] ח"א ע' 31}}. | |||
==משפחתו == | ==משפחתו == | ||
*בנו הרב [[דוד חי אבוחצירא]] | *בנו הבכור בבא אלעזר הרב [[אלעזר אבוחצירא]] ע"ה | ||
*בנו הרב [[ | *בנו רבי [[דוד חי אבוחצירא]] שליט"א, נהריה | ||
*בנו הרב [[ | *בנו רבי רפאל אבוחצירא, אשדוד | ||
* | *בנו רבי יקותיאל אבוחצירא, אשדוד | ||
* | *חתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]], מנהל מוסדות חב"ד בארפוד ומרקש, רבה של קרית ביאליק לשעבר | ||
*בנו רבי ישועה ורחמים אבוחצירא, אשדוד | |||
*חתנו הרב חיים פינטו, רב הערים [[אשדוד]] ו[[קרית מלאכי]] | |||
*נכדו הרב יאשיהו פינטו | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לט. | |||
*ספר '''[[בסוד שיח]]''' ע' 28-29. | |||
*'''[[שמן ששון מחבריך]]''' [מהדורה חדשה], עמ' 36 ואילך. | |||
*'''אור המאיר, אורחותיו והליכותיו בקודש של האדמו"ר הקוה"ט...סידנא בבא מאיר זיע"א''', הוצאת מכון אור לישרים, תשפ"ג [בפסקא "עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש", עמ' 148-147]. | |||
* [[מכון באוהלי צדיקים]] '''האיר פני המזרח'''. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15887&st=%u05d0%u05d1%u05d5%u05d7%u05e6%u05d9%u05e8%u05d0 מכתב מהרבי לרבי מאיר אגרות קודש ח"ז עמ' יח] | *[https://chabad.info/magazine/1080870/ הרבי שלח הגדה לבבא מאיר] סקירה הקשרים המיוחדים של הרבי ובבא מאיר ושידוך בתו עם הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] | ||
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר] | |||
{{ | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15887&st=%u05d0%u05d1%u05d5%u05d7%u05e6%u05d9%u05e8%u05d0 מכתב מהרבי לרבי מאיר אגרות קודש ח"ז עמ' יח] {{הב}} | ||
[[קטגוריה:רבני ספרד | *[https://col.org.il/news/160045 מכתב הרב מאיר אבוחצירא לרבי לפני קבלת הנשיאות נחשף], {{col}} | ||
{{סדרה|הקודם=ה[[באבא סאלי]]|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[תרע"ז]] - [[תשמ"ג]]|הבא=הבאבא [[דוד חי אבוחצירא]] (נהריה), הבאבא [[אלעזר אבוחצירא]] (באר שבע), הבאבא רפאל אבוחצירא (טבריה), הבאבא יקותיאל אבוחצירא (אשדוד)}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:אבוחצירא, מאיר}} | |||
[[קטגוריה:רבני ספרד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:15, 30 באפריל 2024
רבי מאיר שלום אבוחצירא הידוע בכינויו באבא מאיר (תרע"ז - תשמ"ג) בן הבבא סאלי, היה באבא בשושלת אבוחצירא ומחשובי יהדות ספרד. ממנהלי מוסדות חב"ד במרוקו והיה מקורב מאוד לרבי. בניו וצאצאיו כולם בידידות אמת עם ליובאוויטש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי מאיר שלום אבוחצירא נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת תרע"ז לאביו רבי ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי ולאימו מרת פרחה.
בגיל עשרים וחמש קיבל סמיכה. באותו זמן נתמנה לרב ואב בית דין במידלאת, מרוקו ונתפרסם כצדיק ומקובל.
רבי מאיר היה צדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העיניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ.
מקים ומנהל מוסדות חב"ד במידלת[עריכה | עריכת קוד מקור]
יחד עם הרב מיכאל ליפסקר שליח הרבי למקנס מרוקו, הקים את מוסדות חב"ד במידלת ועמד בראשם. בקיץ תש"י הרב מיכאל ליפסקר הגיע למידלת להקים מוסדות חב"ד והבבא מאיר רב העיר קיבלו בקבלת פנים חמה ומיוחדת ויחד הקימו את מוסדות חב"ד ובשנים הבאות הרב ליפסקר השליח במקנס והרב שלמה מטוסוב השליח בקזבלנקה ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו הגיעו תדיר למידלת ועשו הכל לפיתוח המוסדות בשיתוף פעולה מיוחד עם הבבא מאיר[1].
הקשר עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקשר הראשון של הבבא מאיר עם הרבי החל, עוד בתקופת מגוריו במידלת ובספר 'האיר פני המזרח', פורסם כי עוד טרם הרבי קיבל הנשיאות, הבבא מאיר כתב לרבי מכתב בו כותב אל הרבי "האדמו"ר"[2]. בשנים הבאות הרבי כתב לו אגרות ובהן תוארים מפורטים ומיוחדים[3]
מנהל מוסדות חב"ד בארפוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתשי"א מונה לממלא מקום אביו הבבא סאלי, כרב ואב"ד ארפוד וקיבל על כך אגרת ברכה מהרבי מתאריך ג' מר חשוון תשי"א, שם מבאר לו הרבי את הביטוי "מרא דאתרא". עמד בראש מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד בארפוד. עם התמנותו לרבה של העיר במקום אביו, התמנה גם למנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארפוד, וכאשר ילדיו גדלו הכניסם ללמוד במוסדות חב"ד. ניהול מוסדות חב"ד בארפוד, בוצע בפועל על ידי הבבא מאיר והרב שלמה מטוסוב והכל בתיאום מופלא. למרות המרחק וקשיי התחבורה, הרב מטוסוב פקד לעיתים את ארפוד ונפגש עם הבבא מאיר. ובפגישות אלו עלו נושאים חשובים כמו תוכן הלימודים ותקציב למוסדות בארפוד ובכפרים שסביבותיו. הרב מטוסוב על פי הוראות הרבי, דאג לתקציב מוסדות חב"ד במרוקו, באמצעות ארגון הג'וינט ומתרומות שגייס ושיגר סכומי כסף נכבדים אל הבבא מאיר, אשר חילקם כמשכורות והשקיע בפיתוח מוסדות חב"ד בארפוד ועוד. בשנים הבאות התמנה הרב עמינדב מכלוף קריספין למנהל התלמוד תורה ולאחר מספר שנים הרב קריספין לפי הוראות הרבי התחתן עם בת הבבא מאיר והמשיך לנהל את מוסדות חב"ד בארפוד[4].
בשנת תשכ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב באשדוד.
תומך במבצעי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתשל"ג יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו "להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב"ד וגני חב"ד".
באותה שנה - כאשר יצא הרבי למבצע נרות שבת קודש יצא בקריאה לקיים המבצע "כפי קריאת רבינו הקדוש כבוד קדושת מרן אדוננו מורנו ורבינו שליט"א מליובאוויטש".
א' מבני משפחת רבי מאיר זצ"ל סיפר שבידו מכתב בו כותב רבי מאיר על הרבי את התואר "דין הוא מלכא משיחא" [=זה הוא מלך המשיח]. כשנתבקש אותו אברך לפרסם את המכתב טען שהוא חושש מה יגיבו ה"עולם"..
מעיד בנו רבי דוד חי אבוחצירא: "בימיו האחרונים דיבר אבי רבות בקדושת הרבי מליובאוויטש".
הסתלק בחול המועד פסח תשמ"ג והוא בן שישים ושש בלבד.
בספר החסידים מוזכר הבאבא מאיר כאחד מחסידי חב"ד[5][6].
כשנפטר הבאבא מאיר, שלח הרבי מכתב תנחומים לבאבא סאלי ובו הביא את צערו על פטירת הבאבא מאיר. סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"[7].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הבכור בבא אלעזר הרב אלעזר אבוחצירא ע"ה
- בנו רבי דוד חי אבוחצירא שליט"א, נהריה
- בנו רבי רפאל אבוחצירא, אשדוד
- בנו רבי יקותיאל אבוחצירא, אשדוד
- חתנו הרב עמינדב מכלוף קריספין, מנהל מוסדות חב"ד בארפוד ומרקש, רבה של קרית ביאליק לשעבר
- בנו רבי ישועה ורחמים אבוחצירא, אשדוד
- חתנו הרב חיים פינטו, רב הערים אשדוד וקרית מלאכי
- נכדו הרב יאשיהו פינטו
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לט.
- ספר בסוד שיח ע' 28-29.
- שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה], עמ' 36 ואילך.
- אור המאיר, אורחותיו והליכותיו בקודש של האדמו"ר הקוה"ט...סידנא בבא מאיר זיע"א, הוצאת מכון אור לישרים, תשפ"ג [בפסקא "עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש", עמ' 148-147].
- מכון באוהלי צדיקים האיר פני המזרח.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי שלח הגדה לבבא מאיר סקירה הקשרים המיוחדים של הרבי ובבא מאיר ושידוך בתו עם הרב עמינדב מכלוף קריספין
- ר' שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, גיליון 1367 הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר
- מכתב מהרבי לרבי מאיר אגרות קודש ח"ז עמ' יח
- מכתב הרב מאיר אבוחצירא לרבי לפני קבלת הנשיאות נחשף,
| הקודם: הבאבא סאלי |
רבני אבוחצירא תרע"ז - תשמ"ג |
הבא: הבאבא דוד חי אבוחצירא (נהריה), הבאבא אלעזר אבוחצירא (באר שבע), הבאבא רפאל אבוחצירא (טבריה), הבאבא יקותיאל אבוחצירא (אשדוד) |
הערות שוליים
- ↑ הרבי והבבא מאיר, הקמת מוסדות חב"ד במידלת
- ↑ ר' שבתי ויינטרוב, האיר פני המזרח
- ↑ בנו רבי דוד אבוחצירא במפגש עם משלחת חב"דיתחב"ד אינפו
- ↑ הרבי והבבא מאיר, הקמת מוסדות חב"ד בארפוד
- ↑ למה הבבא מאיר מוזכר בספר החסידים?
- ↑ הכרטיס בספר החסידים.
- ↑ מפי הרב ישר אדרעי. שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה] ח"א ע' 31
