|
|
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{להשלים|כל הערך=כן}}
| | #הפניה [[ימות המשיח]] |
| '''ביאת המשיח''' היא אחת מעיקרי היהדות המוסכמים לפי כל הפוסקים והשיטות, ועיקרה היא ביאת '''[[מלך המשיח]]''' מזרע [[דוד]] לעם ישראל, אשר
| |
| ישיב את ישראל בתשובה ויקבץ נדחי ישראל ויבנה את בית המקדש.
| |
| | |
| כבר ב[[תורה]], בספר דברים, מובטחת גאולה ושיבה לארץ לאחר [[גלות]]:
| |
| {{ציטוט|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור=דברים ל', ג'-ה'|מרכאות=כן}}
| |
| | |
| אמנם קיימות שיטות שונות האם ביאת משיח הינה עיקר לעצמו - כשיטת הרמב"ם הידועה, או שהינה כלולה בשאר עיקרי התורה ובאמונה שכל מה שכתוב בתורה הינו אמת וכשיטת ה[[יעב"ץ]] וה[[חתם סופר]].
| |
| | |
| לפי דברי הרמב"ם, באמונה לביאת המשיח כלולה גם הציפיה לביאתו, וכפי לשון הרמב"ם במשנה תורה - "וכל מי שאינו מאמין... או שאינו מצפה לביאתו... כבר כפר בתורה".
| |
| ==זמן ביאתו==
| |
| זמן ביאתו המדוייק אינו ידוע, אך דווקא בשל כך קיימת חובה ומצוה מן התורה לחכות לו בכל יום שיבוא. גם [[יעקב אבינו] ביקש ללגלות את זמן ביאת המשיח אך נסתתמה ממנו [[רוח הקודש]]. וכן אמרו חז"ל "תיפח רוחם של מחשבי קיצין".
| |
| | |
| למעשה, על פי האמור במסכת סנהדרין קיצים שונים לזמן הגלות, נמצא כי זמן הגלות נסתיים וכבר הגיע זמן הגאולה, וכעת אין הדבר תלוי אלא בתשובה - כאמור במסכת סנהדרין, וכהוראת הרבי הריי"צ כי לא נותר אלא "לצחצח את הכפתורים", ולקבלו בפועל ממש על ידי פעולות מעשיות המביאות את ביאת המשיח, והם הפצת היהדות ופרסום וגילוי מלכות שמים בעולם.
| |
| ==זהות המשיח==
| |
| {{ערך מורחב|מלך המשיח}}
| |
| ===בתורה===
| |
| התורה מעידה שעתיד הקב"ה להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. |מקור=דברים ל, ג-ה}}
| |
| פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח {{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114}} אמנם בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}}
| |
| | |
| פסוק זה דרשו אותו חז"ל{{מקור|תנחומה ישן ו. ירושלמי תענית ד,ה. דברים רבה א, יז. רמב"ם הלכות מלכים יא, א.}} על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: [[דוד המלך]] ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ואכן הרבה מהמפרשים פרשו כולו על מלך המשיח.{{הערה|תרגום יונתן, רמב"ן בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק}} אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך.{{הערה|אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על '''מלך'' המשיח ורק בנביאים.)}} גם רש"י מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח.
| |
| ויש שפירשו על הגאולה העתידה אמנם פירשו הכתובים על כלל ישראל ולא על אישיותו של מלך המשיח.{{הערה|חזקוני ספורנו ועוד}}
| |
| | |
| הרמב"ם בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] מביא פסוק זה ומפרשו כדרשת חז"ל גם על מלך המשיח וממנו למד שהכופר באישיותו של מלך המשיח הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס {{הבהרה|גם כופר וגם אפיקורס? על פי לקו"ש חלק יח, לכאורה שייך ללקמן פסקה "האמונה במשיח"}} אמנם מכיון שפסוק זה נאמר בדרך משל וחידה ואין הייעוד כתוב בו במפורש לכן הביא אף הפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" שבו כתוב במפורש אודות הגאולה וקיבוץ גלויות.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114}}
| |
| | |
| מקור נוסף נמצא בתורה{{הערה|בראשית מט, י.}}
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.}}
| |
| פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט [[יהודה]].{{הערה|בראשית רבה (?) רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.}}
| |
| | |
| (אמנם הרמב"ם לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד115 {{מקור}}}}
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:ימות המשיח]]
| |