מוחין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ראו גם) |
אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
ה'''מוחין''' הוא כינוי לספירות או לכוחות (-בנפש האדם) [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]. משכנם של המוחין באדם הוא במוח שבראש. המוחין הם ראשית הכוחות פנימיים. | |||
פעמים שמכונים '''שלש אמות''' על שם היותם מקור ההשפעה לכוחות שלמטה מהם - ה[[מידות (ספירות)|מדות]]. | |||
==מוחין בעצם== | |||
מוחין בעצם היא דרגה של לימוד, הבנה ו[[התבוננות]] בעיניניי ההשכלה עצמה, בלי קשר להשפעה על ה[[מידות (ספירות)|מידות]] שבלב, בשונה ממוחין השייכים למידות שזוהי התבוננות בעניינים שבהכרח מביאים לרגש שבלב ולמעשה בפועל ב[[שלושה לבושים|שלושת הלבושים]] מחשבה דיבור ומעשה. | |||
הרבי הורה להתחיל להתעסק בלימוד [[חסידות]] בעניינים שנחשבים למוחין בעצם, שאין להם השפעה ושייכות למידות כנ"ל, וזאת כתוצאה מהזמן המיוחד בו נמצאים. בשיחה זו אף הפנה לכמה מקומות בתורת רבותינו נשיאנו בה מבוארת עבודה זו, ועניינים אלו{{הערה|שבת פרשת לך לך תשנ"ב}}. | |||
בהמשך לזה, יצויין, כי עבודה זו של לימוד והתבוננות בעניינים ששייכים למוחין בעצם, הינה בעצם עבודה השייכת ל[[זמן הגאולה]] שאז יהיה כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן המרמזות (ע"פ חסידות) לג' המוחין חב"ד וכפי שהם לעצמם{{הערה|בניגוד לכיבוש ז' ארצות שבארץ ישראל, בזמן הגלות המרמזות לשבע המדות שבלב ולמוחין חב"ד השייכות אליהן}}. | |||
==מוחין השייכים למידות== | |||
מוחין השייכים למידות הם הדרגה הנמוכה בחלקים [[חכמה]]-[[בינה]]-[[דעת]], כפי שהם נמשכים לפעול במידות. | |||
ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|המקום הראשון בו נכתב דבר זה הוא בפ"ג בלקוטי אמרים}} כי ב[[נפש]] האדם המשתלשלת מעולמות הרוחניים [[שכל]] ו[[מידות (ספירות)|מדות]] כמו בעולמות הרוחניים שבהם [[עשר ספירות]] הנחלקות לשניים [[מוחין]] ו[[מידות (ספירות)|מדות]]. | |||
במוחין ישנם ג' מוחין: [[חכמה]], [[בינה]], ו[[דעת]]. במדות ישנם שבעה מדות: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] [[יסוד]], [[מלכות]]. | |||
המוחין הינם הכלי דרכו מובן כיצד צריך להיות הדבר והמדות הינם ההמשכה לאותו הדבר. | |||
בנפש האדם המוחין מבינים מהו [[טוב]] ומהו [[רע]] בשבילו ומיד נרגש בלב ההמשכה לאותו דבר או הרתיעה. | |||
ישנה דרגא נעלית יותר במוחין, שהם משכילים ומתבוננים בענין ללא שיש לאדם שייכות ומשיכה אליהם זהו 'מוחין בעצם', לעומתם, בנידוננו מדובר על מוחין השייכים למדות שזהו ההבנה וההתבוננות בדברים הגורמים משיכה או רתיעה מהדבר בו הוא מבין, מתבונן, ומתרגש. | |||
בחסידות מבואר שארץ ישראל היא ארץ שבעה עממין ותפקידם של בני ישראל בכיבוש הארץ בזמן הגלות הוא לכבוש את שבעת המדות הרמוזים בשבעה עממין אלו, והכוונה בזה לכבוש את המשיכה והיראה מענייני העולם לעבודת ה' ולעשות מהם 'ארץ ישראל' 'ארץ'-מלשון רצון שרצתה לעשות רצון קונה. אך לעת"ל יהיה גם כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן שמרמזים על ג' המוחין חב"ד כפי שהם לעצמם, שהכיבוש של ארץ ישראל- שבעת המדות נעשה על ידי המוחין חב"ד, אך אין בזה כיבוש של המוחין עצמם, והעבודה דלעת"ל היא העבודה דכיבוש המוחין חב"ד עצמם לעבודת ה'. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[מוחין | * [[מוחין ומידות]] | ||
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:ספירות | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:05, 2 ביוני 2024
המוחין הוא כינוי לספירות או לכוחות (-בנפש האדם) חכמה בינה ודעת. משכנם של המוחין באדם הוא במוח שבראש. המוחין הם ראשית הכוחות פנימיים.
פעמים שמכונים שלש אמות על שם היותם מקור ההשפעה לכוחות שלמטה מהם - המדות.
מוחין בעצם[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוחין בעצם היא דרגה של לימוד, הבנה והתבוננות בעיניניי ההשכלה עצמה, בלי קשר להשפעה על המידות שבלב, בשונה ממוחין השייכים למידות שזוהי התבוננות בעניינים שבהכרח מביאים לרגש שבלב ולמעשה בפועל בשלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה.
הרבי הורה להתחיל להתעסק בלימוד חסידות בעניינים שנחשבים למוחין בעצם, שאין להם השפעה ושייכות למידות כנ"ל, וזאת כתוצאה מהזמן המיוחד בו נמצאים. בשיחה זו אף הפנה לכמה מקומות בתורת רבותינו נשיאנו בה מבוארת עבודה זו, ועניינים אלו[1].
בהמשך לזה, יצויין, כי עבודה זו של לימוד והתבוננות בעניינים ששייכים למוחין בעצם, הינה בעצם עבודה השייכת לזמן הגאולה שאז יהיה כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן המרמזות (ע"פ חסידות) לג' המוחין חב"ד וכפי שהם לעצמם[2].
מוחין השייכים למידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוחין השייכים למידות הם הדרגה הנמוכה בחלקים חכמה-בינה-דעת, כפי שהם נמשכים לפעול במידות.
בתורת החסידות מבואר[3] כי בנפש האדם המשתלשלת מעולמות הרוחניים שכל ומדות כמו בעולמות הרוחניים שבהם עשר ספירות הנחלקות לשניים מוחין ומדות.
במוחין ישנם ג' מוחין: חכמה, בינה, ודעת. במדות ישנם שבעה מדות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד יסוד, מלכות.
המוחין הינם הכלי דרכו מובן כיצד צריך להיות הדבר והמדות הינם ההמשכה לאותו הדבר.
בנפש האדם המוחין מבינים מהו טוב ומהו רע בשבילו ומיד נרגש בלב ההמשכה לאותו דבר או הרתיעה.
ישנה דרגא נעלית יותר במוחין, שהם משכילים ומתבוננים בענין ללא שיש לאדם שייכות ומשיכה אליהם זהו 'מוחין בעצם', לעומתם, בנידוננו מדובר על מוחין השייכים למדות שזהו ההבנה וההתבוננות בדברים הגורמים משיכה או רתיעה מהדבר בו הוא מבין, מתבונן, ומתרגש.
בחסידות מבואר שארץ ישראל היא ארץ שבעה עממין ותפקידם של בני ישראל בכיבוש הארץ בזמן הגלות הוא לכבוש את שבעת המדות הרמוזים בשבעה עממין אלו, והכוונה בזה לכבוש את המשיכה והיראה מענייני העולם לעבודת ה' ולעשות מהם 'ארץ ישראל' 'ארץ'-מלשון רצון שרצתה לעשות רצון קונה. אך לעת"ל יהיה גם כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן שמרמזים על ג' המוחין חב"ד כפי שהם לעצמם, שהכיבוש של ארץ ישראל- שבעת המדות נעשה על ידי המוחין חב"ד, אך אין בזה כיבוש של המוחין עצמם, והעבודה דלעת"ל היא העבודה דכיבוש המוחין חב"ד עצמם לעבודת ה'.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |