ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: משפט לא תיקני) |
||
(42 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]] | [[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]] | ||
'''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד | '''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קסח.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה אחד הבנים שלא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|פתח חצר נפרדת]] לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בכ"ב חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | נולד בכ"ב{{הערה|ברשימת מאמרי [[הריי"צ]] מציין ל"דרוש אדה"ז, א' ערב חנוכה תקס"ו", ועל כרחך צריך לומר שזה היה מפני שיום השלושים - [[כ"ג כסלו]], חל להיות בשבת פרשת וישב.}} חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין. | לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין. | ||
אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בספרו{{ | אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בספרו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1609&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&pgnum=29 צמח צדק - אורח חיים, סימן ו']}} באיזה יד מניח [[תפילין|תפיליו]] ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין | ||
[[אדמו"ר הזקן]] חיבב מאד את הרב"ש | [[אדמו"ר הזקן]] חיבב מאד את הרב"ש, ובהיותו בן שש לימדו דקדוק, בהיותו בן שבע לימדו את נגינות הטעמים של התנ"ך. | ||
מיום שנסע אדמו"ר הזקן ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת אדמו"ר הזקן מאה ארבעים ושניים ימים ולילות. | מיום שנסע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת [[אדמו"ר הזקן]] מאה ארבעים ושניים ימים ולילות. | ||
בהמשך היה מקורב ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא נסע בכל רחבי רוסיה בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות. | בהמשך היה מקורב ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא נסע בכל רחבי [[רוסיה]] בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות. | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו"ר המהר"ש]]. | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
ב[[ט"ז שבט תרכ"ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד | ב[[ט"ז שבט תרכ"ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד באוהל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
ילדיו לפי סדר הולדתם{{הערה|ע"פ הנכתב ב'הערות וביאורים אהלי תורה' גיליון א'קא עמ' 111 ואילך}}: | |||
*''' | *הרבנית '''ביילא'''. נולדה בשנת [[תקצ"ב]] | ||
*''' | *[[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי '''לוי יצחק''']]. נולד בשנת [[תקצ"ד]]. | ||
*''' | *הרבנית '''זלאטע'''. נולדה לערך בשנת [[תקצ"ה]]. נישאה, וכשהייתה מעוברת, נפטרה ב[[ו' כסלו]] [[תרי"ב]]. | ||
*''' | *הרבנית '''גולדא'''. בעלה רבי [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] - חתן הצמח צדק בזיוו"ר. | ||
*[[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי '''מרדכי''']]. נולד בשנת [[תקצ"ח]]. | |||
*הרבנית '''לאה שרה'''. נולדה בשנת [[תקצ"ט]]. | |||
*רבי '''יהודה לייב''' מקרמנצוג. נולד בשנת [[תר"ג]]. | |||
*הרבנית '''ציפע רחל'''. | |||
* הרבנית '''רבקה''' (אשת הר"ר [[משולם רייך|משולם (שילם) רייך]]. נפטר בערך בשנת תרס"ט{{הערה|1= נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"}}. בנם: הר"ר [[חיים משה דובער רייך|חיים משה דובער (בערל)]]). | |||
==יחוס הרבי אליו == | ==יחוס הרבי אליו == | ||
שורה 39: | שורה 41: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*הרב [[יהושע מונדשיין]], ''' | * הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=125&lang=hebrew מאמר [[דא"ח]] וקובץ מתולדותיו]''' {{שטורעם}} [[פרדס חב"ד]], גיליון 8, [[תשרי]] [[תשס"ג]] | ||
* {{קישור חבד אינפו ישן|66709|חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי|דוב לבנון, בית משיח|{{תע|02/13/2012}}}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | ||
{{מיון רגיל:שניאורסון,ברוך שלום}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] |
גרסה אחרונה מ־18:08, 17 בינואר 2024
ברוך שלום שניאורסון (הרב"ש) (כ"ב חשוון תקס"ו - ט"ז שבט תרכ"ט) בנו הספק[1] בכור של אדמו"ר הצמח צדק. היה אחד הבנים שלא פתח חצר נפרדת לאחר הסתלקות הצמח צדק.
תולדות חייםעריכה
נולד בכ"ב[2] חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי ברוך (אב אדמו"ר הזקן) ורבי שלום שכנא, אבי אדמו"ר הצמח צדק.
לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין. אביו אדמו"ר הצמח צדק דן בספרו[3] באיזה יד מניח תפיליו ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין
אדמו"ר הזקן חיבב מאד את הרב"ש, ובהיותו בן שש לימדו דקדוק, בהיותו בן שבע לימדו את נגינות הטעמים של התנ"ך.
מיום שנסע אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון מליאדי ועד להסתלקותו בכ"ד טבת תקע"ג היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת אדמו"ר הזקן מאה ארבעים ושניים ימים ולילות.
בהמשך היה מקורב לאדמו"ר האמצעי ולאדמו"ר הצמח צדק. הוא נסע בכל רחבי רוסיה בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרכ"ו נותר - בניגוד לשאר אחיו - בליובאוויטש והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - אדמו"ר המהר"ש.
בט"ז שבט תרכ"ט נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד באוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש.
משפחתועריכה
ילדיו לפי סדר הולדתם[4]:
- הרבנית ביילא. נולדה בשנת תקצ"ב
- רבי לוי יצחק. נולד בשנת תקצ"ד.
- הרבנית זלאטע. נולדה לערך בשנת תקצ"ה. נישאה, וכשהייתה מעוברת, נפטרה בו' כסלו תרי"ב.
- הרבנית גולדא. בעלה רבי שניאור שניאורסון - חתן הצמח צדק בזיוו"ר.
- רבי מרדכי. נולד בשנת תקצ"ח.
- הרבנית לאה שרה. נולדה בשנת תקצ"ט.
- רבי יהודה לייב מקרמנצוג. נולד בשנת תר"ג.
- הרבנית ציפע רחל.
- הרבנית רבקה (אשת הר"ר משולם (שילם) רייך. נפטר בערך בשנת תרס"ט[5]. בנם: הר"ר חיים משה דובער (בערל)).
יחוס הרבי אליועריכה
- בנו: ר' לוי יצחק
- נכדו: ר' ברוך שניאור.
- נינו: ר' לוי יצחק (אבי הרבי)
- בן נינו: הרבי.
קישורים חיצונייםעריכה
- הרב יהושע מונדשיין, מאמר דא"ח וקובץ מתולדותיו פרדס חב"ד, גיליון 8, תשרי תשס"ג
- דוב לבנון, בית משיח, חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי - באתר , כ' בשבט ה'תשע"ב
הערות שוליים
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרק פ"ה, עמ' קסח.
- ↑ ברשימת מאמרי הריי"צ מציין ל"דרוש אדה"ז, א' ערב חנוכה תקס"ו", ועל כרחך צריך לומר שזה היה מפני שיום השלושים - כ"ג כסלו, חל להיות בשבת פרשת וישב.
- ↑ צמח צדק - אורח חיים, סימן ו'
- ↑ ע"פ הנכתב ב'הערות וביאורים אהלי תורה' גיליון א'קא עמ' 111 ואילך
- ↑ נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"