יהודה לייב סלונים (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| (28 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פירוש נוסף|נוכחי=ממונה כולל חב"ד בירושלים|אחר=נכד אדמו"ר האמצעי, ממנהיגי קהילת חב"ד בחברון|ראו=יהודה לייב סלונים (חברון)}} | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''יהודה לייב סלונים''' תרנ"ה - [[כ"ד בניסן]] [[תש"מ]]), היה תלמיד חכם ששימש כממונה כולל חב"ד וכגבאי במפעלי תורה וחסד בנאמנות רבה. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד בעיר [[חברון]] לאביו החסיד רבי [[זאב דב סלונים|זאב דוב]] נצר לשושלת היוחסין ממשפחות סלונים - שניאורסון, ונקרא על שמה של הראשון למשפחות אלו, [[המהר"ל מפראג]]. נולד לאביו לאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] עם אבותיו צאצאי נשיאי חב"ד שהתיישבו בחברון לפי הוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
עם בואו ל[[ירושלים]] מחברון בשילהי המלחמה העולמית הראשונה בשנת [[תרע"ו]], נתמנה לאחד מראשי הנהלת ישיבת "אוהל משה" שיסד מהרי"ל דיסקין מבריסק, משרה בה החזיק עד יומו האחרון, וכחבר הנהלת החברא קדישא גחש"א. | |||
באותה תקופה פתח מחדש ושכלל את בית המדרש "בית מנחם" חב"ד על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה שבירושלים, לאחר שהיה סגור ומוזנח במשך שנים רבות, והוא אשר עשהו למקום תורה ותפילה נודע. כמו כן ניהל את בית המדרש, "בעל התניא" בשכונת מאה שערים, כל עבודתו למען הציבור והפרט הייתה ללא קבלת פרס, וברוב שעותיו עסק בתורה ובתפילה. | |||
עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק במכירת [[ארבעת המינים]] לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה ל[[מצה שמורה]] עבודת יד, שנייה במשך שנים, שנודעו הם בבחינת טיב המצות וכשרותם ורוב גדולי הרבנים ראשי הישיבות והאדמו"רים ראו לעצמם זכות שהצליחו לאפות בו את מצותיהם, ביניהם [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], [[אהרן רוקח|האדמו"ר מבעלזא]], רבי [[יוסף צבי דושינסקי]] רב העיר, ובניהם וממשיכיהם אחריהם. גם רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] ובניו ראשי ישיבות בריסק ממשיכי דרכו הידועים בחומרותיהם, אפו במקום. | |||
לא יצא מעולם לחו"ל (באמרו שכך נהג אביו) וכשנכנס ליחידות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] (בביקורו בארץ בשנת תרפ"ט) אמר לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: "לא נסעת לליובאוויטש אולם על ידי מכתבים אלי תזכה כאילו היית בליובאוויטש". | |||
רבי יהודה ליב נלב"ע בירושלים ב[[כ"ד בניסן]] [[תש"מ]], ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. | |||
==משפחתו== | |||
* בנו: הילד צבי הירש. נפטר בילדותו | |||
* בנו: הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דוב סלונים]], חבר [[בית דין רבני חב"ד]] ורב מרכז העיר ירושלים | |||
* בתו: מרת פייגא מלכה שיינברגר, אשת ר' עקיבא יוסף שיינברגר ואמו של [[אברהם אהרן שיינברגר]] | |||
* בתו: מרת רעכיל זיסל גלבשטיין, אשת ר' הלל אברהם גלבשטיין | |||
*בתו: מרת דבורה קסלמן, אשת הרב [[בערל קסלמן]] | |||
{{מיון רגיל:סלונים, יהודה לייב}} | {{מיון רגיל:סלונים, יהודה לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת סלונים]] | |||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:גבאים]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:41, 6 באוקטובר 2024
הרב יהודה לייב סלונים תרנ"ה - כ"ד בניסן תש"מ), היה תלמיד חכם ששימש כממונה כולל חב"ד וכגבאי במפעלי תורה וחסד בנאמנות רבה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר חברון לאביו החסיד רבי זאב דוב נצר לשושלת היוחסין ממשפחות סלונים - שניאורסון, ונקרא על שמה של הראשון למשפחות אלו, המהר"ל מפראג. נולד לאביו לאחר שעלה לארץ ישראל עם אבותיו צאצאי נשיאי חב"ד שהתיישבו בחברון לפי הוראת אדמו"ר הצמח צדק.
עם בואו לירושלים מחברון בשילהי המלחמה העולמית הראשונה בשנת תרע"ו, נתמנה לאחד מראשי הנהלת ישיבת "אוהל משה" שיסד מהרי"ל דיסקין מבריסק, משרה בה החזיק עד יומו האחרון, וכחבר הנהלת החברא קדישא גחש"א.
באותה תקופה פתח מחדש ושכלל את בית המדרש "בית מנחם" חב"ד על שם אדמו"ר הצמח צדק בעיר העתיקה שבירושלים, לאחר שהיה סגור ומוזנח במשך שנים רבות, והוא אשר עשהו למקום תורה ותפילה נודע. כמו כן ניהל את בית המדרש, "בעל התניא" בשכונת מאה שערים, כל עבודתו למען הציבור והפרט הייתה ללא קבלת פרס, וברוב שעותיו עסק בתורה ובתפילה.
עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק במכירת ארבעת המינים לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה למצה שמורה עבודת יד, שנייה במשך שנים, שנודעו הם בבחינת טיב המצות וכשרותם ורוב גדולי הרבנים ראשי הישיבות והאדמו"רים ראו לעצמם זכות שהצליחו לאפות בו את מצותיהם, ביניהם האדמו"ר מגור, האדמו"ר מבעלזא, רבי יוסף צבי דושינסקי רב העיר, ובניהם וממשיכיהם אחריהם. גם רבי יצחק זאב סולובייצ'יק ובניו ראשי ישיבות בריסק ממשיכי דרכו הידועים בחומרותיהם, אפו במקום.
לא יצא מעולם לחו"ל (באמרו שכך נהג אביו) וכשנכנס ליחידות לאדמו"ר הריי"צ (בביקורו בארץ בשנת תרפ"ט) אמר לו אדמו"ר הריי"צ: "לא נסעת לליובאוויטש אולם על ידי מכתבים אלי תזכה כאילו היית בליובאוויטש".
רבי יהודה ליב נלב"ע בירושלים בכ"ד בניסן תש"מ, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו: הילד צבי הירש. נפטר בילדותו
- בנו: הרב זאב דוב סלונים, חבר בית דין רבני חב"ד ורב מרכז העיר ירושלים
- בתו: מרת פייגא מלכה שיינברגר, אשת ר' עקיבא יוסף שיינברגר ואמו של אברהם אהרן שיינברגר
- בתו: מרת רעכיל זיסל גלבשטיין, אשת ר' הלל אברהם גלבשטיין
- בתו: מרת דבורה קסלמן, אשת הרב בערל קסלמן