ועד ההצלה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ועד ההצלה''' הינו ועד ההצלה שהוקם ב[[רוסיה]] על ידי החסידים ר' [[משה דובער גנזבורג]], ר' [[רפאל נחמן הכהן]] ור' [[משה גוראריה]],


מטרתו היתה בשל המצב ב[[רוסיה]] באותה תקופה בה הממשל הסוביטי לא אפשר ל[[יהודים]] שומרי [[שבת]] לעבוד ללא עבודה ב[[שבת]]. מטרת הועד היתה ליצור ל[[אנ"ש]] מקומות עבודה ללא חילול [[שבת]].
'''ועד ההצלה''' הינו ועד שפעל ב[[מוסקבה]] בשנות הפ', כאשר לאחר המהפכה כל אזרח נאלץ לעבוד בעבודה כלשהי. הבטלה נחשבה אז כעבירה פלילית, עליה היו עלולים להישלח למאסר. ובעבודה רגילה היתה בעיה של חילול שבת. ועד ההצלה דאג לפתרונות עבודה לשומרי שבת.


בשלב הראשון הועד חשב על אפשרות לעבודה שתאפשר שמירת [[שבת]] על ידי עבודה ב'קבלנות', כלומר שכל אחד מהעובדים יעבוד בתעשייה בייתית - ביצור כפתורים, גרבים, מחברות וכדומה, הועד דאג למימון המכונות.
==עבודה בכפיה==
ועד ההצלה הינו ועד שפעל ב[[מוסקבה]] בזמן [[רוסיה הקומוניסטית]], כאשר לאחר המהפכה נחקק אשר על כל אזרח לעבוד בעבודה כלשהי. הבטלה נחשבה אז כעבירה פלילית, עליה היו עלולים להישלח למאסר.
 
את האוכל היו מקבלים באמצעות תלושי [[מזון]] אותם היו מקבלים הפועלים בלבד.


לאחר כמה שנים כאשר הממשלה הסוביטית החליטה להחרים את כל המפעלים הבייתים לרשות הממשלה, פעל הועד במציאת מקום עבודה אחר שיאפשר שמירת [[שבת]] - וכך עלתה האפשרות להקמת חברה שתעניק שירותי צילום לתיירים הבאים ל[[רוסיה]], החברה כללה גם עובדים שאינם יהודים כך שיתאפשר ליהודי שומר תורה ומצוות לעבוד ללא צורך להגיע לעבודה ב[[שבת]].
הבעיה כמובן הייתה בשבתות, מי שלא היה מופיע לעבודה ב[[שבת]] לא היה יכול למצוא לעצמו עבודה והיה נשאר רעב.
===שלושת חברי הועד===
===שלושת חברי הועד===
{| align=center
{| align=center
שורה 14: שורה 16:
  </gallery>
  </gallery>
|}
|}
==הועד==
קבוצה של חסידים - הרב [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[רפאל נחמן הכהן]] והרב [[משה גוראריה]], הקימו את ועד ההצלה
והחליטו לנצל חוק שחוקק זמן לפני כן על ידי הממשל החדש לפיו יכול כל אזרח להקים בית מלאכה זעיר, ובכך ליצור ל[[אנ"ש]] מקומות עבודה ללא חילול [[שבת]].
בשלב הראשון הועד חשב על אפשרות לעבודה שתאפשר שמירת [[שבת]] על ידי עבודה ב'קבלנות', כלומר שכל אחד מהעובדים יעבוד בתעשייה בייתית - ביצור כפתורים, גרבים, מחברות וכדומה, הועד דאג למימון המכונות.
לאחר כמה שנים החליטה הממשלה הסוביטית לבטל את חוק זה ולהחרים את כל המפעלים הבייתים לרשות הממשלה,
הועד נערך שוב לפעולה. הרב [[משה דובער גנזבורג]] למד את אומנות הצילום ולימד את המלאכה לעוד עשרות מאנ"ש, לאחר-מכן פנה לעיירית [[מוסקבה]] בבקשה לאישור להקמת חברה לצילום ברחובות מוסקבה. חברה זו, נאמר בבקשה, תעניק שירות מצויין לתיירים הבאים ל[[מוסקבה]] וחפצים להצטלם על רקע אתרים מיוחדים בעיר.
החברה הוקמה בחכמה, והיא מנתה גם כמה צלמים נוכרים, כדי שבבוא יום השבת – לא יתרוקנו רחובות [[מוסקבה]] מהצלמים. בתמורה, התחייבו היהודים למלאות את מקומם של הצלמים הגויים בימי ראשון{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 183 ע' 39-40, זכרונות ר' יצחק גנזבורג. חייל בשירות הרבי עמודים 22-26}}.
==לקריאה נוספת==
* שבועון בית משיח גיליון 183 ע' 39-40. זכרונות ר' יצחק גנזבורג
* חייל בשירות הרבי עמודים 22-26
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:מוסדות וארגונים שנסגרו]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים שנסגרו]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]

גרסה אחרונה מ־08:40, 2 בינואר 2024

ועד ההצלה הינו ועד שפעל במוסקבה בשנות הפ', כאשר לאחר המהפכה כל אזרח נאלץ לעבוד בעבודה כלשהי. הבטלה נחשבה אז כעבירה פלילית, עליה היו עלולים להישלח למאסר. ובעבודה רגילה היתה בעיה של חילול שבת. ועד ההצלה דאג לפתרונות עבודה לשומרי שבת.

עבודה בכפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועד ההצלה הינו ועד שפעל במוסקבה בזמן רוסיה הקומוניסטית, כאשר לאחר המהפכה נחקק אשר על כל אזרח לעבוד בעבודה כלשהי. הבטלה נחשבה אז כעבירה פלילית, עליה היו עלולים להישלח למאסר.

את האוכל היו מקבלים באמצעות תלושי מזון אותם היו מקבלים הפועלים בלבד.

הבעיה כמובן הייתה בשבתות, מי שלא היה מופיע לעבודה בשבת לא היה יכול למצוא לעצמו עבודה והיה נשאר רעב.

שלושת חברי הועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קבוצה של חסידים - הרב משה דובער גנזבורג, הרב רפאל נחמן הכהן והרב משה גוראריה, הקימו את ועד ההצלה והחליטו לנצל חוק שחוקק זמן לפני כן על ידי הממשל החדש לפיו יכול כל אזרח להקים בית מלאכה זעיר, ובכך ליצור לאנ"ש מקומות עבודה ללא חילול שבת.

בשלב הראשון הועד חשב על אפשרות לעבודה שתאפשר שמירת שבת על ידי עבודה ב'קבלנות', כלומר שכל אחד מהעובדים יעבוד בתעשייה בייתית - ביצור כפתורים, גרבים, מחברות וכדומה, הועד דאג למימון המכונות.

לאחר כמה שנים החליטה הממשלה הסוביטית לבטל את חוק זה ולהחרים את כל המפעלים הבייתים לרשות הממשלה,

הועד נערך שוב לפעולה. הרב משה דובער גנזבורג למד את אומנות הצילום ולימד את המלאכה לעוד עשרות מאנ"ש, לאחר-מכן פנה לעיירית מוסקבה בבקשה לאישור להקמת חברה לצילום ברחובות מוסקבה. חברה זו, נאמר בבקשה, תעניק שירות מצויין לתיירים הבאים למוסקבה וחפצים להצטלם על רקע אתרים מיוחדים בעיר.

החברה הוקמה בחכמה, והיא מנתה גם כמה צלמים נוכרים, כדי שבבוא יום השבת – לא יתרוקנו רחובות מוסקבה מהצלמים. בתמורה, התחייבו היהודים למלאות את מקומם של הצלמים הגויים בימי ראשון[1].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שבועון בית משיח גיליון 183 ע' 39-40. זכרונות ר' יצחק גנזבורג
  • חייל בשירות הרבי עמודים 22-26

הערות שוליים

  1. שבועון בית משיח גיליון 183 ע' 39-40, זכרונות ר' יצחק גנזבורג. חייל בשירות הרבי עמודים 22-26