שינון תניא בעל פה: הבדלים בין גרסאות בדף
(הדגשה בפתיח) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (26 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חסידי חב"ד לאורך כל הדורות נהגו '''לשנן בעל-פה את ספר ה[[תניא]]''', תוך דיוק רב על היצמדות מוחלטת לאותיות התניא, ושימת דגש על לימוד י"ב פרקיו הראשונים של ספר התניא. בשינון זה טמונות סגולות נפלאות, וביניהם: טהרת האויר, זיכוך הנפש, שמירה מפני [[מחשבות זרות]], תיקון לחטאות-נעורים, ו[[התקשרות]] ל[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]. | חסידי חב"ד לאורך כל הדורות נהגו '''לשנן בעל-פה את ספר ה[[תניא]]''', תוך דיוק רב על היצמדות מוחלטת לאותיות התניא, ושימת דגש על לימוד י"ב פרקיו הראשונים של ספר התניא. בשינון זה טמונות סגולות נפלאות, וביניהם: [[טהרת האויר]], זיכוך הנפש, שמירה מפני [[מחשבות זרות]], תיקון לחטאות-נעורים, ו[[התקשרות]] ל[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]. | ||
==חשיבות השינון והחזרה ברחוב== | ==חשיבות השינון והחזרה ברחוב== | ||
אדמו"ר הריי"צ משווה את חזרת אותיות התניא בעת ההליכה ברחוב להתגלות ה' על הר סיני במתן תורה{{הערה|ספר השיחות תרח"ץ, עמ' 251, בשם אביו כ"ק אדמו"ר | [[אדמו"ר הריי"צ]] משווה את חזרת [[אותיות]] התניא בעת ההליכה ברחוב להתגלות ה' על הר סיני במתן תורה{{הערה|ספר השיחות תרח"ץ, עמ' 251, בשם אביו כ"ק אדמו"ר הרש"ב.}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ מוסיף ומספר{{הערה|נדפס בספר קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים, רשימה י' אות י"ז.}}, שכאשר אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]' נקרא לאסיפת הרבנים בפעטערבורג, ביקר אצל ציון אמו והעתיר רחמים להצלחת שליחותו. אמו, הרבנית דבורה לאה, ביקשה למענו ברכה מ[הבעל שם טוב]], והבעש"ט ענה לה: "כתיב ויהי '' | [[אדמו"ר הריי"צ]] מוסיף ומספר{{הערה|נדפס בספר קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים, רשימה י' אות י"ז.}}, שכאשר אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]' נקרא לאסיפת הרבנים בפעטערבורג, ביקר אצל ציון אמו והעתיר [[רחמים]] להצלחת שליחותו. אמו, הרבנית דבורה לאה, ביקשה למענו ברכה מ[[הבעל שם טוב]], והבעש"ט ענה לה: "כתיב ויהי '''חִתַּת''' אלוקים", חת"ת ראשי תיבות '''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא, והבקיא באותיותיהם נשבר כל ההעלמות וההסתרים". | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא{{הערה|מובא באותה רשימה שבהערה דלעיל.}}: | [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא{{הערה|מובא באותה רשימה שבהערה דלעיל.}}: {{ציטוטון|פרק תניא בעל פה מביא שפע ברכה והצלחה}}. | ||
==דיוק באותיות התניא== | ==דיוק באותיות התניא== | ||
בשינון התניא בעל-פה, ישנה הקפדה מיוחדת | בשינון התניא בעל-פה, ישנה הקפדה מיוחדת לדייק ולדקדק לחזור את המילים בדיוק כפי שהן כתובות בספר התניא, מבלי לשנות אף אות או הגה. ההסבר המקובל לכך בפי החסידים הוא מפני שספר התניא הינו ה"תורה שבכתב" של החסידות, וכן מפאת ההשקעה הרבה שהשקיע [[אדמו"ר הזקן]] בכתיבה המדוייקת של התיבות{{הערה|אצל חסידים מסופר כי [[אדמו"ר הזקן]] התייגע במשך שבוע שלם על מנת להחליט האם לכתוב תיבה מסויימת עם ו' החיבור [https://drive.google.com/file/d/1TYJ6UrA4gJBTYpqhb9Jvdnrw6RPur9fC/view ליקוטי שיחות ח"ה ע' 294] ו[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535773/jewish/-.htm פירוש שיעורים בספר התניא לפרק מ"ב]}}. | ||
באגרת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] לר' [[ניסן נמנוב]]{{הערה|אגרות קודש שלו, אגרת ג'כו.}} אודות סדר הלימוד של התלמידים שבהדרכתו כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ: | באגרת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] לר' [[ניסן נמנוב]]{{הערה|אגרות קודש שלו, אגרת ג'כו.}} אודות סדר הלימוד של התלמידים שבהדרכתו כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|בחזרת התניא בעל פה יש להיזהר שלא להבליע גם איזה אותיות}}. | ||
אף באגרות קודש של [[הרבי]] מוצאים אנו דרישה נחרצת לעמול בשינון מדוייק של תיבות התניא באותיותיהם{{הערה|אגרות קודש ח"ו עמ' שנד.}}: "כיון שמזכיר במכתבו אשר יש אצלו שגיאות בחזרת פרקי התניא (שהוא התורה שבכתב דתורת החסידות, כמבואר במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בספר קיצורים לתניא) | אף באגרות קודש של [[הרבי]] מוצאים אנו דרישה נחרצת לעמול בשינון מדוייק של תיבות התניא באותיותיהם{{הערה|אגרות קודש ח"ו עמ' שנד.}}: "כיון שמזכיר במכתבו אשר יש אצלו שגיאות בחזרת פרקי התניא (שהוא התורה שבכתב דתורת החסידות, כמבואר במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בספר קיצורים לתניא) {{ציטוטון|הרי שעליו להשתדל לתקן השגיאות! ויתחיל בזה תיכף בקבלת מכתב זה}}. | ||
==הדרכה לשינון אצל חסידים== | ==הדרכה לשינון אצל חסידים== | ||
אצל חסידי חב"ד נוהגים להרגיל את הילד לחזור תניא בעל-פה כבר מגיל הינקות. רבים מהחסידים נוהגים לחזור באוזני הילד את הפרק הראשון בספר התניא עוד קודם שהוא מתחיל לדעת לדבר, וזאת על מנת להשריש אצלו את חשיבות השינון. | אצל חסידי חב"ד נוהגים להרגיל את הילד לחזור תניא בעל-פה כבר מגיל הינקות. רבים מהחסידים נוהגים לחזור באוזני הילד את הפרק הראשון בספר התניא עוד קודם שהוא מתחיל לדעת לדבר, וזאת על מנת להשריש אצלו את חשיבות השינון. | ||
גם במוסדות החב"דיים מושרשת כבר מינקות חשיבות השינון בעל-פה של ספר התניא, באמצעות מבצעי שינון נושאי פרסים לתלמידים הנבחנים על פרקי תניא בעל-פה. בחינוך הבלתי-פורמאלי, מקבל נושא זה הדגשה מיוחדת, כאשר בקייטנות, בקעמפים ובמועדוניות המנוהלות על | גם במוסדות החב"דיים מושרשת כבר מינקות חשיבות השינון בעל-פה של ספר התניא, באמצעות מבצעי שינון נושאי פרסים לתלמידים הנבחנים על פרקי תניא בעל-פה. בחינוך הבלתי-פורמאלי, מקבל נושא זה הדגשה מיוחדת, כאשר בקייטנות, בקעמפים ובמועדוניות המנוהלות על ידי חסידי חב"ד מקבלים הילדים (בהוראת הרבי) עידוד רב לשנן מספר רב ככל היותר של פרקי תניא, כחלק מתחרויות ומפעילויות. | ||
כפי הוראת אדמו"ר הריי"צ לר' ניסן נמנוב (צוטט לעיל), ישנם ישיבות חב"דיות בהם שינון התניא בעל-פה הינו חלק מסדרי הישיבה, וישנם ישיבות בהם פרקי התניא מהווים תנאי חשוב בקבלת התלמיד לישיבה. | כפי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לר' [[ניסן נמנוב]] (צוטט לעיל), ישנם ישיבות חב"דיות בהם שינון התניא בעל-פה הינו חלק מסדרי הישיבה, וישנם ישיבות בהם פרקי התניא מהווים תנאי חשוב בקבלת התלמיד לישיבה. | ||
ה[[משפיע]] הנודע ר' [[מענדל פוטרפס]], היה דורש מתלמידיו ללא הרף ללמוד ולשנן את פרקי התניא, עם דגש מיוחד על 'הקדמת המלקט' וי"ב הפרקים הראשונים. התלמידים היו צריכים לגשת להיבחן אצלו בדייקנות מופלגה מבלי להחסיר אף הגה{{הערה|א' מתלמידיו סיפר שפעם נפגש עם ר' מענדל בחתונה מסויימת, כשמונה שנים לאחר שסיים את חוק לימודים בישיבה בכפר חב"ד. ר' מענדל ניגש אליו וסטר לו על לחיו כשהוא תובע ממנו: "עדיין יש לך חוב אצלי..."}}. | |||
אצל חסידים היתה קבלה שהתחלת שינון התניא בעל פה תהיה ב[[אגרת הקודש כ"ב]] בקטע המסיים אותה החל מהמילים: "אהוביי אחיי ורעיי מגודל טרדתי . . להיות כל איש ישר והולך בתומו כאשר עשה האלקי' את האדם ישר ולא לבקש חשבונות רבים מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו . . נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם" עד סיום הפרק, ומי שקשה לו - שישנן לכל הפחות את הפסוק "ואיש רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם"{{הערה|גליון 'ואביטה' פרשת תרומה תשפ"ב עמוד 14.}}. | |||
==סגולות הלימוד== | ==סגולות הלימוד== | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
===התקשרות לרבי=== | ===התקשרות לרבי=== | ||
במענה לא' ששאל את הרבי בעת ה'[[יחידות]]' כיצד ניתן [[התקשרות|להתקשר]] לרבי, ענה הרבי{{הערה|ר' מענדל, עמ' 108.}}: | במענה לא' ששאל את הרבי בעת ה'[[יחידות]]' כיצד ניתן [[התקשרות|להתקשר]] לרבי, ענה הרבי{{הערה|ר' מענדל, עמ' 108.}}: {{ציטוטון|תלמד תניא בעל-פה ותחזור על זה ברחוב, וכך תהיה מקושר אלי, כי גם אני חוזר תניא ברחוב}}. | ||
===טהרת האויר=== | ===טהרת האויר=== | ||
בלוח 'היום-יום...'{{הערה|י"א טבת.}}, מביא [[הרבי]] את דברי אדמו"ר הריי"צ: | בלוח 'היום-יום...'{{הערה|י"א טבת.}}, מביא [[הרבי]] את דברי אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|חיי האדם תלויים באויר שסביבו. בלי אויר אי אפשר לחיות, ולפי סוג האויר שנושמים - כך הם החיים. כאשר חיים באויר של תורה ומצות - אלו חיים בריאים, כאשר חיים באויר של כפירה - הרי אלו חיים בלתי בריאים עם נטיה מתמדת לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית-בסיסית הראשונה לכך היא לטהר את האויר.. כשנמצאים בחנות, הולכים ברחוב, נוסעים ברכבת ואומרים [[אותיות]] של תורה, מטהרים בכל את האויר}}. | ||
===סגולה לבריאות=== | ===סגולה לבריאות=== | ||
בהוספות ל[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז{{הערה|עמ' 588.}} נדפס מענה הרבי שלימוד הפרקים הראשונים של שער הייחוד והאמונה מהווה סגולה מיוחדת לפעול לבריאות | בהוספות ל[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז{{הערה|עמ' 588.}} נדפס מענה הרבי שלימוד הפרקים הראשונים של שער הייחוד והאמונה מהווה סגולה מיוחדת לפעול לבריאות ה[[גוף]] בכלל, ובריאות הרגליים בפרט: {{ציטוטון|.. כיון שהענין קשור ברגל של הגוף, שהוא קשור ומתאים לרגל של ה[[נשמה]] - הוא הענין האמונה ומצוות הצדקה, כדאי היה שידע בעל-פה לכל הפחות הפרקים הראשונים משער הייחוד והאמונה לרבינו הזקן}}. | ||
===עצה לפיזור הנפש=== | ===עצה לפיזור הנפש=== | ||
לא' שהתלונן אצל הרבי על פיזור הנפש, הואיל הרבי לענות{{הערה|אגרות קודש, חלק ד' עמ' תלב.}}: | לא' שהתלונן אצל הרבי על פיזור הנפש, הואיל הרבי לענות{{הערה|אגרות קודש, חלק ד' עמ' תלב.}}: {{ציטוטון|ילמוד בעל-פה התחלת פרק מ"א בתניא, ומזמן לזמן יחזור גם כן בדיבור את השורות [מתחילת הפרק עד לתיבות] "והנה ה' ניצב עליו כו' אם עובדו כראוי"}}. | ||
===עצה לספיקות באמונה=== | ===עצה לספיקות באמונה=== | ||
{{ציטוטון|במענה על מכתבו בו מתאונן על מצבו ברוחניות, וברפט על מה שלפעמים נופלים לו ספיקות באמונה וכו'... - הסגולה לזה הוא להרבות באמירת [[אותיות]] התורה, ושיהיו חקוקות במחשבתו, לידע אותן בעל-פה, היינו איזה ענינים מן התורה, ובפרט [[משניות]] ותניא}}{{הערה|אגרות קודש ח"ו עמ' קכג.}}. | |||
===עצה למחשבות זרות=== | ===עצה למחשבות זרות=== | ||
במקום אחר באגרות-קודש{{הערה|חט"ז עמ' רסג.}} כותב הרבי לא' שמתלונן על [[מחשבות זרות]] המבלבלות אותו: | במקום אחר באגרות-קודש{{הערה|חט"ז עמ' רסג.}} כותב הרבי לא' שמתלונן על [[מחשבות זרות]] המבלבלות אותו: {{ציטוטון|כבר מלתו אמורה בראשית והתחלת כל הארבעה חלקי שולחן ערוך, "שיויתי ה' לנגדי תמיד".. ומהנכון בכדי לחזק פעולת ה[[התבוננות]] בהאמור, שילמוד עד שידע בעל פה ריש פרק מ"א אשר בספר תניא קדישא, עד לדף נ"ו עמוד ב, תיבות "לפני המלך"}}. | ||
בנוסף לאמור לעיל, מביא הרבי את לימוד התניא כסגולה לענינים נוספים כגון תיקון המידות{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ו עמ' שט.}}, זיכוך הנפש והיפטרות מכף הקלע{{הערה|לוח "היום-יום...", ז' טבת.}}, הינצלות ממידת הכעס{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ו עמ' שנז (באידיש).}}, תיקון לחטאות נעורים{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י"ד עמ' ריב.}}, ועוד. | בנוסף לאמור לעיל, מביא הרבי את לימוד התניא כסגולה לענינים נוספים כגון תיקון המידות{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ו עמ' שט.}}, זיכוך הנפש והיפטרות מכף הקלע{{הערה|לוח "היום-יום...", ז' טבת.}}, הינצלות ממידת הכעס{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ו עמ' שנז (באידיש).}}, תיקון לחטאות נעורים{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י"ד עמ' ריב.}}, ועוד. | ||
| שורה 54: | שורה 55: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
מבוא לספר אותיות איתן. | *מבוא לספר [[אותיות]] איתן. | ||
==ראו גם== | |||
* [[חברה משניות בעל פה]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ספר התניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:22, 25 בפברואר 2024
חסידי חב"ד לאורך כל הדורות נהגו לשנן בעל-פה את ספר התניא, תוך דיוק רב על היצמדות מוחלטת לאותיות התניא, ושימת דגש על לימוד י"ב פרקיו הראשונים של ספר התניא. בשינון זה טמונות סגולות נפלאות, וביניהם: טהרת האויר, זיכוך הנפש, שמירה מפני מחשבות זרות, תיקון לחטאות-נעורים, והתקשרות לרבותינו נשיאינו.
חשיבות השינון והחזרה ברחוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ משווה את חזרת אותיות התניא בעת ההליכה ברחוב להתגלות ה' על הר סיני במתן תורה[1].
אדמו"ר הריי"צ מוסיף ומספר[2], שכאשר אדמו"ר ה'צמח צדק' נקרא לאסיפת הרבנים בפעטערבורג, ביקר אצל ציון אמו והעתיר רחמים להצלחת שליחותו. אמו, הרבנית דבורה לאה, ביקשה למענו ברכה מהבעל שם טוב, והבעש"ט ענה לה: "כתיב ויהי חִתַּת אלוקים", חת"ת ראשי תיבות חומש תהילים תניא, והבקיא באותיותיהם נשבר כל ההעלמות וההסתרים".
אדמו"ר הרש"ב התבטא[3]: "פרק תניא בעל פה מביא שפע ברכה והצלחה".
דיוק באותיות התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשינון התניא בעל-פה, ישנה הקפדה מיוחדת לדייק ולדקדק לחזור את המילים בדיוק כפי שהן כתובות בספר התניא, מבלי לשנות אף אות או הגה. ההסבר המקובל לכך בפי החסידים הוא מפני שספר התניא הינו ה"תורה שבכתב" של החסידות, וכן מפאת ההשקעה הרבה שהשקיע אדמו"ר הזקן בכתיבה המדוייקת של התיבות[4].
באגרת כ"ק אדמו"ר הריי"צ לר' ניסן נמנוב[5] אודות סדר הלימוד של התלמידים שבהדרכתו כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "בחזרת התניא בעל פה יש להיזהר שלא להבליע גם איזה אותיות".
אף באגרות קודש של הרבי מוצאים אנו דרישה נחרצת לעמול בשינון מדוייק של תיבות התניא באותיותיהם[6]: "כיון שמזכיר במכתבו אשר יש אצלו שגיאות בחזרת פרקי התניא (שהוא התורה שבכתב דתורת החסידות, כמבואר במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בספר קיצורים לתניא) "הרי שעליו להשתדל לתקן השגיאות! ויתחיל בזה תיכף בקבלת מכתב זה".
הדרכה לשינון אצל חסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצל חסידי חב"ד נוהגים להרגיל את הילד לחזור תניא בעל-פה כבר מגיל הינקות. רבים מהחסידים נוהגים לחזור באוזני הילד את הפרק הראשון בספר התניא עוד קודם שהוא מתחיל לדעת לדבר, וזאת על מנת להשריש אצלו את חשיבות השינון.
גם במוסדות החב"דיים מושרשת כבר מינקות חשיבות השינון בעל-פה של ספר התניא, באמצעות מבצעי שינון נושאי פרסים לתלמידים הנבחנים על פרקי תניא בעל-פה. בחינוך הבלתי-פורמאלי, מקבל נושא זה הדגשה מיוחדת, כאשר בקייטנות, בקעמפים ובמועדוניות המנוהלות על ידי חסידי חב"ד מקבלים הילדים (בהוראת הרבי) עידוד רב לשנן מספר רב ככל היותר של פרקי תניא, כחלק מתחרויות ומפעילויות.
כפי הוראת אדמו"ר הריי"צ לר' ניסן נמנוב (צוטט לעיל), ישנם ישיבות חב"דיות בהם שינון התניא בעל-פה הינו חלק מסדרי הישיבה, וישנם ישיבות בהם פרקי התניא מהווים תנאי חשוב בקבלת התלמיד לישיבה.
המשפיע הנודע ר' מענדל פוטרפס, היה דורש מתלמידיו ללא הרף ללמוד ולשנן את פרקי התניא, עם דגש מיוחד על 'הקדמת המלקט' וי"ב הפרקים הראשונים. התלמידים היו צריכים לגשת להיבחן אצלו בדייקנות מופלגה מבלי להחסיר אף הגה[7].
אצל חסידים היתה קבלה שהתחלת שינון התניא בעל פה תהיה באגרת הקודש כ"ב בקטע המסיים אותה החל מהמילים: "אהוביי אחיי ורעיי מגודל טרדתי . . להיות כל איש ישר והולך בתומו כאשר עשה האלקי' את האדם ישר ולא לבקש חשבונות רבים מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו . . נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם" עד סיום הפרק, ומי שקשה לו - שישנן לכל הפחות את הפסוק "ואיש רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם"[8].
סגולות הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
שינון פרקי התניא, והחזרה עליהם בעת ההליכה ברחוב, מהווה על פי דברי רבותינו נשיאינו סגולה נפלאה לריבוי ענינים הקשורים בעבודת ה'.
התקשרות לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במענה לא' ששאל את הרבי בעת ה'יחידות' כיצד ניתן להתקשר לרבי, ענה הרבי[9]: "תלמד תניא בעל-פה ותחזור על זה ברחוב, וכך תהיה מקושר אלי, כי גם אני חוזר תניא ברחוב".
טהרת האויר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בלוח 'היום-יום...'[10], מביא הרבי את דברי אדמו"ר הריי"צ: "חיי האדם תלויים באויר שסביבו. בלי אויר אי אפשר לחיות, ולפי סוג האויר שנושמים - כך הם החיים. כאשר חיים באויר של תורה ומצות - אלו חיים בריאים, כאשר חיים באויר של כפירה - הרי אלו חיים בלתי בריאים עם נטיה מתמדת לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית-בסיסית הראשונה לכך היא לטהר את האויר.. כשנמצאים בחנות, הולכים ברחוב, נוסעים ברכבת ואומרים אותיות של תורה, מטהרים בכל את האויר".
סגולה לבריאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט"ז[11] נדפס מענה הרבי שלימוד הפרקים הראשונים של שער הייחוד והאמונה מהווה סגולה מיוחדת לפעול לבריאות הגוף בכלל, ובריאות הרגליים בפרט: ".. כיון שהענין קשור ברגל של הגוף, שהוא קשור ומתאים לרגל של הנשמה - הוא הענין האמונה ומצוות הצדקה, כדאי היה שידע בעל-פה לכל הפחות הפרקים הראשונים משער הייחוד והאמונה לרבינו הזקן".
עצה לפיזור הנפש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא' שהתלונן אצל הרבי על פיזור הנפש, הואיל הרבי לענות[12]: "ילמוד בעל-פה התחלת פרק מ"א בתניא, ומזמן לזמן יחזור גם כן בדיבור את השורות [מתחילת הפרק עד לתיבות] "והנה ה' ניצב עליו כו' אם עובדו כראוי"".
עצה לספיקות באמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
"במענה על מכתבו בו מתאונן על מצבו ברוחניות, וברפט על מה שלפעמים נופלים לו ספיקות באמונה וכו'... - הסגולה לזה הוא להרבות באמירת אותיות התורה, ושיהיו חקוקות במחשבתו, לידע אותן בעל-פה, היינו איזה ענינים מן התורה, ובפרט משניות ותניא"[13].
עצה למחשבות זרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקום אחר באגרות-קודש[14] כותב הרבי לא' שמתלונן על מחשבות זרות המבלבלות אותו: "כבר מלתו אמורה בראשית והתחלת כל הארבעה חלקי שולחן ערוך, "שיויתי ה' לנגדי תמיד".. ומהנכון בכדי לחזק פעולת ההתבוננות בהאמור, שילמוד עד שידע בעל פה ריש פרק מ"א אשר בספר תניא קדישא, עד לדף נ"ו עמוד ב, תיבות "לפני המלך"".
בנוסף לאמור לעיל, מביא הרבי את לימוד התניא כסגולה לענינים נוספים כגון תיקון המידות[15], זיכוך הנפש והיפטרות מכף הקלע[16], הינצלות ממידת הכעס[17], תיקון לחטאות נעורים[18], ועוד.
עזרים לשינון התניא בעל-פה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ה, יצא לאור הספר "סימני האמרים" על ידי הוצאת אשכול בירושלים, שנועד לסייע למשננים את ספר התניא, באמצעות תיבות רמז המזכירות בקצרה את הענינים המבוארים בפרטיות בפרקי התניא.
בשנת תשנ"ח, יצא לאור הספר "אותיות איתן", על ידי הוצאת מעיין, ובו נדפסו ראשי התיבות של ספר התניא, מחולקים לפי השיעורים היומיים של שנה פשוטה, ונועד לחזרה ובחינה עצמית על פרקי התניא. לנוחיות הלומדים, נדפס הספר בפורמט קטן, להקל על נשיאתו ועל קיום הוראות רבותינו נשיאינו לחזור על פרקי התניא בעת ההליכה ברחוב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מבוא לספר אותיות איתן.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תרח"ץ, עמ' 251, בשם אביו כ"ק אדמו"ר הרש"ב.
- ↑ נדפס בספר קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים, רשימה י' אות י"ז.
- ↑ מובא באותה רשימה שבהערה דלעיל.
- ↑ אצל חסידים מסופר כי אדמו"ר הזקן התייגע במשך שבוע שלם על מנת להחליט האם לכתוב תיבה מסויימת עם ו' החיבור ליקוטי שיחות ח"ה ע' 294 ופירוש שיעורים בספר התניא לפרק מ"ב
- ↑ אגרות קודש שלו, אגרת ג'כו.
- ↑ אגרות קודש ח"ו עמ' שנד.
- ↑ א' מתלמידיו סיפר שפעם נפגש עם ר' מענדל בחתונה מסויימת, כשמונה שנים לאחר שסיים את חוק לימודים בישיבה בכפר חב"ד. ר' מענדל ניגש אליו וסטר לו על לחיו כשהוא תובע ממנו: "עדיין יש לך חוב אצלי..."
- ↑ גליון 'ואביטה' פרשת תרומה תשפ"ב עמוד 14.
- ↑ ר' מענדל, עמ' 108.
- ↑ י"א טבת.
- ↑ עמ' 588.
- ↑ אגרות קודש, חלק ד' עמ' תלב.
- ↑ אגרות קודש ח"ו עמ' קכג.
- ↑ חט"ז עמ' רסג.
- ↑ אגרות קודש ח"ו עמ' שט.
- ↑ לוח "היום-יום...", ז' טבת.
- ↑ אגרות קודש ח"ו עמ' שנז (באידיש).
- ↑ אגרות קודש חלק י"ד עמ' ריב.