אויר (ז"א דאצילות): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "תו"א" ב־"תורה אור") |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בחינת [[זעיר אנפין]] נקרא בשם '''אויר'''. לפי שהוא ב[[קו האמצעי]] של ה[[ספירות]], העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים. | בחינת [[זעיר אנפין]] נקרא בשם '''אויר'''. לפי שהוא ב[[קו האמצעי]] של ה[[ספירות]], העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים. | ||
אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ ([[ | אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ ([[חכמה]] [[חסד]] [[נצח (ספירה)|נצח]]) מימין, בג"ה ([[בינה]] [[גבורה]] [[הוד]]) משמאל, כדת"י ([[כתר]] [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]]) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים - קו הימין וקו השמאל. | ||
כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת [[אור אין סוף|אין סוף]], ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים. | כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת [[אור אין סוף|אין סוף]], ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים. | ||
וכמו האויר ([[ | וכמו האויר ([[יסוד הרוח]]) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - [[רצון העליון]] - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר. | ||
זאת אומרת - בחינת [[אותיות]] המחברות ומביאות את שכל התורה מההעלם אל הגילוי. | זאת אומרת - בחינת [[אותיות]] המחברות ומביאות את שכל התורה מההעלם אל הגילוי. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:23, 21 באוקטובר 2020
בחינת זעיר אנפין נקרא בשם אויר. לפי שהוא בקו האמצעי של הספירות, העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים.
אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ (חכמה חסד נצח) מימין, בג"ה (בינה גבורה הוד) משמאל, כדת"י (כתר דעת תפארת יסוד) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים - קו הימין וקו השמאל.
כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת אין סוף, ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים.
וכמו האויר (יסוד הרוח) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - רצון העליון - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר.
זאת אומרת - בחינת אותיות המחברות ומביאות את שכל התורה מההעלם אל הגילוי.
מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תורה אור דף מג, עמוד ב.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")