סידור עם דא"ח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ")
אין תקציר עריכה
 
(27 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:תפילות מכל השנה.jpg|left|thumb|250px|הסידור]]
[[קובץ:תפילות מכל השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסידור]]
'''סידור עם דא"ח''' הוא החיבור הראשון של מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] שהדפיס בנו [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר הסתלקות אביו, בשנת [[תקע"ו]], ובו נוסח התפילה לפי תקנת רבינו הזקן יחד עם מאמרי חסידות שלו המבארים את נוסחאות התפילה ואת המועדים ועוד.
'''סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המילות על פי דא"ח''' (מכונה בקיצור: '''סידור עם דא"ח'''), הוא [[סידור]] שנדפס לראשונה על ידי [[אדמו"ר האמצעי]], הכולל את [[סידור אדמו"ר הזקן]] בתוספת [[מאמר|מאמרי חסידות]] ("דא"ח") שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בסדר ה[[תפילה]] וה[[מועדים]].


ספר זה הוא מהספרים הנפוצים ביותר מבין ספרי החסידות של אדמו"ר הזקן, שכן עיקר חידושו של רבינו הזקן היה בחיזוק עבודת ה[[תפילה]], כפי שהוא העיד בעצמו בעדותו הידועה לפני חוקריו בעת מאסרו בפטרבורג, ולא בכדי ראה בנו אדמו"ר האמצעי לנכון להדפיס דוקא חיבור זה כראשון בין חיבוריו.
הספר הוא מהספרים הראשונים שנדפסו ב[[תורת חב"ד]].


בהקדמת אדמו"ר האמצעי לחיבור זה הוא מעיד שהספר מכיל "קונטרסים שנמצאו בכתב יד שלי בפירוש המלות בתפילה מהשמים מספרים וכו' עד ויברך דוד, שאאמו הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאד (בהיותם דברים כהוויתן בלי תוס' ומגרעת) ומועטים המה המחזיקים את המרובים", ובהמשך דבריו כותב גם שמסר את הספר להגהה לחתנו ובן אחותו "מ' מענדיל נ"י", הוא [[אדמו"ר הצמח-צדק]].
==המאמרים בספר==
מנהגו של אדמו"ר הזקן היה לומר בכל [[ליל שבת]] מאמרי חסידות בפני קבוצת יחידי סגולה, שעליהם נמנו בניו וכמה מבחירי החסידים. לאחר אמירת המאמרים היו כמה מהשומעים כותבים [[הנחה|הנחות]] מהם, וכן דנים באריכות בענינים שהתבארו במאמר. מתוך מאמרים אלו ליקט [[אדמוהאמצעי]] את אלו שהודפסו בסידור{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43365&st=&pgnum=10&hilite= הקדמת אדמו"ר האמצעי לסידור].}}. חלקם היו למראה עיניו של אדמו"ר הזקן, וחלקם הוגהו על ידי [[הרבי הצמח צדק]].
==מבנה הספר==
הסידור נחלק לשערים על סדר הסידור. בחלק הראשון באים עשרה שערים, ובחלק השני באים ששה עשר שערים (כדלהלן). בחלק מהשערים יש מדורי משנה, כגון בשער התפילה יש מדור לשחרית. בכל שער ומדור באים כמה דרושים:
{{טורים|
'''חלק ראשון'''
* ציצית
* תפילין
* תפילה
* קריאת שמע
* נפילת אפים
* תלמוד תורה
* נטילת ידים
* ברכת המזון
* דרושים לחתונה
* מילה
'''חלק שני'''
* כוונת המקוה
* שבת
* ראש חדש
* מועדים
* אלול
* ראש השנה
* תקיעות
* יום הכפורים
* סוכות
* לולב
* סוכות
* חנוכה
* פורים
* חג המצות
* ל"ג בעומר
* שבועות}}


יש לציין שאת הקדמתו מסיים בהודעה ש"אם יהיה עם לבבם נאמן לעסוק בהם באמונה ולהגות בהם ללכת בזה בכל דרכי ה' להטות לבבם לה' ויהיו נא דברי קדש הללו המיוסדים על אדני פז מעוז מתיקות התורה קרובים אליהם בנפש ולבבם למען ידעו לרדוף לדעת את ה' כל ימיהם ולזרעם אחריהם, ודאי לא אמנע טוב כיד ה' הטובה עלינו להביא בדפוס כל הכתבים שנאמר בפירוש מאמרי הזהר וכל כתבי התורות וביאורים טובים וכו'", זאת אומרת, שהוא תולה את הדפסת שאר ספרי החסידות בכך שחסידיו יעסקו כדבעי בלימוד ספר זה, ונראה שהעובדה שהדפיס את "ביאורי הזהר" מיד אחרי הסידור מוכיחה שחסידיו אכן עמדו במשימה!
==הוצאות הספר==
ספר זה הוא החיבור הראשון של מאמרי אדמו"ר הזקן שהדפיס בנו אדמו"ר האמצעי לאחר [[הסתלקות]] אביו, בשנת [[תקע"ו]], ב[[קאפוסט]]. בספר נדפסו [[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה לפי תקנת רבינו הזקן]], כשלצידו מאמרי חסידות שלו המבארים את נוסחאות התפילה וענינים השייכים למצוות ולמועדים הנזכרים בסידור. ברוב ההוצאות נדפס נוסח התפילה באמצע הדף וסביבו המאמרים.


בימינו נדפס סידור זה בכמה מהדורות, וכולל גם הערות וציונים, וכן השוואות לכתב יד קדשו של אדמו"ר האמצעי עצמו.
בפעם השניה הודפס הספר בשנת [[תקע"ח]] ב[[ברדיצ'ב]] עם הוספת מאמרים חדשים.
 
ההוצאה החמישית נדפסה בשנת [[תרכ"ג]] ב[[ז'יטומיר]], ורוב ההוצאות שאחריה הודפסו בתבנית הוצאה זו.
 
בשנת [[תשכ"ה]] הודפסה בהוראת הרבי מהדורה מתוקנת של ספר זה עם מפתחות שנכתבו ע"י [[ר' אליהו חיים קרליבך]] והערות ומראי מקומות ארוכים ומורחבים שערך [[לייבל גרונר|ר' יהודה לייב גרונר]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10]).}} חלק גדול מההערות שלו עוסקות בעיקר בחלק ההלכות שבסידור, והשוואתם עם מנהגי חב"ד בפועל, ורק מיעוטם במאמרים שבסידור.
 
בשנת [[תשע"ט]] הסידור הודפס מחדש בשני חלקים, באותיות מרובעות ובתוספת הערות וציונים. וכשאזל מהמדפים - הודפס מחדש.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 16: שורה 55:
*[[סידור רוסטוב]]
*[[סידור רוסטוב]]


==קישורים חיצוניים==
* {{היברובוקס|תפילות מכל השנה|חלק ראשון|24943|דפוס ראשון, קאפוסט, תקע"ו}}
* {{היברובוקס|סדר תפילות מכל השנה|חלק ראשון|43365|ברוקלין תשכ"ה}}
* {{היברובוקס|סדר תפילות מכל השנה|חלק שני|43366|ברוקלין תשכ"ה}}
* '''סדר תפילות מכל השנה''', ברוקלין תשע"ט: {{היברובוקס||חלק ראשון|60793||ללא}}, {{היברובוקס||חלק שני|60794}}
[[קטגוריה:סידורים]]
[[קטגוריה:סידורים]]
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־16:17, 3 בספטמבר 2024

הסידור

סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המילות על פי דא"ח (מכונה בקיצור: סידור עם דא"ח), הוא סידור שנדפס לראשונה על ידי אדמו"ר האמצעי, הכולל את סידור אדמו"ר הזקן בתוספת מאמרי חסידות ("דא"ח") שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן בסדר התפילה והמועדים.

הספר הוא מהספרים הראשונים שנדפסו בתורת חב"ד.

המאמרים בספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהגו של אדמו"ר הזקן היה לומר בכל ליל שבת מאמרי חסידות בפני קבוצת יחידי סגולה, שעליהם נמנו בניו וכמה מבחירי החסידים. לאחר אמירת המאמרים היו כמה מהשומעים כותבים הנחות מהם, וכן דנים באריכות בענינים שהתבארו במאמר. מתוך מאמרים אלו ליקט אדמו"ר האמצעי את אלו שהודפסו בסידור[1]. חלקם היו למראה עיניו של אדמו"ר הזקן, וחלקם הוגהו על ידי הרבי הצמח צדק.

מבנה הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסידור נחלק לשערים על סדר הסידור. בחלק הראשון באים עשרה שערים, ובחלק השני באים ששה עשר שערים (כדלהלן). בחלק מהשערים יש מדורי משנה, כגון בשער התפילה יש מדור לשחרית. בכל שער ומדור באים כמה דרושים:

חלק ראשון

  • ציצית
  • תפילין
  • תפילה
  • קריאת שמע
  • נפילת אפים
  • תלמוד תורה
  • נטילת ידים
  • ברכת המזון
  • דרושים לחתונה
  • מילה

חלק שני

  • כוונת המקוה
  • שבת
  • ראש חדש
  • מועדים
  • אלול
  • ראש השנה
  • תקיעות
  • יום הכפורים
  • סוכות
  • לולב
  • סוכות
  • חנוכה
  • פורים
  • חג המצות
  • ל"ג בעומר
  • שבועות

הוצאות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר זה הוא החיבור הראשון של מאמרי אדמו"ר הזקן שהדפיס בנו אדמו"ר האמצעי לאחר הסתלקות אביו, בשנת תקע"ו, בקאפוסט. בספר נדפסו נוסח התפילה לפי תקנת רבינו הזקן, כשלצידו מאמרי חסידות שלו המבארים את נוסחאות התפילה וענינים השייכים למצוות ולמועדים הנזכרים בסידור. ברוב ההוצאות נדפס נוסח התפילה באמצע הדף וסביבו המאמרים.

בפעם השניה הודפס הספר בשנת תקע"ח בברדיצ'ב עם הוספת מאמרים חדשים.

ההוצאה החמישית נדפסה בשנת תרכ"ג בז'יטומיר, ורוב ההוצאות שאחריה הודפסו בתבנית הוצאה זו.

בשנת תשכ"ה הודפסה בהוראת הרבי מהדורה מתוקנת של ספר זה עם מפתחות שנכתבו ע"י ר' אליהו חיים קרליבך והערות ומראי מקומות ארוכים ומורחבים שערך ר' יהודה לייב גרונר[2] חלק גדול מההערות שלו עוסקות בעיקר בחלק ההלכות שבסידור, והשוואתם עם מנהגי חב"ד בפועל, ורק מיעוטם במאמרים שבסידור.

בשנת תשע"ט הסידור הודפס מחדש בשני חלקים, באותיות מרובעות ובתוספת הערות וציונים. וכשאזל מהמדפים - הודפס מחדש.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילות מכל השנה, ‏חלק ראשון, דפוס ראשון, קאפוסט, תקע"ו, באתר HebrewBooks

סדר תפילות מכל השנה, ‏חלק ראשון, ברוקלין תשכ"ה, באתר HebrewBooks

סדר תפילות מכל השנה, ‏חלק שני, ברוקלין תשכ"ה, באתר HebrewBooks

  • סדר תפילות מכל השנה, ברוקלין תשע"ט:

חלק ראשון, חלק שני, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. הקדמת אדמו"ר האמצעי לסידור.
  2. עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב מהרב זוין והוא משבח את העבודה שלך (שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10).