איזהו שוטה המאבד כל מה שנותנים לו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ית', " ב־" יתברך, ") |
מ (החלפת טקסט – "([^א-ת])עפ"י" ב־"$1על פי") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"איזהו שוטה המאבד כל מה שנותנים לו"''' - מאמר הגמרא. מלבד ההיבט האישי הגשמי שבמאמר חז"ל זה, שלפיו אדם שאינו מסוגל לשמור על רכושו הריהו בגדר שוטה, ואין לסמוך עליו, בפנימיות הדברים כיוונו בזה חז"ל לענין רוחני אלקי בנפש האדם, ומבואר | '''"איזהו שוטה המאבד כל מה שנותנים לו"''' - מאמר הגמרא. מלבד ההיבט האישי הגשמי שבמאמר חז"ל זה, שלפיו אדם שאינו מסוגל לשמור על רכושו הריהו בגדר שוטה, ואין לסמוך עליו, בפנימיות הדברים כיוונו בזה חז"ל לענין רוחני אלקי בנפש האדם, ומבואר על פי פנימיות התורה. | ||
ברעותא דלבא - רצון הלב היהודי - ישנן שתי בחינות - פנימית וחיצוניות. | ברעותא דלבא - רצון הלב היהודי - ישנן שתי בחינות - פנימית וחיצוניות. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
פנימית נקודת הלב היא בחינת [[אהבה רבה]] לה' שלמעלה מהטעם והדעת המושג בשכל, ובאה מלמעלה בבחינת מתנה ("נותנים לו"), והיא מבחינת [[שם מ"ה]] מ[[עולם האצילות]]. | פנימית נקודת הלב היא בחינת [[אהבה רבה]] לה' שלמעלה מהטעם והדעת המושג בשכל, ובאה מלמעלה בבחינת מתנה ("נותנים לו"), והיא מבחינת [[שם מ"ה]] מ[[עולם האצילות]]. | ||
חיצוניות הלב הוא הנלקח מן הדעת וההתבוננות, שמתבונן איך ש"מלכותך מלכות כל עולמים" וכו', וכתוצאה | חיצוניות הלב הוא הנלקח מן הדעת וההתבוננות, שמתבונן איך ש"מלכותך מלכות כל עולמים" וכו', וכתוצאה מה[[התבוננות]] בגדולת כוחו של ה' בעולמות - בא ל[[אהבת ה']] ויראתו. וזהו ענין [[שם ב"ן]]. וכמובן ש[[אהבה]] ו[[יראה]] - תוצאת השכל, אינה באותה דרגת ביטול של אהבה רבה ש[[למעלה מטעם ודעת]]. | ||
ועל זה אמרו חז"ל: איזהו שוטה - המאבד (את) ה'מה' שנותנים לו, כי אדם שמאבד את בחינת מ"ה שבנפש, שהוא הביטול המוחלט לה' יתברך, הרי זה כתוצאה מהעובדה שהוא שוטה, שיש בו רוח שטות, שהיא רוח ה[[קליפה]] ו[[סט"א]], כי שטות היא היפך הדעת, והדעת ענינו הרגשה באלקות, | ועל זה אמרו חז"ל: איזהו שוטה - המאבד (את) ה'מה' שנותנים לו, כי אדם שמאבד את בחינת מ"ה שבנפש, שהוא הביטול המוחלט לה' יתברך, הרי זה כתוצאה מהעובדה שהוא שוטה, שיש בו רוח שטות, שהיא רוח ה[[קליפה]] ו[[סט"א]], כי שטות היא היפך הדעת, והדעת ענינו הרגשה באלקות, אף על פי שהדעת הוא אחד מחלקי השכל, אבל הוא עומק השכל שבא בהרגשה, ולכן "שוטה אינו מרגיש", היינו שאינו מרגיש את הביטול לה' שישנו בפנימיות הלב. | ||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
*[[ | *[[לקוטי תורה]] ויקרא ג. ד', [[קונטרס ומעין מבית ה']], [[באתי לגני]] תשי"ג. | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מאמרי חז"ל במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:03, 6 בספטמבר 2020
"איזהו שוטה המאבד כל מה שנותנים לו" - מאמר הגמרא. מלבד ההיבט האישי הגשמי שבמאמר חז"ל זה, שלפיו אדם שאינו מסוגל לשמור על רכושו הריהו בגדר שוטה, ואין לסמוך עליו, בפנימיות הדברים כיוונו בזה חז"ל לענין רוחני אלקי בנפש האדם, ומבואר על פי פנימיות התורה.
ברעותא דלבא - רצון הלב היהודי - ישנן שתי בחינות - פנימית וחיצוניות.
פנימית נקודת הלב היא בחינת אהבה רבה לה' שלמעלה מהטעם והדעת המושג בשכל, ובאה מלמעלה בבחינת מתנה ("נותנים לו"), והיא מבחינת שם מ"ה מעולם האצילות.
חיצוניות הלב הוא הנלקח מן הדעת וההתבוננות, שמתבונן איך ש"מלכותך מלכות כל עולמים" וכו', וכתוצאה מההתבוננות בגדולת כוחו של ה' בעולמות - בא לאהבת ה' ויראתו. וזהו ענין שם ב"ן. וכמובן שאהבה ויראה - תוצאת השכל, אינה באותה דרגת ביטול של אהבה רבה שלמעלה מטעם ודעת.
ועל זה אמרו חז"ל: איזהו שוטה - המאבד (את) ה'מה' שנותנים לו, כי אדם שמאבד את בחינת מ"ה שבנפש, שהוא הביטול המוחלט לה' יתברך, הרי זה כתוצאה מהעובדה שהוא שוטה, שיש בו רוח שטות, שהיא רוח הקליפה וסט"א, כי שטות היא היפך הדעת, והדעת ענינו הרגשה באלקות, אף על פי שהדעת הוא אחד מחלקי השכל, אבל הוא עומק השכל שבא בהרגשה, ולכן "שוטה אינו מרגיש", היינו שאינו מרגיש את הביטול לה' שישנו בפנימיות הלב.
מקורות לעיון:עריכה
- לקוטי תורה ויקרא ג. ד', קונטרס ומעין מבית ה', באתי לגני תשי"ג.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")