עשרת הרוגי מלכות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
אין תקציר עריכה |
||
| (17 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
[[קובץ:יהודה בן בבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת התנא רבי יהודה בן בבא - מעשרת הרוגי מלכות. הציון ממוקם בדיוק באמצע הדרך שבין אושא לשפרעם]] | [[קובץ:יהודה בן בבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת התנא רבי יהודה בן בבא - מעשרת הרוגי מלכות. הציון ממוקם בדיוק באמצע הדרך שבין אושא לשפרעם]] | ||
[[קובץ:חוצפית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת התנא רבי חוצפית המתורגמן - מעשרת הרוגי מלכות - ליד צפת]] | [[קובץ:חוצפית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת התנא רבי חוצפית המתורגמן - מעשרת הרוגי מלכות - ליד צפת]] | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
== שלומה של מלכות == | == שלומה של מלכות == | ||
במסכת אבות מובאת המימרא של "התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו". | במסכת אבות מובאת המימרא של "התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו". | ||
הצורך בהבטחת "שלומה של מלכות" כהקדמה ל[[לימוד התורה]] כדבעי, מודגש כאשר בעלי המימרות שבמשנתנו הם "רבי חנינא סגן הכהנים" ורבי חנינא בן תרדיון: | הצורך בהבטחת "שלומה של מלכות" כהקדמה ל[[לימוד התורה]] כדבעי, מודגש כאשר בעלי המימרות שבמשנתנו הם "רבי חנינא סגן הכהנים" ורבי חנינא בן תרדיון: | ||
שני תנאים אלו הם בין "עשרה הרוגי מלכות": רבי חנינא בן תרדיון - לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים - לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה"מלכות" שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד"עשרה הרוגי מלכות" הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד"שלומה של מלכות" כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו | שני תנאים אלו הם בין "עשרה הרוגי מלכות": רבי חנינא בן תרדיון - לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים - לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה"מלכות" שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד"עשרה הרוגי מלכות" הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד"שלומה של מלכות" כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. | ||
כאשר הסר מוראה של מלכות נוצר מצב של איש את רעהו חיים בלעו, אין כל סדר ומשטר, איש הישר בעיניו יעשה. ובמצב כזה אין אפשרות ללמוד תורה מתוך התיישבות, מפני הפחד שאינו יודע מה עלול לקרות ברגע שלאחרי זה. | כאשר הסר מוראה של מלכות נוצר מצב של איש את רעהו חיים בלעו, אין כל סדר ומשטר, איש הישר בעיניו יעשה. ובמצב כזה אין אפשרות ללמוד תורה מתוך התיישבות, מפני הפחד שאינו יודע מה עלול לקרות ברגע שלאחרי זה. | ||
מה שאין כן כאשד יש מוראה של מלכות אזי הנהגת המדינה היא באופן משטר וסדר, ואפילו כאשר המלכות עצמה נוהגת באופן בלתי רצוי עד לענין הכי חמור ד"עשרה הרוגי מלכות" הרי גם זה נעשה מתוך סדר כו', גזירת המלכות דלמעלה, וכתוצאה ממנה - גזירת המלכות למטה, ואין זה באופן דאיש כל הישר בעיניו יעשה. ומכיון שכן, הרי זה שולל את הפחד ד"איש את רעהו חיים בלעו", שהיה עלול להיות על כל צעד ושעל.{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=ba0b8a6a-fb01-43aa-833f-fe82552c1d9a&st=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&pgnum=665 חלק ג'].}} | |||
== ההתעלות שעל ידי מיתה על קידוש השם == | == ההתעלות שעל ידי מיתה על קידוש השם == | ||
ענין המסירת נפש על קידוש השם הוא נעלה יותר אפילו מהוראה לרבים | ענין המסירת [[נפש]] על קידוש השם הוא נעלה יותר אפילו מהוראה לרבים | ||
ענין זה מצינו בין השאר בענין [[נפילת אפים]], שבזכות עשרה הרוגי מלכות נעשה העלאת [[מ"ן]] לפעול מילוי הבקשות שבתפילתן של כל ישראל. ואף שאחד מעשרה הרוגי מלכות הוא רבי עקיבא, שגדלה מעלתו ביותר, עד שמצינו שהוא כנגד [[הקב"ה]]{{הערה|1=ליקוטי הש"ס ל[[האר"י]] סוף ברכות (הובא ב[[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 1003). [[של"ה]] חלק [[תורה שבכתב]] רצז, ב.}} - בכל זאת ענין זה נעשה לא מצד המעלות | |||
המיוחדות של רבי עקיבא, אלא מצד מעלת ה[[מסירות נפש]] דוקא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15898&hilite=de01d128-fcfb-4b36-9032-797c37c0c30e&st=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&pgnum=125 תורת מנחם [[תשי"ג]] ג'].}} | |||
==ראו גם== | |||
*[[אלה אזכרה]] | |||
*[[מכירת יוסף]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:53, 17 ביוני 2021
עשרה הרוגי מלכות, הם עשרת מהתנאים שנהרגו על קידוש השם על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת השבטים שמכרו את יוסף הצדיק, ולכן הם נהרגו. מתנאים אלו היה רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא בן יוסף, רבן שמעון בן גמליאל, רבי חנינא בן תרדיון, רבי אלעזר בן שמוע, רבי ישבב הסופר, רבי חוצפית המתורגמן וי"א גם רבי חנינא סגן הכהנים.
שלומה של מלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת אבות מובאת המימרא של "התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו".
הצורך בהבטחת "שלומה של מלכות" כהקדמה ללימוד התורה כדבעי, מודגש כאשר בעלי המימרות שבמשנתנו הם "רבי חנינא סגן הכהנים" ורבי חנינא בן תרדיון:
שני תנאים אלו הם בין "עשרה הרוגי מלכות": רבי חנינא בן תרדיון - לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים - לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה"מלכות" שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד"עשרה הרוגי מלכות" הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד"שלומה של מלכות" כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.
כאשר הסר מוראה של מלכות נוצר מצב של איש את רעהו חיים בלעו, אין כל סדר ומשטר, איש הישר בעיניו יעשה. ובמצב כזה אין אפשרות ללמוד תורה מתוך התיישבות, מפני הפחד שאינו יודע מה עלול לקרות ברגע שלאחרי זה.
מה שאין כן כאשד יש מוראה של מלכות אזי הנהגת המדינה היא באופן משטר וסדר, ואפילו כאשר המלכות עצמה נוהגת באופן בלתי רצוי עד לענין הכי חמור ד"עשרה הרוגי מלכות" הרי גם זה נעשה מתוך סדר כו', גזירת המלכות דלמעלה, וכתוצאה ממנה - גזירת המלכות למטה, ואין זה באופן דאיש כל הישר בעיניו יעשה. ומכיון שכן, הרי זה שולל את הפחד ד"איש את רעהו חיים בלעו", שהיה עלול להיות על כל צעד ושעל.[1]
ההתעלות שעל ידי מיתה על קידוש השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ענין המסירת נפש על קידוש השם הוא נעלה יותר אפילו מהוראה לרבים
ענין זה מצינו בין השאר בענין נפילת אפים, שבזכות עשרה הרוגי מלכות נעשה העלאת מ"ן לפעול מילוי הבקשות שבתפילתן של כל ישראל. ואף שאחד מעשרה הרוגי מלכות הוא רבי עקיבא, שגדלה מעלתו ביותר, עד שמצינו שהוא כנגד הקב"ה[2] - בכל זאת ענין זה נעשה לא מצד המעלות המיוחדות של רבי עקיבא, אלא מצד מעלת המסירות נפש דוקא[3]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק ג'.
- ↑ ליקוטי הש"ס להאר"י סוף ברכות (הובא בלקוטי שיחות חלק ג' ע' 1003). של"ה חלק תורה שבכתב רצז, ב.
- ↑ תורת מנחם תשי"ג ג'.