אחד היה אברהם: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
"אחד היה אברהם", ה"אחד" שבאברהם. | "אחד היה אברהם", ה"אחד" שבאברהם. | ||
פירש [[אדמו"ר הצמח צדק]]: באברהם האיר בחינת ה' אחד בכל עניניו, דהיינו שהיה חדור ובטל | פירש [[אדמו"ר הצמח צדק]]: באברהם האיר בחינת [[ה' אחד]] בכל עניניו, דהיינו שהיה חדור ובטל ל[[ה' אחד]] בכל מציאותו. כי מאחר שהיה בבחינת "[[מרכבה]]" לה', והיינו, שהיה בטל אל ה' כמו שהמרכבה בטלה אל הרוכב עליה - המטה אותה כרצונו, ואין למרכבה שום רצון עצמי אחר, כך היה אברהם בטל לרצון ה' בכל ימיו ובכל אבריו, וכמו שכתוב "ואברהם זקן בא בימים" שכל ימיו היו עמו - שלמים ומלאים בתוכן אלקי - האמונה בא-ל אחד, שהוא התוכן שצריך למלא את כל ימי האדם, וכמו שכתוב: "ימים יוצרו ולו אחד בהם", שיצירת הימים מאת [[הקב"ה]] היא בשביל שה"אחד" יאיר בהם, וזאת הייתה עבודתו של אברהם, ולפיכך - "אחד היה אברהם". | ||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה:פסוקים | [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:24, 21 באוקטובר 2020
בספר יחזקאל כתוב: "אחד היה אברהם וירש את הארץ וגו'"
כמו כל דברי התורה והנבואה - כך גם פסוק זה - נלמד בכללות בשני פנים; נגלה דאורייתא ופנימיות התורה.
על פי הנגלה - פסוק זה הוא חלק מדברי תוכחה לישראל, ובפנימיות הדברים הם דברי שבח לאבי האומה.
"אחד היה אברהם", ה"אחד" שבאברהם.
פירש אדמו"ר הצמח צדק: באברהם האיר בחינת ה' אחד בכל עניניו, דהיינו שהיה חדור ובטל לה' אחד בכל מציאותו. כי מאחר שהיה בבחינת "מרכבה" לה', והיינו, שהיה בטל אל ה' כמו שהמרכבה בטלה אל הרוכב עליה - המטה אותה כרצונו, ואין למרכבה שום רצון עצמי אחר, כך היה אברהם בטל לרצון ה' בכל ימיו ובכל אבריו, וכמו שכתוב "ואברהם זקן בא בימים" שכל ימיו היו עמו - שלמים ומלאים בתוכן אלקי - האמונה בא-ל אחד, שהוא התוכן שצריך למלא את כל ימי האדם, וכמו שכתוב: "ימים יוצרו ולו אחד בהם", שיצירת הימים מאת הקב"ה היא בשביל שה"אחד" יאיר בהם, וזאת הייתה עבודתו של אברהם, ולפיכך - "אחד היה אברהם".
מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")