אבן (אות) – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־20:50, 16 בדצמבר 2025

ערך זה עוסק באבן ככינוי לאותיות הבונות מילים. אם התכוונתם לפירושים נוספים באבן, ראו אבן (פירושונים).

האבן משמשת בקבלה כמשל לאותיות הדיבור והמחשבה שבאדם, אך בעיקר מובאת בתורת החסידות כמשל לאותיות הדיבור של הקדוש ברוך הוא, שמהן נבראו הנבראים.

כמשל האבנים הבונות בתים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכוח והאור שהאציל הקדוש ברוך הוא כדי לברוא את הנבראים, נקרא בשם "דבר ה'". כפי שכתוב: "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ^[1].

אותיות דבר ה' נמשלות לאבנים הבונות "בתים". ה"בתים" הם המילים השלמות, שהן צירוף הכוחות האלוקיים המהווים את הנבראים, בדומה לצירוף האותיות היוצרות מילה^[2].

משל לריחוק התוכן, הכוח והעצם[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיבה נוספת לכך שהאות נקראת בשם אבן היא, שכפי שאין להשוות בין מעלת האדם למעלת הדומם - האבנים, כך רב המרחק בין התוכן המובע במילה לבין גוף האותיות המרכיבות אותה.

שמות הכוחות הללו משמשים את האדם כדי לקרוא בשמו של הנברא.

כך נאמר בספר יצירה: "שתי אבנים בונות שני בתים, שלש אבנים בונות ששה בתים וכו'", כלומר שתי אותיות מרכיבות שתי מילים.

לדוגמה, האותיות א' ו-ב' מרכיבות את המילים "אב" ו"בא", ובאותו אופן, שלוש אותיות מרכיבות שש מילים.

וכך האבן משמשת משל לאותיות התורה, נביאים וכתובים שניתנו על ידי משה רבנו וכל שאר הנביאים.

שני סוגי אבנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיימים שני סוגי אבנים:

א. האבן הטבעית, שנוצרה באופן טבעי.

ב. הלבנה, שהיא אבן מעשה ידי אדם, הנוצרת על ידי שריפה באש. גם היא נקראת "אבן", כפי שכתוב: "ותהי להם הלבנה לאבן" ^[3].

כך גם באותיות התורה הנמשלות לאבנים, יש להבחין בין אותיות התורה שהן ממקור אלוקי, והן נקראות לשון הקודש משום שהן נמשכות מבחינת הקודש העליון, ובין האותיות בשפות אחרות, שבני אדם יצרו, והיא לשון חולין - לשון לעז.

אולם, גם לשון לעז יכולה להתעלות ולהתקדש, על ידי כך שבני ישראל המפוזרים בארצותיהם משתמשים בשפותיהם לצורך קדושה, כלומר, לצורכי עבודה ופרנסה באופן כשר ולשם שמים. על ידי כך, יש להם אפשרות לעסוק אחר כך בתורה ותפילה, ובכך לקדש את עיסוקי החולין - חולין על טהרת הקודש.

קל וחומר כאשר משתמשים בשפות לעז ללימוד ולהבנת דברי תורה, שבכך מעלים את אותיות הלעז לקדושה.

כדי שגם ה"לבינה" תהיה לאבן, היא צריכה להישׂרף תחילה בכבשן ה"אש", שהיא אש שלהבת האהבה להשם.

כלומר, שהעבודה והפרנסה שבהן עוסק האדם יהיו לשם שמים, כדי שיוכל להתפלל בהתלהבות אהבה ויראה ובמסירות נפש בקריאת שמע, ואז גם הלבינה - אותיות לעז - הופכת להיות כאבן.

מכיוון שכל זה הוא קידוש האותיות על ידי האדם, הרי שהקדושה הנפעלת על ידי כך, היא במדרגה נמוכה יותר מאותיות התורה כפי שניתנו בלשון הקודש.

הערות שוליים

↑ תהילים לג, ו
↑ ספר יצירה
↑ בראשית י"א, ג'

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")

[1] תהילים לג, ו

[2] ספר יצירה

[3] בראשית י"א, ג'

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=אבן ככינוי אותיות|אחר=פירושים נוספים באבן|ראו=[[אבן|אבן (פירושונים)]]}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=אבן ככינוי לאותיות הבונות מילים|אחר=פירושים נוספים באבן|ראו=[[אבן|אבן (פירושונים)]]}}
-'''האבנים''' משמשים כמשל ל'''אותיות הדיבור''' וה[[מחשבה]] שבאדם, אבל בעיקר משמשים הם ב[[תורת החסידות]] כמשל ל[[אותיות]] הדיבור של [[הקב"ה]] שמהן נבראו [[נברא|הנבראים]].
+[[קובץ:אותיות מעודכן רשי סתם.png|ממוזער|[[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] ב[[כתב אשורי|כתב סת"ם]] ובכתב רש"י]]
-===כמשל האבנים הבונים בתים===
+'''ה[[אבן]]''' משמשת בקבלה כמשל ל'''אותיות הדיבור''' וה[[מחשבה]] שבאדם, אך בעיקר מובאת ב[[תורת החסידות]] כמשל ל[[אותיות]] הדיבור של [[אלוקים|הקדוש ברוך הוא]], שמהן נבראו [[נברא|הנבראים]].
-הכח וה[[אור]] שהאציל הקב"ה לצורך בריאת הנבראים, נקרא בשם "דבר הוי'", וכמ"ש "בדבר הוי' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם".
-אותיות דבר ה' נמשלים לאבנים הבונים "בתים", וה"בתים" הם המילים השלימות, שהם צירוף הכוחות האלקיים המהווים את הנבראים, וכמו צירוף האותיות המהווים מלה.
+==כמשל האבנים הבונות בתים==
-===משל לריחוק התוכן הכוח והעצם===
+הכוח וה[[אור]] שהאציל [[אלוקים|הקדוש ברוך הוא]] כדי לברוא את הנבראים, נקרא בשם "דבר ה'". כפי שכתוב: "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" {{הערה|תהילים לג, ו}}.
-סיבה נוספת לקריאת האות בשם אבן היא, כי כשם שאין ערוך בין מין האדם ומעלתו למעלת מין הדומם - האבנים, כך הוא ריחוק הערך בין התוכן המשתמע ממילה, לבין גוף האותיות המרכיבות אותה.
-שמות הכוחות הללו, משמשים בפי האדם לקריאת השם של הנברא.
+אותיות דבר ה' נמשלות לאבנים הבונות "בתים". ה"בתים" הם המילים השלמות, שהן צירוף הכוחות האלוקיים המהווים את הנבראים, בדומה לצירוף האותיות היוצרות מילה{{הערה|ספר יצירה}}.
-איתא בספר יצירה: "שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים וכו'", כלומר; שתי אותיות מרכיבות שתי מילים.
+==משל לריחוק התוכן, הכוח והעצם==
-[[קובץ:אבנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אבנים טבעיות העשויות בידי שמים]]
+[[קובץ:אבנים.jpg|שמאל|ממוזער|אבנים טבעיות העשויות בידי שמים]]
-[[קובץ:לבנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לבנים הנעשים על ידי אדם]]
+[[קובץ:לבנים.jpg|שמאל|ממוזער|לבנים שנעשו על ידי אדם]]
-ולדוגמא; אותיות א' ב' מרכיבות את המילים "אב" "בא", וכן על דרך זה שלש אותיות מרכיבות שש מילים.
+סיבה נוספת לכך שהאות נקראת בשם אבן היא, שכפי שאין להשוות בין מעלת האדם למעלת ה[[דומם]] - האבנים, כך רב המרחק בין התוכן המובע במילה לבין [[גוף]] האותיות המרכיבות אותה.
-וכך משמשת האבן משל לאותיות התורה נביאים וכתובים שניתנו ע"י [[משה רבנו]] וכל שאר הנביאים.
+שמות הכוחות הללו משמשים את האדם כדי לקרוא בשמו של הנברא.
-===שני מיני אבנים===
-שני מיני אבנים הם:
-א. האבן הטבעית העשויה בידי שמים.
+כך נאמר בספר יצירה: "שתי אבנים בונות שני בתים, שלש אבנים בונות ששה בתים וכו'", כלומר שתי אותיות מרכיבות שתי מילים.
-ב. הלבנה העשויה בידי אדם - ע"י השריפה באש, שאף היא נקראת בשם אבן, וכמו שכתוב: "ותהי להם הלבנה לאבן".
+לדוגמה, האותיות א' ו-ב' מרכיבות את המילים "אב" ו"בא", ובאותו אופן, שלוש אותיות מרכיבות שש מילים.
-כך גם באותיות התורה הנמשלים לאבנים, יש להבחין בין אותיות התורה שהן מן השמים, והן הנקראים [[לשון הקודש]] משום שנמשכים מבחינת קודש העליון, ובין האותיות [[אותיות לעז|בלשון עם ועם]], שבני אדם יצרוה, והיא לשון חולין - לשון לעז.
+וכך האבן משמשת [[משל]] לאותיות ה[[תורה]], [[נביאים]] ו[[כתובים]] שניתנו על ידי [[משה רבנו]] וכל שאר הנביאים.
-אלא שגם לשון לעז יכולה להתעלות ולהתקדש, על ידי שבני ישראל המפוזרים בארצותיהם - משתמשים בלשונותיהם לקדושה, והיינו, לצרכי מלאכה ופרנסה בכשרות ולשם שמים, שעל ידי זה יש להם אפשרות לעסוק אחר-כך בתורה ותפילה, ולקדש את עיסוקי החולין - חולין על טהרת הקודש.
+==שני סוגי אבנים==
-וכל שכן כשמשתמשים בלשונות לעז ללימוד ולהבנת דברי תורה, שבזה מעלים את אותיות הלעז לקדושה.
+קיימים שני סוגי אבנים:
-אלא שכדי שגם ה"לבינה" תהיה לאבן צריך ל"שרוף" אותה בכיבשן ה"אש" תחילה, שהיא אש שלהבת האהבה לה'.
+א. האבן הטבעית, שנוצרה באופן טבעי.
-והיינו שהמלאכה והפרנסה שעוסק בהם יהיו לשם שמים, שיוכל להתפלל בהתלהבות [[אהבה]] ו[[יראה]] וב[[מסירות נפש]] ב[[קריאת שמע]], אזי גם הלבינה -אותיות לעז- הופכת להיות כאבן.
+ב. הלבנה, שהיא אבן מעשה ידי אדם, הנוצרת על ידי שריפה באש. גם היא נקראת "אבן", כפי שכתוב: "ותהי להם הלבנה לאבן" {{הערה|בראשית י"א, ג'}}.
-אבל מכל מקום - היות שכל זה הוא קידוש האותיות בידי אדם, הרי זה למטה במדריגה מאותיות התורה כפי שניתנו בלשון הקודש.
+כך גם באותיות התורה הנמשלות לאבנים, יש להבחין בין אותיות התורה שהן ממקור אלוקי, והן נקראות [[לשון הקודש]] משום שהן נמשכות מבחינת הקודש העליון, ובין האותיות ב[[שפה|שפות]] אחרות, שבני אדם יצרו, והיא לשון חולין - [[אותיות לעז|לשון לעז]].
+אולם, גם לשון לעז יכולה להתעלות ולהתקדש, על ידי כך שבני ישראל המפוזרים בארצותיהם משתמשים בשפותיהם לצורך קדושה, כלומר, לצורכי עבודה ופרנסה באופן כשר ולשם שמים. על ידי כך, יש להם אפשרות לעסוק אחר כך בתורה ותפילה, ובכך לקדש את עיסוקי החולין - חולין על טהרת הקודש.
+קל וחומר כאשר משתמשים בשפות לעז ללימוד ולהבנת דברי תורה, שבכך מעלים את אותיות הלעז לקדושה.
+כדי שגם ה"לבינה" תהיה לאבן, היא צריכה להישׂרף תחילה בכבשן ה"אש", שהיא אש שלהבת ה[[אהבה]] ל[[אלוקים|השם]].
+כלומר, שהעבודה והפרנסה שבהן עוסק האדם יהיו לשם שמים, כדי שיוכל להתפלל בהתלהבות [[אהבה]] ו[[יראה]] וב[[מסירות נפש]] ב[[קריאת שמע]], ואז גם הלבינה - אותיות לעז - הופכת להיות כאבן.
+מכיוון שכל זה הוא קידוש האותיות על ידי האדם, הרי שהקדושה הנפעלת על ידי כך, היא במדרגה נמוכה יותר מאותיות התורה כפי שניתנו בלשון הקודש.
+{{הערות שוליים}}
 {{סגל}}
 [[קטגוריה:אותיות]]